בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584, ניסח הנשיא אגרנט את הגדרתו של כלל השתק-הפלוגתא: "הכלל העיקרי האחר הוא: אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות. בפסיקת בית המשפט הפנה בית המשפט לספרה של נינה זלצמן, "מעשה-בית-דין בהליך אזרחי" (1991), בע' 141, בו היא עומדת על ארבעת התנאים העיקריים להיווצרותו של השתק-פלוגתא: זהות הפלוגתא, התדיינות בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת התובענה הראשונה, באופן שלבעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה "היה יומו בבית-המשפט" ביחס לאותה פלוגתא; קביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא של חוסר הוכחה, במסגרת התובענה הראשונה ("הלכת הממצא החיובי", ראו ע"א 126/51 פלמן נ' שחב, פ"ד ו 313) להלן דוגמא להחלטה של בית המשפט בנושא: 1. לפניי בקשה להורות על תשלום בגין ציוד וחומרים שהושארו באתר הבנייה ברמות איילות שבחזקת המשיבה וכן בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט שייעריך את שווי הציוד והחומרים האמורים. המבקשים סמכו בקשתם על החלטתי מיום 1.7.98 ופסק דיני מיום 28.11.02. 2. המשיבה טענה בתגובה לבקשות אלה, כי נושא הציוד והחומרים הוכרע בפסק הדין החלקי אשר ניתן ביום 28.11.02 ולפיכך יש לדחות את הבקשה על הסף, מחמת השתק פלוגתא. כמו כן ביקשה המשיבה לחייב את המבקשים בהוצאות לדוגמא. 3. הבקשה להורות על תשלום בגין ציוד וחומרים דינה להידחות. בפסק הדין שניתן ביום 28.11.02, בסעיף 53ד, נאמר: "שווי ציוד וחומרים - 532,892 ₪ + 144,561 ₪. ב"כ התובעים טענו כי אין בפני בית המשפט כל טענה או כל ראיה לציוד אשר הושאר באתר רמות. רו"ח משה פומס הסתמך לצורך קביעת סכום זה על רשימת ציוד וחומרים שהושארו באתר רמות עם עזיבת הנתבעת (עמ' 15, סעיף 37י לחוות דעתו). רשימה זו אף היא לא היוותה חלק מהתשתית העובדתית אשר עמדה לרשותם של רואי החשבון של שני הצדדים ולכן, כפי שכבר הוסבר בסעיף ג' לפסקה זו, לא אוכל לקבל את קביעתו של רו"ח פומס אף בסעיף זה". ובהמשך, בפסקה 54: "כאמור לעיל, רו"ח פומס הסתמך בחלק מקביעותיו על מסמכים עליהם, לאור הנחיותיי, לא היה אמור להסתמך. לא אוכל לקבל את ממצאיו המתבססים על מסמכים אלה...יש לנפות מתוך חוות דעתו של רו"ח פומס את הממצאים המתבססים על מסמכים שלא צריכים היו להגיע לידיו, שכן ממצאים אלה אינם עולים מן התשתית העובדתית אשר אמורה היתה להיות מונחת בפני רו"ח פומס. אם כן, בפסק הדין לא נקבע כי על התובעת (המשיבה בבקשה זו) לשלם לנתבעת (המבקשת בבקשה) בגין הציוד והחומרים אשר הושארו באתר רמות איילות, מכיוון שלא ניתן היה לאמץ את קביעתו של רו"ח פומס באשר לשוויים. אין זה נהיר לי, לאור האמור, כיצד הסיקו המבקשים, בקוראם את פסק הדין דנן, את המסקנה לפיה על המשיבה לשלם למבקשים את תמורת החומרים והציוד שהושארו באתר. ההחלטה מיום 1.7.98 נתנה תוקף של החלטה להסדר בין הצדדים, המבקשים והמשיבה, לפיו המבקשת 1 תפנה את אתר הבניה ברמות איילות, בהשאירה את הציוד ואת החומרים במקום. ההסדר קבע עוד כי על נציגי הצדדים לערוך רשימה של הציוד והחומרים אשר הושארו באתר וכן שהציוד יישאר בחזקתה ולשימושה של המשיבה וזאת עד להחלטה של בית המשפט או עד החלטה מוסכמת אחרת בין הצדדים. פסק הדין מיום 28.11.02 לא קבע מה יעלה בגורל הציוד והחומרים או תמורתם ולכן ההחלטה מיום 1.7.98 אין בידה לסייע למבקשים בשלב זה. 4. יחד עם זאת, יש לדחות גם את טענתה של המשיבה, לפיה נושא הציוד והחומרים הוכרע בפסק הדין החלקי באופן המקים השתק פלוגתא. במקרה דנא, לא נקבע בפסק הדין כל ממצא חיובי באשר לציוד ולחומרים אשר הושארו באתר ועל כן לא נוצר השתק פלוגתא. כאמור, פסק הדין דחה את ממצאיו של רו"ח פומס מטעמים דיוניים וכתוצאה, לא ניתן היה לקבוע את שוויים של הציוד והחומרים. זוהי הסיבה לכך שלא נפסק דבר בעניין הציוד והחומרים, אשר הושארו באתר, לחובת המשיבה. 5. המבקשים אמורים להגיש בזמן הקרוב בקשה מנומקת להגשת תביעה שכנגד. יש, אפוא לצרף לתביעה זו, אם תוגש,+ גם תביעה לתשלום ערכם של הציוד והחומרים. ייתכן שאז, מבלי להביע דעה, ניתן יהיה להעזר בחוות דעתו של המומחה המוסכם שיעיין במסמכים שיוגשו לו כדין. 6. הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסך 3,000 השתק פלוגתאהשתק / דיני מניעות