לפני שפונים לייעוץ אצל עורך דין לענייני מחלת מקצוע או עורך דין המתמחה במיקרוטראומה, חשוב להבין את ההבדלים בין "מחלת מקצוע" לבין "מיקרוטראומה" ותאונת עבודה "רגילה".

מחלת מקצוע אינה פשוטה להוכחה ולכן חשוב לבחור עורך דין מחלת מקצוע מנוסה שיכול לסייע לכם לעבור את תהליך ההחלמה עד לקבלת מלוא הזכויות מכל הגורמים הרלוונטיים ולוודא שקיבלתם את הפיצוי המרבי לו אתם זכאים. מה ההבדל בין מחלת מקצוע לבין תאונת עבודה ? מה ההבדל בין מחלת מקצוע למיקרוטראומה ?

ניתן להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה באחת משלוש האפשרויות הבאות: תאונה - שהיא אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן והמקום; מחלת מקצוע, שהיא רשימה סגורה של מחלות שהופעתן או התפתחותן קשורה או נגרמה עקב העבודה, ומיקרוטראומה, שאינה אלא תורה יציר הפסיקה, שמטרתה לפצות את המבוטחים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם אולם אין היא מחלת מקצוע או תאונת עבודה במובנה הרגיל .

 

רשימת "מחלות מקצוע"

תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, עקב קביעתו כי רשימת "מחלות מקצוע" היא רשימה סגורה, שאינה כוללת מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה. מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. בהלכת המיקרוטראומה ניתן פירוש רחב למושג "תאונה", באופן שיאפשר החלתו גם על סדרה של אירועים תאונתיים זעירים, שכל אחד מהם הסב נזק זעיר, עד שהצטברות נזקים אלה הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח [ראו: טומשין, מרקמן, גנאינסקי, תאונות עבודה ומחלות מקצוע ע' 301 – 302; עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.2014)].

 

מהי תורת המיקרוטראומה ?

תורת המיקרוטראומה פותחה מלכתחילה על מנת לפצות "מבוטחים שלקו במחלות שהתפתחותן או הופעתן קשורות או נגרמות באופן משמעותי על-ידי עבודתם, אולם הן טרם הוכרו כמחלות מקצוע" (דב"ע (ארצי) נה/0-116 המוסד לביטוח לאומי – איטה שטיין, פד"ע לז 577, 583 (2000)), והיא בבחינת "מפלט האחרון" למבוטח הסובל ממחלה שאינה מחלת מקצוע ולא נפגע בפגיעה חד פעמית (דב"ע נה/0-93 המוסד לביטוח לאומי - עזרא קורן, פד"ע לא 607, 611 1998)). בקשר להכרה בפגיעה מסוג המיקרוטראומה נדגיש, כי ככלל, לא נמצא בחוק הביטוח הלאומי או בתקנות שהותקנו מכוחו אזכור או התייחסות לביטוי "מיקרוטראומה" שכל כולו הוא יציר הפסיקה. בהתאמה, לא נמצא הסדר מיוחד לקטגוריה הזו של פגיעה בעבודה, במסגרת הוראת התחולה כפי שנקבעה בחוק המתקן. על תחולת החוק המתקן על פגיעות שהוכרו כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה יש ללמוד מתוך מהותה של המיקרוטראומה, ולאור ההסדר הכולל כפי שנקבע בסעיף 107 לחוק כפי שהוחל על פגיעות בעבודה לסוגיהן השונים.

 

תאונת עבודה "רגילה"

המושג "תאונת עבודה" במובנו הקלאסי, משמעותו, אירוע פתאומי וחד-פעמי הנראה לעין. באירוע כזה, הסיבה לתאונה היא בלתי צפויה וניתן לתחמה בזמן ובמקום. כאשר מתרחשת ה"תאונה" תוך כדי העבודה, קם הקשר בין הפגיעה לבין העבודה.

 

מהי מחלת מקצוע ?

