מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא בעיות שמיעה של די ג'יי - ביטוח לאומי: לפנינו תביעת התובע להכיר בליקוי השמיעה והטינטון, להם הוא טוען, כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי וגם החוק). התובע הינו תקליטן במקצועו. בתאריך 25.9.06 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה. בתאריך 10.5.07 דחה הנתבע את תביעת התובע, מן הטעם שמחלתו של התובע התגלתה ביום 11.10.04, בעוד התובע פנה לנתבע להירשם כ"עצמאי" רק ביום 13.2.06. לפיכך, לטענת הנתבע, דין תביעתו של התובע להידחות לפי סעיף 77 לחוק הביטוח הלאומי. עקב דחיית תביעתו הגיש התובע את התביעה דנן. בתצהירו טען התובע כי החל מיום 21.9.03 עד יום 28.2.05 עבד כתקליטן רק אצל הצד השלישי, חברת סולם יעקב אירועים בע"מ, אשר לטענת התובע, אסרה עליו לעבוד במקומות נוספים. לפיכך טוען התובע, כי היה למעשה במעמד של "עובד" ולא "עצמאי". נוכח טענות התובע, הגיש הנתבע הודעה לצד השלישי (להלן - סולם יעקב), לפיה ככל שיקבע כי סולם יעקב העסיקה את התובע בתקופה הרלבנטית לתביעה זו, אזי יהיה עליו לשפות את הנתבע באופן מלא. מטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור של גב' לגר אולגה, מנהלת תחום גביה. עיקר טענות התובע במהלך התקופה בה נפגעו אוזניו של התובע היה הלכה למעשה שכיר בסולם יעקב. במהלך עבודתו בסולם יעקב היה התובע תחת פיקוח של בעלי האולם, ובעל האולם דאז, מר נרדייה, קבע כי אינו יכול לעבוד במקומות נוספים. התובע השתלב בעבודת סולם יעקב באופן מלא. התובע לא נשא בעול השקעה כלשהי, הוא קיבל רשימת אירועים מסולם יעקב, והגיע לאירועים עם תיק דיסקים. סולם יעקב פיקחה על עבודת התובע וקבעה את סדרה. עיקר טענות הנתבע התובע ראה עצמו כתקליטן עצמאי ולא עובד שכיר בתקופה הרלוונטית לתביעה זו. בתביעתו לנתבע ציין התובע כי הוא עצמאי, כך גם צוין בתעודה רפואית ראשונה שהוצאה לתובע בתאריך 28.3.05. רק לאחר דחיית תביעת התובע ע"י הנתבע, בתאריך 10.5.07, משנקבע כי התובע לא היה מבוטח כעצמאי, טען התובע לראשונה בתביעתו שהגיש לבית הדין כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין סולם יעקב, דבר האומר דרשני. לא היה הסכם העסקה בין התובע לבין סולם יעקב, להבדיל מיתר העובדים השכירים בסולם יעקב. העסקת התובע בסולם יעקב הייתה העסקה של נותן שירותי תקליטנות עצמאי, לאחר תיאום עם המזכירה באולם ובהתאם ליומנו של התובע. התמורה שולמה לתובע בגין הנפקת חשבוניות לסולם יעקב. לסולם יעקב סופקו שירותי תקליטנות ע"י ספקים נוספים, התובע לא היה הספק הבלעדי שבלעדיו לא הייתה עבודת התקליטנות מתבצעת. לאחר סיום ההתקשרות בין סולם יעקב לבין התובע, סולם יעקב לא הביאה תקליטן קבוע שיעבוד במקומו של התובע, דבר המצדד בטענת סולם יעקב כי התובע מעולם לא היה חלק מהמערך הארגוני שלה. התובע ניגן באירועים את השירים בהתאם לבקשת בעל האירוע, ועם סיום ההתקשרות בין הצדדים לא נדרש ליתן הודעה מוקדמת. לא חלה הגבלה על התובע במתן שירותי תקליטנות במקומות נוספים. הציוד בו השתמש התובע היה ציודו האישי, אותו חיבר למערכת ההגברה שנמצאת בסולם יעקב, כבכל אולם אירועים אחר. התובע לא היה