פס''ד בהעדר הגנה בתביעת מזונות

החלטה א. ההליך 1. במסגרת החלטתי זו, עלי לבחון את בקשתה של המבקשת שהוגשה בבש"א 8455/00, שעניינה מתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שהוגשה בתמ"ש 9690/00 (להלן: "תביעת המזונות), ע"י התובעת (להלן: "האשה"), כנגד הנתבע (להלן: "הבעל"), ובאם אעתר לפסוק למזונותיה בסך של 3,604 ש"ח לחודש, ובאם תדחה בקשתה ליתן פסק דין בהעדר הגנה, לפסוק את מזונותיה הזמניים. 2. בנוסף, ובמסגרת החלטה זמנית זו, עלי לבחון את בקשתו של המבקש בבש"א 9653/00 (להלן: "הבעל"), שעניינה מתן אורכה להגשת כתב ההגנה בתביעת המזונות, כאשר לכתב ההגנה יצורף תצהירה של הגברת אילנית מנצור, בתו של הבעל, מנישואיו הראשונים, במקום תצהירו, וזאת לאור שיפורט בהמשך. ב. העובדות הצריכות לענייננו 3. לאשה ולבעל אלה הם נישואיהם השניים, כאשר הנישואין נערכו כדמו"י בשנת 1994. לצדדים לא נולדו ילדים משותפים. 4. לאשה שלושה ילדים בגירים מנישואיה הראשונים, ולבעל חמישה ילדים בגירים מנישואיו הראשונים. 5. בתיק המאוחד הוגשו מספר הליכים, וכפי שיפורט, אשר כולם הוגשו על ידי האשה: 5.1. בתמ"ש 9690/00 (נשוא החלטה זו) תביעה למזונותיה, התביעה הוגשה ביום 30.1.00. 5.2. בתמ"ש 9691/00 תביעה לשמירת זכויות על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג1973-, התביעה הוגשה ביום 30.1.00. 5.3. בתמ"ש 9692/00 בקשה ליתן צוו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א1991-, כנגד הבעל, חמשת ילדיו הבגירים של הבעל מנישואיו הראשוניים, חתניו של הבעל, ונכדיו של הבעל. העילות: הקנטה, תקיפה, אלימות מילולית, הסגת גבול במטלטלין (סעיף 3 לבקשה), הבקשה הוגשה ביום 24.2.00. 5.4. בתמ"ש 9693/00 בקשה דחופה נוספת ליתן צוו הגנה, עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א1991-, כנגד המשיבים כולם (בתמ"ש 9692/00) פרט לבעל, ולאחר שהושג הסדר פשרה שאושר בתמ"ש 9692/00, הבקשה הוגשה ביום 22.3.00. 6. כמו"כ, הוגשו בקשות נוספות בתיקים העיקריים, שפורטו מעלה, עד לקדם המשפט שהתקיים ביום 28.5.00, ואשר החלטה זו באה בעקבות טיעוני ב"כ הצדדים, וכמפורט בפרק א' להחלטה. 7. כאמור, לצדדים אלה הם נישואיהם השניים, ולא נולדו להם ילדים משותפים. 8. הצדדים מתגוררים בדירת הבעל, טרם נישואי הצדדים, בבת ים, ואשר לטענת האשה, הדירה נקיה מכל שעבוד או חוב. עוד ובנוסף, מציינת האשה כי עד לנישואיה השניים, היתה בבעלותה דירה בתל אביב, כאשר לגירסתה, בהסכם הגירושין שנחתם ואושר בינה לבין בעלה הראשון, הוסכם כי באם תנשא האשה בשנית, תועבר הבעלות בדירה על שמם של שלושת ילדיה הבגירים, וכי עד לנישואיה השניים, ולאחריהם יועברו דמי השכירות המתקבלים בגין השכרת הדירה לידי הילדים הבגירים. זאת יצויין: לא צורף לכתב התביעה למזונות עותק מהסכם הגירושין, לאשוש טענתה זו של האשה, וכמו"כ לא צורף נסח טאבו לגבי העברת הזכויות בדירה לילדיה הבגירים של האשה, כי זאת יש להזכיר: הצדדים נישאו זל"ז עוד בשנת 1994. לא צורפה כל ראיה לאשוש טענתה זו של האשה, כי אין בידיה מקורות כספיים שוטפים, למחייתה ולמזונותיה, ומשכך קם הצורך המיידי לפסוק את מזונותיה הזמניים. 