פסק דין א. מהות העתירה זו בקשה לפי חוק חופש המידע המופנה למועצה לענף הלול לאפשר לעותרת לעיין ולהעתיק שלושה סוגים של מסמכים: - הסכמים ו/או סיכומים בקשר למכירת עודפי ביצים למשיבה מס. 2 שבוצעו ע"י המועצה ו/או ע"י הקרן לפינוי עודפים או מי מטעמם; - עותק מכל דו"ח בקורת פנימית של המועצה, בעניין מכירת עודפי ביצי מאכל לעיבוד תעשייתי משנת 1999 ואילך. - כל מסמך המצוי בידי המועצה, בו נתונים מפורטים ומעודכנים שעניינם היקפי יצור נוזלי ביצים ואבקת ביצים ע"י המשיבה מס. 2. ב. עובדות רלבנטיות המועצה - המשיבה מס. 1 - הינה תאגיד שכונן בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) תשכ"ד - 1963 (להלן: "המועצה"). תפקידיה מנויים בסעיף 3 לחוק המועצה. היא מופקדת על הסדרתו של ענף הלול ותוצרתו ומספקת שירותים שונים לציבור המגדלים והצרכנים של תוצרת הלול. כפי שעלה מתגובת המועצה, ענף הביצים מוסדר באמצעות מכסות יצור המוקצות למגדלים ע"י ועדת מכסות במועצה. הכללים נקבעים ע"י המועצה אחת לשנה. עודפי הייצור מופנים לתעשיה וליצוא. פינוי עודפי היצור מהשוק נעשה ע"י קרן שהוקמה על ידי הקבלנים המורשים לשיווק ביצים. הקרן הסמיכה את המועצה לנהל בשמה ובעבורה את פינוי עודפי הביצים. בין היתר הסמיכה אותה להתקשר בהסכמים עם מפעלים לעיבוד תעשייתי אליהם מופנית התוצרת בתמורה. מפעלי העיבוד התעשייתי רוכשים מהקרן את הביצים העודפות ומייצרים מהם נוזלי ביצים או אבקת ביצים. נוזל הביצים משווק בישראל. אבקת הביצים משווקת בישראל ובחו"ל. העותרת עפ"י העולה מהעתירה עוסקת בייצור (שבירה הפרדה ופיסטור) של נוזל ביצים לתעשיית המזון המקומית. המשיבה מס. 2 עוסקת בייצור נוזלי ביצים ואבקות ביצים הן לשוק המקומי והן ליצוא. העותרת פנתה לבג"צ ב- 3.9.2003 כנגד שר החקלאות, שר המסחר והתעשיה והמועצה להסדיר את מחירי עודפי הביצים הנמכרים לתעשיית עיבוד הביצים, בכך שייקבעו מחירים אחידים. לטענתה שם היא מופלית לרעה בקביעת מחירי הביצים ביחס למשיבה מס. 2. האפליה מתבטאת לעמדת העותרת בכך שהמשיבה מס. 2 מתחייבת לרכוש ביצים במחיר של 23.8 אג' לביצה רק לגבי הכמות של הביצים העודפות שרוכשות ביחד העותרת המשיבה מס. 2 ויד אורן בע"מ (שהוא ג"כ מפעל שעיסוקו דומה לעותרת) כלומר 4.5 מליון ביצים לחודש; בעוד שבפועל, לטענת העותרת המשיבה מס. 2 מעבדת במפעלה כמות כפולה ומכופלת של ביצים עודפות, כשאת הכמות העודפת מעבר לנ"ל רוכשת המשיבה מס. 2 במחיר של 11 אג' לביצה, ולעיתים לגירסת העותרת גם במחירים נמוכים יותר של 6.5 ו - 3 אג' לביצה. אין מחלוקת כי העותרת מבקשת לקבל את המסמכים נשוא עתירה זו כדי שישמשו אותה בבג"צ. לפי הוראות הסעיף 13 לחוק חופש המידע, פנתה המועצה למשיבה מס. 2, כדי זו תנקוט עמדה לגבי בקשות העותרת. בתגובה הודיעה המשיבה מס. 2 כי היא מתנגדת להציג בפני העותרת נתונים ביחס למחירים וכמויות ביצים שסופקו לה ע"י הקרן. המועצה נענתה לכך על בסיס סעיף 9 (ב) (6) לחוק חופש המידע, שחל לעמדתה על המקרה. בדיון שנערך בבית המשפט בתאריך 11.11.2003 נעשה גילוי מסמכים הדדי בין העותרת לבין המשיבה, לעניין ההסכמים של כל אחת מהם עם המועצה. במסגרת