פסק דין התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה זו בגין תאונת דרכים שגרמה לנזק לרכב מסוג לאדה מ.ר. 7249109 (להלן: "הפרטית") של אדם בשם רומן טרכטמן שהיה מבוטח בפוליסת ביטוח אצל התובעת. עקב הנזק שנגרם לפרטית שילמה התובעת פיצוי כספי למבוטח בסך כולל של 5,309 ש"ח. תביעתה זו הינה תביעת שיבוב נגד הנתבעת מס' 1 שהינה הבעלים של האוטובוס מ.ר. 3779500 (להלן: "האוטובוס") בו נהג הנתבע מס' 2 בעת התאונה. לטענת התובעת התרשל נהג האוטובוס בכך שסטה מנתיב נסיעתו הימני לנתיב השמאלי בלי לאותת, תוך נהיגה באופן רשלני ומסוכן בלי לתת דעתו לנעשה בדרך ולפרטית שנסעה בכביש וכן נטען כי לא נקט אמצעי זהירות למניעת התאונה, הפר חובות חקוקות ועוד. הנתבעים הגישו כתב הגנה והכחישו את טענות התובעת וכן הגישו תביעה כנגד התובעת ונגד המבוטח רומן טרכטמן, נהג הפרטית, בגין נזקים שנגרמו לאוטובוס בתאונה האמורה. התובענה נרשמה כת.א. 17968/99. ביום 28/9/99 בבש"א 16710/99 הוגשה בקשה לאיחוד הדיון בשתי התביעות האמורות, ובהסכמת ב"כ הצדדים נעניתי לבקשה והוריתי לאחד את הדיון כמבוקש. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 08/05/00 הסכימו הצדדים כי יגישו לבית המשפט סיכומים בצירוף כל המסמכים שבידם ובית המשפט יחליט על סמך החומר שבפניו. עובדות שאינן שנויות במחלוקת: אין מחלוקת בין הצדדים כי האוטובוס והפרטית נסעו שניהם בכביש ביציאה ממעלות כאשר הכביש מסתיים בצומת "T". האוטובוס נסע בנתיב הימני ולטענת התובעת בת.א. 3842/99 נסעה הפרטית בנתיב השמאלי. אין מחלוקת כי האוטובוס פנה לנתיב השמאלי מתוך כוונה לפנות שמאלה בצומת המצוי בהמשך. אין גם חולק כי בעקבות סטיה זו של האוטובוס ארעה ההתנגשות בין הפרטית לאוטובוס שבה נגרמו נזקים לשני כלי הרכב. ראוי לציין כי הצדדים לא חלקו בסיכומיהם על גובה הנזקים שנגרמו לכלי הרכב האמורים על פי דוחות השמאי שצורפו. שני הצדדים ביקשו כי בית המשפט יקבל את סיכומיהם ויחייב את הצד שכנגד במלוא הנזקים שנגרמו לתובעת בכל תיק עקב התאונה האמורה, על פי חוות דעת של שמאי שצורפה לתובענה ו/או לסיכומי הצדדים. השאלה האחת והיחידה שהצדדים חלוקים בה הינה על מי מוטלת האחריות המלאה לקרות התאונה שבין שני כלי הרכב. התובעת בת.א. 17968/99, הבעלים של האוטובוס, צירפה לסיכומיה תצהיר של מהנדס בטיחות מטעמה, מר משה יורמן, אשר מהווה חוות דעת משפטית יותר מאשר חוות דעת מקצועית בתחום עבודתו. מכל מקום צורף גם תרשים או סקיצה שבו נראים שני כלי הרכב, כפי שהם תוארו למר יורמן על ידי נהג האוטובוס. האוטובוס שורטט בנתיב השמאלי. הפרטית נמצאת בחציה על השוליים השמאליים כשהיא צמודה או נוגעת בחלקו האחורי של האוטובוס וכאשר אין רואים עדיין את הצומת שבסוף הכביש. נראה לי, לאור החומר שבפני, כי אין חולק שהתאונה בין כלי הרכב ארעה במרחק ניכר לפני הצומת. הנזקים בכלי הרכב: על פי חוות הדעת של השמאי מטעם התובעת (עילית חב' לביטוח בע"מ) הנזק שנגרם לפרטית הוא בצידה הימני של