9. טוענת האשה, לצורך בסוס עילתה, כי מתחילת קשר הנישואין, נהג הבעל כלפיה באלימות מילולית, בשל אופיו, ובשל היותו " מחרחר ריב ומדון" (סעיף 5 לכתב התביעה). בנוסף מציינת היא, כי נהג הבעל לערב את ילדיו, מנישואיו הקודמים, במערכת חייהם, לרבות איומים מטעם בנותיו כי יוציאו את האשה מבית אביהם. 10. לטענתה, בחודש יוני 1999 (מספר חודשים לפני הגשת התביעה) בעת ששהתה בארה"ב אצל בנה, איים בעלה כי יחליף את מנעול הדירה, וישליך את חפציה, ומששבה לישראל, ביטל הבעל את כרטיס האשראי שהיה ברשותה, ומנע ממנה למשוך כספים לצורך סיפוק צריכה. יודגש, תביעת המזונות הוגשה על ידה רק בעבור 7 חודשים! 11. לטענתה של האשה, בטרם שינה בעלה את התנהגותו כלפיה, נהגו הצדדים לחיות ברמת חיים גבוהה, לרבות נסיעות לחו"ל, מסעדות, ובתי מלון בארץ, כמו"כ נהג הוא לרכוש בעבורה תכשיטים יקרים. 12. האשה מציינת בכתב תביעתה, כי בעלה מנהל חנות סיטונאית לממכר מגבות, ומציינת כי מקצבתו של בעלה שהוא זכאי לה, מקבלת היא מזה זמן (לאחר שלגירסתה הפסיק להעביר לה למזונותיה) סך של כ900- ש"ח לחודש. בסעיף 12 לכתב התביעה מציינת האשה, כי היא מעריכה את סך השתכרותו של בעלה לחודש, בגובה של 100,000 ש"ח (!!!). 13. לטענתה, לבעל חנות נוספת המושכרת, ובסך של 450$ דולר ארה"ב לחודש. לבעל חסכון המופקד בבנק בגובה של כ120,000- ש"ח. בבעלותו של הבעל לדבריה, מכונית מסוג מיצובישי שנת ייצור 1997. 14. האשה אינה עובדת לגירסתה מתחילת הנישואין, פרט לעזרה בחנות של הבעל מעת לעת, ולטענתה אסר עליה בעלה לעבוד מחוץ לביתה, ובהבטחה כי ידאג לכל צרכיה. 15. לטענתה של האשה, בסעיף 13 לכתב התביעה, אין לה כל הכנסה מכל מקור שהוא, פרט לחלקה בקצבת הזקנה של הבעל, החל מאוגוסט 1999, וכך מצהירה היא אף בסעיף 8 להרצאת הפרטים, המצורפת לכתב תביעתה, ובסך של כ900- ש"ח לחודש. 16. יודגש, בהרצאת הפרטים לא מציינת האשה כי היתה לה בסמוך להגשת התביעה הכנסה שוטפת מדמי שכירות חודשיים, מהשכרת דירתה, למרות, שלשאלות בית המשפט במועד קדם המשפט השיבה כדלקמן: "חוזה השכירות עם צד ג' קיים מאז שנת 1994, והוא מתחדש אוטומטית..., השנה הדייר שמתגורר בדירה יש לו בעיה של עבודה, אז הוא גר ולא משלם מתחילת השנה, בערך ממרץ 2000.... לפני שהוא נקלע למצוקה כספית, הוא שילם לי את הסך של 1,500 ש"ח לחודש עבור שכ"ד! (ההדגשה אינה במקור - ט.ס.). 