תאונת עבודה טינטון | תביעה על ירידה בשמיעה | עו"ד רונן פרידמן

איך מגישים תביעה על ירידה בשמיעה או טינטון ? עורך דין לענייני ליקויי שמיעה מתמחה בשאלה האם יש קשר סיבתי בין טינטון או פגיעה בשמיעה לבין תאונת עבודה.

## כיצד מוכיחים קשר בין טינטון לבין תנאי העבודה ? מה הדין במקרה של ירידה בשמיעה לאחר תאונת עבודה ? האם ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש בעבודה נחשבת "תאונת עבודה" ?## (1) תאונת עבודה ליקויי שמיעה - הקדמה

תנאי ראשוני להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה הוא חשיפה לרעש מזיק. עצם החשיפה לרעש מזיק איננה בבחינת ידיעה שיפוטית ועל התובע להוכיח היכן עבד, מה מפלס הרעש באותם מקומות ספציפיים, באיזה כלים רועשים עשה שימוש, כמה שעות ביום בממוצע נחשף לרעש ובאיזה תקופות מדובר.

תאונת עבודה ירידה בשמיעה

(2) מה הדין בנושא טינטון כתאונת עבודה ?

טינטון הוא סוג של זמזום או רעש המורגשים בראש או באוזניים. בתי הדין לעבודה חזרו ודנו בשאלת התקיימותם של התנאים המקדמיים להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, ובשאלת הסמכויות של הגורמים השונים במוסד לביטוח לאומי ביחס לקביעת נכות בגין טינטון. בעב"ל (ארצי) 53/08 ברלכיס – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.10.2008, נקבע על ידי בית הדין הארצי, כי פקיד התביעות הוא אשר מוסמך לקבוע האם המבוטח עונה על כל התנאים המקדמיים שנקבעו בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, ובהיעדר הכרה של פקיד התביעות בטינטון כפגיעה בעבודה, מנוּעה הוועדה הרפואית מלהיזקק לטענות מבוטח בדבר טינטון ואין בידה לבחון אותן טענות.

 

(3) תאונת עבודה ירידה בשמיעה - חשיפה לרעש

מה הדין במקרה של ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש בעבודה כ"תאונת עבודה" ? "תאונת עבודה" הינה אירוע תאונתי אשר התרחש תוך כדי ועקב העבודה, ואשר כתוצאה ממנו נגרמה למבוטח חבלה – פגיעה גופנית , אשר ניתנת להגדרה בזמן ומקום מסויימים בהם התרחשו (עב"ל 1392/01 חביבה בן ששון – המוסד לביטוח לאומי).לעומת זאת חשיפה לרעש מזיק נבחנת במבחנים שונים ע"פ סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי, כאשר נקבע בין היתר כי הירידה בכושר השמיעה הנדרשת בסעיף 84א(1)(2) לחוק הינה ירידה בתדירויות הדיבור (עב"ל 53/08, ליאוניד ברכליס ואח' -המוסד לביטוח לאומי. מבחינה רפואית, אין חולק על כך כי חשיפה לרעש מזיק, תוצאתה תהא פגיעה עצבית באוזן הפנימית ולא פגיעה הולכתית באוזן החיצונית התיכונה או הפנימית. מבחן הולכת האויר מבטא ירידה בשמיעה, שהינה תוצאה של גורמים רבים. מבחן הולכת העצם מבטא ירידה בשמיעה שהינה תוצאה של פגיעה עצבית בלבד. לאור האמור מבחן הולכת העצם הינו מבחן עדיף בקביעת הליקוי בשמיעה, כאשר מדובר בשאלת חשיפה לרעש מזיק כגורמת לירידה בשמיעה.

 

(4) "בדיקת טינטון" נחשבת שנויה במחלוקת בספרות הרפואית

טינטון באוזניים הנה תלונה סובייקטיבית. בדיקת מאפייני טינטון הנה בדיקת עזר היכולה לחזק אמינותו של הנבדק באשר לטינטון או להחליש את אמינותו אם המאפיינים אינם תואמים את המצופה במצבו. אך לא נוהגים לקבל או לדחות את התלונה על טינטון על סמך בדיקה זו בלבד שכן ישנם אנשים שאינם מסוגלים לאפיין בדיוק את אופי הטינטון, את עוצמתו. העדר טינטון בעת בדיקת מאפייני טינטון מנוגד להגדרה של טינטון כתמידי. הגדרה של טינטון תמידי הנה שהוא נשמע תמיד בסביבה של שקט מוחלט. הבדיקה נעשית רק כאשר קיים טינטון בעת הבדיקה. היא אינה תלויה בבודק אלא בנבדק בלבד, מסתמכת על תשובות של הנבדק. הבדיקה נעשית בתא אטום שאמור להיות מבודד מרעש סביבתי. ברעש סביבתי לא ניתן לשמוע את הטינטון ולבצע את הבדיקה.

