חסינות מדינה זרה

דוגמא להחלטה בנושא חסינות מדינה זרה: 1. בפניינו בקשת הנתבעת לסילוק עילות וסעדים על הסף, בשל חסינות ריבון זר. ביום 5/4/12, בעקבות תגובת התובע לבקשה, הגישה הנתבעת בקשה נוספת לסילוק על הסף של אותן עילות וסעדים, וזאת עקב "הודאת בעל דין". 2. בתגובת התובע נטען כי לא עומדת לנתבעת חסינות ריבון זר מפני עילות התביעה שעניינן בדיני עבודה ואשר מתקיימים לגביהן התנאים הקבועים בסע' 4 לחוק חסינות מדינות זרות. 3. ביום 22/4/12 הוגשה הודעה מטעם התובע לפיה התנהל הליך נגד הנתבעת, אשר הסתיים בפסק דין (תע"א 3763/09) וכי ההכרעות בפסק הדין סותמות את הגולל על טענות הנתבעת בדבר חסינות ריבון זר ומחייבות את הנתבעת בבחינת מעשה בית דין. 4. בתגובת הנתבעת נטען כי פסק הדין אליו מפנה התובע אינו מקים מעשה בית דין כלפי הנתבעת וכי אין מדובר בתקדים מחייב. 5. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, להלן החלטתה בבקשה. חסינות ריבון זר 6. הנתבעת טוענת כי עומדת לה חסינות ריבון זר בנוגע לסעדים של פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין פיטורים עקב חשיפת שחיתות, פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. נושא החסינות של מדינות זרות מפני סמכות שיפוט בישראל מוסדר כיום בחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט - 2008. סע' 4 לחוק החסינות, שעניינו "חוזה עבודה" קובע: "(א) למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה של עובד או של מועמד לעבודה שמתקיימים בה כל אלה: (1) עילת התביעה היא בסמכותו הייחודית של בית דין אזורי לעבודה, לפי כל דין; (2) עניינה של התביעה בעבודה שכולה או חלקה נעשתה או אמורה להיעשות בישראל; (3) בעת שקמה עילת התביעה היה העובד או המועמד לעבודה אזרח ישראלי או מי שמקום מגוריו הרגיל הוא בישראל או באזור; לעניין זה, "אזור" - כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967...." 7. בענייננו, שלושת התנאים הקבועים בסע' 4(א) לחוק מתקיימים לגבי הסעדים, אשר הנתבעת טוענת לחסינותה מפניהם. עילות התביעה של פיטורים בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח - 1998 וחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל תקין), תשנ"ח - 1997, מצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה (מכח סע' 14 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וסע' 3 לחוק הגנה על עובדים). כך גם הסעד של פיצויי הלנה על פי חוק הגנת השכר. עבודתו של התובע נעשתה בישראל. התובע הוא אזרח ישראל ותושב ישראל במועדים הרלוונטים לתביעה. די באלה כדי לקבוע כי לא עומדת לנתבעת החסינות מכח חוק חסינות מדינות זרות. 8. לגבי פיצויי הלנה, טוענת הנתבעת כי מדובר בפיצויים עונשיים ובשל כך עומדת לה, כריבון זר, הגנת החסינות מפני סעד זה. הנתבעת סומכת את טענתה בעניין זה על פסיקתו של בית הדין האזורי בירושלים בעא 1145/07 עזאם חסן קיק נ' מדינת ארה"ב (ניתן ביום 6/9/10), שם נקבע: "אשר לתביעה לפיצויי הלנה: מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי עומדת לה חסינות מפני שיפוט של בית הדין בתביעת התובע לפיצויי הלנה, בשל אופיים העונשי של פיצויי ההלנה. היזקקותנו לתביעת התובע לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לגופה תהווה הפרה של כללי ההדדיות והנימוס בין מדינות, המהוים חלק מהמשפט הבינלאומי המנהגי." לטענת הנתבעת, חסינות מכח משפט בינלאומי מנהגי, כפי שנקבעה בפסק הדין בעניין קיק, ממשיכה לחול במקביל להוראות חוק החסינות, בהתאם להוראת סע' 21 לחוק. 9. חוק חסינות מדינות זרות נכנס לתוקף לאחר שניתן פסק הדין הנ"ל. בפסק הדין נקבע כי ההכרעה ניתנת שלא על פי חוק חסינות מדינות זרות. מכאן שעל פי פסק הדין עצמו, תחולתו סוייגה למצב המשפטי שהיה בתוקף לפני חקיקתו של חוק החסינות. בית הדין בעניין קיק אינו מוציא מכלל אפשרות מצב בו תיתכן "סתירה בין הוראות החוק לבין ההסדרים במשפט הבינלאומי המינהגי". 