בפניי תביעה של מר בלדינגר יאיר מהנתבעת השטיח המעופף בע"מ, חברה למכירת טיסות ונופשונים בגין אירוע שתחילתו ביום 14.10.04 וסיומו ביום 21.10.04. על פי כתב התביעה ביום 14.10.04 במסגרת עסקה טלפונית מול אופיר טורס הגיע התובע להסכם לפיו ביום ו' - 15.10.04 יצא לנופשון באיטליה בטיסה היוצאת מנמל התעופה בן גוריון בשעה 10:15 וחוזרת ביום 21.10.04 בשעה 10:00 משדה התעופה באנטליה. על פי טענותיו של התובע את זמני הטיסה והמלון לרבות שדה התעופה בחר בקפידה לאור מצבו הבריאותי ותוך ידיעה שתיתכן סטיה של עד 3 שעות ממועד הטיסה הרשום. מציין התובע בכתב התביעה כי בכרטיס הטיסה נרשם במפורש: "המוביל מתחייב לעשות מיטב המאמצים להוביל את הנוסע ואת הכבודה בזמן מתקבל על הדעת". כך, בחר התובע בעסקה האמורה על אף שהיתה יקרה יותר מעסקאות אחרות בשל מועדי הטיסה, בשל השהייה במלון פלז באנטליה שבטורקיה מלון המרוחק במרחק של 11 קילומטר, כעשרים דקות נסיעה משדה התעופה באנטליה. עיקר טענתו של התובע היא בשל כך שערב שובו ארצה קיבל הודעה בפקס מטעם השטיח המעופף על שינוי הטיסה לפיה תצא הטיסה משדה התעופה בודרום, טיסה FLM - 763 , האיסוף מבית המלון יהיה בשעה 05:00. מי שכאמור הודיע על השינוי הוא השטיח המעופף, סניף אנטליה. כתוצאה מכך נסעו התובע ואשתו מרחק של 500 קילומטר מהמלון עד לשדה התעופה, הטיסה היתה אמורה להמריא בשעה 13:30 במקום שעה 10:00 ולאחר מכן נדחתה לשעה 14:30, כך נאלץ לקום בשעה 04:00 כדי לצאת לדרך בשעה 05:00, שנת הלילה לא היתה רגועה, הוא הפסיד ארוחת בוקר, היטלטל באוטובוס שעות ארוכות וכל זה כאשר הוא אדם חולני וחש רע בשל מוגבלויותיו השונות. כל נסיונותיו לשכנע את נציג השטיח המעופף שלא לשנות את הטיסה לא צלחו. לטענתו בכך המוביל לא עשה את מיטב המאמצים שמחויב הוא לעשות כדי להוביל את הנוסע ואת הכבודה בזמן מתקבל על הדעת. מבקש הוא להכיל את מבחן הסבירות, לקבוע כי השטיח המעופף כמוביל לא עמד בהסכם, כי הוא רומה כאשר נטען בפניו שהטיסה המקורית בוטלה, כי החברה לא עומדת בהבטחותיה ולכן יש להענישה בחומרה ובאופן שתרתע מגרימת נזקים קשים לנופשים. לכן מבקש הוא פיצויי כספי בגובה 10,000 ש"ח על אי קיום ההסכם, על עוגמת נפש ופגיעה בבריאותו, מתח, חרדה ולחץ, ביטול חלקי של תנאי הנופשון, יאוש ומצבי לחץ שמנעו סיום נאות של החופשה, הוצאות כספיות מיותרות עבור שיחות טלפון וארוחות, זלזול בלקוח והתנערות מאחריות. תשובת הנתבעים בכתב ההגנה כי ראשית לכל שאין יריבות בינם לבין התובע הואיל וחבילת הנופש הוזמנה אצל סוכנות אופיר טורס, עוד נאמר כי לנתבעת מעולם לא היה קשר עם התובע וכן כי האחריות למסירת מידע עדכני היתה מוטלת בכל הזמנים על סוכנות הנסיעות ועליה בלבד, וזאת מכוח תקנות שירותי תיירות (גילוי נאות) תשס"ג - 2003 ושהן בבסיס ההתקשרות שבין הצדדים. מדגישה הנתבעת כי המדובר בטיסת שכר, כי יתכנו שינוים במועדי טיסה או בזהות המוביל האווירי וכי דברים אלה ידועים ומפורסמים ומכך שידועים גם לתובע. אם לא