ביטוח לאומי - תביעה על עישון פסיבי בעבודה
הגישה הרווחת בארץ היא כי דיני ביטוח לאומי הינם דינים סבוכים ומורכבים, על כן אחת הדרכים להעמיק בדינים אלו היא עיון בפסקי דין
- להלן פסק דין שניתן ע"י השופטת עליה פוגל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שעניינו ביטוח לאומי - תביעה על עישון פסיבי בעבודה
הקדמה
זהו גילגולו השני של התיק. לאחר מתן פסק דין על ידי ביום 6.12.05, קויים דיון בערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה והצדדים הגיעו להסכמה כדלקמן, אשר קיבלה תוקף של פסק דין: "מוסכם עלינו כי עניינו של המשיב יוחזר לביתה דין האזורי על מנת שימנה מומחה אחר, אשר ישאל השאלות הרלבנטיות לגבי הכרה במחלת המשיב בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. כל החומר הרפואי יועבר למומחה, אולם לא תועבר אליו חוות דעתו של ד"ר תמיר גפן". על פי מצוות בית הדין הארצי מונתה בתיק זה מומחית רפואית, ד"ר אורי נחמה, ואליה הופנו עובדות המקרה כדלהלן
התובע הינו יליד 4.12.45 ובתפקידו הוא עובד מדינה בתפקיד מנהלתי. ב. התובע עבד במשרד התחבורה מ- 1970. ג.בשנת 1997 הועבר מקום עבודתו של התובע למבנה בן 5 חדרים במתחם משרד הרישוי ברח' הלוחמים בחולון. ד. למתחם היתה כניסה אחת, כאשר 5 חדרים מסודרים מסביב ללובי. ממש ליד הלובי היה הפקס, מכונת צילום וציוד משרדי ומטבחון היה בסביבה. ה. הפקידה ישבה בלובי ועישנה באופן כבד, מרחק 2 מ' מהתובע במתחם העבודה. ו. בסתיו 1997 לקה התובע בשפעת וכשחזר לעבודה לא הצליח להחלים מהמחלה שכן העשן צרב לו בגרון ובחזה ועל אף בקשותיו שלא יעשנו במקום העבודה, בהתאם לחוק של הכנסת, לא עזר לו כלום. הפקידה עישנה והמנהל במקום לא אסר עליה לעשן. ז. מאחר ופניותיו לא הועילו פנה התובע לרופא תעסוקתי מטעם קופ"ח מכבי ועירב אותו בנושא, וכן גם רופא של משרד הבריאות. יחד הם ביקרו במקום העבודה וקבעו, שאמנם כן, אין לעשן במקום והעישון איננו תקין ואני עלול להינזק מכך ויש לעשות צעד לשיפור המצב. ח. הממונה קבע שאחד החדרים של עובד שעישן בנוסף לפקידה ישמש גם כחדר עישון כאשר חדר העישון הזה פנה אף הוא ללובי והעשן יצא ללובי. ט.חלון שאמור היה להיות פתוח בחדר העישון היה סגור גם בחורף. י. כשהיה יוצא התובע מן המשרד היו מעשנים בכל מתחם העבודה ולא הקפידו וכשהיה חוזר למשרד היה המתחם ספוג עשן. יא. התובע עבד לבדו בחדר שגודלו 3- 2.5 מ' ובו חלון ומזגן ודלת הפונה ללובי, שם ישבה העובדת המעשנת, גב' עמר. העשן נחשף התובע הוא זה שחדר לחדרו, וזה שבלובי, בפעמים בהם שהיה בו יש להניח שאת רוב יומו בילה התובע ליד שולחן העבודה בחדרו. יב. התובע נחשף לעשן כבדכחצי שנה
המומחית התבקשה להשיב על השאלות הבאות: א. מהי מחלתו של התובע? ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות) - פגיעות זעירות וחוזרות בדרכי הנשימה של המבוטח שניתן לאתר בזמן או במקום? ד. אם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת המבוטח תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל המבוטח? במלים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? ה. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה
חוות דעת המומחית
בחוות דעתה מיום 10.12.06 כתבה המומחית:
"א. קשה מאוד להגדיר בבירור את מחלתו, כי אין בכתובים בבדיקת א.א.ג. מדוקדקת. בכל אופן אם אני צריכה להחליט מהמעט מאוד שכתוב – הרי נראה לי כי מדובר בריניטיס אלרגית או לא אלרגית.
ב. יש קשר. גם אם בעייתו פסיכולוגית בחלקה, הרי העישון הכבד כפי שמתואר בכתובים, שהוא באופן ברור, חד וחלק קטסטרופלי ונוגד כל נוהל תקין!!! – גורם לתחושת החנק, הגירוי, והחמרת אותה ריניטיס.
ג. יכול להיות שמדובר במצב בסיסי תחלואי שהיה רדום, ולא היה מתעורר אלמלא הגירוי המתמיד של עשן הסגריות. על מצב תחלואי קיים ורדום באה החשיפה בצורה של מיקרוטראומות שגרמו לפגיעות זעירות וחזרות בדרכי הנשימה.
ד. סביר בהחלט.
ה. תנאי עבודתו השפיעו יותר מאשר נתוניו האישיים
בקשת הנתבע להציג שאלות הבהרה למומחה הרפואי, נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 25.5.07, עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור, ולפיכך הגישו הצדדים סיכומיהם לתיק
הכרעת בית המשפט
על פי חוות הדעת של המומחית הרפואית אשר מונתה על ידי בית הדין, סבל התובע ממחלה בשם ריניטיס, אשר יש קשר בינה לבין עבודתו.
המומחית קבעה כי התובע לקה במחלתו על דרך של החמרה. הקביעה כי לתובע היה מצב בסיסי תחלואי שהיה רדום, אינה מבוססת על רישומים.
אך גם אם חלה התובע במחלתו על דרך של החמרה ולא על דרך גרימה, הרי קבעה המומחית כי מצב זה לא היה מתעורר אילמלא הגירוי המתמיד של עשן הסיגריות שהתובע נחשף לו, ואשר גרם לפגיעות זעירות חוזרות ונשנות (מיקרוטראומות) בדרכי הנשימה. חוות דעתה של המומחית ברורה ומפורטת, וקובעת כי יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו
לפיכך – אני קובעת כי מחלת התובע בדרכי הנשימה הינה בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה – 1995. התביעה – מתקבלת. מאחר שהתובע היה מיוצג על ידי הסיוע המשפטי – אין צו להוצאות
