הפורום הנאות בדיני עבודה: מבחינת שיקולי מדיניות, כאשר מדובר ביחסי עבודה, קיים יתרון לניהול דיון בישראל. בעניין זה כותבת השופטת ברק אוסוסקין בפסק הדין: "בישראל ישנה מערכת בתי דין לעבודה שסמכותה העניינית היא לדון בסכסוכים בין עובד למעביד. המערכת כוללת שופטים מקצועיים ונציגי ציבור המייצגים את העובדים והמעסיקים... בישראל פותחה הקונספציה של פיטורין הוגנים, מנימוק נכון ותוך מתן הודעה מוקדמת... בישראל קיימת מערכת שלמה של זכויות סוציאליות. על כן מבחינת מדיניות נאותה, אם יש לישראל סמכות עניינית, אם חל הדין המהותי, אם יש לישראל סמכות אקסטרה טריטורילית ומבחינת מאזן הנוחות אין מניעה לנהל את ההתדיינות בישראל, יש יתרון לדיון בישראל. שיקולי מדיניות הם שיקולים כבדי משקל כאשר שופט מפעיל את שיקול דעתו לגבי טענה של פורום לא נאות." "לאחר שערכאה בישראל "קונה סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתון לה שיקול דעת שלא להיזקק לתביעה, מקום שבו קיים פורום זר אחר שהינו "הפורום הנאות" אשר בפניו ראוי לברר את התביעה. יובהר, כי נקודת המוצא היא שנתונה לערכאה בישראל סמכות, ושאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול דעתה של הערכאה, והיא מפעילה אותו על פי קריטריונים מקובלים." ע"ע 723/07 מחאג'נה מחמד קאסם נ' עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים בית המשפט העליון סיכם את המבחנים לבחינת השאלה בדבר היותו של הפורום הישראלי "פורום לא נאות" כדלקמן: "שלושה מבחנים משמשים לצורך בחינת השאלה האם הפורום הישראלי, או שמא פורום זר כלשהו, הוא הפורום הנאות לדון בתובענה: (1) איזה פורום משפטי הוא בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך; (2) מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם; (3) שיקולים ציבוריים, והעיקרי שבהם הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה...". רע"א 2737/08 אורי ארבל נ' TUI AG כן נפסק לעניין זה: "בית הדין בישראל יגיע למסקנה כי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה במקרים חריגים בלבד, כאשר מוכח בעליל כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר. לאחרונה, לאור התפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי ההתקשרות המודרניים, גוברת הנטייה לצמצם את היענותן של הערכאות בישראל לטענת פורום לא נאות המועלית בפניהן. עוד חשוב לציין, כי נטל השכנוע בדבר קיומו של פורום נאות זר מוטל על הטוען לקיומו של פורום כזה. בבחינת שאלת הפורום הנאות קיים יתרון ראשוני לתובע שפנה לערכאה מוסמכת". (ר' פס"ד בעניין מחאג'נה לעיל) תנאי נוסף להחלת דוקטרינת "פורום לא נאות" הוא: "כי ההתדיינות בפורום הזר הינה אפשרית, במובן זה שהתובע אכן יכול לנהל את התביעה שם ולא קיימת מניעה מעשית או חוקית לכך." רע"א 9810/05 Martin J. Hecke נ' Pincapco Limited באשר לתוקפה של תניית שיפוט המפנה לדין זר, נקבע: "על-מנת שניתן יהיה לאכוף תניית שיפוט... דרוש, כי תניית השיפוט תהיה על-פי חיוב מפורש וכן, כי תניית השיפוט עצמה תהיה מפורשת, ו"אין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא" (ע"א 724/85[4] בע' 327) על אחת כמה וכמה, דרוש, כי תניית השיפוט תהיה ברת-תוקף, דהיינו - היא כלולה בהסכם שהוא עדיין בר-תוקף בין הצדדים. דב"ע נו/3-161 Duclos International s.a נ' אלברט בן סימון כט(1) 440. "ההגיון מלמד, שהעלאת טענה בדבר אי נאותות הפורום שמורה לנתבע הזר בלבד, שכן לו העניין בהוכחת הדבר". רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' בלינדר (ניתן ביום 19/7/09) ובמקום אחר נפסק: "כאשר אחת הנתבעות בישראל, נראה לכאורה שמאזן הנוחות אומר שהתביעה נגד שתי הנתבעות תעשה באותה ערכאה. את הערכאה בחר התובע. על מנת לקבוע שהיא אינה נאותה למרות שאחת הנתבעות היא ישראלית והדין הישראלי המהותי חל, צריך הטוען לכך להביא נימוקים כבדי משקל." ע"ע 1070/04 אייל עופר נ' Harmonic Inc (ניתן ביום 1/1/07) הפורום הנאותמשפט בינלאומייחסי עבודה