אין חולק כי בתאריך 11/5/12, בעת שאיש שירות - טכנאי של הנתבעת היה בביתה של התובעת לצורך תיקון מכונת כביסה, הציע לה איש השירות לרכוש מן הנתבעת מערכת טיהור מים (להלן:-"המערכת") בסך של 1,290 ₪. התובעת הסכימה לכך ורכשה את המערכת, כאשר הינה משלמת את תמורתה במלואה, במזומן. ברם, למחרת היום, עוד בטרם שהתובעת קיבלה לרשותה את המערכת, הודיעה לנתבעת על רצונה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה. לטענת התובעת, כמפורט בכתב התביעה, הודיעה לה הנתבעת כי כספה יוחזר לה באמצעות זיכוי אמצעי התשלום, וזאת תוך 30 יום. אולם, מאז ועד להגשת התביעה דחתה הנתבעת בלך ושוב את כל פניות התובעת ובתה, שניסתה לסייע בידה לקבל את כספה, עד שהתובעת החליטה להגיש את תביעתה. רק לאחר הגשת התביעה ובסמוך להגשת כתב ההגנה, שלחה הנתבעת לתובעת שיק על סך של 1,290 ₪, לסילוק מלא וסופי של התביעה, אך התובעת לא היתה נכונה להסתפק בתשלום זה ולא הציגה את השיק לפירעון. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי לא היתה כל מניעה מטעמה לבטל את העסקה אך התובעת נדרשה על ידה, כתנאי לביטול העסקה, לשלוח לנתבעת את חשבונית המקור וכן לחתום על טופס ביטול עסקה, הוא הטופס שעותק ממנו צורף לכתב התביעה, וכאשר שתי דרישות אלה נשלחו אל התובעת באותו מועד. התובעת החזירה את חשבונית המקור לאחר פרק זמן ארוך אך, לטענת הנתבעת, סירבה לחתום על טופס ביטול העסקה. בנסיבות אלה, כעולה מכתב ההגנה, רק לאחר שהתובעת תחתום על טופס ביטול העסקה, ניתן יהיה לבטלה ולהחזיר לתובעת את כספה. למרות כן, שלחה הנתבעת לתובעת, כאמור, שיק על סך של 1,290 ₪. נציג הנתבעת, מנהלה מר מזור, אישר נכונות טענות אלה במהלך עדותו בבית המשפט אולם, התובעת הכחישה כי נדרשה לחתום על טופס ביטול העסקה וכי טופס שכזה נשלח אליה. בסיום ישיבת בית המשפט מיום 14/10/13, הודיע נציג הנתבעת כי ימציא לבית המשפט את האישור של המכתב הרשום שנשלח לתובעת על ידי הנתבעת, הוא המכתב הכולל את טופס הודעת הביטול שעליה נדרשה התובעת לחתום, והדרישה להחזרת חשבונית המקור. אכן, הנתבעת שלחה לבית המשפט אישור מסירה של דבר דואר רשום, אך מסתבר כי דבר הדואר הרשום נשלח לתובעת ונמסר לה בתאריך 25/7/13, כשנה לאחר הרכישה, כשנה לאחר התאריך הרשום על טופס ביטול העסקה שצורף לכתב ההגנה וכ-10 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה לבית המשפט. משמע, אין כל ממש בטענת הנתבעת ומנהלה, מר מזור, כאילו נדרשה התובעת להחזיר לנתבעת את טופס הודעת ביטול העסקה שנשלח אליה ועדותה של הגב' קריב, בתה של התובעת, שהיתה מהימנה עלי, נותרה על כנה, בלתי מופרכת. על בסיס כל הנ"ל, הנני קובעת כי הוכח כי הנתבעת החזיקה שלא כדין תחת ידה את כספה של התובעת, בסך של 1,290 ₪ ולא החזירה אותו לתובעת (בניכוי הסך של 64.5 ₪ המגיע לה) וזאת עד לאחר שהוגש כנגדה כתב התביעה. ולאחר שכתב התביעה הוגש לבית המשפט, הביאה הנתבעת בפני בית המשפט, בכתב ההגנה ואף במהלך שמיעת הראיות, מערכת טענות ועובדות שקריות לחלוטין. על סמך כל הנ"ל, הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעת את הסך של 1,290 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12/6/12 ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעת את הסך של 800 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. אם תבחר התובעת להציג את השיק לפירעון, וזה אכן ייפרע, יקוזז הסך הנ"ל מסכום פסק הדין והנתבעת תשלם רק את היתרה. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)שיקים