מחלת מקצוע הינה מחלה שנגרמת בעקבות תנאי עבודה מסוכנים בתקנות הביטוח הלאומי קיימת רשימה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע. על מנת לתבוע את מקום העבודה אשר בו נגרמה מחלת המקצוע יש להוכיח כי המעביד התרשל, כלומר לא סיפק אמצעי הגנה מתאימים כנגד החומרים המסוכנים במקום העבודה, כגון חליפת הגנה מסיכה כפפות וכדומה. לא בכל פגיעה בעבודה ניתן לאתר אירוע פתאומי ונזק בעקבותיו. פגיעות רבות בעבודה אינן מאופיינות בקווים ברורים של פתאומיות התרחשותו של האירוע הגורם לנזק, או פתאומיותו של קרות הנזק עצמו, ולא ניתן לזהות בבירור את הגורם לנזק ואת מיקומו בנקודה מסוימת, על ציר הזמן והמקום. כמו כן, לעתים ניתן לאתר אירוע פתאומי, אך כיוון שהוא בא על רקע קונסטיטוציונאלי, הקשר הסיבתי בינו לבין העבודה אינו ברור וקיימת אפשרות שהנזק אירע ללא קשר לעבודה, כגון אוטם שריר הלב. מצבים אלה דרשו התייחסות מיוחדת לאלה שהאינטואיציה המשפטית וחוש הצדק מצדיקים הכללתם בין נפגעי התאונה, גם אם לא נפגעו באירוע פתאומי בלתי צפוי, או שקיים קושי לזהות קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה. בית-הדין לעבודה, שהיה ער לבעייתיות זו, נטה לפרש את המונח "תאונה" בצורה המרחיבה את תחום פריסתו על-מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה ולהכיר גם במחלות שנגרמות כתוצאה מעבודה כתאונות עבודה.

 

ההלכה בנושא מחלות מקצוע

נפנה כעת לפסק דין מנחה בסוגיה הוא פסק דינו של בית דין זה בעניין מישל חדד (עב"ל (ארצי) מישל חדד – המוסד לביטוח לאומי (15.5.2012)) בו נקבע כך מפי השופט אילן סופר: סעיף 59(ט) לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל דן באופן מפורש במועד התחולה של תיקון 61. המחוקק קבע את העיקרון לפיו הוראות סעיף 107 המתוקן, יחולו על פגיעה בעבודה שארעה ביום התחילה או לאחריו. אלא שלכלל זה נקבע חריג המתייחס לפגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע. במקרה כזה, מועד התחולה הוא על מי " שהזכאות למענק נוצרה לגביו" ביום התחילה או לאחריו. משכך, נשאלת השאלה מה משמעות הביטוי "הזכאות למענק נוצרה לגביו", האם הכוונה היא למועד בו הוכרה לראשונה הפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע, או למועד שבו קבעה הועדה הרפואית את דרגת הנכות של המבוטח. שאלת מועד היווצרות הזכאות למענק, נבחנה בעבר, בהקשר למועד תחולת תיקון מס' 19 לחוק הביטוח הלאומי על סעיף 107(א) לחוק, בפרשת דוד פריג', שם נאמר כך: " על פי חוק הביטוח הלאומי יש לאבחן בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. הזכאות לגמלה משמעה - שהתובע עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים, כגון: זכאות לכפל קצבה על פי סעיף 320(ג) לחוק; תשלום דמי ביטוח על פי סעיף 366 לחוק; מועד הגשת התביעה למוסד על פי סעיף 296 לחוק וכו'." מכאן כי קיימת אבחנה בין הזכאות לגמלה לבין הזכאות לתשלום הגימלה. והזכאות לגימלה משמעה שהמבוטח עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. על מסקנה זו חזרנו גם בפרשת מנחם אעידן בקובענו כי המועד "שבו נוצרו התנאים המזכים במענק" הינו "מועד תחילת הנכות", כפי שקבעה הוועדה. כך, גם נפסק, כי התאריך שקבעה הוועדה הרפואית כיום תחילת הנכות "הוא התאריך בו בשלה הנכות, ועקב כך נולדה מאותה עת זכאותו של המבוטח לקצבה או למענק ".