הפרטית כמעט לאורך כל הרכב. כנף קדמית ימנית, פנס עין ימני, דלת קדמית ימנית, מראה ימנית ודלת אחורית ימנית. כל אלה נפגעו והוחלפו בפרטית. הנזקים באוטובוס מתחילים במרחק מסוים לפני הגלגל השמאלי אחורי וכן נגרמו נזקים גם לגלגל השמאלי אחורי לפס הגומי שמעליו וגם לצלחת נוי לגלגל, כפי שהדברים עולים גם מתמונות שצורפו לחוות דעתו של השמאי מטעם חב' האוטובוסים. אפשר לקבוע על סמך הנזקים האמורים כי הפרטית לא פגעה בחזיתה באוטובוס אלא הפגיעה היתה של "צד בצד". כמו כן ניתן להסיק כי הפגיעה בחלקו השמאלי אחורי של האוטובוס הינה לאורך מספר מטרים כפי שגם נגרם נזק לאורך חלקה הימני של הפרטית. דיון: כל אחד משני הצדדים מטיל את האחריות לתאונה על הצד האחר. נהג האוטובוס מעלה את הסברה ואת החשד כי נהג הפרטית היה שתוי שכן לדבריו כפי שהם עולים מתצהירו נדף ריח של אלכוהול מפיו של נהג הפרטית, הוא גם מסר למשטרה תלונה בעניין זה. לא ידוע לו אם התלונה טופלה ומה נעשה בקשר לתלונתו. מכל מקום, בפני לא הובאה כל ראיה לעניין חקירת המשטרה בנושא זה או החלטה להעמיד לדין מי מהנהגים בעניין התאונה האמורה. נראה לי כי יש לקבל את תביעת חב' הביטוח שביטחה את הפרטית ולדחות את תביעתה של חב' האוטובוסים. כאמור אין חולק שהאוטובוס סטה מנתיב נסיעתו בנתיב הימני לנתיב השמאלי וזאת כדי לפנות בהמשך הכביש, בצומת, שמאלה. כן נאמר כי על נהג האוטובוס לעבור לנתיב השמאלי במרחק ניכר לפני הצומת בהתחשב באורכו של האוטובוס ובאופן נסיעתו. כמו כן אין חולק כי נהג האוטובוס לא הבחין בפרטית עד לתאונה עצמה. אומר נהג האוטובוס כי לאחר שהתחיל לאותת על כוונתו לפנות שמאלה, ולאחר שווידא כי הנתיב השמאלי פנוי וריק מרכב התחיל לפנות לנתיב השמאלי. בהמשך אומר כי לאחר שהשלים את המעבר לנתיב השמאלי התנגשה בעוצמה בחלקו האחורי שמאלי, הפרטית שנהגה במהירות מופרזת ללא מתן תשומת לב וברשלנות. אמנם בסע' 6 לתצהירו מציין נהג האוטובוס כי הנתבע (נהג הפרטית) נהג בנתיב השמאלי למרות שמחובתו לנהוג בנתיב הימני "בפרט לאור העובדה שבכוונתו היה לפנות ימינה לכיוון נהריה". מהאמור בסע' זה לא ברור אם נהג האוטובוס הבחין בפרטית לפני התאונה או לא הבחין בה וכל הכתוב בסע' 6 איננו אלא מסקנה העולה מעובדות או השערות שנודעו לנהג האוטובוס מאוחר יותר כגון הטענה כי נהג הפרטית "התכוון" לפנות ימינה לכיוון נהריה. אולם מהאמור בכתב התביעה בת.א. 17968/99 נאמר בסע' 5 לכתב התביעה כי התאונה ארעה לאחר שהאוטובוס ש: "נסע בנתיב הימני בכביש היציאה הדרומית של מעלות כאשר בכוונתו לפנות שמאלה לכיוון תפן הוא אותת שמאלה, ולאחר שווידא כי נתיב זה פנוי וריק לרכב החל לפנות לתוך הנתיב כשלפתע פגע בחלקו השמאלי האחורי הרכב הנהוג בידי הנתבע מס' 1, אשר נסע במהירות מופרזת וללא מתן תשומת לב מספיק לנעשה בכביש...". מהדברים האמורים עולה כי נהג האוטובוס טוען שהנתיב השמאלי היה ריק לחלוטין בעת שהחל לסטות שמאלה וכי הוא היה עדיין בסטייה שמאלה כשארעה התאונה. השאלה המתבקשת מגירסה