ההסכמות בין הצדדים גולו המסמכים הדדית, כשבמסגרת הגילוי מגולים גם המחירים ששילמה המשיבה מס. 2 והכמויות שרכשה. לעמדת המועצה אין כל הסכם תקף אחר בינה לבין המשיבה מס. 2 ולכן ע"י ביצוע גילוי המסמכים, כך היא טוענת, אמורה היתה העותרת לבוא על סיפוקה, ויש לראות בהסכמתה לגילוי המסמך האחרון הסכמה שאינה מעונינת במסמכים קודמים אחרים. העותרת אינה מסכימה עם עמדה זו וגורסת כי למרות הגילוי הנ"ל , עדיין יש מקום לעתירתה בסעיף א' לעתירה לפי חוק חופש המידע, מאחר וגולה הסכם אחד בלבד, וגם הוא ללא נספחים (עמ' 7 לסיכומים). ג. ג. הפלוגתאות בין הצדדים: מכתב העתירה והתגובות ומהטענות שנטענו, עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים: - - האם הוגשה בקשה לפי חוק חוק חופש המידע לקבלת מידע מהמשיבה מס. 2 ומה היקפה? - - האם המידע המבוקש הינו סוד מסחרי, שהמשיבה מס. 2 מסרה אותו למשיבה מס. 1 בתנאי שלא יועבר לאחר, וכי העברתו לאחר תפגע באינטרסים כלכליים שלה. ד. ד. האם על המשיבה מס. 1 למסור הסכמים קודמים שבינה לבין המשיבה מס. 2 למכירת עודפי ביצים טוען ב"כ העותרת כי מהתגובה עולה שקיימים הסכמים נוספים שהיו בין העותרת לבין המשיבה מס. 2. מבחינתו אין זה רלבנטי אם המדובר בהסכמים ישנים ו/או הסכמים שפג תוקפם, הוא מעונין בכל התקשרות שהיתה, ולא רק באחרונה, למרות שההתקשרות האחרונה התקפה כיום גולתה לו, לאחר ישיבה מקדמית בבית המשפט, כמפורט לעיל. למען האמת, בנקודה זו, לא הבנתי את תגובותיהם והתנהלותם של המשיבים, לענין חופש המידע. אם ההסכם האחרון הועבר לעותרת, כפי שנמסר לבית המשפט ללא מחיקת מחירים וכמויות (ר' עמ' 2 לסיכומי ב"כ המשיבה מס. 2) מה המניעה או מה הסוד המסחרי להעביר הסכמי עבר? במה שונים הסכמים ישנים יותר, שאולי כבר אינם תקפים, מהסכם רלבנטי ותקף? אני בהחלט מבינה את עמדת העותרת שייתכן ומסמכים אלה עשויים לבסס את טענתה בבג"צ בדבר אפליה, אם זו קיימת, ברם לענייננו טענת האפליה אינה רלבנטית, כפי שגם טענת הסוד המסחרי אינה רלבנטית לאור הגילוי. מאחר והיתה קיימת נכונות להעביר את ההסכם התקף, אזי טענה כי קיים חיסיון בגין סוד מסחרי לגבי הסכמים לא תקפים, - הינה טענה שלא תישמע. אשר על כן , מבלי להיכנס לסוגיה המעניינת כשלעצמה האם המדובר בסוד מסחרי אם לאו, - אני נענית לבקשת ב"כ העותרת כמבוקש בסעיף (א) לעתירה שהוגשה. ה. ה. דו"ח ביקורת פנימי בתגובת המועצה לעותרת במכתב מיום 2.9.2003 (נספח ד' לעתירה) הודע לעותרת כי החל משנת 1999 לא נעשה במועצה דו"ח ביקורת פנימית בנושא מכירת עודפי ביצי מאכל לעיבוד תעשייתי. הדו"ח משנת 1998 מצוי בידי העותרת. בהודעה מוסכמת לבית המשפט מטעם ב"כ העותרת וב"כ המשיבה מס. 2 נאמר כי בית המשפט יפסוק בעתירה על יסוד החומר הקיים בתיק ועל סמך סיכומי הצדדים בכתב. (סעיף 2 להודעה). מאחר והמועצה שללה קיום דוחות נוספים על זה שנמצא בידי העותרת, ומאחר ואף לא נדרשה לתמוך את הכחשתה זו בתצהיר, - לא ברורה לי תהיית ב"כ העותרת מדוע לא צורף תצהיר לגיבוי תשתית ראייתית זו, הרי הוא עצמו ויתר על הגשתו? לאור עמדת המועצה שלא נסתרה שאין בידה דוחות נוספים, אני דוחה את העתירה