17. בכתב ההגנה, לגביו אני מאריכה את המועד להגשתו, הן בשל הנסיבות שתפורטנה בהמשך, בהסתמך על סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, (ולענין זה ראה גם: רע"א 6810/98 בן שושן נ' בן שושן, (שלא פורסם)), מביא הבעל את גירסתו: נוכחותה של האשה בדירת המגורים סמלית. יציאתה מהדירה בשעות המוקדמות, והיא שבה בשעות מאוחרות בלילה, ולעיתים אף אינה שבה. עוד בחודש יוני 1999 וכשבעה חודשים בטרם הוגשה תביעת המזונות, נטשה האשה את הדירה למשך שלושה חודשים, ולמעלה משנה לא שהתה האשה עם בעלה בדירה בסופי שבוע, ובחגים. מדגיש הבעל כי חפציה האישיים של האשה אינם מצויים בדירה, מאחר וביוזמתה נטלה איתה אותם זה מכבר. 18. למיטב ידיעתו של הבעל, ממשיכות זכויות דירתה של האשה בטרם נישאה לו, להיות רשומות על שמה, הסכם הגירושין והוראותיו לענין העברת הזכויות לילדיה לא הוצג, וכי האשה מקבלת לידיה מדי חודש את דמי השכירות המשתלמים בגין השכרת דירה זו, ובסך של 600$ דולר ארה"ב! 19. לענין האלימות המילולית, מציין הבעל כי מתחילת תקופת הנישואין (משנת 1994) הביאה האשה עמה את הרגליה, והיא זו שהשתמשה כנגדו בלשון בוטה ובאלימות מילולית. 20. עיקר הסכסוך בין בני הזוג, לטענתו של הבעל, והקרע שארע כבר בשנת הנישואין הראשונה: דרישתה של האשה, כי הבעל ירשום על שמה נכסים שצבר בטרם נשא אותה לאשה! 21. לגירסתו, משהבין כי יחסיהם עלו על שרטון, ביקש ליתן גט בידיה, אלא שהיא, מטעמיה, מסרבת, וכל זאת עוד בטרם הוגשו תביעותיה לבית משפט זה. 22. למצער, עוד בחודש נובמבר 1999 וכחודשיים בטרם הגישה האשה את תביעתה למזונות, חלה הבעל במחלה קשה, אשר התדרדרה כיום, למצב כמעט סופני, ומחלתו, כאשר הוא מצוי בדירתו, מצריכה טיפול צמוד ברוב שעות היממה. אשתו, במקום שתסייע בעת מחלתו, ולמרות הסכסוך שפרץ בטרם פרוץ המחלה, ולגרסתו, לא זאת בלבד שהיא אינה מטפלת בו, אלא שהיא מתעלמת ממחלתו ואיננה מטפלת בו, ואף פוגעת ברווחתו. 23. כתוצאה ממחלתו, אין הוא מצוי בחנותו, ואין הוא מנהל את עסקו. 24. הבעל דוחה מכל וכל את הסכום שבו נוקבת אשתו כהכנסתו, ובסך של 100,000 ש"ח לחודש (!), ומציין כי הכנסתו כיום עומדת על 1,700 ש"ח כדמי קצבת זקנה, בעוד שהאשה (וגם על פי הצהרתה) ולמרות שגילה כיום 50 שנה, מושכת את חלקה בקצבת הזקנה מקצבתו, בעוד גילו של הבעל 72 שנה! 25. בנוסף, ולהכנסתו, מצטרפים דמי השכירות מחנות שבבעלותו, ובסך של 1,800 ש"ח לחודש, וביחד עם קצבת הזקנה משמש הסכום של 3,500 ש"ח למחייתו. 26. הבעל מאשר כי ברשותו בקופות גמל שנחסכו על ידו, ועוד בטרם הכיר את האשה סך של 140,000 ש"ח, וכן ברשותו מכונית מיצובישי שנת ייצור 1997. 27. לטענתו של הבעל, וכמוצהר בתצהיר בתו, אותו אני מאשרת כי יצורף, במקום זה ומטעמו של הבעל, המצוי כנטען במצב סופני, ובהתאם לאמור בתקנה 362ג' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-, חובותיו, ובעיקר בשל עסקו שהתדרדר בשל מחלתו, המגיעים לסך של 300,000 ש"ח. 28. גם לגבי עבודתה של האשה, טוען הבעל כי עבדה במהלך נישואיהם כשנה, כמטפלת בגן ילדים, ואין כל מניעה כי היום במצבו, תשוב לעבודה מחוץ לביתה, כשאין לצדדים ילדים, בהם יש צורך לטפל. 29. לענין הכנסותיה, מציין הבעל, כי האשה מקבלת לידיה בגין דמי השכירות המשולמים בעבור דירתה, סך של כ2,000- ש"ח לחודש, בנוסף, מקצבת הזקנה