1. לפניי בקשה לביטול צו-עיכוב יציאה מן הארץ, אשר הוטל על המבקש, עו"ד זאהי איסכנדר, ביום 28.7.92 על ידי השופט התורן, כבוד סגן הנשיא ח' גלפז. הבקשה הובאה לפניי היום, לביתי בעפולה, בידי פקיד בית-משפט השלום בנצרת, בשל דחיפותה, בשל היותי שופט תורן במהלך הפגרה. 2. א. ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת הוגש לביצוע פסק-דין, שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת לטובת זהר טורס בע"מ, כנגד אחד, עדנאן זועבי (להלן: "החייב" (תיק הוצל"פ 2976/89). החוב, בו מדובר בתיק זה, עומד כיום על סך של כ-210,000 ש"ח. ב. המבקש דכאן, עו"ד זאהי איסכנדר, ייצג את החייב הנ"ל. ג. ביום 25.11.90 ניתן כנגד החייב צו לעיכוב יציאה מן הארץ. ד. ביום 31.3.91 הגיש בא-כוח החייב המלומד, עו"ד זאהי איסכנדר, "הודעה מוסכמת לביטול צו-עיכוב יציאה מן הארץ". ה. כבוד הרשם א' ארשיד, הורה, בעקבות ההודעה הנ"ל, כי: "אני נעתר בזה לבקשה ומורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד המבקש (עדנאן זועבי - ע' ג') לאחר שעו"ד ז. איסכנדר יחתום על כתב ערבות לחיסול כל החוב בתיק זה". יצויין, כי אין זה ברור מה הניע את כבוד הרשם להתנות את ההיענות לבקשה שהיתה לפניו בחתימתו של בא-כוח החייב על ערבות: מן הבקשה לא עלה זכר להסכמתו של עו"ד איסכנדר לקחת על עצמו התחייבות כנ"ל. ו. ואמנם, בו ביום (31.3.91), חתם עו"ד זאהי איסכנדר על מסמך הנושא כותרת "כתב ערבות והתחייבות". בשולי המסמך אישר עו"ד ע' זועבי, כי עו"ד איסכנדר חתם על המסמך לפניו. וכך נאמר במסמך: "אני הח"מ זאהי איסכנדר מנצרת, ת.ד. 413, מתחייב בזה לשלם את מלוא סכום החוב הפסוק בתיק הוצל"פ 2976/89 נצרת, יהיה הסכום הפסוק אשר יהיה וזאת במידה והחייב בתיק זה מר עדנאן זועבי לא יחזור ארצה תוך 20 יום מהיום. אני מצהיר בזה כי עו"ד שכיב קובטי נתן לי את הסכמתו המלאה לביטול צו העיכוב יציאה מן הארץ". ז. ביום 21.4.91 הגיש עו"ד קובטי, בא-כוחו המלומד של הזוכה, בקשה לביטול ההחלטה הנ"ל מיום 31.3.91, בטענה שמה שנאמר בבקשה ובתצהיר, כאילו הבקשה הוגשה בהסכמתו - אינו אמת. כבוד הרשם ארשיד נעתר לבקשה והורה, במעמד צד אחד, ביום 21.4.91, על ביטול החלטתו מיום 31.3.91. בהחלטתו מיום 21.4.91 הורה כבוד הרשם לאמור: "אני נעתר לבקשה ומורה בזה: 1. על ביטול החלטתי מיום 31.3.91. 2. על החזרת צו-עיכוב היציאה מן הארץ נגד המשיב על כנו. 3. על החייב (עדנאן זועבי - ע' ג') להפקיד לאלתר את דרכונו ואת תעודת המסע שלו בלשכת ההוצל"פ בנצרת. 4. על קיום דיון בקשר לחיובו של עו"ד ז' איסכנדר לחתום על כתב ערבות ולשלם הוצאות ויציאות בקשה זו ביום 2.6.91 שעה 9.30, אלא אם יגיע עם עו"ד קובטי לפשרה לפני יום הדיון". ח. ביום 2.6.91 נדחה הדיון, שהיה אמור להתקיים על פי ההחלטה הנ"ל, בהסכמת שני הצדדים, ליום 11.6.91. גם הישיבה הנ"ל נדחתה, לבקשת הצדדים, למועד אחר. ט. משלא הגיעו הצדדים להסכמה, הגיש עו"ד קובטי בקשה לקביעת מועד נוסף. הדיון, בהתאם להחלטה הנ"ל מיום 21.4.91, נקבע ליום 5.11.91. י. בדיון, שהתקיים ביום 5.11.91 בנוכחות באי-כוח שני הצדדים, עורכי הדין קובטי ואיסכנדר, הורה כבוד הרשם ארשיד, בצו, כדלקמן: "1. לעכב יציאתו של החייב מן הארץ כמבוקש. 