 

(5) מהם התנאים להכרה בטינטון כתאונת עבודה ?

בתי הדין לעבודה חזרו ודנו בשאלת התקיימותם של התנאים המקדמיים להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, ובשאלת הסמכויות של הגורמים השונים במוסד לביטוח לאומי ביחס לקביעת נכות בגין טינטון. בעב"ל (ארצי) 53/08 ברלכיס – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.10.2008, נקבע על ידי בית הדין הארצי, כי פקיד התביעות הוא אשר מוסמך לקבוע האם המבוטח עונה על כל התנאים המקדמיים שנקבעו בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, ובהיעדר הכרה של פקיד התביעות בטינטון כפגיעה בעבודה, מנוּעה הוועדה הרפואית מלהיזקק לטענות מבוטח בדבר טינטון ואין בידה לבחון אותן טענות. עוד נקבע, כי במידה ופקיד התביעות נדרש לשאלה של פרשנות המסמכים הרפואיים הנוגעים לטינטון, באפשרותו להיעזר ברופא מוסמך לשם ליבו ּן אותה שאלה. רק משנקבע על ידי פקיד התביעות כי המבוטח עונה על כלל התנאים המקדמיים שבסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, וכי קיים קשר סיבתי בין הטינטון לבין עבודתו, קמה סמכותה של הוועדה הרפואית להיזקק לעניין הטינטון. עוד הוסיף וקבע בית הדין הארצי כי: "הדברים שרירים וקיימים הן בפעם הראשונה בה עומד המבוטח בפני הוועדה הרפואית והן בהליכי החמרה מכח תקנה 36 לתקנות קביעת דרגת נכות. רוצה לומר, ככל שהטינטון לא הוכר כפגיעה נפרדת בעבודה, לא יכול מבוטח לטעון בהליך של החמרה כי הטינטון התפתח מליקוי השמיעה. בהתאם, הוועדה אינה מוסמכת להתייחס לתלונות בדבר טינטון המועלות על ידי מבוטח בהליך של החמרה, ככל שהטינטון לא הוכר קודם לכן על ידי פקיד תביעות כפגיעה בעבודה. "

 

תביעה לביטוח לאומי על ירידה בשמיעה

 

(6) מה אומר החוק ?

סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: ##(1)## המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק); ##(2)## כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; ##(3)## הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: ##(1)## כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; ##(2)## הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; ##(3)## הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית." עוד נקבע, כי במידה ופקיד התביעות נדרש לשאלה של פרשנות המסמכים הרפואיים הנוגעים לטינטון, באפשרותו להיעזר ברופא מוסמך לשם ליבון אותה שאלה. רק משנקבע על ידי פקיד התביעות כי המבוטח עונה על כלל התנאים המקדמיים שבסעיף 84א לחוק, וכי קיים קשר סיבתי בין הטינטון לבין עבודתו, קמה סמכותה של הוועדה הרפואית להיזקק לעניין הטינטון. עוד הוסיף וקבע בית הדין הארצי כי: "הדברים שרירים וקיימים הן בפעם הראשונה בה עומד המבוטח בפני הוועדה הרפואית והן בהליכי החמרה מכח תקנה 36 לתקנות קביעת דרגת נכות. רוצה לומר, ככל שהטינטון לא הוכר כפגיעה נפרדת בעבודה, לא יכול מבוטח לטעון בהליך של החמרה כי הטינטון התפתח מליקוי השמיעה. בהתאם, הוועדה אינה מוסמכת להתייחס לתלונות בדבר טינטון המועלות על ידי מבוטח בהליך של החמרה, ככל שהטינטון לא הוכר קודם לכן על ידי פקיד תביעות כפגיעה בעבודה. "

 

תביעה על ירידה בשמיעה

 

(7) איך מודדים ירידה בשמיעה עקב תנאי עבודה ?

