עו"ד מחלת מקצוע | ההבדל בין "מחלת מקצוע" לבין "מיקרוטראומה"

##מה ההבדל בין מחלת מקצוע לבין תאונת עבודה ?## ##מה ההבדל בין מחלת מקצוע למיקרוטראומה ?## לפני שפונים עורך דין לענייני מחלת מקצוע, חשוב להבין את ההבחנה בין מחלת מקצוע לבין מיקרוטראומה ותאונת עבודה "רגילה". ניתן להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה באחת משלוש האפשרויות הבאות: תאונה - שהיא אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן והמקום; מחלת מקצוע, שהיא רשימה סגורה של מחלות שהופעתן או התפתחותן קשורה או נגרמה עקב העבודה, ומיקרוטראומה, שאינה אלא תורה יציר הפסיקה, שמטרתה לפצות את המבוטחים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם אולם אין היא מחלת מקצוע או תאונת עבודה במובנה הרגיל . תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, עקב קביעתו כי רשימת "מחלות מקצוע" היא רשימה סגורה, שאינה כוללת מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה. מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. בהלכת המיקרוטראומה ניתן פירוש רחב למושג "תאונה", באופן שיאפשר החלתו גם על סדרה של אירועים תאונתיים זעירים, שכל אחד מהם הסב נזק זעיר, עד שהצטברות נזקים אלה הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח [ראו: טומשין, מרקמן, גנאינסקי, תאונות עבודה ומחלות מקצוע ע' 301 – 302; עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.2014)]. ידוע הדבר, כי תורת המיקרוטראומה פותחה מלכתחילה על מנת לפצות "מבוטחים שלקו במחלות שהתפתחותן או הופעתן קשורות או נגרמות באופן משמעותי על-ידי עבודתם, אולם הן טרם הוכרו כמחלות מקצוע" (דב"ע (ארצי) נה/0-116 המוסד לביטוח לאומי – איטה שטיין, פד"ע לז 577, 583 (2000)), והיא בבחינת "מפלט האחרון" למבוטח הסובל ממחלה שאינה מחלת מקצוע ולא נפגע בפגיעה חד פעמית (דב"ע נה/0-93 המוסד לביטוח לאומי - עזרא קורן, פד"ע לא 607, 611 1998)). בקשר להכרה בפגיעה מסוג המיקרוטראומה נדגיש, כי ככלל, לא נמצא בחוק הביטוח הלאומי או בתקנות שהותקנו מכוחו אזכור או התייחסות לביטוי "מיקרוטראומה" שכל כולו הוא יציר הפסיקה. בהתאמה, לא נמצא הסדר מיוחד לקטגוריה הזו של פגיעה בעבודה, במסגרת הוראת התחולה כפי שנקבעה בחוק המתקן. על תחולת החוק המתקן על פגיעות שהוכרו כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה יש ללמוד מתוך מהותה של המיקרוטראומה, ולאור ההסדר הכולל כפי שנקבע בסעיף 107 לחוק כפי שהוחל על פגיעות בעבודה לסוגיהן השונים. המושג "תאונת עבודה" במובנו הקלאסי, משמעותו, אירוע פתאומי וחד-פעמי הנראה לעין. באירוע כזה, הסיבה לתאונה היא בלתי צפויה וניתן לתחמה בזמן ובמקום. כאשר מתרחשת ה"תאונה" תוך כדי העבודה, קם הקשר בין הפגיעה לבין העבודה. מחלת מקצוע הינה מחלה שנגרמת בעקבות תנאי עבודה מסוכנים בתקנות הביטוח הלאומי קיימת רשימה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע. על מנת לתבוע את מקום העבודה אשר בו נגרמה מחלת המקצוע יש להוכיח כי המעביד התרשל, כלומר לא סיפק אמצעי הגנה מתאימים כנגד החומרים המסוכנים במקום העבודה, כגון חליפת הגנה מסיכה כפפות וכדומה. לא בכל פגיעה בעבודה ניתן לאתר אירוע פתאומי ונזק בעקבותיו. פגיעות רבות בעבודה אינן מאופיינות בקווים ברורים של פתאומיות התרחשותו של האירוע הגורם לנזק, או פתאומיותו של קרות הנזק עצמו, ולא ניתן לזהות בבירור את הגורם לנזק ואת מיקומו בנקודה מסוימת, על ציר הזמן והמקום. כמו כן, לעתים ניתן לאתר אירוע פתאומי, אך כיוון שהוא בא על רקע קונסטיטוציונאלי, הקשר הסיבתי בינו לבין העבודה אינו ברור וקיימת אפשרות שהנזק אירע ללא קשר לעבודה, כגון אוטם שריר הלב. מצבים אלה דרשו התייחסות מיוחדת לאלה שהאינטואיציה המשפטית וחוש הצדק מצדיקים הכללתם בין נפגעי התאונה, גם אם לא נפגעו באירוע פתאומי בלתי צפוי, או