2. על החייב להפקיד את דרכונו ואת תעודת המסע שלו בלישכת הוצל"פ זו תוך שבוע ימים מהיום. 3. עו"ד איסכנדר מתחייב להמציא העתק מצו זה לידי החייב. 4. הצו בטל באם יפקיד החייב בתיק זה או באם הוא ישלם ישירות לבאי-כוח הזוכה יתרת חובו בתיק זה". כאן מן הראוי לציין, כי לא היתה בהחלטה מיום 5.11.91 כל התייחסות לנושא "דיון בקשר לחיובו של עו"ד ז' איסכנדר לחתום על כתב ערבות ולשלם הוצאות ויציאות..." כפי שנאמר בהחלטה מיום 21.4.91. יא. לאחר כל הדברים הנ"ל הגיש עו"ד קובטי, בא-כוח הזוכה, ביום 10.11.91, "בקשה לצירוף חייב נוסף לתיק", היינו, את צירופו של עו"ד זאהי איסכנדר, בא-כוח החייב, "כחייב נוסף...וזאת לאור ההתחייבות שלקח על עצמו עו"ד איסכנדר כאשר פעל לפי החלטת ראש ההוצל"פ מיום 31.3.91 לפיה על עו"ד איסכנדר לחתום על כתב ערבות לחיסול כל החוב בתיק זה". (ההדגשה שלי - ע' ג'). יב. ביום 10.11.91 הורה כבוד הרשם ארשיד, במעמד צד אחד ומבלי לקבל את תגובתו של עו"ד איסכנדר לבקשה "לצרף את עו"ד ז' איסכנדר כחייב נוסף בתיק זה כמבוקש". זאת ואף זאת. עיינתי בתיק ההוצאה לפועל כולו ולא מצאתי בו כל אישור על כך שהעתק מן ההחלטה הנ"ל הומצא כדין לעו"ד אסכנדר (הרשם המלומד לא ראה לנכון להורות למזכירות לשלוח לעו"ד איסכנדר, שזה עתה הפך להיות, על פי החלטתו, לחייב נוסף, העתק מן ההחלטה). גם אם תאמר, כי דבר ההחלטה הובא לידיעתו של עו"ד איסכנדר, כיוון שננקטו הליכי הוצאה לפועל כנגדו, אין בכך כדי לבוא במקום החובה להמציא לצד המעוניין העתק מן החלטה שניתנה כנגדו בהיעדרו. אם לא הומצאה ההחלטה כדין, לא יתחיל מירוץ הזמן לביטולה של ההחלטה (ראה ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שישית) 216 למעלה). יג. ביום 30.4.92 הגיש עו"ד זאהי איסכנדר "בקשה לעיכוב הליכים", שבה עתר לעכב את כל ההליכים נגדו באופן אישי. ביום 3.5.92 הורה כבוד הרשם כדלקמן: "לתגובת בא-כוח הזוכה עד 23.5.92 לעכב ההליכים נגד המבקש עד אז". יד. ביום 12.5.92 הגיש בא-כוח הזוכה את תגובתו המפורטת בכתב ובה הודיע כי הוא מתנגד לבקשתו של עו"ד איסכנדר. טו. ביום 17.5.92 החליט כבוד הרשם ארשיד כדלקמן: "1. להעביר העתק מתגובה זו למבקש. 2. לאור התגובה הנ"ל על כל נימוקיה אני דוחה את בקשת המבקש. טז. ביום 28.7.92 הגיש בא-כוח הזוכה בקשה למתן צו-עיכוב יציאתו של עו"ד איסכנדר מן הארץ. סגן הנשיא גלפז נעתר לבקשה, כאמור לעיל, ומכאן הבקשה שלפניי. 