יש דרכי בדיקה ומבחנים שונים לבדיקת ירידה בשמיעה כתוצאה מחבלה בעבודה, לבין ירידה בשמיעה בשל רעש מזיק. בהתאם להלכת בית הדין הארצי "הוועדה מוסמכת לדרוש מהמשיב לבצע בדיקת שמיעה נוספת במכון שהיא סומכת עליו והמבקש אינו יכול להכתיב לוועדה את מכון השמיעה בו תבוצע הבדיקה". ככלל, אין כל פסול בכך שהוועדה הרפואית מפנה את המבוטחים לביצוע בדיקת שמיעה במכונים עימם עובד המוסד לביטוח לאומי דרך קבע לצורך ביצוע בדיקות שמיעה בשלב ההכרה בפגיעה עצמה כפגיעה בעבודה ולצורך ביצוע בדיקות אשר נדרשות על ידי הוועדה. "אשר לאופן מדידת ספי השמיעה, כבר נפסק, כי 'המבחן הקובע לעניין הפחתת שמיעה בשיעור של 20 דציבלים לפחות בכל אחת מן האוזניים לפי סעיף 84א (א)(2) הינו מבחן הולכת העצם' ... בהקשר זה דרך המלך הייתה לכאורה השלמת הבדיקה או הפנייתו של המשיב לביצוע בדיקה נוספת, באופן שתינתן תוצאה ברורה גם לירידת השמיעה במבחן הולכת העצם ... בקשר לכך נזכיר כי כבר למדנו לדעת, כי מבחן הולכת העצם בוחן את הקשר הסיבתי שבין החשיפה לרעש מזיק בעבודת הנפגע ובין הירידה בשמיעה, בעוד שמבחן הולכת האוויר בוחן ירידה בשמיעה מכל מקור שהוא (ראו עב"ל (ארצי) 105/10 ארקדי שייביס – המוסד לביטוח לאומי, בפסקה 6) " (עב"ל 31593-01-16 המוסד- יוסף בן יצחק (28.3.2017). משלכאורה אין די במבחן הולכת האוויר אף שאין בכך כדי לקבוע באופן קטגורי כי ירידת השמיעה של התובע אינה נובעת מחשיפה לרעש, יש צורך בהשלמת הבדיקה במבחן הולכת העצם במכון אובייקטיבי. סעיף 17 להנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים קובע fh בית הדין לעבודה רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

 

(8) "טינטון תמידי"

השאלה שמא אדם סובל מ"טינטון תמידי" אם לאו הינה שאלה רפואית, על מנת להשיב על שאלה זו, מקום בו יש מחלוקת בין הצדדים, נדרש בית הדין להיעזר במומחה רפואי. אולם, טרם היעזרות במומחה רפואי, יש לבחון את קיומם של תנאי הסף הקבועים בסעיף 84 א(ב) לחוק, ובכלל זה קיום תנאי הסף של " פניות חוזרות ונישנות", אשר נועד לבחון את מהימנות התביעה הנוגעת לטינטון.

 

(9) סמכות וועדה רפואית לקבוע מצב של "טינטון תמידי"

לאחרונה, שב ודן בית הדין הארצי בשאלת סמכות וועדה רפואית לקבוע קיומו של טינטון תמידי, בבר"ע 24998-11-14 המוסד לביטוח לאומי – הנדלר, ניתן ביום 19.4.2015. באותו עניין נקבע, כי בבסיס ההכרה שהכיר פקיד התביעות בטינטון ממנו סובל מבוטח, עומדת ההנחה כי הוא סובל מרעש תמידי באוזניים. כפועל יוצא מכך, הוועדה אינה רשאית לשנות קביעה זו, ועליה לצאת מנקודת הנחה זו ולקבוע באם בגין קיומו של טינטון זה נותרה למבוטח נכות, ואם כן, באיזו מידה. במילים אחרות, עצם הכרתו של פקיד התביעות בטינטון כפגיעה בעבודה, מלמדת על הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של מבוטח לבין הטינטון בו לקה, ואין הוועדה מוסמכת לשלול קשר זה (ראו גם בר"ע (ארצי) 47889-07-13 אבו סמרה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20.10.2013).

 

(10) התנאי של "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי"

ההלכה המנחה בפרשנותו של התנאי הקבוע בסעיף 84 א(ב)(3) לחוק הדורש " פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי" נקבעה בפסק דינו של הנשיא ( בדימוס) אדלר בעב"ל 53/08 לאוניד ברלכיס ואח' - המוסד לביטוח לאומי (2.10.2008) ( להלן- פסק דין ברלכיס), בזו הלשון: "... ליקוי שמיעה וטינטון דרכם להתפתח משך זמן רב; בשלב שבו הליקויים האמורים מתחילים להציק למבוטח בפועל ולהפריע לתפקודו חזקה היא שהוא יפנה לבירור בנדון, לבדיקות ולטיפול רפואי. זאת, במהלך הטבעי של חייו ולא לצורך הגשת תביעה בלבד. ברשומות הרפואיות מתועדות, בין השאר, תלונות המבוטח. רעש תמידי באוזניים, היינו טינטון, מפריע למבוטח כאמור לעיל וגורם לסבל ואך סביר שהוא יזכיר סבל זה, על היבטיו מפריעי התפקוד, בביקוריו אצל רופאיו ויתלונן בגין זאת. מכאן - תנאי סעיף 84 א(ב)(3) לחוק משקפים נאמנה את המציאות והתקיימותם במבוטח זה או אחר, מהווה אינדיקציה טובה לבחינת אותנטיות התלונות על טינטון. העדר תלונות על טינטון בכלל ועל פגיעה תפקודית בפרט משך תקופת זמן שלפני הפסקת החשיפה לרעש; כמו גם הופעת התלונות לראשונה לאחר היוועצות בעורך דין במסגרת הכנת תביעה בנדון או סמוך להגשתה, מהוות דרך כלל ראיה המצביעה על העדר טינטון הפוגע בתפקוד המבוטח." היינו, התכלית העומדת מאחורי תנאי " פניות חוזרות ונשנות" הינה בחינת אותנטיות תלונותיו של המבוטח. טינטון תמידי מקשה על חייו היומיומיים של המבוטח, משכך סביר לצפות מאדם הסובל מטינטון אמת להתלונן על כך בעת פנייתו לקבלת טיפול רפואי. את דרישה זו יש לפרש כפניות אשר משתרעות למשך פרק זמן משמעותי, וכפי שנקבע בפסק דין גנאים, ככלל אין להביא בחשבון פניות שנעשו לאחר או בסמוך להגשת התביעה למוסד, לאור החשש לפניה בשל התביעה ולשמה בלבד. עוד נקבע בפסק דין גנאים כי ככלל, פניית מבוטח לטיפול רפואי בתלונת הטינטון, ביצוע בדיקה במכון שמיעה עקב כך, וחזרה עם תוצאות הבדיקה לרופא, דינה כדין פניה אחת לטיפול בטינטון ולא כדין " פניות חוזרות ונשנות".

