ביטול טיול לחו''ל

1. בפני תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעים לתשלום סך של 16,325 ₪, בשל גביה שלא כדין של דמי ביטול עסקה, שעניינה הזמנת טיול לסרילנקה (להלן: "דמי הביטול" ולהלן: "הטיול"). 2. לטענת התובעים, פנו לנתבע 1, על מנת שיארגן עבורם ועבור בנות זוגם, את הטיול וישמש כאיש קשר בינם לבין כלל הגורמים בחו"ל (להלן:"ההתקשרות"). לאחר ההתקשרות העבירו לנתבעת 2, שהינה חברת תיירות, דמי קדימה בסך של 400$ לכל זוג, בעבור הנתבע 1 והוסכם כי יתרת הסכום בעבור הטיול, תשולם לסוכנת המקומית בסרילנקה (להלן:"הסוכנת"), עם הגעתם למקום. הוסיפו וטענו התובעים כי שלושה ימים טרם מועד היציאה המתוכנן, הופנה התובע 1 לאשפוז דחוף לצורך הצלת הראיה בעינו. רעייתו עדכנה באופן מיידי את הנתבע 1 וביטלה את היציאה לטיול. ביום המחרת נאלץ גם התובע 2 לבטל את הטיול בשל דלקת שיניים חריפה והודיע על כך מיידית, לנתבע 1. התובע 3 ורעייתו יצאו לטיול כמתוכנן. עוד טענו התובעים כי עם הגיע התובע 3 ורעייתו לסרילנקה, הפכו ל"בני ערובה" של הנתבע 1, אשר טען בפניהם לראשונה כי ביטול הטיול על ידי התובעים 1 ו-2 מחייב תשלום דמי ביטול בסך של 1,314$ לכל זוג ואיים על התובע 3 ורעייתו שאם יתר התובעים לא יישאו בתשלום לאלתר, לא יסופקו גם להם השירותים המקומיים, לרבות הדרכה, הסעה ולינה. במקביל הושמעו באוזני התובע 3 ורעייתו דברים דומים, מצידם של הסוכנת והמדריך המקומי. לדברי התובעים 1 ו-2 בסופו של יום נאלצו להיכנע ללחצים ולאחר דין ודברים, שילמו לסוכנת דמי ביטול בסך 750 $ ו-700$ בהתאמה, בנוסף לדמי הקדימה אשר שולמו על ידם בארץ, בעבור הנתבע 1, בסך של 400$ לכל זוג. התובע 3 טען בנוסף כי בניגוד לתנאי ההתקשרות, שררו בחלק מבתי המלון בהם שוכנו, תנאים מחפירים. התובע 1 אשר פוצה על ידי חברת הביטוח שלו בסך של 4,200 ₪, בגין תשלום דמי הביטול, עתר לבית המשפט לחייב את הנתבעים לפצותו בסך של 1,500 ₪ בעבור נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לו, כתוצאה מאופן התנהלותם. התובע 2 עתר לבית המשפט לחייב את הנתבעים להשיב לו את מלוא דמי הביטול , בסך של 4070 ₪ ולפצותו בנוסף בסך של 1,500 ₪ בעבור נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לו, כתוצאה מאופן התנהלותם. התובע 3 עתר לבית המשפט לפצותו בסך של 5,000 ₪, בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לו, כתוצאה מאופן התנהלות הנתבעים. 3. הנתבע 1 טען מנגד כי מעבר לכך ששירת את התובעים במקצועיות ובמסירות ראויים לא קיימת ביניהם יריבות, שכן תפקידו הסתכם בתכנון, ייעוץ ותיווך בין התובעים לבין הסוכנת וכי היה עליהם להפנות כל תביעה מצידם, כלפיה בלבד. כמו כן טען הנתבע 1 כי הודיע לתובעים מראש על האפשרות כי היה ותבוטל ההזמנה לטיול, יהא הדבר כרוך בתשלום דמי ביטול אשר לא יפחתו מ-200$ לאדם, הנמוכים באופן יוצא דופן מן המקובל בענף. זאת חרף כך שלא היה מחויב לעשות כן בבמסגרת ההתקשרות, אותה בחרו התובעים על מנת להוזיל את עלויותיהם ולא כללה כל העברת מסמכים בכתב, מצידו, באשר לתנאי ההתקשרות או מדיניות הביטול, אשר היו באחריותה הבלעדית של הסוכנת. 4. נתבעת 2 טענה, כי כל תפקידה בהתקשרות התמצה בהענקת שירותי סליקה בלבד לנתבע 1 ועל כן דין התביעה כנגדה להידחות. דיון 5. מדיניות הביטול באה בכלל המידע שחובה על סוכנות נסיעות לספק, לרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת וזאת מכוח סעיף 3(2)(ג) לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003 (להלן:"התקנות"). 6. אמנם מדיניות הביטול לא הובהרה לתובעים ומבלי להכריע בעניין, אף אצא מנקודת הנחה כי הנתבע 1 בא בגדר "סוכנות נסיעות" לעניין התקנות. ואולם לא מצאתי לקבוע כי תוצאת הפרת חובה זו מובילה בהכרח לאי תשלום כל דמי ביטול, כפי שטוענים התובעים 1 ו-2, אלא תהיה לנגד עיני בית המשפט בבואו לקבוע את שיעור דמי הביטול המופחתים שיחויבו לשלם. זאת תוך מתן הדעת לעצם ההפרה, להוצאות שנגרמו בפועל כתוצאה מהביטול ולמקובל בענף בהקשר זה. 7. התובעים יצאו מנקודת הנחה בתביעתם, כי אין מקום לחייבם כלל בתשלום דמי ביטול ולא הובאו מצידם, כל ראיות, להוכיח לחלופין, את שיעור דמי הביטול בהם יחויבו והאם היה באלה, בהם חויבו בפועל, כדי לעלות על שיעורם אם לאו. הנתבע 1 מנגד, הציג בפני בית המשפט מסמכים המצביעים על כך כי התובעים 1 ו-2 חויבו בתשלום דמי ביטול מופחתים מהמקובל. משכך ומשלא עמדו התובעים 1 -2 בנטל המוטל על כתפיהם להוכחת תביעתם, דינה להידחות. 8. כלל הדיון באשר לתשלום דמי הביטול על ידי התובעים 1 ו-2 ושיעורם, לא נגע לעניינו של התובע 3 אשר יצא עם רעייתו לטיול כמתוכנן. משכך, היה בעצם התניית המשך קבלת השירותים עבורו בסרילנקה, בתשלום דמי הביטול, משום מהלך בלתי הולם. משנתתי אמון בגרסת התובעים, באשר למידת המעורבות שגילה הנתבע 1, תוך שהינו נותן ידו למהלך זה, קמה עילה כלפיו, מצידו של התובע 3 לפצותו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, יהא מעמדו בהתקשרות אשר יהיה. יתר הטענות שהעלה התובע 3 באשר לאיכות השירות שסופק לו ,לא הוכחו ודינן להידחות. 9. אשר על כן אני דוחה את תביעתם של התובעים 1 ו-2 ללא הוצאות אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע 3 סך כולל של 3,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין. לא ישולם התשלום במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 10. לאחר שמצאתי כי חלקה של הנתבעת 2 בהתקשרות, התמצה בהעברת הכספים בלבד, דין התביעה שהוגשה כנגדה על כל חלקיה, להידחות. נופשביטול חופשה / טיול