בתיק זה הוגש כתב תביעה מתוקן בסדר דין מהיר בסך 8,255 ₪,שעניינו ארוע תאונת דרכים מיום 18.3.10. תובעת 1 הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את רכבו של התובע 2 אשר היה נהוג על ידו בעת התאונה. נתבע 1 הינו הנהג ברכב מ.ר. 2638908 בעת קרות התאונה. נתבעת 2 הינה המבטחת של רכב נתבע 1. נתבעת 3 נהגה ברכב מ.ר. 7829602 בעת קרות התאונה. על פי גרסת התובעים, רכב התובעת עמד ברמזור במופע אור אדום בכביש ואדי ערה. רכב נתבע 1 לא שמר מרחק ופגע בחלקו האחורי של רכב התובעים. לאחר מס' שניות, רכב נתבע 1 נפגע מאחור ע"י רכב נתבעת 3 ונהדף אל עבר רכב התובעים ופגע בו בשנית. על פי גרסת נתבעים 1 ו- 2, רכב נתבע 1 נסע במהירות איטית, רכב הנתבעת 3 פגע ברכב נתבע 1 מאחור והדף אותו לעבר רכב התובעת ועל כן הנתבעת 3 האחראית הבלעדית לגרימת התאונה. על פי גרסת הנתבעת 3 בכתב הגנתה, הבחינה נתבעת 3 בתאונה קיימת בכביש, בלמה את רכבה עד כדי מהירות כמעט אפסית אולם מאחר והכביש היה רטוב לאחר גשם, לא הצליחה לבלום בלימה מלאה ופגעה במהירות שלא עלתה על 5 קמ"ש ברכב הנתבע 1. לטענת הנתבעת 3 פגיעה שנגרמה לרכב הנתבע 1 מאחור היתה מינימאלית. הדיון בתביעה נקבע מלכתחילה לישיבה מקדמית ליום 28.3.12. ב"כ התובעים הודיע בתחילת הדיון, כי ב"כ הנתבעת 3 הודיע לו כי לא יוכל להתייצב לדיון עקב תקלה ברכבו. בנסיבות אלה, לנוכח אי התייצבות הנתבעת 3 לדיון, נדחה הדיון ליום 10.5.12. במועד הנדחה, התייצב ב"כ הנתבעת 3, אולם הנתבעת 3 לא התייצבה מחמת מחלה (הוצג אישור רפואי), ועל כן, בהסכמת הצדדים, הוחלט על פיצול הדיון ושמיעת עדויותיהם של התובעים והנתבעים 1 ו -2 באותו מועד ושמיעת הנתבעת 3 בדיון שנקבע ליום 13.11.12. לדיון שהתקיים ביום 13.11.12, נתבעת 3 לא התייצבה לדיון. בא כוחה מסר לבית המשפט, כי הנתבעת 3 כי בדרכם לדיון, הודיעה לו הנתבעת 3 כי אינה מוכנה להתייצב לדיון ועזבה את רכבו, מאחר ולטענתה מפחדת היא מההליך לנוכח הליך משפטי קודם בו השתתפה. ב"כ נתבעת ציין בפני בית המשפט, כי הבהיר לנתבעת 3 משמעות אי התייצבותה לחקירה היום וחרף זאת בחרה הנתבעת 3 שלא להגיע לדיון. בהעדר התייצבות הנתבעת 3 לדיון, ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות אשר הוגשו ע"י הצדדים, שמעתי העדים וסיכומי ב"כ הצדדים, אני מורה כדלקמן. הצדדים אינם חלוקים כי ביום 18.3.10 ארעה תאונה בה נפגע רכב התובעים בחלקו האחורי. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאות שניתנה ע"י השמאי גולן יוסף, אישור תשלום למבוטח, חשבונית תיקון הרכב. המחלוקת שבין הצדדים הינה בשאלת האחריות לגרימת הנזק. לפני בית המשפט העידו מטעם התובעים, תובע 2, מר אלקלעי יוסף וכן, רעייתו גב' עליזה אלקלעי. תובע 2 העיד כי נהג ברכב התובעים בעת התאונה. על פי עדותו בבית המשפט עמד רכבו ברמזור אדום ולאחר מספר שניות הרגיש חבטה בחלק האחורי של הרכב וכעבור שניה או שתיים, הרגיש חבטה נוספת בחלק האחורי. רעייתו של התובע, גב' עליזה אלקלעי העידה כי ישבה בעת התאונה לצד בעלה. ע"פ עדותה התאונה ארעה בעת שרכב התובעים עמד ברמזור אדום, הרגישה מכה בחלק האחורי של הרכב, ולאחר מכן אינה זוכרת דבר. מחקירתה הנגדית עולה, כי פונתה לבית החולים ממקום התאונה. לבית המשפט הוגשה הודעה שנתן תובע 2 לחברת הביטוח מיום 11.5.10 בה ציין "עמדתי ברמזור ואז בא רכב מאחורי ונכנס בי.". בהודעתו של תובע 2 לחברת הביטוח, לא נמצא כל איזכור לטענה כי רכבו נפגע מאחור בשתי מכות נפרדות אחת לאחר השניה. תובע 2 נתן הודעה במשטרה מיום 23.3.10, ימים בודדים לאחר אירוע התאונה. מעיון בהודעתו במשטרה, נמצא כי אין בה כל איזכור לטענה כי הרכב נפגע בשתי חבטות נפרדות מאחור. בחקירתו הנגדית של תובע 2 בבית המשפט, נשאל התובע מדוע לא ציין