די בכך, עניין זה גם מעוגן בתנאי החוזה הנקובים בגב כרטיס הטיסה שנקבעו מכוח אמנה ומהווים חוזה לכל דבר ועניין בין התובע לבין המוביל האווירי בהם נאמר במפורש: "כי המוביל מתחייב לעשות מיטב המאמצים... והזכות בידי המוביל, ללא הודעה, לשנות או להחסיר כל מקום חניה נקוב בכרטיס". מכיוון שלטענתה שינוי מקום החניה לא היה מיוזמתה ואף לא היה לה עניין בכך ועל פי סעיף 19 לאמנת וורשה אין עליה אחריות לדבר ואין לתובע כל עילת תביעה כלפיה ומשכך דין תביעתו זו להידחות. רק בשל הגינותה וכדי לא להעמיד את התובע בפני שוקת שבורה וללא כל חובה על פי דין, דאגה להעברתו לטיסה אחרת באותו יום וזה כתוצאה מהחלטתו השרירותית של המוביל להופיע עם מטוס קטן בהרבה מהמתוכנן מראש כך שלא ניתן היה להוביל את כל הנוסעים בנופשון חזרה ארצה באותה טיסה מקורית ובשל כך דאגה ומצאה טיסה חלופית ועל כך לא מגיעה לה להענש. בדיון שבפניי חזרו הצדדים על טיעוניהם , כאשר התובע מתוך עמידה על עקרונותיו חזר על האמור בכתב התביעה ולא מוכן היה לכל פשרה שנכון היה בא כוח הנתבעים להציע. התובע בא מצויד בפסקי דין אותם הגיש לעיוני אך אינני סבורה כי אותם מקרים אליהם הופניתי דומים למקרה שבפנינו. במקרה דנן התובע התקשר עם אופיר טורס, מטעמים השמורים עמו, ואולי בצדק בחר לתבוע את השטיח המעופף בלבד. השטיח המעופף בוודאי אינו בגדר "מוביל", גם אם הוא המארגן שעוסק בקניה של נפח טיסה והוא הדואג לאכלוס. אינני משוכנעת כי הפרשנות שניתנה למונח "מוביל" בת"א ת"א 44735/03 היא הפרשנות היחידה האפשרית ו/או הנכונה, מכל מקום לא ראיתי ללכת בעקבותיה. שנית ייאמר כי חובתו של המוביל לעשות מיטב מאמצים ולהוביל את הנוסע ואת הכבודה בזמן מתקבל על הדעת. את טענת התובע כי לא נעשו "מיטב המאמצים" וכי הזמן שחלף מאז יציאתו מן המלון ועד שהגיע לטיסה אינו "זמן מתקבל על הדעת" קשה גם כן לקבל. כאשר יוצאים בטיסת שכר ידוע כי יש מצבים הגורמים להשתהות בשדות תעופה ו/או עד להמראה וידוע כי האחריות היחידה לעניין זה היא על המוביל. יתכן שניתן היה לחשוב בעניינו של התובע על פתרון טוב יותר מלחזור ארצה באותו יום בטיסה החלופית. יתכן ויכול היה להאריך את שהותו בטורקיה ובלבד שיחזור ארצה בטיסה נוחה יותר אך דבר זה כנראה לא עלה לדיון באותן שיחות שניהל התובע עם נציגי השטיח המעופף וכל אחד אחר. אין ספק כי מידת ההנאה של התובע ואשתו ירדה בצורה משמעותית בשל אותן תלאות שעברו עד אשר הגיעו חזרה ארצה. נכון היה שהתובעים יקבלו את הצעת הנתבעת לפיצוי ולא יעמדו על טענותיהם שגם אם מבוססות הן מבחינתם הסובייקטיבית, לא מאפשרות פסיקת הוצאות בהתחשב בכל שנאמר עד כה, באמנת ורשה, ובחוק ההובלה האווירית. כל שעשתה הנתבעת בהחלט נעשה מיוזמתה וכדי לסייע וגם אם התוצאה הסופית לגבי התובע גרמה לסבל וחוסר נוחות אין בכך כדי להטיל חובה לפצותו. לפיכך דוחה אני את התביעה. אינני מחייבת בהוצאות בשל עמדת הצדדים. נופשסוכני נסיעות (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)