 

(11) תאונת עבודה ירידה בשמיעה - בדיקת ברה (bera)

בעב"ל 40097-08-10 אסולין - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 26/10/11) , דן בית הדין הארצי לעבודה בעניינו של מבוטח שהמשיב לא הכיר בו כמי שעבר את תנאי הסף האמור בסעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי. בעת הדיון בעניינו של המבוטח בבית הדין האזורי, מונה מומחה מטעם בית הדין האזורי, אשר הסתמך על בדיקת bera. בהתייחס לכך, אמר בית הדין הארצי לעבודה, בין השאר, כך: "מצאנו כי יש ממש בספק שהטיל בית הדין האזורי בהסתמכות על בדיקת הברה, משבדיקת הברה איננה בודקת את תדר הדיבור הנדרש על פי הפסיקה של 500 הרץ."

 

(12) תאונת עבודה ירידה בשמיעה - ירידה בתדירויות דיבור

בפסק הדין בעב"ל 188/08 דוד אלון נ' המל"ל עמד בית הדין הארצי לעבודה על תכליתו המצמצמת של תיקון 79 לחוק הביטוח הלאומי, בקבעו כי הירידה בשמיעה שהיא תנאי להכרה, כאמור בסעיף 84 א(2) צריך שתהיה מאובחנת בתדירויות הדיבור: "יש לבחון את הפיחות בשמיעה הנזכר בסעיף 84א(א)(2) ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 בממוצע תדירויות הדיבור, קרי 500 - 1000 - 2000 מחזורים בשנייה. המחוקק עשה הפרדה בין המישור הרפואי לבין המישור המשפטי בקבעו כי לא כל פגיעה בשמיעה שהיא תוצאה של חשיפה לרעש בעבודה תוכר כ"פגיעה בעבודה " כמשמעה בחוק . עמד על כך בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 53/08 לאוניד ברכליס נ' המוסד לביטוח לאומי בקבעו כדלקמן: "התנאים המקדמיים להכרה בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה נקבעו בסעיף 84א(א) לחוק הביטוח הלאומי והם בתמצית: חשיפה מתמשכת לרעש מזיק כהגדרתו בסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל - 1970; ירידה בכושר שמיעת המבוטח בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מאוזניו בממוצע תדירויות הדיבור. ככל שיש מחלוקת בנדון זה במהלך בירור תביעה שהוגשה לפקיד התביעות או לבית הדין (בשל מספר בדיקות שמיעה עם תוצאות שונות וכד'), רשאי פקיד התביעות להיעזר ברופא מוסמך בנדון זה ובית הדין רשאי להיעזר בחוות דעת של מומחה יועץ - רפואי; הגשת התביעה למוסד תוך 12 חודשים מהמועד המוקדם מבין אלה: היום בו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית או היום בו החלה הירידה בשמיעה לדעת ועדה רפואית. מבלי שמתקיימים תנאים מקדמיים אלה, ליקוי שמיעה לא יוכר כפגיעה בעבודה ולא ייבדק הקשר הסיבתי שבינו לבין עבודתו של המבוטח הנפגע. " דעת הרוב בפסק הדין בעניין ברכליס אימצה את פרשנותו הלשונית הפשוטה של החוק לפיה לצורך הכרה בפגיעה בשמיעה+טינטון כפגיעה בעבודה יש להוכיח ירידה בכושר שמיעת המבוטח בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מאוזניו בממוצע תדירויות הדיבור.

