ביטול עסקה סמסונג

הרקע וטענות הצדדים התובעת רכשה מהנתבעת מכשיר טלפון מתוצרת סמסונג. לטענתה, כחודש לאחר רכישת המכשיר החלו תקלות שחזרו ונשנו, דומות במהותן. התובעת טענה כי התלוננה טלפונית מספר פעמים ונתנו לה הנחיות על פיהן ניתן להוציא את הסוללה, להחזירה ולהדליק את הטלפון מחדש, וזאת כדי להפסיק את התקלה. לטענתה, בשל התקלות, נמסר המכשיר לתיקון 4 פעמים. התובעת טענה כי אינה מוכנה שיעשה ניסיון נוסף לתיקון המכשיר בשל הסבירות הגבוהה שהתקלה תשוב ותחזור על עצמה, הסבירה במהלך הדיון כי היא עובדת כאשת נדל"ן "והכל מבוסס על הטלפון" ודרשה פיצוי בגין עגמת נפש בסך 10,000 ₪. התובעת טענה כי ברצונה לשדרג את המכשיר והיא מוכנה לשלם את הפרש עלות המכשירים במסגרת השדרוג, אך הצעה זו נדחתה על ידי הנתבעת. 3. הנתבעת טענה בכתב ההגנה שבדיקת מעבדה העלתה שאין מדובר בבעיה פיזית במכשיר אלא בעומס שנוצר בשל שימוש מסיבי, כי הבדיקה קבעה באופן מובהק כי אין במכשיר תקלה וכי בסיבות אלה בוצע עדכון גרסה והגדרות מחדש בלבד. עוד טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי התובעת אינה נמנית על שירות אחריות מקיפה בשירות תיקונים (להלן: "שירות תיקונים") ולכן אין עליה כל חובה לבדוק או לתקן את המכשיר. 4. מהלך הדיון ולאחר שהצדדים יצאו מהאולם כדי שנציגת הנתבעת תוכל להתרשם מהתקלה אשרה נציגת הנתבעת "שהמכשיר עכשיו לא תקין" אך לטענתה מדובר באחת "התופעות המדוברות של המכשיר ולכן לא מדובר באי התאמה שמצדיקה ביטול עסקה". דיון והכרעה 5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהגותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש בדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן: אחריות יצרן 6. תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו - 2006, קובעות בסעיף 2 את אחריותו של יצרן (ובהעדרו, של המוכר) לתקן "כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות, בלא תמורה" או להחליף פריט טובין ללא תמורה, אלא אם "הוכיח היצרן כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הצרכן". 7. לגישתי, אין כל חשיבות אם התובעת היא בעלת זכות לשירות תיקונים, אם לאו, מקום שהתלונה על קיומה של התקלה נמסרה לנתבעת במהלך תקופת האחריות, ובשים לב לכך שמדובר מאז ועד היום בתלונה זהה במהותה. כפי שצוין במסמך רישום התלונה שצורף לכתב התביעה, תלונות התובעת היו אלה: "... מההתחלה היו בעיות של שליטה ז"א היה צלצול לא ראיתי מי מצלצל ולא ניתן לענות התופעה היתה מידי פעם כדי לענות היתי מוציאה את הסוללה, וכך מחדש את קבלת השיחות עד לפעם הבאה שהתופעה חוזרת לצערי התופעה חזרה הרבה פעמים, לפני תום תקופת הביטוח נגשתי לחברה וביקשתי שיתקנו הם פרמטו במקום את המכשיר אך הדבר לא הועיל כהוזה... והתופעה לא נעלמה..." [שגיאות הכתיב במקור - ר.ה.] 8. התובעת הבהירה במהלך עדותה כי "זה בוודאות אותה תקלה שהיתה מההתחלה ולכן זה כל כך מרגיז". מאידך, בדו"ח התיקון של הנתבעת, שצורף אף הוא לכתב התביעה, לא נרשמו כלל תלונות התובעת. עדותה של התובעת היתה מהימנה עלי אני מקבלת את טענת התובעת כי אלה היו תלונותיה מלכתחילה. התרשמתי מכנות התלונות ומהתסכול שנגרם לתובעת בשל התקלות החוזרות והשלכותיהן, לרבות הקושי לעשות שימוש רגיל וסביר במכשיר הטלפון, במיוחד בשים לב לעיסוקה. 