1. בפני תביעה כספית במסגרתה עותרים התובעים לחייב הנתבעת להשיב להם את המקדמה ששולמה על ידם בעבור עסקה לרכישת רהיטים שבוטלה. כמו כן, עותרים התובעים לחייב הנתבעת לפצותם בגין ההוצאות שהוצאו על ידם ובגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. 2. על פי כתב התביעה, רכשו התובעים ביום 20.3.13 מהנתבעת מערכת ישיבה סלונית, פינתית צד שמאל, מדגם "פירנצה" בריפוד עור אפור בהיר, וכן שולחן סלון וכורסא, בעלות כוללת של 18,500 ₪. במעמד הרכישה שילמו התובעים סך של 3,000 ₪ מקדמה בכרטיס אשראי ומסרו 5 שיקים מעותדים בסך של 3,100 ₪ כל אחד. (טופס ההזמנה צורף כנספח א' לכתב התביעה). לטענת התובעים, נמסר להם על ידי ציון המוכר בחנות כי למזלם מערכת הישיבה הסלונית, בדגם ובצבע שהוזמן על ידם, קיימת במלאי ומשכך, תבוצע ההזמנה מידית. ואולם, ביום 24.3.13 סופקה לתובעים מערכת ישיבה פינתית לצד ימין ולא שמאל כפי שהוזמן. התובעים יצרו קשר עם ציון דואק אשר התנצל על הטעות וטען כי אין במלאי סלון פינתי צד שמאל בצבע שהוזמן אלא בצבע אפור אחר. התובעים אשר ביקשו לקבל את הסלון בצבע שהוזמן, הסכימו לאחר שכנועים מצידו של המוכר ציון והתחייבותו כי במידה ולא יהיו מרוצים מהצבע יוכלו להחזיר את מערכת הישיבה, כי יסופק הסלון הקיים במלאי. ביום 27.3.13 בשעה 21:00 בלילה סופק לתובעים סלון פינתי צד שמאל בגוון אפור כהה. לטענת התובעים, עוד במעמד הרכבת הסלון הודיעו למובילים כי הצבע כהה מאוד ואינו לטעמם. למחרת בבוקר התקשרו התובעים לחנות והודיעו כי הם מבקשים כי יסופק להם הסלון בהתאם להזמנה. נורית, מנהלת החשבונות אצל הנתבעת, מסרה לתובעים טלפונית כי העסקה בכרטיס האשראי תבוטל וכי השיקים יוחזרו כאשר הסלון יוחזר לחנות. לטענת התובעים, סוכם עם נורית כי אישור על כך ישלח עם השליח אשר יוביל את הסלון מביתם של התובעים בחזרה לחנות. למחרת, ביום 29.3.13, הגיע עובד הנתבעת בשם לירן לביתם של התובעים, נטל את מערכת הישיבה הסלונית, הכורסא והשולחן וחתם על אישור בעבור התובעים לפיו העסקה מבוטלת, השיקים יוחזרו ללקוח ותבוטל העסקה בכרטיס האשראי (נספח ג' לכתב התביעה). טוענים התובעים כי מספר ימים לאחר מכן התברר להם, לתדהמתם, כי הנתבעת דורשת כי ישלמו פיצוי בשיעור של 25% מערך העסקה בגין ביטול העסקה ועד אז לא יוחזרו להם השיקים והמקדמה ששולמה. לטענתם, כל ניסיונותיהם להשיב את כספם עלו בתוהו ובכלל זה פניות לנתבעת אף באמצעות עו"ד, פניה למשרד התמ"ת ופניות לחב' האשראי. 