תביעת פיצויים נגד דיזנהויז על עוגמת נפש - חופשה

פסק דין בתביעה שבפני תובע התובע פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו ולבני משפחתו, לטענתו, כתוצאה משורת ליקויים הקשורים לחופשה שהזמין בכפר נופש בהולנד בחודש 7/06. החופשה הוזמנה מנתבעת מס' 1 שהינה סוכנות נסיעות, ואילו נתבעת מס' 2 הינה ספקית החופשה, אשר פועלת לבצוע ההזמנה אל מול ספקי השירות בחו"ל, במקרה זה, בהולנד. התביעה הוגשה במקורה כנגד שתי הנתבעות אולם לאחר הגשתה הודיע התובע כי הוא מבקש למחוק את התביעה כנגד נתבעת מס' 1 וניתן פסק דין חלקי בהתאם. בעת הדיון בפני התברר כי נתבעת מס' 2 לא ידעה אודות מחיקת התביעה כנגד נתבעת מס' 1 ולפיכך זו ביקשה לשמור על זכותה לטעון כי ככל שתקבע חבות כלפי התובע, הרי שחלק מן החבות יש ליחס לנתבעת מס' 1, על אף שהתביעה כנגדה נמחקה. טענות התובע בנוגע לליקויים השונים הינם בתמצית כדלקמן: א. א. כאשר הגיע התובע עם משפחתו לכפר הנופש התברר כי אין כל הזמנה רשומה על שמו. כתוצאה מכך נאלץ התובע להמתין שעתיים-שלוש, לבצע מספר שיחות טלפון לנתבעת מס' 1, דבר שגרם לו להוצאות טלפון רבות, אי נוחות מרובה, כעסים ועצבנות שלו ושל בני משפחתו. ב. ב. לאחר שהענין הוסדר התובע ומשפחתו שוכנו בדירה חלופית, אולם בשל העובדה שהדירה לא הוכנה עבורם הם נאלצו לנקותה בעצמם ולהציע את המיטות לעצמם, דבר שגרם להם לבזבוז שעות הערב והיום למחרת. ג. ג. במהלך שהותם בכפר הנופש התברר כי השהות בדירה אינה כוללת שירותי חדרנות וגם לא אספקת נייר טואלט ומגבות עליהם נאלצו לשלם מכספם, דבר שלא צויין בפניהם בעת רכישת החופשה, ואשר כמובן גרם להם להוצאה נוספת. לטענת התובע, כל שנאמר להם בעת הזמנת החופשה הינו כי השהות אינה כוללת ארוחות. ד. ד. בעת שהותם בכפר הנופש התברר כי המרחק מאמסטרדם לכפר הנופש הינו כ-80 ק"מ, זאת בניגוד למידע שנמסר להם בעת הזמנת החופשה לפיה המרחק עומד על כ-40 ק"מ בלבד. בשל כך הוציא התובע הוצאה נוספת לנסיעות ארוכות יותר והוצאות דלק בלתי מתוכננות. בשל כל אלו דרש התובע פיצוי בסך של 10,000 ₪, כאשר עלות החופשה כולה לכל בני המשפחה עמדה על סך של 4,000$, דהיינו כ-17,000 ₪. יצויין כי לכתב התביעה צירף התובע דף פירסומי שהוציאה נתבעת מס' 2 בנוגע לחופשה בכפר הנופש, אולם בעת הדיון בפני אישר התובע כי דף זה לא עמד בפניו בעת רכישת חבילת הנופש (אלא רק לאחר שובו ארצה) וכי כל המידע שנמסר לו נמסר בעל פה מנציגי נתבעת מס' 1 ממנה רכש את החופשה. טענות הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") ביחס לכל אחת מטענות התובע כסדרן הינן כדלקמן: א. א. הנתבעת מאשרת כי בעת הגעת התובע לכפר הנופש התברר כי לא היתה רשומה הזמנה על שם התובע. לטענתה היא ביצעה את ההזמנה ביום 28.5.06 אך מסיבה לא ידועה ההזמנה לא נרשמה. בדיון בפני לא הוצג מסמך ממנו ניתן ללמוד כי הנתבעת קיבלה אישור מספק השירות המקומי כי ההזמנה שבוצעה מאושרת. יחד עם זאת טוענת הנתבעת כי לאחר שהתבררה התקלה הענין טופל במהירות האפשרית והתובע ומשפחתו שוכנו בדירה אחרת שהיא משודרגת לעומת הדירה שהוזמנה ובכך ניתן לתובע למעשה פיצוי על התקלה שארעה. ב. ב. הנתבעת מסכימה כי הדירה שסופקה אמורה היתה להיות נקייה אולם טוענת כי רמת נקיון הינה ענין סוביקטיבי וכי הטענה שהדירה בה שוכן התובע לבסוף לא היתה נקיה, לא הוכחה על ידו