בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הכאב בתיק פלת"ד

הקדמה: עסקינן בתביעה לנזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים"), בגין תאונת דרכים מיום 25.8.15, במהלכה נפגע התובע עת רכב על אופנוע, החליק ונחבל בחלקי גוף שונים, בין היתר בכתף וביד שמאל. החלטה זו עניינה בקשת התובע למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הכאב. בקשה זו נידונה במהלך הדיון האחרון שהתקיים לפניי ביום 16.7.18, ולאחר שהוגשו טיעוניהם המשלימים של הצדדים, הגיעה העת להכריע בה. טענות הצדדים: תחילה טוען התובע כי התחיל בטיפולים בתחום הכאב בסמוך לאחר שחרורו מאשפוז לאחר התאונה. התובע מדגיש כי ניתן לו אישור להחזיק בקנאביס רפואי, בשל תלונותיו בתחום הכאב במסגרת מרפאת הכאב. לדידו של התובע עסקינן בתחום מומחיות נפרד, שהספרות הרפואית המקצועית ואף הפסיקה כבר הכירו בו כתחום עצמאי ומוכר. התובע טוען כי אמנם במסגרת תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, אין סעיף ייעודי לתחום הכאב, אך נהוג להשתמש בנדון בסעיפי סל, דוגמת סעיף 35 לתקנות אלה. לטענת התובע, גם אין מניעה כי המומחה בתחום הכאב יקבע נכות שלא על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, אלא על פי הוראת דין שונה. על פי הנטען, כשם שנקבע בפסיקה כי אף מקום שמומחה בתחום הנוירולוגי קובע שאין להזדקק לחוות דעת בתחום הנפשי, הרי שיש מקום למינוי על מנת לתת לנפגע את יומו בבית המשפט - כך גם בענייננו. כן מפנה התובע לפסיקה ביחס למינוי מומחים בתחום הכאב, לרבות מקום בו מומחה אחר שלל את הצורך במינוי מומחה נפרד בתחום הכאב. מנגד, לטענת הנתבעת, יש לדחות את הבקשה. הנתבעת טוענת כי לפי תשובת המומחה בתחום האורתופדי לשאלות הבהרה שהופנו לו על ידי התובע , אין מקום למנות מומחה בתחום הכאב, שעה שהנכות שניתנה היא בגין פגיעה עצבית, כך שמתן אחוזי נכות על ידי רופא בתחום הכאב עלול להביא לכפל נכויות בגין אותה פגיעה. לדידה של הנתבעת, בנסיבות אלה, אין מקום לעקוף את קביעת המומחה בתחום האורתופדי ולמנות מומחה בתחום הכאב, ללא שינוי נסיבות של ממש, מה גם שהמומחה היה מודע לתלונות התובע בדבר כאבים מתמידים, ומשמעות הדברים היא כי הנושא נשקל במסגרת הנכות שקבעה. לטענת הנתבעת יש ליתן את הדעת על כך שצורף חלק מהתיק, ולא מלוא התיק ממרפאת הכאב, וממילא שהמסמכים שצורפו מלמדים על טיפול זמני בכאב, ולא מעבר לכך. הנתבעת מדגישה כי נושא נכות בתחום הכאב אינו מופיע בסעיף מיוחד בתקנות הביטוח הלאומי, כך שלכל היותר מדובר בתחום טיפולי, בדומה לפסיכולוג, שאין קריטריונים ברורים ואחידים לגביו. כן טוענת הנתבעת כי התובע מצוי רק בתחילת הטיפולים בתחום זה, וגם מטעם זה אין מקום לדון בבקשתו כעת, לא כל שכן שעה שעל פי המסמכים שצורפו, הליך ההחלמה העצבי אורך לפחות שנתיים וכאשר התובע עצמו מעיד על הליך של שיפור מוטורי. בסיכומים המשלימים מטעמה עמדה הנתבעת על כך שעל פי הפסיקה, לא די בטענה בדבר כאב או טיפול בכאב, כי אם נדרשת תסמונת כאב ברורה ומתועדת לצורך מינוי מומחה בתחום נפרד זה. על פי הנטען, במקרה דנא הביע המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי פרופ' צינמן במפורש את הסתייגותו ממינוי מומחה כאמור ולא הובאו כל ראיות לקיומה של תסמונת כאב, כנדרש על פי הפסיקה, כי אם לכל היותר מסמכים המעידים על טיפול זמני בכאב. כן מצביעה הנתבעת על מספר סיבות אשר לדעתה בגינן אין בתקנות המוסד לביטוח לאומי התייחסות לתחום הכאב. לחלופין טוענת הנתבעת כי יש להמתין למתן כל חוות הדעת בעניינו של התובע בטרם הכרעה בבקשה, בדומה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקום. על