מבוטח בתקופה שבין 9/03 עד 2/05 כמבוטח "עצמאי", משלא היה רשום כ"עצמאי" אצל הנתבע, אלא ביקש להצהיר על עצמו כבר משנת 1991 עד שנת 2006 כמי שאינו עונה על הגדרת "עצמאי", ולא שילם משנת 2003 עד שנת 2006 דמי ביטוח כ"עצמאי". התובע פנה לנתבע רק בתאריך 13.2.06 על מנת להסדיר את מעמדו כ"עצמאי". לחילופין, ככל שתתקבל תביעת התובע, בית הדין מתבקש לקבל את ההודעה לצד השלישי ולחייב את סולם יעקב בשיפוי מלא של הנתבע לפי סעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי. עיקר טענות הצד השלישי - סולם יעקב התובע סיפק שירותי הגברה ומוסיקה לסולם יעקב בתקופה הרלוונטית לתביעה זו. בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד-מעביד. סולם יעקב הציעה ללקוחותיה עסקה הכוללת אולם, אוכל ושירותי הגברה ומוסיקה מתוך רשימה של ספקי שירות. התובע, כמו שאר התקליטנים, סיפק שירות ללקוחות סולם יעקב, ככל שהיה פנוי במועד האירוע. התקליטנים ברשימה אינם מחויבים להופיע אך ורק בסולם יעקב. התובע סיפק שירותים ללקוחות סולם יעקב במשך 14 חודשים בלבד כעצמאי, כך גם קודם לכן סיפק שירותי תקליטנות למעלה מ- 20 שנה כ"עצמאי". התובע לא היה חלק מהמערך הארגוני של סולם יעקב, אשר היה בידה להציע את אירועי לקוחותיה לכל ספק מוסיקה ולאו דווקא לתובע. התובע הצהיר על עצמו בפני רשויות המס והנתבע כ"עצמאי". התובע סיפק שירותי מוסיקה גם באופן פרטי, והתמורה שולמה לו בגין חשבונית שהמציא לסולם יעקב. התובע לא היה נתון לפיקוח סולם יעקב ומעולם לא דיווח על היעדרות או חופשת מחלה; התובע התחבר לציוד ההגברה באולם עם ציוד אישי שלו, וניהל את האירוע כראות עיניו. דיון והכרעה השאלה העיקרית במחלוקת הינה - האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין סולם יעקב בתקופה שבין 9/2003 עד 2/2005. בפסיקה נקבע כי המבחן לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד הוא "המבחן המעורב", אשר מרכיבו העיקרי הינו מבחן ההשתלבות על שני פניו - הפן החיובי והפן השלילי, ומבחני משנה נוספים, כגון - כפיפות, אופן פיקוח על העבודה, שיטת תשלום השכר, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, אופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמע"מ ועוד (ר' ע"ע 300021/98 עו"ד זאב טריינין - מיכה חריש ומפלגת העבודה, פד"ע ל"ז, 433). במסגרת הפן החיובי על בית הדין לבחון האם העובד מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל. סולם יעקב הינו אולם אירועים, המספק ללקוחותיו אולם ואוכל. אין ספק כי, שירותי הגברה ומוסיקה, אותם סיפק התובע, מהווים חלק מהותי וחשוב כמעט בכל אירוע שמחה. עם זאת, במרבית אולמות האירועים שירותי ההגברה והמוסיקה אינם מהווים חלק מהעסקה הכוללת המוצעת ללקוחות האולם, כפי שנעשה במקרה דנן. אף אם נקבע כי התובע השתלב בפעילות סולם יעקב, הרי שמדובר בהשתלבות מוגבלת וחלקית בלבד, ועל כן לא ניתן לומר כי השתלב בפעילותו הרגילה של סולם יעקב כעובד מן המניין. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט שמואל צור בעניין ד"ר סוכנובר כדלהלן: "במסגרת הפן החיובי יש לבחון האם מבצע העבודה משתלב בפעילות הרגילה של נותן העבודה, והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו 'גורם חיצוני' .... אכן, פעילותו של המערער נעשתה במסגרת המרכז, אך הוא היה 'אדון לעצמו' והשתלבותו, ככל שהיתה, היתה מוגבלת וחלקית בלבד. בבוא בית הדין לבחון את קיומו של הדין החיובי של מבחן ההשתלבות יש לתת או הדעת גם למידת ההשתלבות ולא רק לעצם קיומה. בענייננו, רמת ההשתלבות של המערער במרכז היתה מוגבלת וקשה לאמר שהוא 'השתלב' בפעילות המרכז כמו עובד רגיל." (ר' ע"ע 431/07 ד"ר סוכנובר - מדינת ישראל-משרד הביטחון, ניתן ביום 6.4.08). מטעם התובע העיד מר דוד זיכרי, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לתביעה זו כמנכ"ל סולם יעקב. מר זיכרי העיד כי בתקופה הרלבנטית היו כמעט בכל יום אירועים, בשני האולמות, אולם התובע עבד כ- 4 אירועים בשבוע (ר' עמ' 16 לפרוטוקול דיון מיום 30.12.10). החשבוניות שהמציא התובע לבית הדין אכן תומכות ומחזקות את עדותו של מר זיכרי, כי התובע עבד בממוצע רק 3-4 פעמים בשבוע. מר זיכרי העיד כי לסולם יעקב היה הסדר עם 4-5 תקליטנים נוספים לתובע. עוד ציין מר זיכרי כי הוא מעולם לא הגביל את התובע לעבוד במקומות אחרים, אולם סוכם בין הצדדים, כי סולם יעקב תציע ללקוחותיה את שירותיו של התובע, והתובע מנגד מתחייב לקיים את האירוע בהתאם לבקשת הלקוחות. כמו כן, מר זיכרי העיד כי במידה ולקוחות סולם יעקב ביקשו תוספות כגון - תאורה ואפקט עשן, אזי ההתקשרות הייתה נעשית מול התובע, והתשלום בגין התוספות שולם ישירות לידי התובע ר' (עמ' 20-19 לפרוטוקול). מחשבוניות שהגיש התובע עולה כי אין רציפות במספרי כל החשבוניות, דבר התומך בגרסת הנתבע וסולם יעקב, לפיה התובע עבד גם במקומות אחרים, אף אם מועטים, זאת בייחוד לאור כמות האירועים שהתקיימו אצל סולם יעקב בתקופה הרלוונטית, והסכמת הצדדים כי סולם יעקב תציע ללקוחותיה את שירותי התובע כעדיפות ראשונה, והתובע מנגד מתחייב ליתן שירותי תקליטנות באותם אירועים בהם יתבקש לעשות כן ע"י לקוחות סולם יעקב. הנה כי כן, בשונה משאר עובדי סולם יעקב, התובע נתן שירותי מוסיקה ללקוחות סולם יעקב רק מס' ימים בודדים בשבוע, ומידת הפיקוח על עבודתו הייתה מוגבלת, אם בכלל, שכן אין מחלוקת בין הצדדים כי המוסיקה אותה השמיע התובע תואמה עם בעלי האירוע, וכך גם כל תוספת כזו או אחרת שביקשו הלקוחות להוסיף. כמו כן, כאמור לעיל, שירותי מוסיקה אינם מהווים, לרוב, חלק מהמערך הארגוני הרגיל של אולמות אירועים. בנסיבות אלה אנו קובעים כי מידת השתלבותו של התובע במערך הארגוני הרגיל של סולם יעקב הייתה מוגבלת וחלקית. חרף קביעתנו לעיל, נבחן האם התקיים בתובע הפן השלילי, במסגרתו בוחן בית הדין האם התובע ניהל עסק עצמאי. בעניין אורי אייזיק - קבע כב' הנשיא אדלר כי המבחנים הרלוונטיים לשאלת ניהולו של עסק עצמאי הם, בין היתר, קשר אישי, היעדרות ממקום העבודה, תשלום התמורה, אופי ההתקשרות, העסקת עובדים ועוד (ר' ע"ע 300256/98 אורי אייזיק - תה"ל תכנון המים לישראל בע"מ, ניתן ביום 10.6.02; להלן - עניין אורי אייזיק). קשר אישי - עבודה המבוצעת באופן אישי הינה סממן של "עובד", ואילו עבודה המבוצעת באמצעות מחליף הינה סממן של "עצמאי". אין מחלוקת כי במידה ולקוחות סולם יעקב