הוצאה לפועל ביהודה ושומרון

להלן החלטת בית המשפט בנושא סמכות ביצוע הוצאה לפועל ביהודה ושומרון: החלטה 1. המשיב מס' 1 נקט הליכים למימוש משכון על זכויות חכירה של המבקשים בנכס מקרקעין -בית מגורים- המצוי באזור יהודה ושומרון (להלן-"האזור"). המשיב מס' 2 מונה להיות כונס נכסים למימוש הנכס. ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם מ' כדורי), בהחלטתו מיום 18.6.03, דחה את טענות המבקשים וקבע כי לשכת ההוצאה לפועל בירושלים מוסמכת לנקוט בהליכי מימוש משכון של נכס מקרקעין הנמצא באזור. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ' דרורי), בפסק דינו מיום 3.11.03, דחה את בקשתם של המבקשים להרשות להם לערער על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, משני טעמים: האחד- משום שהמבקשים נהגו בחוסר תום לב בכך שהעלו את טענת חוסר הסמכות כארבע שנים אחרי שנפתח תיק ההוצאה לפועל; השני- משום שראש ההוצאה לפועל בישראל מוסמך לנקוט הליכי מימוש משכון של נכס מקרקעין הנמצא באזור לפי תקנה 3ב לתקנות שעת חירום (השטחים המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל- שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967 (להלן-"התקנות"). המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשה נפרדת שהגישו כחודשיים ימים לאחר מכן גם ביקשו לעכב את ביצוע פסק דינו. 2. בקשתם של המבקשים סומכת על שלוש טענות עיקריות: האחת - שאין בהעלאתה של טענת חוסר הסמכות כארבע שנים אחרי שנפתח תיק ההוצאה לפועל משום חוסר תום לב; השנייה - שהחוק הישראלי והצווים באזור אינם מסמיכים את ראש ההוצאה לפועל בישראל לנקוט הליכי מימוש משכנתא או משכון של נכס הנמצא באזור, לפי משמעותה של הוראת הצו בדבר עזרה משפטית (יהודה ושומרון) (מספר 348), תש"ל-1969; השלישית- שתקנה 3ב לתקנות חלה על מימוש פסק דין, שטר או שטר חוב, אך אין היא חלה על מימושו של שטר משכון. דין הבקשה להרשות ערעור להידחות. העיון בבקשה, בפסק הדין ובהחלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין, מראה שכל טענותיהם של המבקשים מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה הנדונה, ואינן מגלות שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות המצדיקה דיון בערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). אולם, גם לעצם העניין מקובלות עלי קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי ולא מצאתי טעם להתערב בפסק דינו המפורט והמנומק. יוער כאן כי השתהותם של המבקשים מלהעלות את טענתם נגד סמכות ראש ההוצאה לפועל בישראל עם פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל, ואף לאחר מכן, חוסמת את טענת העדר הסמכות, מחמת המניעות שנוצרה על ידיה (ראו החלטתי ברע"א 11183/02 אבנר כלפה נ' רזיה זהבי ואח' (טרם פורסם. ניתן ביום 1.2.04) והאסמכתאות שם). זאת ועוד. לפי פשוטה של תקנה 3ב לתקנות, ראש ההוצאה לפועל או כל מי שהוקנו לו סמכויות על פי חוק ישראלי שענינו הוצאה לפועל, מוסמכים להפעיל את סמכויותיהם גם באזור בתנאים שנתקיימו כאן. כך לא מצאתי ממש גם בטענת המבקשים כי הוראות סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 ותקנה 3ב לתקנות חלות על מימושם של פסק דין, שטר או שטר חוב אך לא על מימושו של שטר משכון. המבקשים משכנו את זכויות החכירה שיש להם בנכס מקרקעין והמשכון נרשם על ידי הודעת משכון; משכון זה אותו ניתן לממש על ידי לשכת ההוצאה לפועל בדרך שנקבעה לכך בסעיף 18 לחוק המשכון תשכ"ז-1967 (ראו לעניין זה: ע"א 4/84 שטאר נ' עמידר, פ"ד מג(1) 265 ; רע"א 7421/96 בנק הפועלים בע"מ נ' יונס סמיר סלימאן, פ"ד נ(5) 876, 879-880). 3. הבקשה להרשות ערעור נדחית. ממילא נדחית הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין. שטחי יהודה ושומרוןהוצאה לפועל