ערעור על תקיפת שוטר בזמן מעצר

1. כנגד המערער הוגש בבית משפט השלום באשדוד כתב אישום מתוקן בתאריך 13.5.01 המיחס לו ביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה") ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 274 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:"החוק"), בכך שבתאריך 8.5.01, סמוך לשעה 10:10, ברח' רמב"ם באשדוד, סחר המערער בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל 0.352 גרם, שלא כדין, בכך שמכר את הסם הנ"ל לשלום שרון תמורת 95 ₪. משנעצר המערער בגין עבירת הסחר וכאשר השוטרים ליוו אותו לביתו כדי שיאסוף את חפציו, החל דין ודברים בין המערער לשוטרים וכשחזרו לניידת תקף המערער את השוטרים, שהיו ממלאים באותה עת את תפקידם, בכך שזינק על שוטר גיל באמצעות ה "מנורה הכחולה", חבט בראשו ופצע אותו בכך שגרם לו דימום באפו. 2. בית משפט השלום (כב' השופט ח. חדש) החליט, בהכרעת הדין שניתנה בתאריך 5.2.02, לזכות את המערער מביצוע עבירה של תקיפת שוטרים, לפי סעיף 274 לחוק מחמת הספק והרשיע אותו בביצוע עבירה של סחר בסמים, לפי סעיף 13 לפקודה, וגזר עליו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, הפעיל מאסר מותנה, חלקו במצטבר וחלקו באופן חופף, כך שבסה"כ נידון המערער ל - 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ל- 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לבל יעבור עבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, וכן חייב אותו ביהמ"ש לחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להמנע, במשך שנתיים מיום שחרורו מהכלא, לבל יעבור עבירה כלשהי שבפקודה למעט החזקת סם לשימוש עצמי. 3. המערער הגיש שני ערעורים, אחד בעצמו ואחד באמצעות בא כוחו עו"ד יפעת אטיאס - זינר. הערעור שהוגש על ידי המערער בעצמו, ע.פ. 7239/02, נמחק על פי החלטה שניתנה על ידינו ביום 6.11.02 . עו"ד אטיאס - זינר מערערת, הן על ההרשעה ולחילופין על גזר הדין. 4. ביהמ"ש הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות. ראוי לציין שהמערער לא כפר בכך, שהחומר שנתפס על ידי השוטרים הינו סם מסוכן מסוג הירואין, וכן לא היתה כפירה בכל מה שקשור ל"שרשרת הסם" מרגע שנתפס באתר שבו בוצעה לכאורה העבירה ועד שהגיע למעבדות מז"פ. המערער כפר שהיתה לו שייכות כלשהי לסם שנתפס. 5. עד התביעה המרכזי היה שלום שרון. על פי האמור בכתב האישום, הוא אשר רכש את הסם מן המערער. בעדותו ציין, כי רכש את הסם מאדם בשם שלמה בנבינו ולדבריו "שלמה בנבינו הוא הבן אדם שיושב פה - מצביע על הנאשם". עד זה זיהה את המערער גם במסדר זיהוי תמונות, שנערך לו בתחנת המשטרה, כאשר הוא הצביע על תמונתו של המערער ואמר "זה קוראים לו בנבינו והוא מכר לי מנה במרכז ב' באשדוד". העד עמד איתן בחקירה הנגדית שנערכה לו ולא חזר בו מטענתו, כי את הסם רכש מהמערער. השופט המלומד הגיע למסקנה, שלא הופעל על העד לחץ כלשהו מטעם המשטרה ולא הוכח שמדובר ב"עד מעוניין". נהפוך הוא ביהמ"ש קבע "סרבנותו של העד - על סף העויונות שהצריכה רענון זכרונו, שוב ושוב איננה אופיינית ל'עד מעוניין'" וניכר היה בו שאינו שש להפליל את הנאשם. ביהמ"ש קמא לא התעלם מסתירות ותמיהות בגירסתו של העד, אולם קבע שהללו לא יורדות לשורש העניין ואין בהם כדי לשלול את המהימנות שביהמ"ש רחש לעד. לעומת עדותו של העד שלום שרון ביהמ"ש קבע כי: "עדותו של הנאשם לא היתה אמינה ולא ניכרו ממנה אותות אמת". 