1. בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן כדין מחמת אי התייצבות לדיון, בוחן בית המשפט בעיקר שתי שאלות: האחת - מה סיבת המחדל שגרם לאי ההתייצבות והשניה - מה סיכויי התביעה אם וכאשר יבוטל פסק הדין. 2. לאימות העבדות המפורטות בבקשה נדרש תצהיר של מי הבקי בעובדות המקרה. 3. לבקשה הראשונה לביטול פסק הדין, לא צורף תצהיר כלל - והיא נדחתה בהחלטה מנומקת. 4. יחד עם זאת ולפנים משורת הדין, ניתנה לנתבעת אפשרות להגיש בקשה נוספת, כדין. 5. אכן הוגשה, ע"י הנתבעת - המבקשת, בקשה מחודשת - הפעם בליווי תצהירו של מנכ"ל הנתבעת - אלא שהתצהיר איננו מפרט כלל את נסיבות המחדל שגרם לאי התייצבותה של המבקשת לדיון ואפילו לא תומך בטענה, המופיעה, כבדרך אגב, בסעיף 17 לבקשה החדשה, לפיה אירע "בלבול ברישום ביומן המבקשת בנוגע למועד הדיון". כל שנאמר בתצהיר, לעניין אי ההתייצבות הוא, שהמנהל התייצב לדיון אבל בטעות ביום המחרת: 5.1 לא נאמר מה הייתה הטעות ולא פורטה הסיבה לאותה "טעות" ; 5.2 לא הוסבר נוהל רישום האירועים ביומן, או בכל מקום אחר ולא הוסבר מדוע לא ניתן היה למנוע טעות זו; 5.3 לא צורף תצהיר של מי שאמון על הרישום ביומן המנכ"ל, ככל שלא הוא עצמו רושם את הרישומים ביומן. 6. אמנם, המשקל העיקרי בהחלטה אם להיענות לבקשה לביטול פסק דין מושם על סיכויי התביעה אם וכאשר יבוטל פסק הדין, אולם לא ניתן להשלים עם התעלמות, כמעט מוחלטת, מנסיבות המחדל, שכלל אינן מוצאות ביטוי בתצהיר. 7. כבר מן הטעם הזה, אין מקום להיענות לבקשה. 8. אשר לסיכויי התביעה, צודקים התובעים בציינם, כי הנתבעת ערכה, בבקשתה זו , "שינוי" בגרסת ההגנה ובנוסף לשינוי אופי הפגם בויטרינה שהוחלפה (מבליטה - ל"סדק" בעקבות קרני השמש), היא מבקשת להסתמך כעת על הוראות חוק הגנת הצרכן- הגנה שלא בא זיכרה בכתב הגנתה. 9. לאור כל האמור לעיל - נדחית גם הבקשה המחודשת לביטול פסק הדין. 10. הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות תגובותיהם בסך 750 ₪. 11. זכות ערעור - כחוק דיוןאי התייצבות לדיון