החלטה ב- 19/6/03 הוגשה עתירה מינהלית על ידי 4 עותרים שעניינה, בין היתר, הפסקת חברותו של המשיב 1, אהרוני משה, כחבר מועצת המשיבה מס' 2, עירית בית שאן, לאלתר כמתחייב מהסכם רוטציה שהמשיב הינו צד לו. העותר מס' 1, אבו יוסף, הינו חבר מועצת העיר בית שאן ומשמש כיו"ר סיעת ח"י במועצת העיר כנציג מטעם דגל התורה במפלגה המאוחדת העותרת מס' 3. העותר מס' 2, משה צדוק, ממוקם במקום ה- 6 בסיעת ח"י במועצת העיר. הוא נציג מטעם אגודת ישראל במפלגה המאוחדת, העותרת 3. העותרת מס' 3, יהדות התורה והשבת-אגודת ישראל ודגל התורה (להלן: "המפלגה המאוחדת"), הינה מפלגה הרשומה ברשם המפלגות, המאגדת בתוכה שני פלגים של המגזר החרדי אשר התאחדו פוליטית: דגל התורה ואגודת ישראל. העותרת מס' 4, סיעת ח"י בעירית בית שאן, היא סיעה אשר קיבלה שני מושבים במועצת העיר בית שאן בבחירות האחרונות. המשיב 1, משה אהרוני, ממוקם במקום השני בסיעת ח"י במועצת העיר. העותרים טוענים כדלקמן: 1. ביום י"א בתשרי תשנ"ט, זמן מה לפני המועד להגשת הרשימות לבחירות המקומיות בעירית בית שאן, נערך בבני ברק הסכם רוטציה בין נציגי אגודת ישראל ודגל התורה בבית שאן אשר זה לשונו: " הסכם בין ר' משה צדוק המייצג את אגו"י בין שאן לבין ר' יוסף אבו המייצג את דגל התורה. סוכם: א. כי שני הצדדים ישתפו פעולה עד מלא בכל המוכנים תוך אחדות ושלום בקרב שני המחנות. ב. שני הצדדים יופיעו תחת רשימה אחת בשם "חי" לקראת הבחירות המונציפליות שיתקיימו בכא' חשוון התשנ"ט. ג. מספר אחד יהיה ר' יוסף אבו הי"ו סוגר את הרשימה ר' משה צדוק נ"י ויקבל רוטציה שנה אחת באם לא יכנסו 3 מנדטים. ד. ברשימה ישתלבו נציגי אגו"י בכל הפעילויות התנועה כולל 6 חברים למועצת הסניף של יהדות התורה. ה. ר' משה צדוק נ"י יבחר תפקיד בכיר אחרי ר' יוסף אבו הי"ו. ו. שני הצדדים מתחייבים לפעול שר' משה צדוק יקבל תפקיד סגן ראש מועצה דתית בחצי משרה. ז. כל המועמדים ברשימה מתחייבים להפקיד מכתב התפטרות כדי שר' משה יוכל לממש את הסכם הרוטציה. ע"ז באנו על החתום: יוסף אבו משה צדוק ש. גינזבורג י. גוטרמן" 2. המפגש בין נציגי המפלגות השונות נעשה ביוזמת משה אהרוני, במשרדו של הרב גוטרמן בבני ברק, נציג דגל התורה במפלגה המאוחדת וממונה יחד עם הרב שלמה גינזבורג, נציג אגודת ישראל על כל העניינים המונציפליים של המפלגה המאוחדת. משה אהרוני נכח בעת עריכת הסכם הרוטציה אך מסיבות לא ברורות לא חתם עליו. אולם, יחד עם יתר המועמדים בסיעת "חי" מס' 3, 4 ו- 5 הפקיד מכתב התפטרות מחברותו מעירית בית שאן המופנה ליו"ר הסיעה אבו יוסף על מנת שמכתב זה ימומש בבוא העת, אם יהיה צורך להפעיל את תניית הרוטציה. 3. סיעת ח"י זכתה בבחירות האחרונות למועצת העיר בית שאן רק בשני מושבים במועצה ועל פי הסכם הרוטציה היה על אהרוני משה לפנות את מקומו לצדוק משה לשנה אחת על פי סעיפים (ג) ו- (ז) להסכם הרוטציה. אולם, אהרוני משה סרב לפנות את מקומו ולכבד את מכתב ההתפטרות ואת הסכם הרוטציה. הוא סירב להופיע בפני בית הדין הרבני לאחר שקיים הליכים משפטיים מתישיםבפניו וטען טענות של חוסר סמכות מקומית שנדחו על ידי בית הדין הגדול האזורי בירושלים שכתב כי התרשם שמטרת אהרוני משה הינה לגרור את ההתדיינות עד תום הקדנציה