בפני מונחת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה וכן בקשה לשיחזור תיק. העובדות הרלבנטיות עסקינן בתביעה, אותה הגיש המשיב כנגד המבקשים בגין יתרת שכר טירחתו עבור פועלו בשנת 1995 בועדה המקומית לתכנון ובניה להשגת היתר בניה עבור המבקשים, וכן עבור תיכנון ופיקוח על הקמת תוספת בניה עבור המבקשים. סכום התביעה המקורית עמד על 1,086 ₪ (קרן) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ושכ"ט עו"ד והוצאות ובסה"כ 1,781 ₪. קדם להגשת התביעה מכתב מב"כ המשיב נושא תאריך 4.12.97, אשר לגבי מכתב זה המציא המשיב אישור דואר רשום מיום 12.5.98. שני מסמכים אלו הוגשו בדיון שהתקיים בפני. לטענת המשיב, התביעה הוגשה בחודש מאי 1998 ובית המשפט שיגר למבקשים את התביעה בדואר רשום. להוכחת טענתו הציג בדיון שהתקיים בפני אישור מסירה נוסף מחודש מאי 1998. פסק הדין נשוא בקשה זו ניתן בהעדר הגנה בחודש אוקטובר שנת 2000. לפי פסק הדין חויבו המבקשים לשלם למשיב סך של 1,976 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 22.05.00 ועד ליום התשלום בפועל. כן חויבו המבקשים בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. לטענת המשיב, הוא העביר את פסק הדין למבקשים באמצעות קרוב משפחה של המבקשים שאת שמו לא ציין. בנוסף, לטענת המשיב הוא אף דיבר עם אביו של המבקש מס' 1 אודות פסק הדין. המשיב לא ציין בדיון שהתקיים בפני שמסר את פסק הדין ישירות למבקשים, אלא מדבריו משתמע שאם מסר את פסק הדין לקרובי משפחה של המבקשים או לאביו של המבקש מס' 1 חזקה שהמבקשים ידעו אודות פסק הדין. רק בחודש מאי 2005 5 שנים לאחר מכן, פנה המשיב לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין שניתן בחודש אוקטובר 2000, ובאותו מועד נשלחה למבקשים אזהרה. לטענת המשיב פנה באותו מועד, מכיוון שהוא איש עסוק ועל כן לא התפנה לפנות קודם לכן ללשכת ההוצאה לפועל, ופנה באותו מועד, כי סביב אותה תקופה המועצה בה עבד נקלעה לקשיים ולא שילמה לו את מלוא הכספים אותה הייתה חייבת ואז ניזקק לכסף. כן חשב שהמבקשים יתחרטו וישלמו לו ללא היזקקות להליכי הוצאה לפועל. לא הוצגה בפני כל דרישה בכתב של המשיב מהמבקשים לאחר מתן פסק הדין לתשלום החוב על פי פסק הדין. יצוין שבשל השיהוי הרב בפניית המשיב ללשכת ההוצאה לפועל, ובשל תוספת הפרשי הצמדה וריבית, תפח החוב המקורי הנטען והוא כעת עומד על למעלה מ- 4,400 ₪. לטענת המבקש מס' 1 הוא נדהם לקבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן בשנת 2000 שעל קיומו כלל לא ידע. עם קבלת האזהרה, פנה למזכירות בית המשפט לברר מהות התביעה ועניינה ואז נאמר לו, כי בשל חלוף הזמן בוער התיק ועליו לפנות לבית משפט לצורך שיחזור התיק. ביום 30.5.05 פנו המבקשים לבית משפט בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה וכן בקשה לשיחזור תיק. אלו הבקשות המונחות לפני. בדיון שהתקיים בפני, חזר המבקש מס' 1 על עמדתו ולפיה כתב התביעה מעולם לא הומצא לידיו וכך גם לא פסק הדין, הוא לא חתם על כל אישור מסירה וכי לא ידע על קיומו של פסק הדין עד קבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל. יתרה מכך, טען המבקש מס' 1, כי הוא לא חייב כספים למשיב אלא שילם לו את מלוא התמורה בגין העבודה שנעשתה עבורו, שלטענתו הייתה עבודה קטנה ביותר. עוד ראה המבקש מס' 1 טעם לפגם בכך, שתיק הוצאה לפועל נפתח 5 שנים לאחר שניתן פסק הדין. דיון ומסקנות הלכה היא, כי כאשר נפל פגם בפסק דין שניתן במעמד צד אחד הנובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין וזאת מבלי להתייחס כלל לשאלת סיכויי ההצלחה. האם כתב התביעה הומצא כדין למבקשים? התשובה לשאלה זו כלל אינה ברורה. בדיון שהתקיים בפני המציא המשיב בתמיכה לטענותיו העתק של כתב התביעה ע"ס 1,781 ₪ שהוגש במסגרת ת.א. 2482/98. לטענת המשיב התביעה הומצאה למבקשים ע"פ אישור מסירה מיום 18.5.98 אשר אף הוא נושא את מספר ההליך ת.א. 2482/98 והוצג בפני. ברם, פסק הדין שאת ביצועו ביקש המשיב בלשכת ההוצאה לפועל וביטולו מתבקש היום ניתן במסגרת ת.א. 2962/00. התביעה וכן אישור מסירה לגבי התביעה שבגינה ניתן פסק דין זה לא הומצאו לעיוני. יצוין, שאכן בפסק הדין נרשם בין היתר שצורף אישור מסירה, אולם אישור מסירה שכזה המתייחס לת.