9. במסגרת האחריות, על הנתבעת לתקן את הפגם ואם אין באפשרותה לעשות כן עליה להחליף את המכשיר והכל ללא תשלום או עלות מצד התובעת. אם לא הצליחה הנתבעת לתקן את המכשיר בתקופת האחריות, היא אינה יכולה ליהנות מכך שמאז התלונה הראשונה הסתיימה תקופה זו, ועליה להשלים את התיקון ו/או ההחלפה כנדרש, על מנת שהתובעת תוכל לעשות שימוש במכשיר תקין. 10. אני מקבלת את עמדת התובעת לפיה ניתנו לנתבעת ארבע הזדמנויות לתיקון התקלה במכשיר. נציגת הנתבעת טענה כי "התובעת הגיעה לסניף עם תלונות 4 פעמים אבל רק פעם אחת הטלפון נכנס למעבדה...". ההחלטה אם להכניס את המכשיר לתיקון במעבדה הינה החלטה של הנתבעת בלבד, ומבחינת התובעת היא נתנה לנתבעת הזדמנות נאותה, ואף מעבר לכך, למלא אחר חיוביה במסגרת אחריות, ואין מקום לחייבה לאפשר לנתבעת בשלב זה לבצע תיקון נוסף במכשיר. לעניין זה יפים דברי ביהמ"ש העליון בע"א 472/95, זכריה זלוצין נ. דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2)858 [1996] בע"מ 862-863: "... ואולם, ועיקר, השאלה, אם יש לאפשר למוכר לתקן או לחייבו בפיצויי תיקון, תלויה בעובדות של כל עניין. כך, למשל, בע"א 4445/90 עמיגור (ניהול נכסים) בע"מ נ' מאיוסט ואח' וערעור שכנגד [2] עוסק בית המשפט בשאלה: "מי יבצע את התיקונים?". אומר שם בית המשפט: "...המערערת ביקשה שתינתן לה עצמה האפשרות לתקן את הליקויים. אך בית המשפט סירב. הוא הצביע על 'הסחבת והנסיונות הכושלים לתיקון הליקויים שהיו מנת חלקם של התובעים במשך תקופה כה ארוכה'. לכן החליט כי זכותם של המשיבים היא לקבל מן המערערת פיצויי כסף לבצע את התיקונים בעצמם. בדרך כלל ענין הוא לשיקול הדעת של בית המשפט קמא אם ראוי, בנסיבות המקרה, לתת לצד הנפגע סעד של אכיפה או סעד של פיצויים. בית המשפט קמא לא טעה כאשר בחר, בנסיבות המקרה, בסעד של פיצויים"." אי התאמה 11. על פי חוק המכר, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק המכר") על מוכר חלה חובה לספק לקונה את הממכר שנרכש. 12. כאמור לעיל קבלתי את טענות התובעת כמהימנות. לדעתי מכשיר טלפון שאינו מאפשר באופן רצוף קבלה והוצאה של שיחות, אינו מאפשר לראות את מספרי הטלפון של השיחות הנכנסות ותקלות נוספות כפי שתיארה התובעת - הוא מכשיר שאינו מתאים לייעודו, ובמיוחד למי שעבודתה מושתת על תקשורת טלפונית רבה. אני קובעת כי בנסיבות אלה מדובר ב"נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל" - אי התאמה על פי סעיף 11(3) לחוק המכר. בנסיבות אלו אני סבורה שמדובר באי התאמה המצדיקה ביטול עסקה והשבה הדדית. 13. מאחר ולטענת התובעת, שלא הוכחשה, תלונתה הראשונה החלה כחודש לאחר קבלת המכשיר אני סבורה שאין מקום להפחית מסכום ההשבה את שווי השימוש בטלפון עד היום שכן שימוש זה היה פגום וחלקי ונראה היה כי נגרמה כתוצאה ממנו עגמת נפש העולה על הנאת התובעת מהמכשיר. לפיכך אני מוצאת כי יש לקזז את ששווי עגמת הנפש משווי השימוש, ואינני פוסקת לטובת התובעת פיצוי נוסף בגין עגמת הנפש שנגרמה. 14. לפי עדותה של התובעת התשלום עבור המכשיר הוא בסך של 100 ₪ בחודש ומכאן ששווי העסקה, המתפרסת על 36 תשלומים, הינו 3,600 ₪. סוף דבר 15. התביעה מתקבלת בחלקה. אני מורה על בטול העסקה והשבת התמורה ששולמה לתובעת. 16. לאחר ששקלתי את הוצאות המשפט, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 4,000 ₪. 17. הפיצוי שנפסק ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. 18. עם קבלת התשלום ולא יאוחר מ-14 יום לאחר מכן, על התובעת למסור את מכשיר הטלפון נשוא התביעה לידי נציג או מרכז שירות של הנתבעת, בצרוף כל האביזרים שקיבלה עם המכשיר. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד בתוך 15 ימים.סלולר (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)