פסק דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט ע. נווה) מתאריך 13.2.05 בת.א. 2164/01 2. המשיבה הגישה נגד המבקשים תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב תאונת דרכים. בהסכמת הצדדים מונה מומחה בתחום הנוירולוגי לבדיקת המשיבה, כאשר בהסכם בינהם נקבע כי "הסכם זה בא למצות את בקשות התובעת למינוי מומחים בתביעה נשוא תיק זה". לאחר קבלת חוות דעת המומחית ותשובותיה לשאלות הבהרה, הגישה המשיבה בקשה למינוי מומחים נוספים בתחום R.S.D ובתחום הפסיכיאטרי. בתאריך 13.3.03 נדחתה בקשת המשיבה על ידי כבוד השופטת א. בית-נר. המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו (בר"ע 358/03) ובהחלטה מתאריך 5.2.04 קבע כבוד השופט א. רזי כי אין ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי וכי המשיבה תוכל לחזור ולבקש מינוי מומחה כאמור, לאחר חקירת המומחית בתחום הנוירולוגי, ולאחר שתינתן לצדדים זכות הטיעון בשאלת החזרה מההסכם. בתאריך 11.11.04 נחקרה המומחית על חוות דעתה ובעקבות החקירה חזרה המבקשת על בקשתה למינוי מומחים נוספים. 3. בהחלטה מתאריך 13.2.05 נעתר בימ"ש קמא לבקשת המשיבה והורה על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי , כאשר הוא קובע כי יש מקום לבקשת המבקשת חרף ההסכם אליו הגיעו הצדדים. בשים לב לעובדה שהמשיבה החלה לסבול מתסמונת RSD רק לאחר חתימת ההסכם וכי לאור חקירת המומחית בתחום הנוירולוגי, אכן עולה הצורך במינוי המומחה הנוסף. 4. החלטה זו הינה נשוא הבקשה שבפני, כאשר המבקשים טוענים כי אין לסטות מההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים וכי בימ"ש קמא סטה, ללא הצדקה, מהחלטת כבוד השופט רזי לפיה אין ראשית למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. 5. המשיבה טענה בתגובתה כי החלטת בימ"ש קמא עולה בקנה אחד עם החלטת כבוד השופט רזי וכי בנסיבות אכן היה מקום להורות על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. 6. החלטתי ליתן למבקשים רשות ערעור ולדון בערעור כל פי הרשות שניתנה. 7. אכן ראוי ליתן תוקף להסכמת צדדים באשר למינוי מומחה ואולם אין דין הפרוצדורה כדין המהות. בפרוצדורה אכן יש מקום לכלל לפיו "אמת והסכם - הסכם עדיף, בחינת יקוב החוזה את ההר.." (ע"א 61/84 ביאזי נ. לוי, פ"ד מב (1) 446) ואולם במהות ה"אמת" גוברת וצדק בימ"ש קמא בקביעתו כי ההסכם בין הצדדים הושג בטרם התפתחו "עניינים רפואיים שיכולים בהחלט לכאורה לנבוע מהתאונה" וכי אכיפת ההסכם כלשונו עשויה למנוע ברור מצבה של המשיבה לאשורו. 8. איני רואה גם סתירה בין החלטת כבוד השופט רזי ובין החלטת בימ"ש קמא שהרי כבוד השופט רזי לא דחה את הבקשה למינוי המומחה בתחום הפסיכיאטרי אלא השאיר את שיקול הדעת לבימ"ש קמא לאחר חקירת המומחית בתחום הנוירולוגי. ואכן בימ"ש קמא קבע בהחלטתו כי השתכנע בצורך במינוי המומחה לאור חקירת המומחית - ואיני רואה מקום להתערב בהחלטתו זו. 9. סוף דבר - אני דוחה את הערעור. 10. אני מחייבת את המבקשים לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום של 3,000 ₪ ומע"מ. הסכמה דיונית