תשישות כרונית אחוזי נכות

1. בפני ערעור לפי סע' 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשמ"ה-1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 2/7/09 אשר קבעה למערער נכות בשיעור 30% בשל תסמונת תשישות כרונית לפי סעיף 35 1 (ד). עיקר טענות המערער 2. לטענת המערער, פגם נפל בהרכב הועדה בה לא ישב מומחה לתסמונת הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית. 3. שגתה הועדה משלא קבעה למערער 100% נכות בגין התסמונת בשילוב עם פיברומיאלגיה ולחילופין, בשל תופעות גופניות נוספות בעלות ו/או נטולות קשר למחלתו העיקרית אשר בגינן זכאי הוא לאחוזי נכות נפרדים. 4. עוד טוען המערער, כי שגתה הועדה משחיפשה אחר בדיקות מעבדתיות שגרתיות לאבחון בעיותיו הרפואיות שכן, מדובר בסינדרום, תסמונת, שהיא אוסף של סימפטומים הבאים יחדיו ואשר אינם מאובחנים בבדיקות שגרתיות. 5. מוסיף וטוען המערער כי שגתה הועדה בבחינתה את יכולת התנועה שלו, סימני דלקת או הגבלות טווח או נוזל, פרמטרים שאינם משמשים לבחינת התסמונת. 6. עוד טוען המערער, כי התסמונת מאופיינת בגלים ובמחזוריות ועל כן אין משמעות לבדיקה הרגעית בפני הועדה, והיה על הועדה להעניק למערער את הנכות המקסימלית בגין התסמונת, למשך 3 שנים. 7. לטענת המערער, שגתה הועדה משלא ציינה באילו מסמכים רפואיים עיינה, אילו מסמכים מקובלים עליה ואיזה מסמכים נדחים על ידה. עוד שגתה הועדה בהתעלמה ממסכים רפואיים שהוצגו בפניה לגבי בדיקות במעבדות שינה והפרעות מעיים. 8. שגתה הועדה אף בכך שלא אימצה את חוו"ד פרופ' בוסקילה מטעם המערער ולא נימקה מדוע אינה מקבלת קביעתו כי בגין התסמונת יש להקנות למערער 40% נכות. עיקר טענות המשיב 9. לטענת המשיב, כל טענות המערער בערעורו הן טענות רפואיות ואין בהחלטת הועדה כל פגם משפטי. 10. הועדה התכנסה בהרכב מתאים, ישב בה מומחה פנימאי שהינו המומחה המתאים בנסיבות העניין כאשר אין התמחות מוכרת ברפואה לתסמונות הנדונות, בדקה את המערער וציינה ממצאי בדיקתה. 11. הבדיקה הקלינית שיש לערוך היא בשיקול דעתה הרפואי מקצועי של הועדה. אין בית הדין מתערב אלא אם נפל פגם משפטי בפעולת הועדה. ההבדל בין מחלה לתסמונת הינו עניין רפואי ולא משפטי, המסור לשיקול דעת הועדה. 12. הועדה התייחס לחווה"ד שהוצגה בפניה, אמצה את האבחנה המצויה בה אולם חלקה על שיעור הנכות. 13. על הועדה לקבוע נכות עפ"י הנחזה בעיניה ביום הבדיקה ואינה יכולה לנבא את העתיד לגבי התפרצות התסמונת. במידת הצורך עומדת למערער הזכות להבדק מחדש. 14. אין על הועדה לפרט מה כולל התיק הרפואי שעמד בפניה, בו עיינה. הכרעה 15. לא מצאתי כי נפל פגם בהרכב הועדה בה נכלל מומחה בתחום הרפואה הפנימית. צודק ב"כ המשיב, כי התסמונות אינן תחום התמחות נפרד ומוכר ועל כן, לא נפל פגם בהרכב הועדה . 16. צודק המשיב בטענתו, כי השאלה אילו בדיקות מוצאת הועדה לנכון לערוך על מנת לקבוע ממצאים באשר לנכות הינה שאלה רפואית שבשיקול דעת הועדה, בה אין בית הדין מתערב. 17. אין חובה על הועדה להתייחס לכל מסמך ומסמך שעמד בפניה מתוך תיקו הרפואי של המערער, ואין עליה חובה לפרט את כל המסמכים הרפואיים שבהם עיינה. 18. באשר לתופעת המחזוריות והגליות של התסמונת, אינני מקבלת טענת המערער כי על הועדה לקבוע נכות שלא על יסוד נתונים העומדים בפניה אם כי, ככל שמקובלת עליה ההנחה כי מדובר בתופעות ההולכות ובאות, יכולה היא להביא זאת בשיקול דעתה בעת קביעת הנכות או תקופת הנכות. מכל מקום, פתוחה בפני המערער הדרך להגיש בקשה לבדיקה מחדש בכל עת. בכך שונה ענייננו מקביעת נכות צמיתה בבית המשפט, שם, נקבעת נכות צמיתה ועתידית שאינה ניתנת לשינוי בעוד שקביעת נכות במסגרת נכות כללית אפשרי שתשתנה מעת לעת. בעניין ת.