שבעבורו עוד 900 ש"ח, וביחד כ3,000- ש"ח לחודש, ובנוסף לרשותה חסכון הנותן "פירות" בגובה של 100,000 ש"ח. 30. לגבי צרכיה שפורטו בכתב תביעתה, מוגזמים הם, הם אינם משקפים את אלה שנצרכו בטרם הוגשה התביעה למזונות. כיום, לאחר שחלה במחלה הקשה, והמנעות האשה מלטפל בו, נשכרו שירותי מטפלת צמודה ל24- שעות ביממה, על ידי ילדיו ומשפחותיהם, הסך המשתלם לידיה מגיע ל4,620- ש"ח לחודש. ועוד, קיימות הוצאות בגין מחלתו הקשה, ולאור כל שמפורט התנהגותה של האשה כלפיו, התנעורתה ממנו, לרבות הגשת תביעתה בעת כזו, במקום לטפל ולסעוד אותו בימיו ולילותיו הקשים, ועל כן יש לדחות את תביעתה של האשה למזונותיה. ג. דיון 31. ראשית, כאמור בסעיף 17 להחלטתי זו, אני מאריכה את המועד להגשת כתב הגנתו של הבעל, כשהוא מאומת בתצהיר בתו, בשל היותו מאושפז וחולה במחלה קשה, בלי יכולת לנהל בשלב זה את הגנתו. לאחר שעיינתי בכתב הטענות, ובעיקר בתביעת המזונות והנספחים, שמעתי את טיעוני ב"כ, אני סבורה כי האשה הגישה את תביעת המזונות כאמצעי לקבלת כספים ממשפחתו של הבעל (ילדיו מנישואיו הקודמים ומשפחותיהם) בעיתוי הקשה ביותר של מחלתו של הבעל, כאשר למעשה, היתה לה הכנסה שוטפת בעת הגשת התביעה, כפי שפורט, ויפורט בהמשך. 32. הצדדים, כאמור, נישאו בשנת 1994 ואלה להם נישואיהם השניים, ומבלי שנולדו להם ילדים משותפים. הסכסוכים בבית הצדדים ועל פי גירסתה של האשה עצמה, החלו כשנה לאחר נישואיהם. 33. את התביעות פה הגישה האשה כשבעה חודשים (!) לאחר שהתעורר הצורך (על פי גירסתה של האשה בכתב התביעה) לפסיקת מזונות. האשה עצמה בעמוד 3 שורות 23-28 לפרוטוקול מיום 28.5.00, מודה כי שכה"ד בגין דירתה מלפני נישואין אלה, משתלמים באופן שוטף לידיה בניגוד גמור לטיעוני בא כוחה, כאילו דמי השכירות ניתנים לילדיה הבגירים. 34. על פי גירסתה של האשה עצמה, היא מקבלת לפחות 1,500 ש"ח מדמי השכירות החודשיים, ובנוסף 900 ש"ח מקצבת הזקנה של בעלה, ובשלב הזה יש בידיה הסכום של 2,400 ש"ח לחודש, בעוד היא אינה מטפלת כלל בבעל החולה במחלה קשה, וזאת עושה במקומה מטפלת, במהלך שעות היממה. 35. מתוך ציון רמת החיים של המשפחה (דירה בבת ים) על ידי האשה עצמה, חנות מושכרת נוספת לזו ששימשה את הבעל לעסקו, מכונית מיצובישי, והכל על פי שטוענת האשה, מתוך זאת איני יכולה לקבל את שטוענת לו האשה כי בעלה השתכר 100,000 (!) ש"ח לחודש. 36. ריב קשה פרץ בין ילדיו של הבעל מנישואיו הקודמים, לבין האשה, אשר הוא אשר הביא, כנראה, להגשת התביעות בתיק המאוחד, על ידי האשה בניהול הבקשות שהגישה האשה למתן צווי הגנה, כנגד משפחתו המורחבת של הבעל, למדתי כי מעיניה של האשה כנראה נתונים לעת אחרת, ולרכוש, ולא למזונות השוטפים. 37. עסקינן בסעד זמני, וביהמ"ש אינו נכנס לעובי הקורה, מטרתו של הסעד הזמני למנוע חרפת רעב ולשמר מצב קיים. (ראה: ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה, פד"י כג(1) 169. וכן: ע"א 324/88 אדר נ' אדר, פד"י מב(3) 347, 350-1). 