 

עורך דין טינטון

 

(13) פסיקת בתי המשפט לאורך השנים בנושא טינטון כתאונת עבודה

המחוקק בשנת 2005 הקשיח את התנאים להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. בעב"ל (ארצי) 53/08 לאוניד ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי, ציין הנשיא (דאז) סטיב אדלר, שנמנה על דעת הרוב, כך: "לא מקרה הוא, שסעיף 84א הוסף לצידו של סעיף 84 לחוק שעניינו ב'בקע מפשעתי'. בשני סעיפים אלו ביקש המחוקק לייחד הסדר ספציפי לליקויים שכיחים יחסית, ששאלת הקשר הסיבתי בינם לבין תנאי העבודה אינה קלה להכרעה במקרים רבים. כשם שסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נועד לצמצם את מספר המקרים בהם בקע מפשעתי יוכר כפגיעה בעבודה על ידי קביעת תנאים המצביעים על הזיקה בין מאמץ לא רגיל או פגיעה בקיר הבטן במהלך העבודה לקרות הבקע; כך סעיף 84א לחוק נועד לצמצם באופן משמעותי את מספר המקרים שליקוי בשמיעה ובמיוחד טינטון יוכרו כפגיעה בעבודה, על ידי קביעת תנאים המצביעים על קשר סיבתי הדוק בין הליקויים לתנאי העבודה ועל אותנטיות התלונות בגין הטינטון". גם בחוות דעת המיעוט של השופט (כתוארו אז) יגאל פליטמן, נאמרו דברים דומים לפיהם ""פרשנות התיקון חייבת להיעשות על פי תכליתו. תכליתו הינה, ועל כך יעיד תוכנו ובאופן עקיף גם אופן קבלתו - הקשחת התנאים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעת עבודה והפחתת תשלומי גימלה המשתלמת בגין ליקויי שמיעה וטינטון. גם על כך אין מחלוקת". בעב"ל (ארצי) 22736-09-10 כהן ישראל - המוסד לביטוח לאומי (29.5.11) חזר בית דין זה על האמור בעניין ברכליס: "בעניין ברכליס, התייחס הנשיא אדלר לכך, שסעיף 84א' לחוק נועד לצמצם, באופן משמעותי, את מספר המקרים בהם יוכר הטנטון כפגיעה בעבודה על-ידי קביעת תנאים המצביעים על קשר סיבתי הדוק בין הליקויים לתנאי העבודה ועל אותנטיות התלונות בגין טנטון". לצד זאת, הודגש לא אחת בפסיקה כי " המחוקק חרף כל סייגיו התכוון בכל זאת שטנטון עקב חשיפה לרעש מזיק ייחשב כפגיעת עבודה. אותו סעיף חייב להתפרש לאור נקודת מוצא זו ולא באופן דווקני סכמטי מילולי מנותק מהמטריה בתחום הביטחון הסוציאלי אותה הוא בא להסדיר" (עב"ל ( ארצי) 525/08 רחמים בג - המוסד לביטוח לאומי (14.9.10)).

 