 

יש להוכיח קשר סיבתי בין העבודה למחלה

על מנת שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע לא די בכך שהיא מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע אלא במרבית המקרים יש להוכיח באמצעות עורך דין מחלת מקצוע וחוות דעת רפואית כי קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה.

 

מה הדין בסוגיית תאונת עבודה מיקרוטראומה ? תורת המיקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את הנפגע בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.

 

התנאים להוכחת המיקרוטראומה

פגיעה מסוג מיקרוטראומה נדונה בבתי הדין לעבודה פעמים רבות וכך נקבע בענין זה: "התנאים הדרושים לישום תורת המיקרוטראומה לגבי ליקוי של עובד, כוללים ראשית כל, קיום ארוע תאונתי שיש בו פגיע זעירה שאין בה ממש, אך במצטבר לאירועים זעירי נוספים חוזרים וזהים או דומים, באה הפגיעה. כמו כן, נדרשת חוות דעת רפואית בדבר פגיעות זעירות וחוזרות והקשר הסיבתי ביניהן לבין התוצאה שבה רואים פגיעה בעבודה המזכה בגימלה (דב"ע לה/61-0 המוסד לביטוח לאומי - יעקב לוי, פד"ע ז 345; דב"ע נג/228-0 גד אלזם - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כח 25, 27-26).

 

מה ההבדל בין מיקרוטראומה למחלת מקצוע ?

תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, עקב קביעתו כי רשימת "מחלות מקצוע" היא רשימה סגורה, שאינה כוללת מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה. מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. בהלכת המיקרוטראומה ניתן פירוש רחב למושג "תאונה", באופן שיאפשר החלתו גם על סדרה של אירועים תאונתיים זעירים, שכל אחד מהם הסב נזק זעיר, עד שהצטברות נזקים אלה הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח [ראו: טומשין, מרקמן, גנאינסקי, תאונות עבודה ומחלות מקצוע ע' 301 – 302; עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.2014)]. כך, נפסק כי "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתלוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" [דב"ע (ארצי) מח/0-77 מזרחי אליעזר – המוסד לביטוח לאומי]. ובעניין אשר יניב הוסבר כי על המבוטח להוכיח "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה" [עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב].

 

תאונת עבודה מיקרוטראומה - נזק כתוצאה מהצטברות של אירועים

עת מדובר בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, הפגיעה בעבודה התרחשה רק באותו מועד שבו התגבש "הנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". עמד על כך בית הדין בעניין הרלב [עב"ל (ארצי) 297/97 הרלב – המוסד לביטוח לאומי]: "בתאונה שהינה תוצאה של מיקרוטראומה, הנזק הינו תוצאה מצטברת של כל האירועים, לכן מטבע הדברים, רק כאשר מתגלה הנזק הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע, ניתן לקבוע שמדובר בתאונה. בהתייחס לנ"ל, אף אם תאורטית כל פגיעה זעירה כשלעצמה שניתן לאתרה בזמן ובמקום, הינה בעלת אופי תאונתי, הרי רק הצטברותן של הפגיעות מביאה לאותה פגיעה שנתגלתה ..". נוכח האמור, עת מדובר בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, מועד הפגיעה הוא מועד התגבשות הנזק הממשי, דהיינו מועד תחילת הנכות על פי קביעת הוועדה הרפואית. וכך נפסק לעניין זה בפסק דין דרעי [עב"ל (ארצי) 6981-11-13 שלמה דרעי - המוסד לביטוח לאומי (6.8.2015)]: "נמצאנו למדים אפוא, כי לעניין מועד היווצרות העילה, קיים שוני משמעותי בין תאונת עבודה מחד, לבין פגיעה מסוג מחלת מקצוע וטראומה מאידך. השוני כפי שמובהר בפסק הדין בין הפגיעות מן הסוגים השונים בקשר למועד היווצרות עילת התביעה אך מתבקש וכמעט ברור מאליו נוכח אופיין השונה של הפגיעות. שהרי התאונה בעבודה ניתנת לאיתור בזמן ובמקום, ואך ברור הוא כי עילת התביעה בגינה צומחת במועד בו אירעה, בעוד שפגיעות מסוג מחלת מקצוע כמו המיקרוטראומה, מעצם טיבן מבשילות ומתגבשות לאורך זמן, ועל כן נקבע כי עילת התביעה לגביהן קמה במועד הנכות".