3. הנתבעת בכתב הגנתה מודה כי התובעים הזמינו מערכת ישיבה סלונית פינתית שמאלית בצבע אפור בהיר, כורסא ושולחן. לטענתה, התחייבה לספק את מערכת הישיבה , אשר היתה קיימת במלאי, תוך שני ימי עסקים, ואילו את הכורסא והשולחן, אשר הותאמו באופן מיוחד לצורכיהם ורצונותיהם של התובעים בהתאם לדרישה מפורטת באשר לצבעם, תוך 14 ימי עסקים. טוענת הנתבעת כי ביום 24.3.13 סופקה מערכת הישיבה בלבד לבית התובעים. לאחר קבלת הסחורה נמלכה התובעת בדעתה ומסרה כי הצבע בהיר מדי ואינו תואם את הריהוט ביתה. הנתבעת הסכימה, לפנים משורת הדין, להחליף את מערכת הישיבה לצבע אפור כהה. ביום 27.3.13 סופקה לתובעים מערכת הישיבה בצבע אפור כהה וכן השולחן והכורסא שהוזמנו. למחרת, נמלכה התובעת בדעתה וביקשה להחליף את מערכת הישיבה הסלונית. משהוסבר לתובעת על ידי נציגי הנתבעת כי סופקו לה שני גווני האפור הקיימים בדגם שהוזמן, ביקשו התובעים לבטל את העסקה בטענה ששני הגוונים אינם תואמים את רצונם. לפנים משורת הדין הסכימו נציגי הנתבעת לבטל את העסקה תוך שהסבירו לתובעים, טלפונית, כי ביטול העסקה יחייבם בתשלום דמי הביטול בשיעור של 25% מערך העסקה, בהתאם לטופס ההזמנה עליו הם חתומים, ובנוסף עלות המשלוח. התובעים הסכימו לכך, ואולם, על אף שנדרשו לשלם את דמי המשלוח ודמי הביטול לא הגיעו על מנת להסדיר את התשלום. לפיכך, טוענת הנתבעת כי התובעים הם שחייבים לה סך 4,625 ₪, דמי ביטול העסקה, בקיזוז המקדמה בסך של 3,000 ₪ ששולמה. דיון והכרעה: 4. בדיון בפני העידו התובעים ונציג הנתבעת מר אורן דואק. כרב עתה יצוין כי גרסתם של התובעים, כפי שיפורט להלן, היתה ברורה, קוהרנטית ומהימנה עלי. גרסתם אף עלתה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו והגיונם של דברים. מנגד, גרסת הנתבעת היתה רצופת סתירות, לא נתמכה בראיות הנדרשות ואף לא הובאו על ידה העדים הרלבנטיים. יתרה מכך, לא מצאתי ליתן כל אמון בעדותו של מר דואק. טענותיו של מר דואק נטענו ללא כל ביסוס עובדתי או ראייתי, וחלק מעדותו אף עמדה בניגוד חזיתי הם לראיות שהוצגו והן לטענות הנתבעת עצמה בכתב ההגנה. בנסיבות העניין, כפי שיפורט להלן, עמדתה של הנתבעת שלא להשיב לתובעים את המקדמה ששולמה מנוגדת לדין. שוכנעתי כי עמדתה זו של הנתבעת והתנהלותה השרירותית גרמה לתובעים הוצאות, אובדן זמן וטרחה ועוגמת נפש. 5. אין חולק כי התובעים הזמינו מערכת ישיבה סלונית דגם "פירנצה", פינתי שמאלי, בריפוד עור אפור בהיר. הדבר עולה ברורות הן מטופס ההזמנה, מכתב התביעה ומכתב ההגנה. כאמור, טוענים התובעים כי בפעם הראשונה סופק הסלון פינתי צד ימין ולא כפי שהוזמן. מר דואק העיד בדיון כי הסלון סופק בהתאם להזמנה והוחזר רק מאחר והתובעים טענו כי הצבע בהיר מדי וכי הם מבקשים צבע אפור כהה וכי אין לתובעים הוכחות כי סופק סלון צד ימין ולא צד שמאל. ואולם, טענתו זו עומדת בניגוד ברור לתעודת המשלוח שהוצאה במועד ההספקה הראשון והוצגה על ידו בדיון (נ/2). מתעודת המשלוח עולה בבירור כי סופק "סלון פירנצה פינתי ימין". לאחר שהוצגה תעודת המשלוח ניסה מר דואק לטעון כי סופק סלון צד ימין בהתאם להזמנה, וזאת בניגוד מוחלט לאמור בסעיף 9 לכתב ההגנה של הנתבעת. יתרה מכך, לו אכן ההזמנה היתה לסלון צד ימין והשינוי היה רק בצבע, אין הדבר מתיישב עם האמור בתעודת המשלוח הנוספת לפיה בפעם השניה סופק סלון "פינתי צד שמאל". משכך, אני קובעת כי הסלון שסופק בפעם הראשונה לא תאם את שהוזמן על ידי התובעים. טענת הנתבעת כי הסלון הוחזר מאחר והתובעים ביקשו לשנות את הצבע, נדחית. 