בראש פרק זה. ו. ו. נתונים בדבר היקפי יצור נוזלי ביצים ואבקת ביצים ע"י המשיבה מס. 2 1. הטענות טוענת המשיבה מס. 1, לעניין זה, כי הדרישה הועלתה לראשונה רק בכתב העתירה מבלי שהעותרת פנתה לפני כן לממונה על חופש המידע בבקשה מעין זו. מעיון בפניה לממונה על חופש המידע (נספח ג' לעתירה) עולה כי הפניה היתה להמציא כל הסכם ו/או סיכום בין המועצה לבין המשיבה מס. 2 לעניין מכירת עודפי ביצים, וכן להמציא כל הסכם או סיכום שענינו קביעת מחירי הביצים או התחייבות לרכישת כמות מסוימת של ביצים. במילים אחרות - אכן פניה לעניין היקפי יצור נוזלי ביצים ואבקת ביצים לא הופנתה לממונה על חופש המידע. לכן גורסת המשיבה מס. 1 שבקשה לפי חוק חופש המידע אינה "בקשה "מתגלגלת" (עמ' 5 לסיכומים) שניתן להוסיף עליה עוד ועוד בקשות לפרטי מידע אגב מו"מ שמתנהל עם הרשות לעניין הבקשה המקורית, ובהיעדר פניה כדין, - גם לא קמה זכות לקבל מידע בעקבות פניה ראשונה לבית המשפט לעניין זה. השיבה לה העותרת כי היא פנתה בנספח ה' לעתירה למועצה לענף הלול, בבקשה בדבר היקפי יצור נוזלי הביצים ואבקת ביצים ע"י המשיבה מס' 2. וכי העלאת הטענה שפניה כזו לא נעשתה לממונה על חוק חופש המידע, לא ראוי לה שתיטען, מאחר ויש לראות את מכלול הנושא שהתבקשה תשובה מהממונה או מהמועצה, ולא לקוטעו. 2. הדין ויישומו סעיף 7 לחוק מסדיר את הנוהל להגשת בקשות לקבלת מידע והטיפול בהן וקובע כי: "בקשה לקבלת מידע תוגש בכתב לממונה או למי שהוסמך לכך על ידו". סעיף 3 לחוק קובע כי: "ראש רשות ציבורית ימנה מקרב עובדי הרשות ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור, על טיפול בבקשות לקבלת מידע ועל יישום הוראות חוק זה". החוק בסעיף 7 קובע פרוצדורה לפניה, פרוצדורה לתשובה, מועדים מדוייקים ומתי ניתן להגיש ערר על החלטת הרשות מכח סעיף 17 לחוק. אין המדובר רק בפעולה פורמלית גרידא. לא המועצה אמורה להשיב אם כי ייתכן שהיא "הקליינט" של הממונה על חופש המידע שבה, אלא הממונה שאמור ללמוד את הנושא, לקבל מידע, להיות בקי בחוק מה מותר מה אפשרי ומה אסור, ולפי זה להשיב לפונה. שיקול דעתו, ההנמקה והדרך בה נקט, - הם אלה שייבחנו ע"י בית המשפט המינהלי. לא מקובלת עלי "הצעת" ב"כ העותרת שיש מגמה כללית בפסיקה להדגיש ולעבור לעניינים שבמהות במקום להיצמד לעניינים שבפרוצדורה. החוק הוא חוק חדש. מטרתו לאפשר לאזרח לקבל מידע בדרך הנקובה בו. כשם שאין בית המשפט נוטל את תפקיד המינהל בענין מכס, אגרות ,רישוי ועוד, - כך אין הוא נוטל את תפקיד המינהל ב"אספקת" מידע. ייתכן שעקב אכילס הוא, שגם הרשות עדיין טרם הפנימה במלואן את הוראות החוק; הדבר עולה בצורה מעניינת מסיכומיה, בהן היא גורסת שהיא מנהלת מו"מ עם הפונים לצורך תחימת המידע המסופק. לא צריך לנהל מו"מ. יש לבחון את הפניה, לבדוק ראשית כל ככלל פוזיטיבי מנחה ,אם ניתן להיענות לפנית האזרח, ובמידה ויש מניעה להסביר זאת בכתב לפונה. אם נימוקי הרשות אינם במתחם הסבירות בית המשפט יבדקם; בית המשפט לא ינהל את ענייניה של הרשות שמופקדים בידה. לאור האמור לעיל אני דוחה את העתירה בראש פרק זה. בנסיבות, כל צד ישא בהוצאותיו. חוזהמסמכיםחופש המידע