דוגמא להחלטה בנושא בקשת אשתו של הנאשם להחזרת רכב: בפניי בקשה להחזרת תפוס. המבקשת, הנה אשתו של מר X אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של סחר בסמים. לטענתה, בסמוך למעצרו של בעלה נתפס רכב מסוג ביואיק מ.ר. 8510051 (להלן: "הרכב"). המבקשת טוענת, כי היא בעליו הרשומים של הרכב, והוא נרכש מכספה האישי בשנת 2010. לטענתה, הרכב משרת אותה ע"י בני משפחתה המסיעים אותה לקבלת טיפולים רפואיים בתדירות גבוהה. המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה מיום 22.10.12 נטען כי ביום 20.09.12 הוגש נגד הנאשם בתיק, בעלה של המבקשת, כתב אישום בגין שתי עבירות סחר בסמים מסוכנים וקשירת קשר לביצוע פשע. עם הגשת כתב האישום הודיעה המאשימה כי בכוונתה לבקש את חילוט הרכב, באם יוכרז הנאשם כסוחר סמים בתום ההליך המשפטי כנגדו. לטענת המשיבה, יש לדחות את טענת המבקשת כאילו הרכב שייך רק לה, שכן הנאשם הצהיר בחקירתו כי הוא משלם ביטוח, טסט לרכב ואף עושה לרכב טיפולים. הנאשם גם מסר כי המבקשת עוזרת לו לשלם עבור הרכב, ולכן טוענת המשיבה כי לכל הפחות הרכב שייך לשני בני הזוג. לטענת המשיבה, אחיינו של הנאשם מסר בחקירתו כי הרכב שייך לנאשם. המשיבה מפנה לספרו של קדמי (על הסמים עמ' 314) המציין כי בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי הבעלות הרשומה ברכוש לחילוט איננה מכריעה לצורך קביעת הבעלות הממשית והשליטה ברכוש. לטענת המשיבה, אם הרכב יוחזר, הדבר יסכל את יכולת חילוטו בבוא היום. לפיכך, נקבע דיון וזה התקיים בפניי ביום 24.10.12. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שבתיק המשטרה, אני מחליטה לדחות את הבקשה. כתב האישום שהוגש כנגד בעלה של המבקשת, כולל עבירה של יצוא, יבוא, מסחר, הספקת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה"); עבירה של יצוא, יבוא, מסחר, הספקת סמים מסוכנים בצוותא, עבירה לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודה וסעיף 29 (א) לחוק העונשין; עבירה של קשירת קשר לעשות פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. מכיוון שכך מדובר ב"עבירה של עיסקת סמים" כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לפקודה. סעיף 36 א (א) לפקודה קובע כי: "הורשע אדם בעבירה של עיסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא - (1) רכוש ששימוש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה. (2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך". במקרה שבפניי, יש בתיק המשטרה ראיות לתמוך בחשד לפיו נעשה שימוש ברכב כאמצעי לביצוע העבירה. הנאשם עצמו הודה בחקירתו כי הסיעו אותו ברכב זה (חקירתו מיום 11.09.12 עמ' 8 שו' 308-309). בסעיף 36 א (ב) נקבע כי: "בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עיסקת סמים והוכח לו כי הנדון הפיק רווח מעבירה של עיסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, ייקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנדון הוא סוחר סמים ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עיסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט". בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף 36א ופרוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, צריכים להיות מפורטים בכתב האישום (סעיף 36א(ה)). כך אכן פעלה המשיבה במקרה שבפניי. תפיסת הרכב לצורך חילוטו האפשרי, נועדה "לפגוע, פגיעה עונשית מובהקת, בזכותם הקניינית של מי שהיו מעורבים ביודעין (ואף בעקיפין) בעשייה הפלילית, ממשית או מתוכננת, שבינם לבינה התקיימה אחת משתי זיקות אפשריות: זיקה לעבירה, או זיקה לחפץ שביודעין הוקדש לצורך ביצועה של עבירה". ראה: ב"ש (מחוזי י-ם) 5001/98 מדינת ישראל נ' אבו מיאלה נאצר (ניתן ביום 01.01.09). שוכנעתי איפא כי יש בפני די ראיות