פי הנטען, אין זה בלתי נמנע כי הכאב יהיה קשור לתחום אחר, ומסיבה זו, אין לדון בשאלת הכאב בטרם מוצה הדיון ביחס למינוי מומחים נוספים. דיון והכרעה: לאחר עיון בבקשה ושקילת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה דנא, יש להיעתר לבקשתו של התובע ולמנות מומחה רפואי בתחום הכאב. בכתב התביעה מוזכר במפורש דבר היזקקותו של התובע לטיפולים בתחום הכאב (ראו בהקשר זה במפורש סעיף 10 לכתב התביעה). לכתב התביעה צירף התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים, תוך שהוא עותר בתוך כך למינוי מומחה מטעם בית המשפט גם בתחום הכאב. מדובר, אם כן, בנושא שלא היה "זר" לנתבעת ביחס לפגיעתו של התובע בתאונה הנדונה. כבר עם הגשת התביעה הוברר כי פרופ' צינמן מונה כמומחה רפואי מוסכם בין הצדדים בתחום האורתופדי. במסגרת חוות דעתו מיום 28.8.17 קבע פרופ' צינמן כי נותרה לתובע נכות צמיתה בתחום האורתופדי כדלקמן: 70% נכות צמיתה לפי סעיף 31(2)ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 בגין שיתוק מלא של כל קבוצת השורשים Plexus; 5% נכות צמיתה לפי סעיף 37(8)א בגין שבר בחוליה; וכן 10% נכות צמיתה לפי סעיף 37(7)א בגין הגבלה בטווח תנועות ע"ש מתני. בפני המומחה, פרופ' צינמן, עמד תיעוד על ביקור התובע במרפאת הכאב מיום 11.6.17 ומיום 11.7.17, כפי שמצוין בחוות הדעת. התובע גם דיווח בפני המומחה כי הוא סובל מכאב, וכעולה מעמ' 3 לחוות הדעת, דווח כי "סובל מכאבי גב תחתון, כאבים בצוואר. כאבים תמידיים בזרוע ואמה לכיוון האצבעות בצד הפנימי". כן דיווח התובע בפני המומחה על תחושת "שריפה" ביד. עם זאת, אין כל התייחסות קונקרטית לתחום הכאב במסגרת חוות הדעת. מתברר כי ביום 26.10.17 פנה ב"כ התובע אל פרופ' צינמן בשאלת הבהרה, במסגרתה ביקש לברר עמו "האם בנסיבות העניין, לצורך השלמת התמונה מעבר לפן האורטופדי, אתה ממליץ על מנוי מומחה בתחום הכאב לצורך בדיקת מרשנו והערכת מצבו ונכותו בעקבות התאונה". ביום 24.11.17 התקבלה תשובתו של פרופ' צינמן, לפיה אין מקום למינוי מומחה בתחום הכאב, וכלדקמן: "הנכות שניתנה הינה בגין פגיעה עיצבית ב- Plexus ולכן היא כוללת את התלונות בגין פגיעה עיצבית. מתן אחוזי נכות ע"י רופא כאב יהיה כפל נכויות בגין אותה הפגימה, ולכן אינני חושב שיש מקום לקביעת מומחה בתחום הכאב" . השאלה שהעמידו הצדדים להכרעה במקרה זה היא האם בהינתן העובדה שפרופ' צינמן שלל במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה היזקקות למינוי מומחה בתחום הכאב, אמנם נכון ומוצדק לסגור בפני התובע את הדרך להוכיח נכות גם בתחום זה, אם לאו. על פי ההלכה הפסוקה, שעה שעסקינן בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר במסגרתה לא יכול הנפגע להוכיח מצב רפואי בתחום מסוים אלא באמצעות מומחה מטעם בית המשפט, כי אז על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. ראו לעניין זה ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ: "דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה". ובהמשך: "הנה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. בסופו של יום, על בית המשפט למנות מומחים מטעמו שהם בעלי מקצוע מהמעלה הראשונה וניתן לסמוך עליהם שאם לא נגרמה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה הם יעמדו על כך ויקבעו זאת בחוות דעתם" כן ראו לעניין הגישה הליבראלית שנוקטת הפסיקה בנוגע לדרישות המוטלות על התובע לצורך מינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט: רע"א 9246/16 פלוני נ' שלמה - חברה לביטוח בע"מ ; רע"א 4402/16 פלוני נ' פלוני; רע"א 4772/14 יוסף יורם נ' הכשרה - חברה לביטוח בע"מ. ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, הותוו הקווים המנחים ביחס למינוי מומחה נפרד בתחום הכאב. בתוך כך נקבע כי במקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שעשויה להיות לו השפעה מרחיקת לכת על הנפגע, כמו גם על איכות חייו ועל יכולת התפקוד שלו לאחר התאונה. ברע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח, הוסיף בית המשפט העליון והבהיר כי, ככלל, יש למנות מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. עוד נקבע באותו עניין כי יתכנו מקרים שבהם יסבול תובע מתסמונת כאב כרונית נפרדת, ובמקביל יסבול גם מכאבים שמקורם בבעיה רפואית ספציפית אחרת. במקרה כזה, כך נקבע, אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום הרלוונטי. במסגרת בקשה מס' 5, אשר הוגשה בתאריך 12.4.18, עתר התובע לאפשר לו להגיש תיעוד רפואי עדכני, אליה צירף אישורים על ביקורים במרפאת כאב של בית החולים הדסה עין כרם בתאריכים 2.11.17 ו- 22.3.18, וכן סיכומים רפואיים. ממסמכים אלה עולה כי התובע סובל מכאבים עוצמתיים ושורפים, על רקע פגיעתו, וכי הוא מצוי במעקב במרפאת כאב ואף מטופל בקנביס רפואי . במסגרת בקשה משלימה מיום 10.7.18 עתר התובע לאפשר לו להגיש תיעוד רפואי נוסף, ובכלל זאת סיכום ביקור מיום 2.7.18 אצל רופא כאב והרדמה מהמרכז הרפואי לין, וכן מכתב שנערך על ידי פרופ' ירניצקי, מומחה לנוירולוגיה, במסגרתו מצוין כי בעקבות התאונה, התפתחה אצל התובע תסמונת כאב. ודוק: המכתב שערך פרופ' ירניצקי אינו מהווה חוות דעת פרטית, כטענת הנתבעת, אלא מסמך רפואי, שניתן בעקבות בדיקה שבוצעה על ידי הרופא, ובו מצוינות תלונות התובע, הטיפול שהוא מקבל כיום והמלצתו של הרופא הבודק. עיון בתיעוד נוסף זה (אשר לא עמד בפני המומחה בתחום האורתופדי, בניגוד לטענת הנתבעת), יחד עם התיעוד הרפואי שצורף לבקשה המקורית, מעלה כי יש יותר מראשית ראיה לאפשרות שמדובר בתסמונת כאב, בין אם מקבילה לכאבים שמקורם בבעיה האורתופדית, ובין אם לאו, באופן המצדיק בירור הנושא לעומק באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הכאב , על מנת שלא תקופחנה זכויות התובע. אמנם המומחה המוסכם, פרופ' צינמן, קבע כי לכאורה אין מקום למינוי מומחה בתחום הכאב. ואולם, לדעתי, בנסיבות המקרה שלפנינו, אין בכוחה של קביעה זו כדי לחייב בהכרח את בית המשפט בבואו לשקול מהם תחומי המומחיות הרפואית שנכון לאפשר לתובע להוכיח במסגרת תביעתו על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על מנת שמלוא התמונה לגבי מצבו הרפואי של התובע תעמוד לפני בית המשפט בסופו של יום. בנסיבות שיפורטו להלן, דומני כי לכל הפחות קיים ספק אם ניתן לוותר על מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, וספק זה – ראוי כי יתפרש לטובת התובע. תחילה, לא הוברר האם מומחיותו של פרופ' צינמן מאפשרת לו לחוות דעה בנוגע לתחום הכאב, אם לאו. הגם שמלכתחילה הפנה התובע שאלות הבהרה לפרופ' צינמן גם בעניין נחיצות מינוי מומחה בתחום הכאב, על יסוד ההנחה, לכאורה, כי הלה מוסמך ובעל המקצועיות המתאימה, וזאת מבלי שיבקש לברר עמו תחילה מה מידת מומחיותו בתחום (כשההנחה היא כי פרופ' צינמן היה מסייג את דבריו לו היה סבור כי הנושא כלל לא מצוי בתחום מומחיותו), ברם חוות דעת המומחה בתחום האורתופדי, בכל זאת, מתייחסת – כך לפי האמור בה במפורש – לפגיעה האורתופדית, ולה בלבד, והיא אינה כוללת כל קביעה מפורשת לגבי תחום הכאב. יתירה מכך, אין בחוות דעתו של פרופ' צינמן, שניתנה מלכתחילה רק ביחס לתחום האורתופדי, כדי להצביע על צורכי הטיפול של התובע ביחס לתחום הכאב וההשלכות שאפשר וקיימות לפן זה של הפגיעה, אם בכלל. בהקשר זה יצוין