ואז לא יהיה יותר על מה לדון (החלטה מיום 27/2/03). הפרתו של משה אהרוני את הסכם הרוטציה ואת מכתב ההתפטרות שנחתם ע"י משה אהרוני במסגרת הסכם רוטציה זה, מונעת מהעותר 2 מלשמש כחבר במועצת העיר בית שאן. העותרים טוענים לקיום יסוד סביר להניח כי מגמתו של משה אהרוני היא להגיע לסיום הקדנציה וליטול את כספי מימון המפלגות לשם התמודדות בבחירות, והכל תוך הפרת חובתו הן מכוח הסכם והן מכוח מעמדו הציבורי כנאמן הציבור. עד כאן לשון העתירה. 1. בשנים האחרונות התגברה הגישה האומרת כי הסכם הרוטציה, על אף היותו הסכם פוליטי שעיקרו חלוקת תקופת כהונה ציבורית בין מספר מועמדים, לא ייפסל בשל כך והינו בר אכיפה אם נעשה מתוך גמירת הדעת של שני הצדדים שינהגו על פיו, אם התכוונו הצדדים לכרות הסכם שיש לו תוקף משפטי ואם ההסכם עומד בהוראות החוק ואיננו מנוגד לתקנת הציבור. (בג"ץ 669/86 רובין נ' ברגר, פ"ד מא [1] 73, בג"ץ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, פ"ד מה [1] 749, בג"ץ 5364/94 ולנר נ' יו"ר מפלגת העבודה, פ"ד מט [1] 758, עע"מ 5042/01 זיד נ' פראס כאמל -חורפש [מיום 12/3/02 - טרם פורסם). 2. הסכם הרוטציה נשוא העתירה עונה על כל הדרישות הנ"ל. תוכנו איננו מנוגד לתקנת הציבור. הוא נעשה לתכלית ציבורית של מתן ביטוי וייצוג הולם ומאוזן לפלגים השונים של הציבור החרדי: דגל התורה ואגודת ישראל, תוך איחוד ואיזון בין שני פלגים אלה במסגרת הארצית הרחבה יותר המגולמת במפלגת יהדות התורה המאוחדת. שוכנעתי כי הצדדים להסכם והחתימה על כתבי ההתפטרות נעשתה תוך כוונה לתת להסכם הרוטציה את מלוא המשמעות המשפטית המתבקשת. 3. אינני מקבלת את עדותו של משה אהרוני כי לא היה צד להסכם הרוטציה. על מנת להיות צד להסכם, אין חובה שההסכם יהיה בכתב, הוא יכול להיות גם בעל פה. משה אהרוני חתם על כתב ההתפטרות ואין לי ספק שחתימה זו נעשתה כדי לממש את הסכם הרוטציה שהושג ביוזמתו למרות שהוא אינו חתום עליו. אם יש ספק לגבי התנהגותו באשר להסכם הרוטציה, הרי באה חתימתו על כתב ההתפטרות כדי להראות שהיה צד להסכם הרוטציה ופעל למימושו. ההסבר של משה אהרוני כי הסכם הרוטציה נועד אך ורק לספק מקום עבודה לעותר מס' 2 ושאכן סופקה לו עבודה במתנ"ס, אינו מקובל עלי. הסכם הרוטציה מציין ברחל בתך הקטנה כי הוא נועד להביא לכך שעותר מס' 2 יהיה במשך שנה חבר במועצת העיר בית שאן באם המפלגה המאוחדת לא תקבל 3 מנדטים בבחירות. המפלגה לא קיבלה 3 מנדטים ולכן היה על משה אהרוני להתפטר מחברותו במועצת העיריה ולפנות את מקומו לעותר מס' 2. לשם כך הוא הפקיד את כתב ההתפטרות. על דוכן העדים עלה העיתונאי שרון רביב אשר פירסם לפני למעלה משלוש שנים כתבה בעיתון "שיחת העיר" לאחר ששוחח עם משה אהרוני ודבריו פורסמו בכתבה. לפיהם אישר בפני העיתונאי כי קיים הסכם קואליציוני בינו לבין אבו יוסף ומשה צדוק בו נכתב כי בעוד 3 שנים יפנה משה אהרוני את מקומו כחבר במליאת העיריה לטובת חברו לסיעה משה צדוק. משה אהרוני אמר לו: "כשיגיע הרגע המתאים אפנה את מקומי לטובת משה צדוק". 