3. א. לאחר עיון בבקשה ובתיק ההוצל"פ שבמסגרתו הוגשה, נראה לי שמן הדין להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול צו-עיכוב היציאה מן הארץ לאלתר, בהיעדר הצדדים ואף מבלי לקבל את תגובת בא-כוח הזוכה, מטעמים שבחובת הצדק, כפי שיובהר להלן. ב. צו-עיכוב היציאה מן הארץ הוצא כנגד עו"ד איסכנדר על יסוד ההנחה כי הוא חייב נוסף בתיק. הואיל וכבוד הרשם הורה על צירופו של עורך הדין איסכנדר כחייב נוסף, רשאי היה כבוד סגן הנשיא גלפז ליתן את צו-עיכוב היציאה מן הארץ כמבוקש. ג. אולם עתה, משבאה לפניי בקשה לביטול צו העיכוב הנ"ל, ולאחר שעיינתי בכל נסיבות העניין כמפורט לעיל, סבורני, כי מן הדין לבטל את צו העיכוב הנ"ל מתוך חובת הצדק. ראש ההוצאה לפועל הנכבד לא היה רשאי ולא היה מוסמך כלל להורות על צירופו של עו"ד זאהי איסכנדר כחייב נוסף: יש לזכור כי תיק ההוצל"פ נפתח על סמך פסק-דין של בית המשפט המחוזי בנצרת. הנתבע באותו פסק-דין הינו עדנאן זועבי הנ"ל בלבד. העילה לבקשה לצירופו של עו"ד זאהי איסכנדר כחייב נוסף, מסתמכת על "כתב ערבות והתחייבות" שעליו חתם עו"ד איסכנדר ביום 31.3.91, כאמור לעיל. דא עקא, שלא ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד מי שחתם על התחייבות כנ"ל בטרם ניתן פסק-דין כנגד המתחייב. זאת ועוד. לא יעלה על הדעת שהחלטה כבדת משקל, כמו זו שניתנה כאן, לצרף עורך-דין, שייצג חייב כחייב נוסף לצד החייב העיקרי, מרשו של עורך הדין, תינתן במעמד צד אחד. גם מטעם זה, לבדו, יש לראות את ההחלטה כבטלה מעיקרה. החלטתו של כבוד הרשום, בדבר צירופו של עו"ד איסכנדר כחייב נוסף, היתה שגויה מעיקרה וניתנה ללא כל סמכות שבדין. ממילא, על כן, בטלה ההחלטה האמורה מעיקרה. לאור האמור לעיל, מאחר שכל עניין צירופו של החייב הנוסף בטל, בטלים כל ההליכים שננקטו על ידי הזוכה כנגד עו"ד איסכנדר על פי הצירוף השגוי הנ"ל, ובהם, כמובן, גם עניין הצו הנ"ל לעיכוב יציאת עורך הדין הנ"ל מן הארץ. ד. למעלה מן הדרוש אוסיף עוד, כי הרשם המלומד כלל לא שת ליבו לעובדה, כי עורך הדין איסכנדר חתם, בסופו של דבר, על התחייבות מותנית, ולא בנוסח שאותו דרש, משום מה, ראש ההוצאה לפועל המלומד. בנסיבות אלה, גם אילו היתה נדונה תובענה בבית המשפט למתן פסק-דין על פי ההתחייבות האמורה. שומה היה על הזוכה להוכיח, כי התקיימו התנאים לחיובו של עורך הדין איסכנדר, היינו, כי החייב, עדנאן זועבי, לא שב ארצה "תוך 20 יום מהיום" (מיום 31.3.91). לא ראיתי בבקשה שהוגשה לצירופו של עו"ד איסכנדר כל התייחסות לקיומו של התנאי האמור, ולמותר לציין שגם כבוד הרשם לא ראה להתייחס לכך. 4. סבורני, כי בנסיבות שפורטו לעיל העניין זועק לכך שבית המשפט יורה על ביטול הצו שניתן על סמך צירוף חייב שלא כדין. סוף דבר, הואיל וההחלטה לצרף את עו"ד איסכנדר בטלה מעיקרה, הן משום שניתנה ללא כל סמכות שבדין והן משום שניתנה במעמד צד אחד למרות שעל פי מהותה חייב היה הרשם המלומד לדון בה בנוכחות שני הצדדים, אני מבטל את צו-עיכוב היציאה מן הארץ. בשולי ההחלטה אוסיף עוד, כי ראיתי לדון בבקשה בביתי, מבלי לשמוע את תגובת הצד שכנגד, מן הטעם שעו"ד איסכנדר עומד לצאת לחו"ל מחר, 2.8.92, לטיול במצרים (כשהוא מדגיש בתצהירו כי הוא מתעתד לחזור ארצה לאחר הטיול, וכי הוא משאיר בארץ בן ובת) ומפאת קוצר הזמן אין מתאפשר קיומו של דיון במעמד הצדדים. ערבותהוצאה לפועל