לביסוס טענת המדינה, לפחות לצורך השלב שבפניי, לפיה ניתן יהיה לחלט את הרכב בתום ההליך המשפטי אם יורשע הנאשם. הלכה היא, כי רישום הבעלות על הרכב על שמה של המבקשת, אינו מהווה הוכחה לזכותה המהותית ברכב. ראה: ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול, פ"ד נח (6) 941; ע"פ 7376/02 ירון כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(4) 558; ע"פ 524/77 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 682; ע"פ 6687/93 מוסא נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (5) 193. יותר מכך, בעלותו של אדם, שהורשע בעבירה של עסקת סמים, בנכס, אינה תנאי בלעדיו אין לקיומה של עילת חילוט על פי סעיף 36א לפקודה. ראה: ע"פ 4209/99 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 587, 593; ע"פ 546/92 מלול אלי נ' מדינת ישראל, תק-על 92(3) 237; רע"פ 5271/90 שלום מירלשווילי מ' מדינת ישראל, תק-על 91(1) 1133. המבקשת טוענת לבעלות ברכב מחמת שני טיעונים: האחד, כי רכשה את הרכב מכספה, והשני, כי היא המשתמשת העיקרית ברכב לצרכיה הרפואיים. העובדה שהמבקשת הוציאה שיקים לתשלומים בגין הרכב אינה מוכיחה, כשלעצמה, כי הרכב אינו שייך לבעלה הנאשם. למעשה, הנאשם טען במשטרה כי אשתו עוזרת לו לשלם עבור האוטו (עמ' 4 שו' 163). מאמירה זו יתכן ובית המשפט יסיק כי חסן הוא שרכש את הרכב, ואשתו רק מסייעת לו בתשלומים. אחיינו של הנאשם מסר בחקירתו במשטרה, כי הרכב שייך לנאשם (חקירתו מיום 15.09.12 עמ' 3 שו' 60-64): ש. אתה רכב מסוג ביויק מספר 8510051? ת. זה שייך לדוד שלי חסן, רכב בצבע חום, יש לו הרבה זמן, ממה שאני ראיתי רק דוד שלי חסן נוהג ברכב הזה. ש. כמה זמן יש לדוד שלך חסן את הרכב ביויק? ת. אני לא זוכר הרבה זמן איזה שנה לערך. [הדגשה שלי, ה.א.] הנאשם הודה בחקירתו במשטרה, כי הוא משתמש ברכב וכאשר הוא צריך לנסוע בו הוא מביא חבר או שכן שיסיעו אותו כי רישיונו נפסל (חקירתו מיום 11.09.12 עמ' 2 שו' 73-74). מחקירתו עולה כי הוא משלם את רישיון הרכב בסך 1,800 ₪, וביטוח רכב בסך 6,000 ₪ (עמ' 3 שו' 117-118), וכי הוא גם עושה טיפולים לרכב (עמ' 4 שו' 120). לאור כל זאת ברור, כי קיימת זיקה בין הנאשם לרכב. אף לו הייתי מגיעה למסקנה כי הרכב בבעלות המבקשת, הרי שמשהתירה המבקשת לנאשם להשתמש ברכב - ולא התעניינה בשימוש הנעשה ברכב, יש בכך שיקול לפיו עשוי בית המשפט להורות על חילוטו. ראה: ע"פ 7376/02 ירון כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(4) 558; ת"פ 385/03 (חיפה) פרקליטות מחוז חיפה נ' יצחק עודד (ס' 24 לפסק הדין). כשיקול נוסף בבקשה שבפני, יש לבחון אם ניתן להשיג את תכלית תפיסת הרכב בדרך של "חלופת תפיסה". הפסיקה קבעה כי בדומה להליך מעצר עד תום ההליכים, יש לבחון "חלופת תפיסה", ואם ניתן להבטיח את מטרת התפיסה לצורך חילוט, בתנאים שפגיעתם בזכות הקניין פחותה, יש להעדיף דרך זאת. לאור הראיות לכאורה המתוארות לעיל, לאור טענות המבקשת על בעלותה ברכב והשימוש בו לצרכיה הרפואיים, ומפאת החשש שעד הכרעת בית המשפט בהליך הפלילי יועבר הרכב לד ג' ולא ניתן יהיה לחלטו, החלטתי כי הרכב ישוחרר לידי המבקשת, אולם רק לאחר מילוי התנאים הבאים: המבקשת תרשום עיקול ברישום על הרכב במשרד הרישוי עפ"י החלטתי זו, ורק לאחר הצגת אישור אודות העיקול ישוחרר הרכב, בכפוף למילוי התנאים הנוספים שלהלן: המבקשת תפקיד סך של 20,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט שישמשו להבטחת תפיסת הרכב במידה ויחולט ע"י בית המשפט. המבקשת תחתום על ערבות עצמית על סך 100,000 ₪ - ערבוות שתחולט למקרה ויוחלט על חילוט הרכב, והוא לא יושב לידי המשטרה תוך 10 ימים מיום החלטת החילוט או למקרה ולא יצייתו להוראות החלטתי זו. תיק המשטרה נמצא בלשכתי וניתן לקבל אותו באמצעות העוזרת המשפטית. משפט פלילירכבשחרור תפוס