החלטה בפני בקשה למתן צו הצהרתי זמני שיצהיר כי הרכב מסוג מרצדס (להלן: "הרכב"), אשר נתפס על ידי המשיב 1 ביום 19.11.00 שייך למבקשת. המבקשת טענה כי פעולות העיקול שביצע המשיב 1 אינן חוקיות וכי תפיסת הרכב בוצעה באתר של החברה אפנן בע"מ וכי חברה זו היא בבעלות המבקשת שלה 99% ממנה, ולמשיב 2 אחוז אחד בלבד. כמו כן במועד תפיסת הרכב לא המשיב 2 נהג ברכב אלא עובד אחר של החברה. המבקשת טוענת כי רכשה את הרכב בהליך של מכרז בפיקוח יו"ר ההוצל"פ ומאחר והעיקול על הרכב נרשם לפני המכירה, הליכי המכירה באמצעות ההוצל"פ "טיהרו" את השיעבודים והעיקולים על הרכב והוא אמור היה להיות נקי מהם. כמו כן טענה המבקשת כי עלה בידה להראות לכאורה כי חסכה כסף לצורך מימון רכישת רכב. המשיב 1 מתנגד לבקשה וטוען כי לא קיים עיקול ברישום לטובתו במשרד הרישוי, וכי פעולותיו מבוצעות בהתאם לפקודת המיסים (גביה), כאשר המשיב 2 חייב מיסים בסכום של 1.3 מיליון שקל. שקלתי את טענות הצדדים ונראה לי כי על פי הנסיבות שהוכחו לכאורה ובהם סרבן המס, המשיב 2 הוא אחיה של המבקשת והמנהל בפועל של החברה הנ"ל, בהיעדר בקיאות מצד המבקשת בנוגע לעסקיה של החברה, בנוגע לשאלת מחיר רכישת הרכב לא שוכנעתי ולו לכאורה כי אומנם המבקשת היא בעלת הרכב והמחזיקה בו. יצויין כי מדובר ברכב מסוג משאית מרצדס ולא ברכב פרטי שמיועד לשימושו של אדם פרטי ועל כן אין לייחס חשיבות רבה מדי לשאלה מי נהג ברכב בעת התפיסה כאשר השאלה החשובה היא מיהו בעל העסק המנהל את עסקי החברה. כידוע רישום הבעלות במשרד הרישוי הינו דקלרטיבי בלבד והקביעה מיהו הבעלים של הרכב תקבע בסיום הדיון בבקשה בתיק העיקרי. לפיכך ועל פי החזקה הקבועה בסעיף 5(2) ב' לפקודת המיסים (גביה) יש לראות בתפיסת הרכב כמטלטלין שעוקלו בקשר בחצריו ובהחזקתו של המשיב 2 , הוא סרבן המס כאמור. אשר על כן אני דוחה את הבקשה. עם זאת ובהתאם להצהרת ב"כ המשיב 1 במועד הדיון ביום 17.1.01 (עמ' 3 שורה 25 ) ועל מנת למנוע נזקים שעשויים להתהוות מעצם המשך החזקת הרכב בחניון או מכירתו בהליכי הוצל"פ, תוכל המבקשת לקבל לידיה את הרכב בתוך 30 יום ובתנאים הבאים: א. הפקדת ערבות בנקאית לטובת המשיב 1 על סך 50,000 ש"ח צמודה למדד ובלתי מוגבלת בזמן, אשר תפרע למקרה והתביעה בתיק העיקרי תדחה. ב. רישום עיקול על הרכב לטובת המשיב 1 במשרד הרישוי. אין בצו זה כדי לגרוע מהליכי הוצל"פ שננקטו במידה וננקטו, וזאת לאחר שהמבקשת לא הפקידה ערבות בנקאית כתנאי להוצאת הסעד הארעי שניתן ביום 20.12.00. בנסיבות אין צו להוצאות. עיקול