א. 16768/05 חכם גיא נ' אריה חב' לביטוח בע"מ אליו הפנתה ב"כ המערער, עמד גם בית משפט השלום על השוני שבין קביעת נכות על ידו, לבין קביעתה במסגרת הליכים במוסד לביטוח לאומי. וכך נכתב: "ד"ר רהב, הפנתה בעדותה, לפרקטיקה הנוהגת בביטוח הלאומי, על פיה, נוכח הפלואידיות המאפיינת את תסמונת התשישות הכרונית, כמחלה גלית, נכותם של הלוקים בה, נקבעת באופן זמני, באופן שנעשית הערכה מחודשת, מדי שנה. מאידך, בבואנו לפסוק את נזקיו העתידיים של התובע, בתביעה על פי חוק הפיצויים, אין מנוס מלהעריך, ולו על דרך של השערה, את נכותו "הצמיתה" של התובע, כמדד לפסיקת הפיצויים. פסיקת פיצויים לעתיד לבוא, מתאפיינת, במקרים רבים, בהשערות והערכות הנדמות בגדר נסיון לנבא את העתיד, כדברי כב' השופט חשין בע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נז (1) 802 בעמ' 823-822: "אכן בחישוב הפיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לימים יבואו, נדמים אנו בעינינו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות ותקוות ומשאלת-לב הן מציאות. הוטל עלינו לגלות את צפונות העתיד - עתיד שיהיה ועתיד שלא יהיה - ואנו לא נביאים אנו ולא בני נביאים". עם כל הקושי שבדבר, בית המשפט אינו יכול לפתור עצמו, מאותן הערכות עתידיות, המתבקשות לצורך הערכת נכותו והגריעה מכושר השתכרותו של התובע, חרף חוסר הוודאות המאפיין את התסמונת הנדונה." אינני מקבלת על כן את טענת המערער כי היה על הועדה לקבוע לו נכות על הצד הגבוה ולתוקף של 3 שנים. 19. הועדה מקבלת מסקנותיו של פרופ' בוסקילה מטעם המערער, כי זה סובל מתסמונת התשישות הכרונית, יתכן בשילוב עם פיברומיאלגיה. בנוגע להערכת גובה הנכות, מציין פרופ' בוסקילה בחוות דעתו: "הפגיעה באיכות החיים, התפקיד הפיזי ובמצב הבריאותי נובעים בתסמונת התשישות הכרונית מנכות פונקציונלית... ולא מנכות אורגנית גופנית. הערכת הנכות הפונקציונלית נעשית ע"י הערכה סיסטמתית של שכיחות וחומרת התסמינים של החולה, מידת הפגיעה בתפקוד היום יומי, באיכות החיים, ובביצוע מטלות בבית ובעבודה... לבר אלקיס יש כעת תסמונת תשישות כרונית קשה, אשר החמירה מאז חודש ינואר 2003, בשלה נפגעה באופן משמעותי איכות חייו ותפקודו בחיי היום יום, בבית ומחוצה לו והוא איבד את כשרו לעבוד. לאור כל האמור לעיל אני מעריך את נכותו של בר אלקיס במצבו הנוכחי...בשיעור של 40% על פי סעףי ליקוי 35(1) ד-ה'". 20. הועדה אינה מוצאת סימוכין או עדות המאששת טענת המערער בדבר הפרעות זיכרון וריכוז או הפרעות שינה. הועדה אינה מתייחסת לתלונות המערער בדבר בעיות/בירור גסטרולוגי. משלא התייחסה הועדה לתלונות במישור הגסטרולוגי, נפל פגם משפטי בהחלטתה. 21. הועדה מוצאת לנכון לקבוע למערער נכות (מותאמת) בשיעור 30% לפי סעיף 35 1(ד)- השפעה יותר מבינונית על כושר הפעולה הכללי או התנועות. קביעה זו אינה מוסברת או מנומקת דיה ובמיוחד, משפרופ' בוסקילה בחוות דעתו מוצא כי מצבו של המערער מוערך ב- 40% נכות לפי תת סעיף ד'-ה', השפעה שבין "יותר מבינונית" ועד השפעה קשה על כושר הפעולה הכללי. 22. אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי. עניינו של המערער יוחזר אל הועדה הרפואית לעררים על מנת שתבחן תלונות המערער על הפרעות גם בתחום הגסטרולוגי כחלק מהסימפטומים של התסמונת ממנה סובל, ותשקול עמדתה. הועדה תנמק ותסביר על סמך מה קובעת היא את גובה הנכות וככל שאינה מסכימה עם פרופ' בוסקילה כי שיעור נכותו של המערער הינו 40%, תנמק החלטתה. 23. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 1500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. 24. באפשרות הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. ניתן היום, ל' ניסן תש"ע, 14 אפריל 2010, בהעדר הצדדים. אחוזי נכותנכות