ביקשו שירותי מוסיקה מהתובע הרי שהשירותים ניתנו להם באופן אישי ע"י התובע עצמו. עם זאת, שירותי המוסיקה בסולם יעקב ניתנו לא רק ע"י התובע, אלא גם ע"י תקליטנים נוספים, מרשימה של 5 תקליטנים שהוצעו ללקוחות סולם יעקב, או ספקי שירותי מוסיקה אחרים שנבחרו ע"י בעלי השמחה. הנה אפוא, ההתקשרות עם התובע לא הייתה בלעדית, ולא ניתן לומר כי בלעדי התובע לא הייתה מתבצעת עבודת התקליטנות באולם. היעדרות ממקום העבודה - היעדר הצורך באישור סולם יעקב להיעדרות התובע ממקום העבודה, מעיד על היותו של התובע "עצמאי". אין ראיה לכך כי התובע נדרש לאישורה של סולם יעקב להיעדרותו מפאת חופשה או מחלה. תאום האירועים עם התובע או כל ספק שירותי מוסיקה אחר, נעשה ע"י המזכירה, בהתאם לבקשתם של בעלי השמחה. העובדה כי בין הצדדים סוכם שסולם יעקב תציע ללקוחותיה את שירותי המוסיקה של התובע כעדיפות ראשונה ובתמורה לכך התחייב התובע לקיים את האירועים בהם נתבקש ע"י הלקוחות, אין בה כשלעצמה כדי להעיד על יחסי עובד-מעביד, שכן, כבר נקבע בפסיקה כי התערבות של המזמין בהתנהלות נותן השירותים אינה בהכרח מובילה למסקנה בדבר התקיימותם של יחסי עבודה (ר' ע"ע 568/06 דוד שושן - קל שירותי נופש תיירות בע"מ ניתן ביום 3.1.08; להלן - עניין דוד שושן). כפיפות - התובע בחר את המוסיקה שהושמעה בכל אירוע על דעת עצמו, ובהתחשב ברצונות בעלי השמחה. כמו כן, ככל שביקשו לקוחות סולם יעקב תוספת של תאורה או אפקטים נוספים במהלך האירוע שלהם, ההתקשרות נעשתה עם התובע, והתשלום בגין אותן תוספות שולם לתובע ישירות, דבר שאינו מאפיין עובד שכיר. כמו כן, לפי עדותו של מר זיכרי, שהיה עד מטעם התובע, התובע לא היה מוגבל בעבודתו במתן שירותי מוסיקה למקומות אחרים. יתרה מזאת, אף אם היינו מקבלים את טענתו של התובע, כי הוגבל בתקופה הרלוונטית במתן שירותי מוסיקה במקומות אחרים, הרי שכבר נקבע בעניין דוד שושן הנ"ל, כי בלעדיות אינה שוללת קיומו של עסק עצמאי. אופי ההתקשרות - התובע הצהיר על עצמו בפני רשויות המס והנתבע כ"עצמאי" כבר משנת 1998. התמורה עבור שירותי המוסיקה אותם סיפק התובע בין אם לסולם יעקב, ובין אם למקומות אחרים, שולמה כנגד הנפקת חשבונית. התובע הבין היטב את מהות ההתקשרות בינו לבין סולם יעקב, ולא העלה בפני סולם יעקב כל טענה במהלך התקופה הרלוונטית, באשר למעמדו וזכויותיו. העובדה כי התובע לא פנה בדרישה לסולם יעקב לקביעת מעמדו כ"עובד", אלא העלה טענתו זו לראשונה בתביעתו לבית הדין, ורק לאחר שתביעתו להכיר בפגיעה באוזניו נדחתה ע"י הנתבע, יש בה בכדי להעיד על חוסר תום לבו של התובע, ועל כך שבמהלך התקופה הרלוונטית התובע לא ראה עצמו כמי שמעמדו הוא כ"עובד" מן המניין, אלא כתקליטן עצמאי. יוטעם כי העובדה שלאחר הפגיעה באוזניו בשנת 2004 פנה התובע לנתבע בתאריך 13.2.06 על מנת להסדיר מעמדו כ"עצמאי" משנת 2002, אומרת דרשני באשר להתנהלותו של התובע ותום ליבו. עבודה אצל מקבלי עבודה אחרים - כבר נקבע בעניין אורי אייזיק, כי מתן שירותים למקבלי עבודה אחרים, מעידה כי מספק העבודה מנהל עסק עצמאי. מעדותו של מר זיכרי, כמו גם מהחשבוניות שהגיש התובע לבית הדין, עולה כי, התובע סיפק שירותי תקליטנות גם במקומות אחרים, כאמור