10. יש לזכור כי פסיקת בית הדין האזורי בעניין קיק לעיל, אינו בבחינת הלכה מחייבת. לכל היותר המדובר בפיסקה מנחה. בהחלטה מבית דין זה, מותב בראשות השופטת מאירי, בענין בש"א 3655/06 (עב 4106/05) ממשלת ארה"ב נ' אירנה שייקוביץ (ניתן ביום 14/11/06) הגיע בית הדין למסקנה הפוכה וקבע כי ריבון זר אינו חסין מפני תביעה לסעד של פיצויי הלנה: "טענת המבקשת לפיה הלנת פיצויי פיטורין הינה פיצוי עונשי, וככזה, היא חוסה בגדר החסינות - דינה להדחות. הגם שמדובר בסעד שיש לו היבט עונשי, הרי שאין מדובר בהליך פלילי, אלא בסעד אזרחי, ואין בהטלת פיצויי הלנת פיצויי פיטורין משום שפיטה של מדינה אחת את רעותה... חיוב בפצויי הלנת פיצויי פיטורין אינו העיקר, אלא הוא אמצעי בלבד, להבטחת התשלום במועד. יתר על כן, ההצדקה לתשלום פיצויי הלנה היא לא רק כאמצעי הרתעה, אלא גם כפיצוי בגין הנזק הנגרם לעובד בשל אי תשלום שכרו... לאור האמור, הרי שאין מקום להבחין בין המבקשת למעסיק אחר (כלשהו) באשר לסעד של הלנת פיצויי פיטורין." 11. עמדתו של בית הדין בפסק הדין בעניין שייקוביץ לעיל נראית לנו נכונה יותר. על אף האלמנט העונשי שבסעד של פיצויי הלנה, הרי שבמהותו, מדובר בסעד אזרחי מכח חקיקת המגן. הפעולה שבגינה נפסקים פיצויי הלנה על פי דין (כגון אי תשלום שכר במועד) היא פעולה חוזית מסחרית במסגרת חוזה העבודה של המדינה הזרה עם העובד, ולא במסגרת פעולה שלטונית. הדבר נכון גם לגבי הסעדים מכח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר מהידות או במנהל התקין). בניגוד לטענת הנתבעת לפיה המדובר בחוקים פליליים ונזיקיים מובהקים - הרי עילות התביעה המצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין, על פי החוקים הנ"ל הן עילות אזרחיות. 12. הפסיקות הסותרות בעניין שייקוביץ ובעניין קיק כמפורט לעיל, מלמדות על חוסר בהירות של המצב המשפטי בכל הנוגע לחסינות ריבון זר על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, בתקופה שקדמה לחקיקת חוק חסינות מדינות זרות. חוק החסינות נועד להבהיר את המצב ולקבוע גבולות ברורים לחסינות של מדינה זרה מפני סמכות שיפוט בישראל. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: "במדינת ישראל לא קיימת פסיקה רבה של בית המשפט העליון בנושא החסינות נזכיר בהקשר זה רק את פסק הדין רע״א 7092/94 קנדה נ. אידלסון ( פד״י נ״א 1, עמ' 625 ). פסק דין זה החיל את כללי החסינות המוגבלת, אך גם קרא להכנת חקיקה שתסדיר את פרטי החסינות. הצעת חוק זו באה להסדיר את פרטי החסינות של מדינה זרה בישראל". (הצעות חוק הממשלה תשס"ח מס' 357, עמ' 334). מכאן כי כיום מוסדר נושא החסינות של מדינות זרות במסגרת חוק חסינות מדינות זרות, ואין עוד צורך להידרש לכללים מכח המשפט הבינלאומי המנהגי לצורך הכרעה בשאלת החסינות. שאלה זו תוכרע על פי הוראות החוק. בסע' 4 לחוק החסינות נקבעו כאמור, שלושה תנאים מצטברים, שבהתקיימם, לא תעמוד למדינה זרה חסינות בתביעה של עובד. ככל שהתנאים מתקיימים - לא תחול החסינות, ללא קשר לפסיקות שניתנו בעניין זה בעבר. כפי שקבענו, שלושת התנאים מתקיימים במקרה הנדון, לגבי כל הסעדים אשר הנתבעת טוענת לחסינות מפניהם. לפיכך לא עומדת לה הגנת החסינות מפני סעדים אלו. 13. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי בירושלים בתע"א 3763/09 איתמר כהן נ' ממשלת ארה"ב (ניתן ביום 17/4/12) הגיע בית הדין לתוצאה דומה: "הנתבעת פעלה במקרה דנן ככל מעסיק אחר, במסגרת פעולות פרטיות ולא מתוקף היותה ריבון. משכך, לא חלה חסינות על פעולותיה כמעביד. כך נקבע אף בסעיף 4 לחוק חסינות מדינות זרות, תשס"ט-2008. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים נועדו להבטיח כי פיצויי הפיטורים ישולמו במועד. שכן, תכליתם של כספי פיצויי הפיטורים להבטיח לעובד קיום בכבוד עד למציאת מקום עבודה אחר (ע"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל - גלי צה"ל, פד"ע לו, בע' 625). פיצויי ההלנה נועדו גם לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו בשל העיכוב בתשלומם. על כן, הגם שמדובר בסנקציה בעלת אופי עונשי, אין מדובר בהליך פלילי אלא בסעד אזרחי, היונק את סמכותו מכוח הדינים האזרחיים. אין מדובר בשפיטה פלילית של מדינה זרה" 14. אמנם אין מדובר בפסק דין חלוט . יחד עם זאת, יש ללמוד ממנו גם על המצב בענייננו. 15. טענת הנתבעת לפיה לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק החסינות, לאי החלת חסינות בתביעות בשל עוולה נזיקית, אינה רלוונטית לענייננו. בסעיף 5 לחוק החסינות נקבע כלדקמן: "למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה בשל עוולה שבשלה נגרם נזק לגוף או לרכוש מוחשי, ובלבד שהעוולה נעשתה בישראל." בענייננו, אין מדובר בתביעה בשל עוולה, אלא בתביעה אזרחית המצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, בין היתר בגין הפרת הוראות חוקים אשר בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעות בגין הפרתם. הסעיף הרלוונטי לבחינת חסינותה של הנתבעת מפני עילות התביעה, לרבות אלו הנובעות מהוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק הגנה על עובדים, הוא סעיף 4 לחוהחסינות ולא סעיף 5, הדן בתביעות נזיקיות. 16. אף אם קיימים אלמנטים נזיקיים בעילות התביעה מכח חוק הגנה על עובדים וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות - אין המדובר בעילות "נזיקיות מובהקות". סעד הפיצויים הקבוע בחוק בגין הפרת הוראותיו, אינו בהכרח סעד נזיקי ההופך את התביעה מכח אותו חוק לתביעה נזיקית. דחיית עילות וסעדים בשל "הודאת בעל דין" 17. בבקשה מיום 5/4/12, טוענת הנתבעת כי נוכח הודאתו המפורשת של התובע בתגובתו לבקשתה הראשונה, לפיה תביעתו אינה תביעה נזיקית והיא נעדרת מרכיבים נזיקיים - יש לדחות על הסף את כל עילות התביעה "הנזיקיות" ובכללן פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין פיטורים עקב חשיפת שחיתות, פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. בנוסף טוענת הנתבעת כי יש לדחות על הסף כל הסתמכות והתייחסות לחוק הגנה על עובדים וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהינם לשיטתה חוקים נזיקיים. 18. מדובר למעשה באותם עילות וסעדים אותם ביקשה הנתבעת לדחות על הסף בבקשתה הראשונה. 19. לאור קביעתנו לעיל, לא היה כל בסיס להגשת הבקשה השניה והיא נדחית בזאת. סוף דבר 20. אין הצדקה לסילוק רכיבי תביעה על הסף. הבקשות שהגישה הנתבעת, נדחות. 21. מצאנו להעיר כי שתי בקשות הדחייה על הסף אינן מתייחסות לתביעה כולה, אלא לעילות וסעדים ספציפיים, כך שלא היה בהן מלכתחילה כדי לייתר את ניהול ההליך כולו, במידה ותתקבלנה. בנסיבות אלה, מוטב היה להעלות את הטענות שהועלו בבקשה במסגרת ההליך העיקרי, ובכך לקצר את ההליכים המקדמיים בתיק. 20. עוד מצאנו לציין את העובדה שלא היתה כל הצדקה להגשת הבקשה השניה לסילוק על הסף וכי הגשתה גרמה להכבדה ולסרבול של ההליכים. 21. לאור כל האמור, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000₪, לתשלום בתוך 30 יום מהיום. חסינות