וגם לא הועלתה על ידו מיד לאחר קבלת הדירה אלא רק בשובו לארץ, דבר המעיד על מהימנות הטענה. ג. ג. באשר לאי אספקת מגבות ונייר טואלט והעדר שירותי חדרנות, מפנה הנתבעת לאמור בדף הפרסומי, אשר לטענתה היה ברשות נתבעת מס' 1 בעת שזו שיווקה את החופשה, ובו מצויין: "שהייה ביחידת המגורים על בסיס לינה בלבד וכן סט אחד של סדינים ומגבות לאדם (החלפת סדינים או מגבות בתוספת תשלום)". לטענת הנתבעת על בסיס דברים מפורשים אלו שהתובע אמור היה להיות מודע להם באם נתבעת מס' 1 היתה מוסרת את מלוא המידע, צריך היה להבין שמדובר בדירת מגורים המיועדת ללינה בלבד ואין החופשה כוללת שירותי חדרנות ואספקת מצעים ומגבות. ככל שהנתבעת מס' 1 מסרה לתובע מידע שונה מזה המופיע בדף הפרסומי, אין לנתבעת אחריות לכך. ד. ד. הנתבעת מאשרת כי המרחק בין אמסטרדם לכפר הנופש עולה על 80 ק"מ ולא כפי שהופיע בדף הפרסומי לפיו המרחק הינו 48 ק"מ. יחד עם זאת הנתבעת טוענת כי מאחר והתובע לא הסתמך על הדף הפרסומי אלא על מידע שנמסר לו בעל פה ע"י נתבעת מס' 1, וכי שינה בכל פעם גרסתו באשר למרחק שנמסר לו (במכתבו טען ל-30 ק"מ בעוד שבתביעה ציין כ-40 ק"מ), הרי שגם בענין זה עליו להלין על הנתבעת מס' 1. כמו כן טוענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח כלל כי נגרמו לו הוצאות נוספות כלשהן בגין ההפרש במרחק, לא הוכח כי ביצע נסיעות כלשהן וממילא לא הוכח כי מרחק כפר הנופש מאסטרדם דווקא (ולא ממקומות אחרים בהולנד) הוא שגרם להוצאות נוספות. אציין כי נציגת הנתבעת טענה בפני כי הדף הפרסומי שצירף התובע לתביעתו מצוי ברשות כל סוכן המשווק את החופשה ומכאן שהיה מצוי בידי נתבעת מס' 1 וככל שזו מסרה לתובע מידע שונה או חלקי לעומת המידע המצוי בדף הפרסומי יש להטיל תוצאות מחדל כזה לפתחה של נתבעת מס' 1. הנתבעת אף טענה כי בנוסף מצוי בידי כל סוכן דף הכולל "תנאים נוספים לגבי LANDAL" (נ/2) בו נרשם כי הנתבעת מס' 2 תטפל אך ורק בתלונות אשר דווחו להנהלת כפר הנופש בקרות האירוע או בסמוך אליו. אציין כי מסמך זה לא צורף לכתב ההגנה של הנתבעת (אלא צורף דף אחר של תנאים כלליים) ואינני מקבלת את הטענה כי מסמך זה נמסר לסוכנות ו/או לתובע יחד עם הכרטיסים כפי שמצוין בראש המסמך. בכל מקרה, אין למסמך זה רלבנטיות רבה מאחר ואין בו להוסיף דבר מהותי מעבר לאמור בדף הפרסומי. לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את מכלול הטענות שהועלו אני קובעת כדלקמן: 1. אי קיומה של הזמנה אין כל מחלוקת כי ההזמנה לא נרשמה אצל ספקית השירות בחו"ל וכתוצאה מכך נגרם עיכוב בקבלת הדירה ע"י התובע ומשפחתו. הנתבעת מס' 2 לא שכנעה אותי כי עשתה את הדרוש על מנת לוודא שההזמנה שבוצעה מספר חודשים לפני המועד שיועד לחופשה אכן אושרה ע"י ספק השירות, פעולה שנראית לי טריויאלית ומתבקשת לגבי הנתבעת. לא יכולה גם להיות מחלוקת כי סיטואציה מעין זו גרמה לתובע להוצאות טלפון נוספות בגין שיחות לארץ וכן לעוגמת נפש, אם כי נראה לי שבהחלט קיימת הפרזה מצד התובע בתיאורה בהתחשב בעובדה שהענין הוסדר לאחר שעתיים-שלוש בכך שהתובע ומשפחתו שוכנו בדירה מרווחת יותר מזו שהוזמנה על ידם. טענת התובע כי לא היה מודע לכך שהדירה שודרגה מעט תמוהה בעיני מאחר וסביר להניח שהתובע ידע איזה גודל דירה הזמין וודאי היה מודע לכך שבדירה שקיבל יש יותר חדרי שינה וחדרי אמבטיה מאשר בדירה שהזמין. יחד עם זאת, אני מקבלת את טענתו כי שדרוג הדירה לא הוצג בפניו כפיצוי על העדרה של ההזמנה ותוצאותיה. 