שקיים קושי לזהות קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה. בית-הדין לעבודה, שהיה ער לבעייתיות זו, נטה לפרש את המונח "תאונה" בצורה המרחיבה את תחום פריסתו על-מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה ולהכיר גם במחלות שנגרמות כתוצאה מעבודה כתאונות עבודה. נפנה כעת לפסק דין מנחה בסוגיה הוא פסק דינו של בית דין זה בעניין מישל חדד (עב"ל (ארצי) מישל חדד – המוסד לביטוח לאומי (15.5.2012)) בו נקבע כך מפי השופט אילן סופר: סעיף 59(ט) לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל דן באופן מפורש במועד התחולה של תיקון 61. המחוקק קבע את העיקרון לפיו הוראות סעיף 107 המתוקן, יחולו על פגיעה בעבודה שארעה ביום התחילה או לאחריו. אלא שלכלל זה נקבע חריג המתייחס לפגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע. במקרה כזה, מועד התחולה הוא על מי " שהזכאות למענק נוצרה לגביו" ביום התחילה או לאחריו. משכך, נשאלת השאלה מה משמעות הביטוי "הזכאות למענק נוצרה לגביו", האם הכוונה היא למועד בו הוכרה לראשונה הפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע, או למועד שבו קבעה הועדה הרפואית את דרגת הנכות של המבוטח. שאלת מועד היווצרות הזכאות למענק, נבחנה בעבר, בהקשר למועד תחולת תיקון מס' 19 לחוק הביטוח הלאומי על סעיף 107(א) לחוק, בפרשת דוד פריג', שם נאמר כך: " על פי חוק הביטוח הלאומי יש לאבחן בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. הזכאות לגמלה משמעה - שהתובע עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים, כגון: זכאות לכפל קצבה על פי סעיף 320(ג) לחוק; תשלום דמי ביטוח על פי סעיף 366 לחוק; מועד הגשת התביעה למוסד על פי סעיף 296 לחוק וכו'." מכאן כי קיימת אבחנה בין הזכאות לגמלה לבין הזכאות לתשלום הגימלה. והזכאות לגימלה משמעה שהמבוטח עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. על מסקנה זו חזרנו גם בפרשת מנחם אעידן בקובענו כי המועד "שבו נוצרו התנאים המזכים במענק" הינו "מועד תחילת הנכות", כפי שקבעה הוועדה. כך, גם נפסק, כי התאריך שקבעה הוועדה הרפואית כיום תחילת הנכות "הוא התאריך בו בשלה הנכות, ועקב כך נולדה מאותה עת זכאותו של המבוטח לקצבה או למענק ". יש להוכיח קשר סיבתי בין העבודה למחלה: על מנת שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע לא די בכך שהיא מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע אלא במרבית המקרים יש להוכיח באמצעות עורך דין מחלת מקצוע וחוות דעת רפואית כי קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה. ##לסיכום ## פגיעה בעבודה נחלקת לשני סוגים, הראשון הוא ##תאונה בעבודה## והשני הוא ##מחלת מקצוע##. רשימת מחלות המקצוע היא רשימה סגורה המופיעה ב תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 , אשר לא ניתן להוסיף עליה. ##מיקרוטראומה##, לעומת זאת, היא סוג, יציר הפסיקה, של תאונה בעבודה, כמוסבר להלן: "תאונה היא – במובן הקלאסי – אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום. עם זאת, נטו בתי הדין לעבודה לפרש את המונח 'תאונה' בצורה מרחיבה על מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה. בהתאם לכך נפסק – על פי תורת המיקרוטראומה – כי שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין 'תאונה' בזעיר אנפין, ושאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום, והמצטברות כדי הפגיעה שממנה סובל העובד – יכול שיהוו תאונת עבודה." (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529, ניתן ביום 25.3.1999) ##לפיכך, בקשה להכיר במחלה כ"פגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע על דרך המיקרוטראומה" שגויה מיסודה, מכיוון שמחלת מקצוע ומיקרוטראומה הם שני סוגים שונים ונפרדים של פגיעה בעבודה.## מיקרוטראומהרפואהמחלת מקצוע