4. משה אהרוני לא דיבר אמת כשעמד על דוכן העדים והכחיש את קיומו של הסכם הרוטציה, לו היה צד וטען שמדובר "בהמצאה מאוחרת" (מאוחרת למה?) שנכתבה בהתאם לנסיבות. כאשר הוצג בפניו ההסכם, טען כי לא מצוינת שנת הרוטציה, ועוד טענות פורמליות כמו העדר תאריך, העדר מסמך מקורי. כמו כן לא אמר אמת כאשר הכחיש קשר בין הסכם הרוטציה לבין מכתב ההתפטרות. 5. סירובו של משה אהרוני להתפטר בהתאם להסכם הרוטציה אינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב וההגינות של אדם שהוא נציג ציבור ובתוקף כך משמש כנאמן הציבור, במיוחד אותו ציבור חרדי שאותו הוא מייצג. חובת ההגינות חלה על נציגי ציבור ועל רשויות ציבוריות בתוקף היותם "נאמן ציבור". חובות אלה עולות אף על חובת תום הלב שבמשפט הפרטי. (בג"ץ 4422/92 עפרן נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד מז (3) 853 בעמ' 860. כן ראה: הפרופ' י' זמיר בספרו "הסמכות המנהלית" (נבו, 1996), כרך ב' עמ' 673 ואילך). 6. ואף על פי כן, אין בית המשפט יכול להעניק לעותרים את הסעד המבוקש וזאת משום שהסכם רוטציה שלא פורסם בטל מחמת היותו סותר את תקנת הציבור. אין לאכוף הסכם רוטציה שלא פורסם בדרך הנאותה והובא לידיעת כלל ציבור הבוחרים קודם לבחירות. פרסום מבוצע על ידי הכללת הסכם הרוטציה במצע והפצתו בציבור. העותרים הציגו בפני (ת/2) עלון בו נאמר כי בס"ד יש הסכם איחוד למען האדרת התורה ולמען הציבור בבית שאן בין אגודת ישראל לבין דגל התורה ברשימת ח"י בבית שאן אולם אין בפרסום זה ולו מילה אחת על הסכם הרוטציה. 7. ההלכה בעניין הצורך בפרסום הסכמים פוליטיים לפני הבחירות היתה ונשארה כפי שהוחלט במקרה דומה בבג"צ 4248/91 מרדכי נתנזון, חבר מועצת העיר חולון נ' משה רום, ראש עיריית חולון פד"י מו (2) 194 היא לא שונתה על ידי פסה"ד זיד נ' חורפש. בפס"ד נתנזון נקבע: "...גם בהנחה שהסכם כזה עשוי, עקרונית, להיחשב כתקף, תנאי חיוני לתקפותו הוא, שההסכם פורסם מראש, באופן שמן הבוחרים לא נגרעה הזכות לדעת את תוכנו, על מנת להביא גם אותו בכלל שיקולי ההצבעה שלהם. לאמור: אם ההסכם פורסם כראוי, ואין בנמצא טעם אחר לפסילתו, אשר שההסכם יוכר כתקף; אך אם לא פורסם, די באי פירסומו כדי לחייב את המסקנה, שההסכם בטל מחמת היותו סותר את תקנת הציבור. גישה זו הוטעמה, בהקשר ענייני שונה, על ידי השופט ברק בבג"צ 669/86, בשג"צ 451/86, 456 [4] בעמ' 80: "דבר זה נכון הוא גם לעניין הסכמים הנערכים לפני הבחירות, ואשר בהם מסכימות הסיעות והמפלגות על דרכי פעולה עתידיות. עד כמה שהסכמים אלה גלויים וידועים, וציבור הבוחרים מודע להם, הרי הם משמשים נתון, שעל פיהם מגבש כל מצביע את עמדתו שלו באשר לאופן הצבעתו". גישה זו עמדה במוקד ההכרעה בבג"צ 1610/90 - 1604, בשג"צ 1890/90 [5], בו נדונה השאלה, אם סיעות של הכנסת, העורכות ביניהן הסכמים קואליציוניים לקראת כינון ממשלה, חייבות לפרסם את תוכן ההסכמים ברבים. הנשיא שמגר קבע, בעמ' 362, כי "גילוי המידע על הסכמים מהווה לא רק חלק אינטגרלי של תפיסות היסוד שלנו... אלא גם חלק ממצוות 'עשה' דמוקרטיות, הדורשות ביצוען הלכה למעשה". השופט ברק מנה את מיגוון המקורות הרעיוניים מהם נגזרת חובת הגילוי; בכלל אלה: חובת הנאמנות של נבחרי הציבור כלפי הציבור, זכות הציבור לדעת והצורך של האזרח לגבש עמדה פוליטית". 8. לפיכך, אני נאלצת לדחות את העתירה ובנסיבות העניין אין צו להוצאות. חברי מועצה