6. עדות מרכזית נוספת היתה עדותו של השוטר גבי שימחי. ביהמ"ש קבע, כי השוטר הזה היה עד ראיה למאורעות המתוארים בכתב האישום. לדבריו, הוא הבחין בשני אנשים, יהודה ריבוח ושלום שרון כאשר הם עומדים ליד דוכן של מפעל הפיס והוא הבחין שיהודה ריבוח ניגש למערער, שוחח איתו, ואז הוא ראה שאדם בשם שלום ביטון הגיע לשלום שרון (רוכש הסם), השניים שוחחו ביניהם ושלום שרון העביר כסף למערער ואז יהודה ריבוח והרוכש, שלום שרון, התיישבו על ספסל, כאשר שלום ביטון הולך למקום מסויים. אז המערער הוציא דבר מה מכיסו ולאחר זמן קצר חזר לכיוון הרוכש, שלום שרון, והעביר דבר מה לידיו. ביהמ"ש האמין, שהשוטר היה בקשר עין עם היד הקמוצה של שלום שרון וכאשר התקרב אליו הבחין בו שרון שלום, פתח את היד בה החזיק את החפץ שקיבל מהמערער, והשוטר הבחין על הריצפה בשקית שקופה. משהורמה השקית הסתבר שהיה בה סם מסוכן מסוג הירואין. לסיכום, ביהמ"ש קבע, כי: "בנסיבות אלו, קשה להתייחס באמון לטענת הנאשם, כי כל עסקת הסמים המיוחסת לו לא היתה ולא נבראה והכל שקר שטוו השוטרים ביחד עם עדי התביעה 4 ו - 6". 7. בא כוח המערער, עו"ד אטיאס - זינר טוענת שהרשעתו של המערער לא יכולה לעמוד, שכן בפני ביהמ"ש היו גירסאות שונות הסותרות אחת את רעותה בעניינים מהותיים היורדים לשורש העניין. 8. בא כוח המשיבה עו"ד יעל רז לוי, ציינה שהכרעת הדין של ביהמ"ש קמא מבוססת בראש ובראשונה על עדותו הברורה והחד משמעית של השוטר שימחי. השוטר הבחין בכל מהלך העסקה, ראה כיצד התמורה מועברת למערער שמסר את הסם לקונה. 9. לסיכום, דין הערעור להידחות. אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו לאחר שבית המשפט שמע וראה את העדים שהעידו בפניו. הפירכות והסתירות שמנתה בא כוח המערער אינן כאלו שיורדות לשורש העניין ואין בכוחן לבטל את מסקנתו של השופט המכובד שהחליט להרשיע את המערער. מה גם, שביהמ"ש קמא היה ער לפירכות אלו, ונימק מדוע, למרות קיומן, האמין לעדי התביעה. 10. המערער נידון לעונש לא קל - 24 חודשי מאסר וכן למאסר על תנאי. התוצאה העונשית היתה קשה, כיוון שבית המשפט הפעיל עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המערער והורה שעונש מאסר על תנאי זה יופעל בחלקו במצטבר כך ששישה חודשים ממנו הצטברו לעונש המאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים שביהמ"ש הורה להטיל על המערער. למערער הרשעות קודמות רבות מכל סוגי הקשת, פריצות (8 עבירות) גניבות (8 עבירות) גרימת נזק לרכוש, החזקה ושימוש בסמים מסוכנים (11 עבירות), סחר ותווך בסמים מסוכנים (9 עבירות), היזק לרכוש בזדון (3 עבירות), השגת גבול (2 עבירות), פציעות, תקיפות וחבלות לרבות תקיפת שוטר (9 עבירות), העלבת שוטרים, איומים והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם. לפיכך, הייתי מציע לחברי שלא להקל בעונש שהוטל על המערער ולדחות את הערעור. י. פלפל - ס. נשיא אני מסכים. נ. הנדל - השופט אני מסכימה. ר. יפה כ"ץ - שופטת לפיכך, הוחלט, כאמור בפסק דינו של השופט י. פלפל. מעצרמשטרהאלימותערעורתקיפת שוטרתקיפהשוטר