6. מקובלת עלי גרסת התובעים כי לאחר שהתברר כי הדגם והצבע שהוזמן אינו מצוי במלאי שוכנעו על ידי מר ציון דואק לנסות את מערכת הישיבה בצבע אפור כהה וכי באם לא יהיו מרוצים תוחזר מערכת הישיבה. גרסתם זו עולה מהראיות שצורפו, נטענה אף במכתבים שהופנו על ידם לנתבעת טרם הגשת התביעה ומהגיונם של דברים. מנגד, הנתבעת לא הביאה את מר ציון דואק להעיד על אף שהתובעים טענו מפורשות בכתב ההגנה כי הוא זה שביצע את ההזמנה, הוא זה שהתנצל בפניהם על הטעות לאחר הספקת הסלון, והוא זה שאף שכנעם לקבל הסלון בצבע אחר תוך הבטחה כי יוחזר באם לא ימצא חן בעיניהם. הימנעות הנתבעת מלזמן את מר ציון דואק להעיד פועלת לחובתה בנסיבות העניין. אין חולק כי מיד עם הספקת הסלון בפעם השנייה הודיעו התובעים כי הוא הצבע אינו מתאים להם וכי הם עומדים על קבלת הסחורה בהתאם להזמנה. בנסיבות אלה, ומשלא סופקה לתובעים מערכת הישיבה שהוזמנה על ידם רשאים היו התובעים לבטל את העסקה בגין מערכת הישיבה הסלונית. 7. כאמור, הנתבעת טוענת כי הסכימה לביטול העסקה ואולם, בכפוף לתשלום דמי ביטול בשיעור של 25% מערך העסקה בהתאם לתנאי ההזמנה. לטענת הנתבעת, ביטול העסקה בגין מערכת הישיבה הסלונית נעשה מאחר והתובעים נמלכו בדעתם, ובאשר לשולחן הסלוני והכורסא הרי שמדובר בהזמנה מיוחדת. טענת הנתבעת לפיה יש לחייב את התובעים בתשלום דמי הביטול בהתאם להזמנה, דינה להידחות. להלן טעמיי. לעניין מערכת הישיבה הסלונית, כפי שקבעתי לעיל, הנתבעת לא סיפקה לתובעים את שהוזמן על ידם ומשכך, ביטול העסקה נעשה כדין ובוודאי שאין הנתבעת זכאית לגבות דמי ביטול כלשהם בגין מערכת הישיבה. יתרה מכך, התובעים טענו בכתב התביעה כי ביטול העסקה כולה היה בתיאום עם הנתבעת, ואף העידו כי הנתבעת היא שביקשה ליטול את כל הסחורה שסופקה ולא להותיר בידי התובעים חלק ממנה. על אף שנטען בבירור בכתב התביעה כי סוכם עם נורית מהנהלת החשבונות של הנתבעת על ביטול העסקה והחזרת המקדמה והשיקים, לא הביאה הנתבעת את נורית להעיד בבית המשפט. התובעים אף צירפו לכתב התביעה (נספח ג') אישור החתום, לכאורה, על ידי לירן בן דוד, עובד הנתבעת, ולפיו נטל את מערכת הישיבה, הכורסא והשולחן מבית התובעים, כשהם שלמים ותקינים, וכי העסקה בכרטיס האשראי מבוטלת. הנתבעת, בכתב ההגנה, לא העלתה כל טענה שהיא בנוגע לאישור שצורף לכתב התביעה. בדיון בפני העלה מר דואק מספר טענות לעניין זה. בתחילה טען כי מר לירן בן דוד עבד בעבר אצל הנתבעת, לאחר מכן טען כי שם משפחתו של לירן הינו ליפשיץ וכי גם מס' תעודת הזהות באישור אינו זהה למס' תעודת הזהות של לירן ואף הציג תלוש שכר. יחד עם זאת, אישר כי לירן הוא