בהודעות שמסר קיום שתי מכות נפרדות בחלק האחורי של רכבו. בתשובתו העיד כי לא מצא לנכון לפרט את כל פרטי האירוע שכן עשה זאת לצורך הטיפול מול חברת הביטוח, וכן באשר להודעתו במשטרה טען כי הודעתו נרשמה בהתאם להנחיה של השוטר שגבה את ההודעה וענה לשאלותיו. (ראה עמ' 5 לפרוטוקול ש' 20-32). עדות התובע 2 מדוע לא נרשמו בהודעה לחברת הביטוח והן בהודעה משטרה, קיומן של שתי מכות נפרדות ברכבו , אינה סבירה, שכן מעיון בהודעתו במשטרה נמצא כי אינה כוללת שאלות חוקר אלא מדובר בהודעה וגירסה חופשית שמסר במשטרה. באשר להודעה לחברת הביטוח, תכלית מתן ההודעה הינה על מנת לפרט נסיבות האירוע, לצורך בירור שאלת החבות, ועל כן, סביר להניח כי אילו היה נפגע רכב התובע בשתי מכות נפרדות היה מצופה כי הדבר ירשם בהודעה זו. יתר על כן, עדותה של רעייתו של התובע אף היא אינה תומכת בגרסת התובע 2 בדבר שתי חבטות, שכן בעדותה הראשית לא העידה כי חשה בשתי מכות נפרדות. לפני בית המשפט העיד נתבע 1, אשר נסע מאחורי רכבו של התובע. נתבע 1 העיד כי רכבו נפגע מאחור ע"י רכבה של נתבעת 3, אשר פגע בו והדף אותו קדימה לעבר רכבם של התובעים. נתבע 1 נחקר חקירה נגדית ועדותו לא נסתרה בחקירה נגדית. גרסתו של הנתבע 1 היתה עקבית ונמצאה מהיימנה עלי. הנתבעת 3 לא התייצבה למתן עדות בבית המשפט. משבחרה הנתבעת 3 שלא להתייצב בבית המשפט לצורך מתן עדותה, לא עומדת לפני בית המשפט גרסה מטעמה בעניין התרחשות התאונה. הלכה היא כי אי הבאת עד רלוונטי ומקל וחומר הימנעותו של בעל דין להתייצב ולהיחקר וליתן עדות, מעלה חשד כי אילו התייצב לעדות הרי שהיתה עדות זו פועלת לחובתו. (ראה ע.א. 465/68 בנק למימון סחר בע"מ נ' מתתיהו, 651, 658). נתבעת 3 טוענת בכתב ההגנה כי בעת שרכבה פגע ברכבו של נתבע 1, היתה מהירות נסיעתה כ- 5 קמ"ש כך שהפגיעה שנגרמה לרכב נתבע 1 מאחור, היתה מינימאלית. טענה זו לא בלבד שלא הוכחה לבית המשפט בהעדר התייצבות הנתבעת 3 ליתן עדות, הרי שמחקירתו של נתבע 1, העיד זה כי רכבו נפגע מאחור ונגרם לו נזק בחלקו האחורי ימני של הרכב, נפגע הטמבון, נפגע חלקו התחתון של הרכב, וכן נפגע תא המטען, כמו גם כנף אחורי ימני. עדותו זו של נתבע 1 לא נסתרה בחקירה נגדית. מאמור לעיל עולה, כי אין מדובר בפגיעה קלה כלל וכלל בחלק האחורי של רכבו של נתבע 1, אלא פגיעה חזקה ועוצמתית שגרמה לנזקים ברכב הנתבע 1, אשר מתיישבת עם עדותו של נתבע 1 לפיה פגע רכב נתבעת 3 ברכבו של נתבע 1 והדף אותו אל רכב התובעים. לאור כל המפורט לעיל, ובשים לב לעדויות שנשמעו ומוקדי הנזק, אני סבור כי האחריות לגרימת התאונה רובצת לפתחה של נתבעת 3 אשר רכבה פגע תחילה ברכב הנתבע 1 מאחור והדף אותו אל עבר רכב התובעים וגרם לפגיעה בחלקו האחורי של רכב התובעים. אשר על כן, לנוכח השמאות והנספחים שצורפו לכתב התביעה, אשר לא נסתרו, אני מחייב את נתבעת 3 לשלם לתובעים את סכום התביעה על סך 8,255 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.3.11 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב את נתבעת 3 לשלם לתובעים הוצאות אגרת בימ"ש בסך 355 ₪, שכר עד בסך 300 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. אציין, כי בקביעת סכום שכ"ט עו"ד שנפסק לקחתי בחשבון בין היתר גם את עובדת התמשכות ההליך בשל אי התייצבות הנתבעת 3 לדיונים אליהם זומנה. לנוכח התוצאה האמורה התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 נדחית. אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים 1 ו- 2 הוצאות בסך כולל של 1,000 ₪. הסכומים שפורטו לעיל ישולמו תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין. בהעדר תשלום תוך המועד האמור, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. רכבדיוןאי התייצבות לדיון