הצעת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

על מנת להבין הצעת חוק לעומק מומלץ לקרוא את דברי ההסבר להצעת החוק. להלן דברי הסבר בעניין הצעת חוק עבודה הצעת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (תיקון - מטרות ודרכי פעולה), התש"ע-2010 דברי הסבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן - האקדמיה) הוקמה, כמו מוסדות מקבילים לה בעולם, על מנת לקדם את המדע בישראל על ידי איגוד מיטב אנשי המדע בארץ ומתן ייעוץ לממשלה בנושאים מדעיים בעלי חשיבות לאומית. זאת, מתוך הכרה בחשיבותו של המדע ובחיוניות לקדמו. בשנים האחרונות נחלשה עצמת השפעתה של האקדמיה ויכולתה לקיים את תפקידיה, כפי שעלה גם מדו"ח מבקר המדינה מס' 55ב לשנת 2004. הסיבות להיחלשותה הן, בין היתר, חוסר הבהירות לגבי מערכת היחסים בינה לבין הממשלה ומכשולים בירוקרטיים המקשים על תפקודה. ההצעה מוסיפה את סמכותה של הממשלה לפנות אל האקדמיה לקבלת ייעוץ בנושאים הרלוונטיים. זאת, הן על מנת לאפשר לממשלה להידרש לנושאים של היערכות לאומית בתחומי המדע והן על מנת שהחלטותיה יתקבלו כאשר כל המידע הרלוונטי נמצא ברקע. מנגנון נוסף המוצע הוא הגשת דוח שנתי על ידי האקדמיה וקיום דיון עליו בממשלה ובכנסת. מנגנון כאמור ייאלץ את הממשלה והכנסת להידרש לנושא זה. לבסוף, מוצע כי רשות מרשויות המדינה שחל עליה חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, לא תהיה חייבת במכרז לגבי עבודות שהיא מזמינה מהאקדמיה. כיום ניתן, עקרונית, לקבל פטור לגבי התקשרויות עם האקדמיה, בהיותה תאגיד לפי חוק, על פי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993. יחד עם זאת ומאחר שהאקדמיה היא גוף ייחודי המעניק שירות ומבצע עבודה ייחודית על פי חוק, מוצע להסיר את המחסום הבירוקרטי הנ"ל מהתקשרויותיה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על-ידי חברי הכנסת בנימין אלון, זבולון אורלב ואח' (פ/4015/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/208/18) ועל ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/221/18). הצעות חוקמדע