(14) הפסיקה לעניין ההיבט הקליני של טינטון

אשר להיבט הקליני, המחוקק הגדיר בסעיף 84 א(ב) רישא לחוק את המופע הקליני של רעש באוזניים שעשוי להיות מוכר כתאונת עבודה, והוא הגדירו בצורה מחמירה כ"רעש תמידי". משמעות הדבר היא כי בהיבט הקליני מבין מכלול הרעשים האפשריים באוזניים רק " רעש תמידי" מוכר כטינטון, העשוי להוות פגיעה בעבודה. מאחר והמדובר בהגדרה קלינית הרי שהדרך לבוחנה היא באמצעות רופא מומחה שיחווה דעתו בדבר קיומו של רעש תמידי. עוד נציין כי בפסיקה התעוררה השאלה עד כמה רעש תמידי נחוץ שיהא נוכח כל העת, ובענין זה אימצה הפסיקה פרשנות מצמצמת למונח. כך למשל, בעב"ל ( ארצי) 7950-03-15 אפרים פפו - המוסד לביטוח לאומי (10.10.16) ( להלן - ענין פפו) נדחתה תביעתו של המערער להכרה ברעש באוזניים ממנו סבל כתמידי. באותו ענין העיד המערער שם כי הטינטון " בא והולך" ובעת בדיקת מאפייני הטינטון נכתב " אין טנטון". וכך נאמר: "אכן, המערער המציא תיעוד רפואי רב המעיד כי הוא סובל מטנטון תמידי המפריע לו מאד. ...גם בבדיקת מאפייני טנטון שנערכה למערער ביום 15.9.2013 , דהיינו לאחר הגשת התביעה למוסד, נרשם בהערות 'הטנטון נשמע רק כאשר נמצא במקום שקט'. נוסיף, כי לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי המערער לא ביקש להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה וכן לא ביקש להיבדק על ידי המומחה הרפואי. כמו כן, המערער לא תמך בתצהיר את טענותיו כנגד הבדיקה מיום 18.3.2013 שלפיהן לא הבין כראוי את שאלת הבודקת". ברוח זו גם נאמר בעב"ל ( ארצי) 63705-03-16 ‏חננאל יצחקבייב - המוסד לביטוח לאומי (9.7.17) כי " סעיף 84 א(ב) מגדיר טינטון כ'רעש תמידי באוזניים', בבדיקת אפיון טינטון נרשם כי המערער לא חש בטינטון במהלך כל הבדיקה, גם לא עם אוזניות. היינו, מבדיקה זו עולה כי המערער אינו סובל מטינטון תמידי באוזניו". נציין כי באותו ענין העידה עורכת הבדיקה כי הבדיקה נעשתה בתנאים אופטימליים ובית הדין נשען בדחיית התובענה גם על עדות זו. טרם מינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו בדבר אופיו הקליני של הרעש, קרי היותו תמידי אם לאו, קבע המחוקק בסעיף 84 א(ב)(1)-(3) מספר תנאים שעל בית הדין לבחון התקיימותם. ויודגש, תנאים אלה – לרבות התנאי בדבר פניות חוזרות ונשנות – הינם תנאים משפטיים, ולכן מלאכת קביעתם מסורה לבית הדין ( ראו: עב"ל ( ארצי) 39707-03-12 אמיל כהן - המוסד לביטוח לאומי, פיסקה 22 וההפניות שם). המדובר בתנאי סף משפטיים למינוי המומחה הרפואי. היבט זה הודגש בענין יצחקבייב. וכך נאמר: "השאלה שמא מבוטח סובל מ"טינטון תמידי" אם לאו הינה שאלה רפואית, על מנת להשיב על שאלה זו, מקום בו יש מחלוקת בין הצדדים, נדרש בית הדין להיעזר במומחה רפואי. אולם, טרם היעזרות במומחה רפואי, יש לבחון את קיומם של תנאי הסף הקבועים בסעיף 84 א(ב) לחוק, ובכלל זה קיום תנאי הסף של " פניות חוזרות ונישנות", אשר נועד לבחון את מהימנות התביעה הנוגעת לטינטון". משמע, אם נתקיימו תנאי הסף ימונה מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בדבר תמידיות הרעש. כך למשל, בעב"ל (ארצי) 29640-11-12 שמעון זינבה - המוסד לביטוח לאומי, נקבע כי " משהוכחו פניות חוזרות ונישנות הרי שיש לקבוע כי המערער עומד בתנאי הסף הקבוע בסעיף 84א(ב)(3) לחוק. משכך יוחזר עניינו של המערער לבית הדין האזורי, לבחינת השאלה האם סובל הוא מטנטון תמידי בשתי האזניים, ואם כן האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין הטנטון". אם לא נתקיימו תנאי הסף המשפטיים תידחה התובענה על הסף ללא צורך במינוי מומחה רפואי. אשר לתנאי הסף המשפטי בדבר תלונות חוזרות ונשנות, הרי שזה פורש בפסיקה באופן גמיש ומקל, וזאת על מנת למעט בדחייתן של תביעות על הסף ללא בדיקת מומחה רפואי לדבר. במסגרת המבחן הגמיש נאמר בין היתר בעב"ל (ארצי) 53317-10-15 דוד דוויט דסה - המוסד לביטוח לאומי (22.8.17) כך: "בהקשר זה נקבע בפסיקה כי העיקרון המנחה הוא בחינת האותנטיות של התלונות ולכן יש לבחון את קיומן באופן גמיש. עוד נקבע כי ככלל אין להתחשב בפניות מאוחרות למועד הגשת התביעה למוסד; כי די בשתי פניות בלתי תלויות זו בזו; כי פנייה לרופא, הפנייה לבדיקה, ביצוע הבדיקה וחזרה לרופא עם תוצאות הבדיקה - ייחשבו כולם כפנייה אחת; וכי עצם התלונה על טנטון מעידה על פגיעה בתפקוד, ואין צורך כי ברשומות הרפואיות יינתן ביטוי מילולי מפורש להפרעה בתפקוד...".

 

(15) ירידה בשמיעה בעבודה - סיכום

כפי שנקבע בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) ובפסיקת בית הדין לעבודה, תנאי להכרה בפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה, הוא כי קיימת ירידה בשמיעה בשיעור 20 דציבל לפחות, בשתי האוזניים, בתדירויות הדיבור. נפסק כי יש לבחון את הפיחות בשמיעה הנזכר בסעיף 84א(א)(2) לחוק בממוצע תדירויות הדיבור קרי, ירידה של 20 דציבל בממוצע בתדירויות הדיבור. עוד נפסק בנוגע לאופן מדידת ספי השמיעה כי המבחן הקובע לעניין הפחתת השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים לפי סעיף 84א(א)(2) הינו מבחן הולכת העצם.