כי הגם שבחוות הדעת מוזכרות תלונותיו של התובע בתחום הכאב, הרי שאין לנושא זה ביטוי מפורש ונפרד בחוות הדעת, ובמובן זה, התמונה המצויה לפנינו כעת אינה שלמה וברורה די צורכה. מכל מקום, אין בתשובת המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו משום קביעה אבסולוטית המחייבת בהכרח את בית המשפט, ולבית המשפט נתון שיקול הדעת לבדוק את מידת נחיצות מינויו של מומחה בתחום הכאב, על אף קביעת המומחה בתחום האורתופדי. בהקשר זה, בעוד שעל המומחה הרפואי להזדקק במסגרת חוות דעתו להיבטים המקצועיים המזכים את התובע בנכות, הרי שבית המשפט הוא זה אשר בוחן את קיומם של התנאים המשפטיים הרלוונטיים לגבי מינוי מומחה מטעמו, תוך שהוא נותן דעתו לכלל ההיבטים וההשלכות הנובעות מכך (ביחס לקביעה כי לבית המשפט שיקול הדעת להכריע בשאלה האם ימונה מומחה רפואי בתחום מסוים, מקום בו מומחה בתחום אחר הביע דעתו על כך ראו: רע"א 9246/16 פלוני נ' שלמה - חברה לביטוח בע"מ). ייאמר כבר עתה: מובן כי ככל שהמומחה שימונה בתחום הכאב יסבור כי לתובע נכות בתחום זה החופפת, כולה או חלקה, את הנכות שנקבעה בתחום האורתופדי, חזקה כי יעמיד את הדברים על דיוקם ויתייחס לעניין בצורה מפורשת. כך גם ניתן להניח כי המומחה שימונה ייתן דעתו לסעיף המאפשר קביעת הנכות בתחום מומחיותו, ולו בהתאמה, ומכל מקום, ברור כי הפוסק הסופי בשאלת נכותו של התובע בתחום הכאב והשפעת הנכות על תפקודו הוא בית המשפט, ולא אחר. מכל מקום, ברי כי אם יתברר שמינוי המומחה היה לשווא, ובמובן זה אכן תהא חפיפה בין הנכות בתחום הכאב לבין הנכות בתחום האורתופדי, בית המשפט יוכל לתת לכך ביטוי בין היתר בפסיקת הוצאות המומחה. בנסיבות אלה, שעה שקיים לכל הפחות ספק לגבי הצורך במינוי הנוסף המבוקש, ושעה שעל פניו נראה כי בחומר הקיים יש די והותר כדי לקיים את אותה דרישה ל"ראשית ראיה" בתחום הכאב, סבורני כי בנסיבות העניין נכון וצודק להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכאב, על אף תשובתו של פרופ' צינמן לשאלות ההבהרה שהופנו אליו. אשר לטענת הנתבעת כי הבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב מקדימה את זמנה, שכן הנכות הרפואית בתחום הכאב, אם קיימת כזו, טרם התקבעה, הרי שגם בהתעלם מהעובדה כי טענה זו סותרת את עמדת הנתבעת שלפיה הנכות הרפואית בתחום הכאב נבלעת בנכות הצמיתה שנקבעה על ידי פרופ' צינמן, הרי שחזקה על המומחה שיתמנה, כי ייתן דעתו לסוגיה זו, וככל שטרם התייצב מצבו של התובע, לא יקבע לו נכות צמיתה (לעניין הקביעה שלפיה במקרים בהם ברור כי בסופו של דבר יהיה צורך במינוי מומחה, לעיתים נכון יהיה למנות מומחה שיחווה דעתו גם בעניין זה ואף יעריך מהו לוח הזמנים הצפוי להתגבשות הנזקים, ראו: רע"א 327/14 פלונית נ' מחמאד נססרה). אשר על כן, על מנת שתעמוד בפני בית המשפט התמונה הרפואית השלמה ביחס למצבו הרפואי של התובע, בייחוד שעה שאנו מצויים בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ושעה שהדרך היחידה להוכחת טענות שברפואה היא על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואי הרלוונטי, סבורני כי נכון למנות מומחה מתחום רפואת הכאב, על מנת שיעמיד תשתית עובדתית ומקצועית מתאימה לפני בית המשפט ביחס לנכותו הנפרדת של התובע בתחום זה, אם קיימת. סיכום: על יסוד כל המוסבר לעיל אני נעתר לבקשה ומורה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכאב. החלטת מינוי נפרדת תינתן לאחר שב"כ הצדדים ימציאו בתוך 14 ימים מהיום שמות של מומחים בתחום הכאב, מתוכה ימנה בית המשפט מומחה מטעמו . בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.מומחהרפואהתאונת דרכיםמינוי מומחהמומחה רפואי