2. הדירה שסופקה לא היתה נקיה והמיטות לא היו מוצעות באשר לרמת הנקיון בדירה אין לי כל אפשרות לקבוע ממצא כלשהו. טענת התובע כי הדירה בה שוכן לא היתה נקיה והמיטות לא היו מוצעות בשל העובדה שהוכנה עבורם רק לאחר שהתברר שאין הזמנה עבורם נראית סבירה, אולם גם בענין זה נראות לי טענות התובע מופרזות באשר לזמן שנדרש לנקיונה ועוגמת הנפש כתוצאה מכך. 3. אי אספקת מגבות ונייר טואלט בענין זה עלי לציין כי תביעת התובע נראית לי קטנונית ביותר ואף חסרת תום לב שכן מן הדף הפרסומי ברור לחלוטין כי החופשה בכפר הנופש איננה חופשה במלון ולא היה מקום שהתובע יצפה לקבלת שירותי חדרנות והחלפת מצעים ומגבות מקום בו מצוין במפורש כי הדבר כרוך בתשלום נוסף. אמנם אין התיחסות בדף הפרסומי לנושא נייר הטואלט, אולם בהתחשב במהותה של החופשה, בה למעשה מסופק מקום לינה בלבד, לא היה מקום שהתובע יצפה לאספקת מוצרים לשימוש יומיומי, לרבות נייר טואלט. בכל מקרה, באם יש לתובע טענה בענין המידע שנמסר או לא נמסר לו, עליו להפנות טענות אלו לנתבעת מס' 1, אלא שהתובע בחר למחוק תביעתו כנגדה ולפיכך אין מקום למתן סעד כלשהו בהקשר זה. 4. מרחק כפר הנופש מאסטרדם גם בענין זה אין למעשה מחלוקת עובדתית כי המידע שנמסר לתובע, בין אם ע"י נתבעת מס' 1 ובין אם על בסיס הדף הפרסומי אינו תואם את המציאות, וכי יש בהפרש במרחק כדי לגרום להוצאה נוספת בשל נסיעות. אלא שגם בענין זה התובע לא השכיל להוכיח טענותיו שכן לא פירט כלל כמה נסע ולאן, ולפיכך נותרת הטענה בדבר הטעיה בפרסום, ללא שהוכח הנזק שהטעיה זו גרמה. בהקשר זה ראוי לציין כי התובע, שהינו עו"ד, ודאי מודע לחובתו להוכיח נזקיו וראוי היה שיפרט להיכן נסע וכמה נסע על מנת לכמת את נזקיו. יחד עם זאת ועל אף שהנזק לא הוכח כדבעי אצא מהנחה שאכן נגרמה הוצאה נוספת לתובע ואשר בגינה הוא זכאי לפיצוי. לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות הענין ותוך התיחסות למכלול הליקויים להם טען התובע, אני קובעת, על דרך האומדנא, כי התובע זכאי לפיצוי בסך של 1,700 ₪ (כ-10% מעלות החופשה), בגין כל הליקויים שתוארו לעיל ואשר האחריות בגינם מונחת לפתחה של נתבעת מס' 2 (למעט סעיף 3 כאמור בו). אציין כי אני שותפה לדעה שהובעה לא פעם בפסיקה, לפיה אין מקום לפיצוי על ליקויים שנפלו בחופשה בסכומים העולים כדי עלות החופשה במלואה או קרוב לכך, מקום שמדובר בליקויים שאין בהם להשבית באופן מוחלט את ההנאה מן החופשה (להבדיל ממקרים אחרים), ועל תובעים לקחת בחשבון כי מחיר החופשה כולל גם את מחיר הטיסה והלינה במקום, מרכיבים שלא היתה כל טענה לגביהם מפי התובע כאן. אין בדברי אלו כדי לזלזל בעוגמת הנפש הנגרמת לאדם שיוצא לחופשה ונאלץ לבזבז את זמנו וכספו על ענינים שאמורים היו להיות מוסדרים ע"י ספקי השירות למינהם, אולם תביעות מופרזות, כפי שהתביעה בפני, גורמות לבית המשפט תחושת אי נוחות ופוגעת באמון שבית המשפט יתן לטענות התובע בכללותן. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע את הסך של 1,700 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 250 ₪ וזאת תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. נופשסוכני נסיעות (תביעות)פיצוייםעוגמת נפש / נזק לא ממוני