זו הינה מניין הגיע הרכב הפרטי במפתיע למקום התאונה?. אם נאמר כי הרכב הפרטי נסע בנתיב הימני לפי האוטובוס התאונה לא היתה יכולה לקרות. לא היתה מחלוקת כי הפרטית נסעה בנתיב השמאלי עובר לתאונה. אף על פי כן נהג האוטובוס לא הבחין בה. הנימוק שנהג האוטובוס העלה כתמיכה בגירסתו הינה, כי נהג הפרטית התרשל ונהג במהירות מופרזת וזו הסיבה לקרות התאונה. אם הפרטית לא היתה במקום ולפתע היא נמצאת שם ומתנגשת באוטובוס משמע שהיא הגיעה במהירות רבה יש מאין, דבר שיכול להצביע על חוסר זהירות רבתי מצד הפרטית. אולם גירסה זו איננה יכולה להתקבל על הדעת כלל וכלל. ההסבר לגירסת נהג האוטובוס כי הפרטית לא היתה במקום וכי הנתיב השמאלי היה פנוי לחלוטין בעת שהתחיל לפנות שמאלה איננו מתקבל על דעתי. נראית לי יותר רשלנות של נהג האוטובוס שלא הבחין בפרטית שנסעה בנתיב השמאלי. ראוי לציין כי נהג האוטובוס יושב בגובה רב יותר, יחסית לכביש, לעומת נהג הפרטית, ויש לו תצפית טובה על הכביש הן מלפנים והן מאחור. כמו כן האוטובוס מצויד במראות פנימיות וצדדיות שבהן יכול הנהג לראות את כל הנעשה בכביש מצדדיו ומאחוריו. לסיכום: תקנה 40 מתקנות התעבורה הדנה בסטייה מנתיב נסיעה קובעת חד משמעית: "א. לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון". אני סבור כי נהג האוטובוס הבחין בפרטית או היה צריך להבחין בפרטית, אשר נסעה בנתיב השמאלי במרחק לא רב מאחריו או במקביל לו. בשל אורך האוטובוס (כ- 12 מטר), יכול נהג האוטובוס לסטות מנתיב נסיעתו שמאלה כאשר חלקו הקדמי של האוטובוס חוסם את נתיב הנסיעה של הרכב שמשמאלו ואילו חלקו האחורי עדיין מצוי במעבר שבין הנתיב הימני לנתיב השמאלי. בדרך זו ניתן להסביר את הפגיעה לאורך צידה הימנית של הפרטית ולאורך מס' מטרים בחלקו השמאלי האחורי של האוטובוס. כשהאוטובוס ביצע את הפנייה שמאלה הוא חסם בכך את דרכה של הפרטית ובנס לא ארעה תאונה חמורה יותר מזו שארעה בפועל. אינני סבור כי יש חשיבות כלשהי לטענה שלכאורה או כביכול נדף ריח של אלכוהול מפיו של נהג הפרטית. נסיבות התאונה כפי שהן עולות מכתבי הטענות של הצדדים ומסיכומיהם מצביעות על רשלנותו של נהג האוטובוס ולאו דווקא על מעשים ו/או מחדלים מצד נהג הפרטית. אני סבור גם כי מהירות נסיעתה של הפרטית לא היתה גבוהה וזאת לאור הנזקים הקלים יחסית שנגרמו לשני כלי הרכב. אין גם כל ממש בטענת נהג האוטובוס על אי שמירת מרחק מצד הפרטית או לטענה אם האוטובוס אותת או לא אותת לפני הפניה שמאלה. אין די באיתות כדי להכשיר פניה בכביש לא פנוי. אשר על כן אני מקבל את התביעה בתיק אזרחי 3842/99 ודוחה את התביעה בתיק אזרחי 17968/99. הריני מחייב את הנתבעים בת.א. 3842/99 לשלם לתובעת בתיק זה סך של 5,309 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הסכום הנ"ל מיום הגשת התביעה 7/2/99 וכמו כן בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח + מע"מ בגין שתי התביעות. סכום זה יהיה צמוד למדד ויישא ריבית כחוק מהיום. רכבביטוח רכבנזק לרכב