 

(16) הוכחת קשר סיבתי בין טינטון לבין תאונת עבודה - דוגמא מהפסיקה

1. בפנינו תביעתו של התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר בליקוי השמיעה ובטנטון מהם הוא סובל, כקשורים לתאונת עבודה שארעה לו ביום 27.10.04- כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק) . 2. הנתבע הכיר בכאבי ראש, צוואר וגב מהם סובל התובע כ"פגיעה בעבודה", ודחה את תביעתו בגין ליקוי שמיעה וטנטון, בטענה שאין קשר סיבתי בין המחלה באוזניו לבין תאונת העבודה שארעה לו ביום 27.10.04 . 3. במסגרת דיון אשר נערך ביום 6.4.08, ולאחר שמיעת עדותו של התובע, הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי יועץ רפואי בתחום א.א.ג, על מנת שיתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים (שהוכרה כ"תאונת עבודה") בה היה מעורב ביום 27.10.04 , לבין ליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל לטענתו לאחר התאונה, על בסיס עובדות מוסכמות . 4. א. ביום 15.7.08 מינה ביה"ד את ד"ר א. ברקו לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין. ב. ביום 4.8.08 התקבלה חוות דעתו של ד"ר א. ברקו, אשר בה קבע בין היתר, כי עפ"י המסמכים הרפואיים שהיו בפניו "...במסגרת בירור תלונותיו נשלח לבדיקת שמיעה:בבדיקת שמיעה ראשונה מתאריך 12.12.04 היו ניסיונות אגרבציה, לאור זה הומלצה בדיקת BEAR לסף, אך זו לא בוצעה. ...רק ב- 13.7.06 בוצעה בדיקת שמיעה נוספת (13.7.06-גל) וזו הראתה שסובל מליקוי שמיעה עיצבי דומה ב-2 האוזניים,מעט אסימטרית בתדירויות הגבוהות. תוצאות בדיקת שמיעה זו נתמכה גם ע"י בדיקת OAE שהיא בדיקה אובייקטיבית. מה גרם לליקוי שמיעה זה? חבלת ראש עם LabyrinthinConcussion יכולה לגרום לליקוי שמיעה,אולם לרוב זה יהיה מלווה בסחרחורת. ..." על מנת להשלים את חוות דעתו, בקש המומחה לקבל לידיו את הנתונים החסרים הבאים: "1) תיאור מפורט של התאונה: ממה נפגע התובע בראשו?, האם סבל מסחרחורת, האם נפתחו כריות האויר ברכב-ואם כן, האם היו כריות האויר צידיות או קדמיות והאם חלונות הרכב היו פתוחים?. 2) המומחה בקש להפנות את התובע לבדיקת שמיעה עדכנית במכון שמיעה של אוניברסיטת חיפה, הכוללת בדיקת עזר אוביקטיבית (OAE +BER לסף)" ג. לאחר שעיין המומחה, ד"ר א.ברקו בנתונים המשלימים אשר נשלחו אליו, לרבות בדיקת השמיעה העדכנית מיום 24.11.08 , קבע בחוות דעתו המשלימה מיום 22.3.09, בין היתר כי "ליקוי השמיעה הוא תוצאה של חבלת הראש שעבר" ו- "תלונתו הסובייקטיבית על טינטון נתמכת ע"י בדיקות השמיעה וע"י רישום תלונתו על טינטון סמוך לתאונה" ד. בתשובותיו של ד"ר א. ברקו לשאלות הבהרה ואשר ניתנו ביום 18.12.09 קבע המומחה כי, "...בדיקת השמיעה מתאריך 13.7.06 וגם בבדיקה האחרונה מאוניברסיטת חיפה (למעט ספקות באשר לתוצאות שמאל) לא הייתה בעיית אמינות. שמיעתו,כפי שהתבטאה במכון גל וגם זו מאוניברסיטת חיפה(כאמור,למעט פער מסוים באוזן שמאל)מבטאת את מצבו השמיעתי הנכון. ... ה. התלונה על ירידה בשמיעה וטנטון נרשמה לראשונה אחרי שבוע. אולם תלונות על ליקוי שמיעה וטנטון סמוך מאוד לאחר התאונה,ובמקרה שלנו,אחרי שבוע בנוכחות הוכחה לנזק שמיעתי,יש לקבלם כקשורים לתאונה. ... אכן כן, רישום תלונה על טנטון סמוך לתאונה,וזה גם שבוע אחרי התאונה,יכולים לתמוך בתלונה הסובייקטיבית של החולה...." 5. לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, ונוכח עמדת הצדדים, הורה בית הדין על הגשת סיכומים בכתב . 6.   