לעיל. כלי עבודה - סולם יעקב, ככל אולם אירועים אחר, או לפחות רובם המוחלט, מספק מערכת הגברה אליה מתחברים ספקי שירותי המוסיקה עם ציודם האישי, כפי שעשה התובע במקרה דנן. התובע הגיע לאירועים עם מזוודה המכילה דיסקים, אוזניות וכו', והתחבר למערכת ההגברה באולם. מר זיכרי העיד בעניין זה כך: "ת. הוא היה מביא את הציוד שלו. ... ש. אתה יכול לאשר לי שבכל אולם סביר יש מערכת הגברה והוא מתחבר עם הציוד שלו לתשתית האולם? ת. נכון. כך גם מקובל בענף. " (ר' עמ' 19 לפרוטוקול). הנה כי כן ובשים לב לאמור לעיל, אנו קובעים כי לא התקיימו בין התובע לבין סולם יעקב יחסי עובד-מעביד בתקופה מ- 9/2003 עד 2/2005. כעולה מתעודת עובד הציבור של גב' אולגה לגר, מנהלת מחלקת גביה, שהוגשה מטעם הנתבע, התובע הצהיר בתאריך 24.3.02 כי הוא עובד "עצמאי" החל משנת 1998, ועובד בממוצע 10 שעות שבועיות והכנסתו החודשית הינה בסך של 1,200 ₪. משכך, לפי נתונים אלה לא ענה התובע על הגדרת "עצמאי" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. תיעוד רפואי ראשוני על פגיעה בשמיעה וטינטון הוא מיום 11.10.04, ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה הוצאה בתאריך 28.3.05. עוד עולה מתעודת עובד הציבור, כי בתאריך 13.2.06 הגיש התובע דו"חות מס הכנסה לשנים 2002-2004, ודו"ח לנתבע בגין שנים אלו. הואיל וההכנסה בדו"חות אלו הייתה מעל 50% מהשכר הממוצע במשק באותה תקופה, שונה מעמדו של התובע ל"עצמאי" משנת 2002 לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כאשר תאריך הרישום הינו 13.2.06. הנה כי כן, במועד התיעוד הרפואי הראשוני על הפגיעה באוזני התובע, כמו גם במועד הוצאת התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה, התובע לא היה רשום אצל הנתבע כ"עצמאי" ולא עשה את המוטל עליו על מנת להירשם כ"עצמאי". התובע הצהיר על עצמו כמי שאינו עונה על הגדרת "עצמאי" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ולא שילם דמי ביטוח כעצמאי, וזאת משנת 1998 עד שנת 2006, שרק אז הגיש התובע לנתבע דו"חות מס הכנסה בגין שנים 2002-2004 וביקש לשנות מעמדו ל"עצמאי" העונה על ההגדרה בחוק. אשר על כן, טענת הנתבע - כי דין תביעת התובע להכיר בפגיעה באוזניו, להידחות, לפי סעיף 77 לחוק הביטוח הלאומי, הואיל ובתקופה הרלוונטית התובע לא היה מבוטח בענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי - בדין יסודה. משאלה פני הדברים ונוכח קביעתנו כי בתקופה הרלוונטית לתביעה זו לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין סולם יעקב, ובשים לב לכך שבתקופה הרלוונטית התובע לא היה רשום אצל הנתבע כ"עצמאי" ולא עשה את המוטל עליו על מנת להירשם כ"עצמאי", דין התביעה - להכיר בליקוי שמיעה ובטינטון כפגיעה בעבודה, לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי - להידחות והיא נדחית בזאת. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי - אין אנו משיתים הוצאות על התובע. משהצד השלישי - חברת סולם יעקב, צורפה שלא בטובתה לתביעה - ישלם הנתבע לצד השלישי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. שמיעהירידה בשמיעה וטינטון (ביטוח לאומי)ביטוח לאומי