שנטל את הסלון מבית התובעים ואף מופיע בתמונות שצילמו התובעים באותו המעמד. גם בנקודה זו מצאתי לקבל את גרסת התובעים כי הוסכם בין הצדדים על השבת כל הסחורה, ביטול העסקה והשבת המקדמה והשיקים שנמסרו. ואולם, גם אם אצא מנקודת הנחה לפיה לא סוכם בין הצדדים על ביטול העסקה והשבת כל הכספים וכי התובעים הם שביקשו לבטל העסקה גם בכל הנוגע לכורסא ולשולחן הסלוני, עדיין יש לקבוע כי דרישת הנתבעת לחייב את התובעים בתשלום דמי הביטול בשיעור של 25% מערך העסקה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. ובמה דברים אמורים? לטענת הנתבעת, הכורסא ושולחן הסלון הינם בגדר "הזמנה מיוחדת" מאחר ויוצרו במיוחד בעבור התובעים לפי דרישה מיוחדת באשר לצבעם, כפי שצוין בטופס ההזמנה, וכי כיום רהיטים אלו עומדים בחנות הנתבעת כאבן שאין לה הופכין. מר דואק העיד בדיון בפני כי ביטול העסקה בכל הנוגע לשולחן ולכורסא הינו הנזק העיקרי שנגרם לנתבעת מאחר ואלו הוזמנו "במידות מיוחדות, המידות האלה לא היו בחנות" (עמ' 2 לפרוטוקול), וכי יוצרו במיוחד בעבור התובעים ומשכך, אף לא סופקו במעמד האספקה הראשונה אלא מאוחר יותר. מנגד, העידה התובעת כי את הכורסא והשולחן הם ראו בתצוגה בחנות הנתבעת וכי צבע הכורסא שהוזמן היה זהה לצבע הכורסא בתצוגה. עוד העידה כי השולחן והכורסא סופקו כבר במועד ההספקה הראשונה. עיון בטופס ההזמנה מעלה כי הוזמנה כורסא דגם ויטרז' בצבע כבתצוגה, ושולחן + 3 מגירות בצבע לבן מבריק. כמו כן, נרשם "הזמנה מיוחדת בעבור הלקוח". עצם ציון המילים "הזמנה מיוחדת" בטופס ההזמנה על ידי בית העסק אינה הופכת ההזמנה לכזו כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן. בחינת הראיות שהובאו בפני והוראות הדין הרלבנטי מצביעות על כך כי אין מדובר "בהזמנה מיוחדת". הטענה היחידה בכתב ההגנה ביחס לדרישות המיוחדות הינה אך בנוגע לצבעם של הרהיטים. טענת מר דואק בדיון בפני לפיה הוזמנו מידות מיוחדות כלל לא נטענה בכתב ההגנה ואף אינה עולה מטופס ההזמנה. מר דואק ניסה לבסס טענתו בדבר ההזמנה המיוחדת בכך כי הכורסא והשולחן לא סופקו בהספקה הראשונה יחד עם מערכת הישיבה אלא בהספקה השנייה. מר דואק ניסה לבסס הטענה על תעודת המשלוח להספקה הראשונה (נ/2) בה מצוין אך הסלון בלבד. ואולם, בכך אין כדי להועיל שכן גם בתעודת המשלוח ביחס לאספקה שבוצעה בפעם השנייה לא צוינו השולחן והכורסא. כמו כן, בטופס ההזמנה צוין כי זמן האספקה של הסחורה "מהמלאי". טענת התובעים לפיה הכורסא והשולחן סופקו כבר באספקה הראשונה ומשכך, ברי כי היו קיימים במלאי, נתמכה אף במסמך שצירפו התובעים בדיון, מכתב תגובה של הנתבעת לחב' האשראי (ת/1), שם צוין כי "בתאריך 22.3.13 הגיעו המובילים לבית הלקוח וסיפקו לו את הסלון + כורסא + שולחן". גם אם אניח כי הכורסא והשולחן סופקו במועד מאוחר יותר לתובעים, הרי שבכך בלבד אין כדי להעיד כי מדובר ב"הזמנה