א. 2962/00 לא הומצא לעיוני, ועל פי דברי המשיב אישור המסירה שהציג בדיון שלפני, זה אישור המסירה שעמד כנגד בית המשפט כאשר נתן את פסק הדין בשעתו. אישור מסירה שכאמור מתייחס להליך אחר לגמרי שהתנהל בין הצדדים אם התנהל. עיון בתיק יכול היה לסייע לוודא שאכן אישור המסירה שעמד כנגד עיני בית המשפט בנותנו את פסק הדין, תואם את כתב התביעה בת.א. 2962/00 אולם בשל חלוף הזמן בוער התיק. המשיב בכך שהשתהה בפנייתו ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין, תרם במעשיו אלו לכך, שלא ניתן היום לבדוק את אישור המסירה המצוי בתיק מכיוון שהתיק בוער בשל חלוף הזמן. אי לכך, ולאור האמור לעיל, נותר ספק בידי האם אכן כתב התביעה נשוא פסק הדין שביטולו מתבקש היום, הומצא כדין למבקשים. בנסיבות העניין הספק שנותר האם המבקשים הוזמנו לדיון אם לאו, פועל לטובת המבקשים אשר לא היה להם יומם בבית משפט, ועל כן קמה למבקשים עילת ביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק על מנת לאפשר למבקשים את יומם בבית משפט. כפי שכבר נפסק, ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, נעשה בהתבסס על ההכרה בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט וכן בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי וענייני בבית משפט. במתן פסק הדין בהיעדר הגנה מקום בו קיים ספק אם הומצא כתב התביעה נפל פגם המצדיק את ביטול פסק הדין ופתיחת ההליך מחדש. עילה נוספת המאפשרת לבית משפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, אף אם בעצם קיום דיון בהיעדרם של המבקשים לא נפל פגם וזאת אם נניח שהייתה המצאה כדין, היא ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. מן האמור בתקנה זו עולה, כי המועד הקבוע להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, הינו 30 יום מיום המצאת פסק הדין למבקש. המשיב לא המציא אישור, כי פסק הדין הומצא למבקשים, או שיכלו לדעת עליו לפני שנפתח תיק ההוצאה לפועל. לטענתו, המבקשים ידעו על פסק הדין לפני שנפתח תיק הוצאה לפועל והוא למד על ידיעה זו מכך שהוא מסר את פסק הדין לקרוב משפחה על מנת שיעבירו למבקשים וכן סיפר אודות פסק הדין לאביו של המבקש מס' 1. מה שברור מדברי המשיב שהוא לא מסר את פסק הדין למבקשים, אלא מבקש היום להסיק על ידיעת המבקשים אודות פסק הדין מידיעתם של אחרים קרובי משפחה. לא הומצאה בפני כל ראיה ממשית להוכחת ידיעתם של המבקשים אודות פסק הדין מעבר לאמירתו של המשיב. המשיב לא צרף כל מסמך להוכחת טענתו ואף לא זימן לעדות כל עד בשאלה זו. יתרה מכך, בעוד שהמשיב המציא לעיוני מכתב דרישה עובר להגשת התביעה המקורית, הרי לאחר שניתן לכאורה פסק הדין לטובתו של המשיב המחייב את המבקשים לשלם לו כספים, לא הוצג לעיוני כל מכתב דרישה מטעם המשיב המופנה למבקשים ודורש מהם פירעון חובם על פי פסק הדין שניתן - מכתב שממנו ניתן היה ללמוד לכאורה, כי המבקשים יכלו לדעת אודות פסק הדין לפני שנפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל. המבקש מכחיש שקיבל את פסק הדין ולטענתו למד על פסק הדין רק כאשר נפתח תיק ההוצאה לפועל. בהיעדר כל ראיה ממשית סותרת אני מקבלת את דבריו אלו של המבקש. בנסיבות אלו הבקשה לביטול פסק דין הוגשה כדין בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, בתוך כ- 25 ימים מיום שנודע למבקשים על קיומו של פסק הדין, כתוצאה מפתיחת תיק ההוצאה לפועל. לאור האמור לעיל, בהתאם לשיקול הדעת הנתון לי וכן מחובת הצדק בשל הספק שנותר אצלי האם נעשתה בתיק זה המצאה כדין של כתב התביעה, היינו אם נפל פגם בהליך, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן במסגרת ת.א. 2962/00. לאור התוצאה אליה הגעתי הרי יש לבטל את כל הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד המבקשים כתוצאה מפסק דין זה. לאור התוצאה אליה הגעתי, מכיוון שהתיק בוער בשל חלוף הזמן, אני מקבלת את הבקשה לשיחזור התיק ומורה למזכירות לשחזר את התיק המקורי - ת.א. 2962/00. המשיב ימציא למבקשים וכן לתיק בית המשפט את כתב התביעה שהגיש במסגרת ת.א. 2962/00, מכיוון שכאמור כתב התביעה שהומצא לתיק בית משפט הוגש במסגרת ת.א. 2482/98. המבקשים יגישו כתב הגנה לכתב התביעה המקורי בתוך 30 ימים מיום שכתב התביעה יומצא להם. בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות. ביטול פסק דיןהמצאת כתבי בי דין