38. על פי ההלכה הפסוקה, זכאית האשה כי בעלה יזון ויפרנס אותה על פי מעמדה וכבודה, וכפי שהסכין לעשות קודם פרוץ המשבר. (ע"א 560/82 פלונית נ' פלוני, פד"יו לח(3) 743, 746, 748) ובמסגרת חובתו זו, על הבעל גם לדאוג למדורה, ולהוצאות מדורה של האשה. בע"א 596/89 יצחק לוי חקק נ' הילדה לוי חקק, פד"י מה(4) 749, קבע בית המשפט העליון כי בפסיקת מזונות ניתן להביא בחשבון את הכנסות האשה מכל מקור שהוא, לרבות מנכסיה. בע"א 4316/96 פלולי נ' פלולי, תקדין עליון, כרך 98(1) 49, בחן ביהמ"ש העליון את השאלה, האם ניתן להתחשב ב"פירות פוטנציאליים" של האשה מנכסיה, והשאלה נותרה בצריך עיון. בענייננו, אני סבורה כי אין להאמין לגירסת האשה, כי בחודשים האחרונים (לאחר שהגישה את התביעה) הפסיק הדייר שמשלם מזה שנים דמי שכירות, לשלם את דמי השכירות השוטפים. גם מתוך דברי תשובתה, בישיבת ה25.5.00-, ניתן ללמוד כי באופן שוטף ומשנת 1994 (מועד נישואיה לנתבע), הועברו לידיה דמי השכירות החודשיים, ואין לקבל את טיעוני בא כוחה, שאין להם כל בסיס ושחר, ולא הוצגה לי כל ראשית ראיה, בקשר להעברת כספי התמורה באופן שוטף לילדיה הבגירים של האשה, לאחר שהזכויות בדירה הועברו על פי שהוסכם בהסכם הגירושין של האשה, על שמם(!) באם יוכח אחרת בשלב הראיות, תהיה לכך משמעות בפסיקת מזונות האשה ולמועד הקובע. לגבי היקף דמי השכירות: טוענת האשה כי מתקבל לידיה הסך של 1,500 ש"ח לחודש, ולדברי הבעל לפחות 2,000 ש"ח לחודש, ובשל אי דיוקיה הרבים של האשה בכתב התביעה, וטיעוני בא כוחה (בלשון המעטה) אקבל בשלב הזה את גירסתו של הבעל. לסך של 2,000 ש"ח לחודש, יש להוסיף את הסך של כ900- ש"ח שמושכת האשה ישירות מהמל"ל, וביחד 2,900 ש"ח לחודש. בנוסף, וכפי שנפסק בע"א 6136/93 ביקל נ' ביקל, תקדין עליון, כרך 94(2) 414, משאין לאשה ילדים, אין כל מניעה כי תשוב לעבוד, וכפי שעשתה בעבר. 40. נחה דעתי כי תביעת המזונות, במקרה זה, הוגשה מטעמים אחרים ולא בשל הצורך בפסיקה זמנית של מזונות לאשה, משיש לה די לעצמה, הבעל חולה במחלה סופנית, ונזקק לטיפול צמוד של מטפלת במהלך 24 שעות ביממה, והאשה אינה זו שמטפלת בו. הוצאותיו של הבעל גבוהות ביותר בשל מחלתו, וגם אם רמת החיים של האשה בתחילת נישואיה (לפני 6 שנים) לבעל, היתה גבוהה יותר מזו עתה, אין בנסיבות הענין, כאשר האשה מגישה צווי הגנה גם כנגד הבעל(!) וקרוביו המטפלים בו, ולאור שפורט בהחלטתי זו, לשמור בשלב של המזונות הזמניים על הכלל, "עולה עמו ואינה יורדת עמו", בפרט שבשלב זה טרם הוכיחה בפניי האשה את הנטען על ידה בכתב התביעה. 41. סוף דבר בשלב זה, אין מקום לפסוק את מזונותיה הזמניים של האשה. 42. מוזמן בזאת תסקיר מהאגף לשירותים חברתיים בבת ים, ובמסגרתו מתבקש פירוט על מערכת היחסים במשפחה, לרבות מי מטפל בבעל, היכן חיה האשה, ועוד פרטים שתמצא העובדת הסוציאלית להביא בפניי, במסגרת המערכת המשפחתית. התסקיר מתבקש להגיע בתוך 60 יום. פסק דין בהעדר הגנהמזונות