 

תאונת עבודה מיקרוטראומה - היווצרות הנזק הממשי

נוכח מהותה של פגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, דהיינו העובדה כי היא מבשילה ומתגבשת לאורך זמן עד להיווצרותו של הנזק הממשי, ורק לאחר היווצרות הנזק הממשי ניתן לקבוע שהתרחשה פגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה, הרי שגם במצב שבו אותה תשתית עובדתית גרמה לשני ליקויים רפואיים, אולם במועדים שונים, לא ניתן לראות בשני הליקויים הרפואיים פגיעה בעבודה אחת. זאת, כיוון שעד לתחילתו של הליקוי הרפואי השני המשיכו להתרחש אירועים תאונתיים זעירים חדשים, אשר כל אחד מהם הסב נזק זעיר בלתי הדיר, עד להתגבשותו של הנזק הממשי. ובמלים אחרות: התשתית העובדתית אינה מורכבת רק מהתנועות החוזרות ונשנות, אלא היא מורכבת מהתנועות החוזרות ונשנות לאורך ציר הזמן. לפיכך, הליקוי הרפואי השני הוא פגיעה חדשה, שכן בדרך כלל הוא תוצאה של האירועים התאונתיים הזעירים שהתרחשו גם לאחר תחילת הליקוי הרפואי הראשון, וכמוסבר – הפגיעה השנייה התרחשה רק עם התגבשות הנזק הנוסף, דהיינו תחילתו של הליקוי הרפואי השני. לפיכך, ככלל, הליקוי הרפואי השני אינו בגדר החמרת מצב של הפגיעה בעבודה הראשונה. זאת, בשונה מאירוע תאונתי, שניתן לאיתור בזמן ובמקום, שככלל הוא הגורם לכל הליקויים הרפואיים, גם אם אותם ליקויים מתפתחים ומאובחנים במועד מאוחר יותר. כך, גם אם הליקוי הרפואי כתוצאה מהאירוע התאונתי התגבש במועד מאוחר יותר (כגון ליקוי נפשי מסוג פוסט טראומה, או נזק שנגרם לרגל שלא נפגעה באירוע התאונתי עקב עומס עליה בשל חולשת הרגל שנפגעה באירוע התאונתי), האירוע התאונתי שניתן לאיתור בזמן ובמקום הוא שגרם לכל הליקויים הרפואיים. אכן, לא מן הנמנע, כי במקרים מסוימים הליקוי הרפואי השני נגרם הן כתוצאה מהאירועים הזעירים שעד לתחילת הליקוי הרפואי הראשון והן כתוצאה מהאירועים הזעירים שלאחר אותו מועד, במיוחד עת מדובר בתקופת עבודה ארוכה באותה תשתית עובדתית, ופער הזמנים בין תחילת הליקויים הרפואיים אינו גדול. אולם, לא ניתן לחלק למקטעים את האירועים התאונתיים הזעירים שגרמו לליקוי הרפואי השני, ולבחון את הקשר הסיבתי "היחסי" בין כל מקטע לבין הליקוי הרפואי, וכמובהר לעיל כולם מהווים פגיעה בעבודה אחת נפרדת שהתרחשה עם גיבוש הנזק הממשי כתוצאה מהפגיעות הזעירות. באמור לעיל יש תשובה לטענה החדשה שהועלתה על ידי המערער במהלך הדיון, שלפיה בכל מקרה ייבחן לגופו אם הליקוי הרפואי השני הוא בגדר החמרה של הפגיעה בעבודה הראשונה שהוכרה על פי מידת התרומה של האירועים התאונתיים הזעירים עובר להכרה בליקוי הרפואי הראשון להתפתחות הליקוי הרפואי השני. כמובהר, אין באמור כדי לפגוע באפשרותו של מבוטח לטעון כי הליקוי הרפואי השני נגרם כתוצאה מהליקוי הרפואי הראשון (להבדיל מאירועים תאונתיים זעירים נוספים) ועל כן יש לראות בו החמרה של הליקוי הרפואי הראשון. אשר לאופן הקביעה על ידי המוסד אם מדובר בפגיעה בעבודה אחת או בשתי פגיעות נפרדות, ואופן ההשגה על החלטות המוסד בעניין זה, אנו סבורים כי מן הראוי שיחול הסדר זה:

 

הגשת תביעה לביטוח לאומי להכרה במיקרוטראומה כתאונת עבודה

כאשר מוגשת למוסד תביעה להכרה במספר ליקויים רפואיים כפגיעה בעבודה אחת על דרך המיקרוטראומה, אזי בהחלטת פקיד התביעות הקובעת כי כל ליקוי רפואי הוא בגדר פגיעה בעבודה נפרדת יש לציין את ההנמקה לקביעה – לרבות, תשתית עובדתית שונה, פער זמנים בין מועד תחילת כל ליקוי רפואי עולה על 31 יום או שתי ההנמקות. המבוטח רשאי להגיש ערעור על החלטת פקיד תביעות, דהיינו תביעה, לבית הדין לעבודה. במסגרת הדיון בתביעה, ישקול בית הדין אם יש למנות מומחה רפואי לצורך הכרעה בשאלות אם הליקויים הרפואיים נגרמו כתוצאה מאותה תשתית עובדתית ואת מועד תחילת כל ליקוי רפואי.

 

חוות דעת רפואית להוכחת מיקרוטראומה

ועוד נפסק כי: "השאלה, אם הוכחה תשתית עובדתית המחייבת ישום הלכת המיקרוטראומית, היא שאלה עובדתית (דב"ע נו/103-0 שלמה עטר - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). אשר על כן, במקרה שלפנינו יש לבחון האם הוכח בבית הדין האזורי ארוע תאונתי (תנועה) החוזרת ונשנית והגורמת לפגיעה שאין להשיבה, או אין ספור פגיעות זעירות החוזרות בתדירות ממושכת על עצמן (דב"ע לו/75-0 המוסד לביטוח לאומי - טואיטו, פד"ע 8, 13; דב"ע מח/77-0 מזרחי-המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ט 538, 540; דב"ע נא/116-0 המוסד לביטוח לאומי - כמליה חורי, פד"ע כ"ה 25). מן האמור לעיל עולה כי התנאים הנדרשים ליצירת התשתית העובדתית לצורך מינוי מומחה רפואי הינן פגיעות זעירות חוזרות ונשנות הנגרמות בשל תנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, הנעשות בתדירות גבוהה, והפועלות על מקום מוגדר.

 

לסיכום

פגיעה בעבודה נחלקת לשני סוגים, הראשון הוא ##תאונה בעבודה## והשני הוא ##מחלת מקצוע##. רשימת מחלות המקצוע היא רשימה סגורה המופיעה ב תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 , אשר לא ניתן להוסיף עליה. ##מיקרוטראומה##, לעומת זאת, היא סוג, יציר הפסיקה, של תאונה בעבודה, כמוסבר להלן: "תאונה היא – במובן הקלאסי – אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום. עם זאת, נטו בתי הדין לעבודה לפרש את המונח 'תאונה' בצורה מרחיבה על מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה. בהתאם לכך נפסק – על פי תורת המיקרוטראומה – כי שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין 'תאונה' בזעיר אנפין, ושאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום, והמצטברות כדי הפגיעה שממנה סובל העובד – יכול שיהוו תאונת עבודה." (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529, ניתן ביום 25.3.1999) ##לפיכך, בקשה להכיר במחלה כ"פגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע על דרך המיקרוטראומה" שגויה מיסודה, מכיוון שמחלת מקצוע ומיקרוטראומה הם שני סוגים שונים ונפרדים של פגיעה בעבודה.## עורך דיןמחלת מקצוערפואהמיקרוטראומה