פסק דין בפני עתירה בה מבקש העותר לאשר לאשתו, אזרחית אוזבקיסטן שנכנסה בעבר לישראל שלא כחוק ונישאה לעותר, לחזור ולהיכנס לישראל. יצוין כי לעת הזו שוהה האישה בארץ מולדתה. דין העתירה להדחות. בטרם אתייחס לטעמי דחיית העתירה יצוין כי אשתו של העותר לא צורפה כעותרת. יתכן כי מדובר בשגגה או טעות טכנית. ואולם דווקא בנסיבותיו של המקרה יש בחסר זה לכשעצמו כדי לעורר ספק בכנות העתירה, כפי שיובהר. מתגובת המשיב עולה כי העותר לא גילה בעתירתו את מלוא הפרטים הרלוונטיים לעתירה. אשתו של העותר נכנסה לישראל שלא כחוק שלוש פעמים והורחקה חזרה לארצה. במהלך שימוע שנערך לה לאחר שנתפסה בישראל בפעם השלישית סיפרה האישה כי הכירה את העותר ונישאה לו בטקס דתי ברמאללה, שבשטחי הרשות הפלסטינאית. המעבר לרמאללה ובחזרה לישראל בוצע, עד כמה שהדבר ידוע, ללא היתר. נתון נוסף הרלוונטי לנושא העתירה הוא שלעותר שלוש הרשעות קודמות שעניינן עבירות של סיוע להחזקה ולניהול של מקום לשם עיסוק בזנות, הפרת הוראה חוקית בדבר איסור כניסה למכון ליווי ותקיפה בנסיבות מחמירות. יצוין כי מתנהל כנגדו גם הליך פלילי נוסף ואולם בעניין זה עומדת לו חזקת החפות ולכן לא אתייחס אליו. ואולם להרשעותיו הקודמות יש חשיבות לנושא שבפני מאחר ומדובר בעבירות הקשורות לתעשיית הזנות. לנסיבות אלו, וכפי שיובהר, יש זיקה להליך בדיקת בקשתו. כמו כן נסיבות אלו הן חלק ממארג הנתונים המציב סימן שאלה על העובדה כי האישה נשוא ההליך לא צורפה כעותרת. אי גילוי הפרטים המלאים מהווה חוסר ניקיון כפיים ודי בו כדי שהעתירה תידחה על הסף, ולו מטעם זה. ראה: בג"צ 3917/03 ג'האד צבחי מחמד עטאאללה נ' מדינת ישראל - משרד הפנים, (2007); בג"צ 9775/06 ראיסה דמישב נ' משרד הפנים, (2007); בג"ץ 1156/03 נאדיה אלסעדי נ' שר הפנים, (2003); בג"ץ 4409/98 ד.ש. שמנים וכימיקלים בע"מ נ' מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה והממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, (1998); בג"צ 3731/95 שמואל סעדיה, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין, (1995); בג"צ 413/85 חץ אלקטרוניקה נ' שר התקשורת, פ"ד מא (3) 235. מעבר לכך, העובדה שהאישה נכנסה לישראל שלא כחוק והורחקה מספר פעמים, היא לכשעצמה מהווה התנהגות של חוסר ניקיון כפיים המהווה עילה לדחיית העתירה על הסף. קביעת עובדות בדרך של התנהגות שלא כחוק שוללת את הזכות לקבלת סעד שעניינו סעד מן הצדק. אמנם האישה עצמה אינה העותרת ואולם העתירה הוגשה, על פי הנטען, גם בשמה. עותר העושה דין לעצמו ומבצע עבירה בפעילותו באותו עניין בו הוא עותר אינו זכאי לסעד מן הצדק במסגרת של עתירה מנהלית. ראה: בג"צ 2658/06 עלי הזימה נ' סלימאן משלב ואח', (2006); בג"צ 7489/06 אריאל גרונר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, (2006); בג"צ 4476/06 רועי בוכבינדר נ' מדינת ישראל, (2006); עע"מ 4525/06 עומר רשואן נ' משרד הפנים, (2006). מעבר לכל האמור לעיל, מדובר בעתירה מוקדמת. הבקשה לאיחוד משפחות הוגשה רק ביום 13/2/08, אז שולמה האגרה והחל הטיפול בבקשה. אמנם העותר פנה עוד קודם לכן להסדרת הכניסה של אשתו לישראל ואולם בקשה והליך רשמי של בדיקה החל רק ביום 13/2/08. הליך זה טרם הסתיים. הזמן הנדרש להליך בדיקה במקרים מסוג זה הוא ממושך ואף עולה על שנה. כך בבדיקה של בקשות שגרתיות, לא כל שכן כאשר קיימים נתונים מהעבר המציבים סימן שאלה גדול על כל מטרת הבקשה, כפי שבמקרה שבפני. בתי המשפט כבר אישרו בשורה של פסקי דין את התקופה הממושכת הנדרשת לצורך הבירור העובדתי של בקשות לאיחוד משפחות. במקרה שבפני חלפו כשבעה חודשים ממועד הגשת הבקשה. הליך הבירור העובדתי טרם הסתיים והוא אינו חורג באורכו ממשך הזמן המקובל לבחינת בקשות אלו. מאחר וההליך טרם הסתיים ולמעשה לא ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לאיחוד המשפחות - ממילא העתירה מוקדמת ודינה להדחות ולו מטעם זה. אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו אני מורה על דחיית העתירה. העותר ישא בהוצאות המשיב בסכום של 7,000 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. הסדרת מעמדמשרד הפנים