מיוחדת". כאמור, על פי טופס ההזמנה צבע הכורסא הוזמן בהתאם לצבע בתצוגה. באשר לצבע השולחן טען מר דואק בדיון כי צבעו בתצוגה היה חום ואילו התובעים הזמינו שולחן בצבע "לבן מבריק", אותו בחרה התובעת על פי שולחן אחר שהיה בתצוגה. בסעיף 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א 2010, נקבעה הזכות לבטל עסקת רכישה בהתאם לתקנות, ובכלל זה לגבי טובין מסוג "ריהוט". אלא שתקנה 6 לתקנות מסייגת את זכות הביטול כדלקמן: "זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי - .... (2) טובין שנוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות". הנה כי כן, המחוקק קבע כי זכות הביטול הצרכנית חלה גם מקום בו המוצרים יוצרו במיוחד בעבור הלקוח, ובלבד שלא יוצרו על פי מידות או דרישות מיוחדות. הווה אומר, אין די בכך כי מדובר בהזמנה מיוחדת בעבור הלקוח אלא כי זו נעשתה לפי "דרישה מיוחדת". הפסיקה פירשה את המילים "מידות או דרישות מיוחדות" באופן מצומצם למקרים בהם נתפרה "חליפה מיוחדת" ההולמת אך ורק את מידות אותו לקוח - ואם ההזמנה מבוטלת לא ניתן לשווק את אותו מוצר ללקוח אחר. (ראה למשל ת"ק 250/03 אבנר אורי נ. גלקסי מחשבים (2003), ת"ק 111-06-10 מנחם אלינר נ. אמריקן סיסטמס המומחים למזרונים וספות נוער (1996) בע"מ). בענייננו, הזמנת השולחן בצבע מסוים השונה מהצבע בתצוגה אינו בגדר "דרישה מיוחדת" של הצרכן השוללת אפשרות הביטול שכן אין מדובר במוצר שלא ניתן למוכרו לאחר. כל שכן שעה שבענייננו לא נטען כי מדובר בצבע יוצא ודופן ואף לשיטת הנתבעת נבחר מתוך דוגמא מרהיט אחר בתצוגה. נוכח האמור לעיל, יש לקבוע כי אין מדובר ב"הזמנה מיוחדת" וכי התובעים היו רשאים ממילא, ואף בלא הסכמת הנתבעת, לבטל את העסקה בהתאם לתקנות ביטול עסקה. 8. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ודוחה את גרסת הנתבעת. העסקה בין הצדדים בהתאם להזמנה מיום 20.3.13 - מבוטלת. על הנתבעת להשיב לתובעים את דמי המקדמה בסך של 3,000 ₪. התובעים עתרו אף לחייב את הנתבעת בתשלום דמי ההובלה בסך של 500 ₪ ועלות דמי ההובלה בסך של 500 ₪. אומנם, התובעים לא הציגו את הקבלה על תשלום ההובלה למובילים ואולם, על פי טופס ההזמנה ההובלה על חשבון הקונה. הנתבעת טענה כי היא זו ששילמה למובילים ואולם, לא הציגה כל אסמכתא המעידה על כך. משכך, בהעדר ראיה אחרת סותרת מטעם הנתבעת, אני קובעת כי על הנתבעת להשיב לתובעים את עלות ההובלה. 9. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 3,500 ₪, בגין המקדמה ששולמה ועלות ההובלה, וכן סך נוסף של 1,800 ₪ בגין אובדן זמן, טרחה ועוגמת נפש. סכומים אלה ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 750 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ניתן לבקש רשות ערעור מבית משפט מחוזי מרכז בתוך 15 יום. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)