התובע טען בסיכומיו, כי יש לאמץ את ממצאיו ומסקנותיו של המומחה הרפואי בחוות דעתו, ולקבוע כי קיים קשר סיבתי בין פגיעתו של התובע בתאונה שארעה לו ביום 27.10.04 לבין ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע. 7. מנגד טען הנתבע בסיכומיו כי,מתיקו הרפואי של התובע עולה כי אין כל איזכור לכך שסבל מסחרחורת לאחר התאונה. לאור חוות דעתו של המומחה אשר ממנה עולה כי חבלת ראש יכולה לגרום לליקוי שמיעה רק אם החבלה גרמה לסחרחורת והיות ואין הוכחה לכך שהתובע סבל מסחרחורת לאחר התאונה, דין התביעה בעניין ליקוי השמיעה והטנטון להידחות בשל העדר קשר סיבתי. 8. הוסיף לטעון הנתבע, כי כבר בחוות דעתו הראשונה של המומחה (מיום 1.8.08), כמו גם בתשובה ט' לשאלות הבהרה, קבע המומחה כי בבדיקת השמיעה הראשונה של התובע, היו ניסיונות אגרבציה ולמעשה הבדיקה לא הייתה אמינה, לפיכך יש לקבוע כי התובע אינו אמין במתן תשובותיו בבדיקות השמיעה ולכן יש להתחשב בבדיקות האוביקטיביות של הטנטון באוניברסיטת חיפה השוללות טינטון כרוני ולהעדיפן על דברי התובע ותלונתו. דיון והכרעה 9.    לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם, בחוות הדעת של המומחה, בחוות דעתו המשלימה ובשאר המסמכים בתיק, החלטנו לקבל את התביעה, לאור חוות דעתו של המומחה אשר ניתנה, לאחר שקיבל את הנתונים החסרים כמבוקש על ידו, ולאחר שהתובע עבר בדיקת שמיעה עדכנית, ורק לאחר מכן קבע המומחה באופן חד משמעי כי: "ליקוי השמיעה הוא תוצאה של חבלת הראש שעבר ותלונתו הסוביקטיבית על טינטון נתמכת ע"י בדיקות השמיעה וע"י רישום תלונתו על טינטון סמוך לתאונה", לכך יש להוסיף כי במסגרת חוות הדעת המשלימה, חזר המומחה על קביעתו כי, נכון שהתובע התלונן על ירידה בשמיעה וטנטון רק כשבוע לאחר התאונה, "אולם תלונות על ליקוי שמיעה וטנטון סמוך מאוד לאחר התאונה,ובמקרה שלנו,אחרי שבוע בנוכחות הוכחה לנזק שמיעתי,יש לקבלם כקשורים לתאונה". 10. באשר לטענת הנתבע, כי ד"ר ברקו קבע בחוות דעתו הראשונית שחבלת ראש יכולה לגרום לליקוי שמיעה "רק אם" היא מלווה בסחרחורת דינה להידחות.המומחה קבע בחוות דעתו כי " לרוב זה יהיה מלווה בסחרחורת", ולא כפי שטוען הנתבע. ובמילים אחרות, מהאמור בחוות דעתו של המומחה- יתכנו מקרים שחבלת ראש תגרום לליקוי שמיעה מבלי שהנפגע יסבול מסחרחורת. לפיכך, אין כל ממש גם בטענת הנתבע כי קיימת חשיבות רבה לעיתוי הופעת הסחרחורת וכי אין כל הוכחה על קיומה של סחרחורת בכלל, היות וכפי שקבע המומחה, לא בהכרח ליקוי שמיעה לאחר חבלת ראש יהיה מלווה בסחרחורת. 11. בענייננו, המומחה אכן קובע, בחוות דעתו הראשונה, כי בבדיקת השמיעה הראשונה של התובע מיום 12.12.04 "עלה חשד לאגרבציה", אבל,המומחה הפנה את התובע לבדיקת שמיעה עדכנית כולל בדיקות עזר אובייקטיביות, ולאחר עיון בתוצאות הבדיקה והפעלת שיקול דעתו, הוא קובע כי כי לדעתו תלונתו הסובייקטיבית של התובע על טנטון נתמכת ע"י בדיקות השמיעה וע"י רישום תלונתו של התובע על טנטון סמוך לתאונה. המומחה חזר על קביעתו זו, גם בחוות דעתו המשלימה מיום 18.12.09, אשר ניתנה במסגרת שאלות הבהרה שהופנו אליו לבקשת הנתבע. 12. באשר למשקל שמייחסים בתי הדין לעבודה, לחוות דעתו של מומחה יועץ רפואי, קבע בית הדין הארצי לעבודה: "... חוות דעת מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין ." (ראה: עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון, פס"ד של כב' השופט פליטמן מיום 15.5.07). 13. לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת,והננו קובעים כי קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע לבין התאונה שארעה לו ביום 27.10.04 14. הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3000 ₪ בתוספת מע"מ,וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. 15.        לנתבע, הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד . טינטוןשמיעהתאונת עבודה