ביטול כתב אישום סמכות עניינית

1. המבקשת הגישה כתב אישום נגד המשיב בשל העסקת 2 עובדים זרים בלא היתר ביום 4.9.2003. ב"כ המבקשת לא התייצב לדיון ביום 22.2.10, ולפיכך נמחק כתב האישום ביום 25.11.09 בפעם הראשונה. המבקשת הגישה בקשה לביטול ההחלטה. הבקשה התקבלה, ונקבעה הקראה ליום 22.2.10. במועד זה, התייצבו המשיב וב"כ, ואילו ב"כ המבקשת לא התייצב. לפיכך, נמחק כתב האישום במעמד צד אחד, בפעם השנייה. 2. ב"כ המבקשת הגיש פעם נוספת בקשה לביטול החלטת המחיקה (המחיקה השנייה), שבה נקבע כי על פי הוראות סעיף 133 ו-94 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, ולנוכח אי התייצבות ב"כ המדינה לדיון, יש לראות את המאשימה כמי שחזרה מכתב האישום. עוד נכתב בהחלטה כי אם יוגש כתב אישום פעם נוספת על ידי המבקשת, יהא עליה לשלם שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ למשיב. 3. סעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי: "לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור בסעיף 94 כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו. " ואילו סעיף 94 לחוק קובע: "(א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום ; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום. (ב) בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם. (ג) אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו." 4. חוק סדר הדין הפלילי מקנה לבית הדין סמכות שבשיקול דעת, לבטל כתבי אישום במקרים המתאימים. עם זאת, אין להקל ראש בסמכות זו, שכן היא עשויה להביא לזיכויים של נאשמים במקרים שבהם כבר ניתנה תשובת הנאשם לאישום. על בית הדין לשקול לא רק את השיקולים של מניעת עינוי דין לנאשם, את הצורך להבטיח תקינותם של ההליכים ומניעת עיוות דין לציבור (וראו י. קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, כרך א' עמ' 1066-1068), אלא גם את האינטרס הציבורי שהדיונים בבתי המשפט ובבתי הדין יתקיימו כסדרם, ולא ירד לטמיון זמן יקר הן של בית הדין והן של הצדדים. 5. בתי המשפט מתייחסים בכובד ראש לאפשרות ביטול כתב אישום בגין אי התייצבות תובע. לכן משניתנה החלטה כזו, על המבקש להראות טעמים כבדי משקל המצדיקים את ביטולה. "... על ביהמ"ש להפעיל במשורה סמכותו לבטל אישום בגין אי התייצבותו של תובע. ברם, הסמכות האמורה הוענקה ע"י המחוקק לבית המשפט ואין היא בגדר - הלכה ואין מורין כן. עוד יודגש, כי החלטה להורות על ביטול כתב אישום בגין אי התייצבות תובע במקרה המתאים, עשוייה לקדם האינטרס הציבורי של שמירה על סדרי המשפט... ואולם, על בית משפט לשקול את חומרת העבירה ונסיבותיה על פי האמור בכתב האישום, טרם יחליט לבטלו בשל אי התייצבות התובע. ככל שהעבירה הנדונה חמורה יותר, גובר הסיכוי כי מחיקת כתב אישום בגין אי התייצבות התובע, עלולה לפגוע באינטרס הציבורי בהיבטים שונים.. בית משפט קמא ציין בהחלטתו שהעבירה נשוא ההליך קמא "מצוייה לכל הדעות ברף הנמוך של החומרה".... לכך יש להוסיף שהחלטת בימ"ש קמא לבטל את כתב האישום נומקה היטב והוכרעה על פי מלאכת איזונים עניינית ויסודית. מכאן יש לשאול, האם בפנינו מונח מקרה שמחייב התערבותה של ערכאת הערעור בהכרעה דיונית מטעם ביהמ"ש המברר, הייתי משיב על שאלה זו בשלילה" (ע"פ (ב"ש) 7481/06 מד"י-המשרד לאיכות הסביבה נ' גוטליין חברה ארצית לחיטוי בע"מ, מיום 19.9.2007) 6. בענייננו, מדובר בעבירה של העסקת עובדים זרים בלא היתר, שנעברה לכאורה בשנת 2003, היינו לפני כ-7 שנים, והמצויה ברף הנמוך של החומרה. מדובר בעינוי דין מתמשך, ובשל כך יש ליתן משקל לאינטרס של המשיב, שכתב האישום נגדו בוטל כבר פעמיים. לנוכח האמור לעיל יש לדחות את הבקשה. אדגיש כי המאשימה רשאית להגיש כתב האישום חדש, בכפוף לתשלום הוצאות למשיב. משפט פליליסמכות ענייניתביטול כתב אישום