##התיישנות תביעה נגד עירייה:## תקופת התיישנות להגשת תביעה הינה 7 שנים מיום התאונה, כאשר מדובר בקטין תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18 כלומר עד שהקטין מגיע לגיל 25 חשוב לציין כי לא מומלץ להשתהות ולחכות יותר מדי זמן לפני שמגישים את התביעה. ##דוגמא לכתב תביעה בנושא התיישנות תביעה נגד עירייה## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת 1, גב' _________ _________, ת.ז. _________, מתגוררת ב_________ _________, _________. התובעת הינה בעלת זכויות בחלקה _________ בגוש _________ ובחלקה _________ בגוש _________, מכוח רכישה ממר _________ _________ ז"ל. 2. התובע 2, מר _________ _________, ת.ז. _________, מתגורר ב_________ _________, _________. התובע הינו בעל זכויות בחלקה _________ בגוש _________ ובחלקה _________ בגוש _________, מכוח ירושה מאביו המנוח, מר _________ _________ ז"ל. 3. התובע 3, מר _________ _________, ת.ז. _________, מתגורר ב_________ _________, _________. התובע הינו בעל זכויות בחלקה _________ בגוש _________ ובחלקה _________ בגוש _________, מכוח רכישה ממר _________ _________ ז"ל. 4. הנתבעת 1, עיריית _________ (להלן: "העירייה"), הינה תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש], המואצלת עליה סמכות לנהל את ענייני העיר _________ ולספק שירותים לתושביה. 5. הנתבעת 2, רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), הינה רשות סטטוטורית הפועלת מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, והאחראית על ניהול מקרקעי ישראל. 6. הנתבעת 3, קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל"), הינה תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד-1953, והאחראית על פיתוח וייעור קרקעות בישראל. 7. הנתבעת 4, גב' _________ _________, ת.ז. _________, מתגוררת ב_________ _________, _________. הנתבעת הינה בעלת זכויות בחלקה _________ בגוש _________ ובחלקה _________ בגוש _________. ## ב. הסעד המבוקש ## 8. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן סעד הצהרתי לפיו מלוא זכויות הבעלות בחלקות _________ ו-_________ בגוש _________ הינן בבעלות העירייה, מכוח זיכרון דברים משנת 1949, אשר העניק לה את הזכויות בקרקע לצורך הקמת שיכון. 9. לחילופין, כבוד בית המשפט מתבקש ליתן צו עשה המורה לעירייה לרכוש מאת רמ"י וקק"ל, בעבור התובעים, את מלוא הזכויות בחלקה _________ וכן ב-_________ חלקים בחלקה _________ בגוש _________, בין אם בהתאם להצעת רמ"י מיום 11.7.2017, ובין אם על יסוד כל הסכמה אחרת שתגובש בין העירייה, רמ"י וקק"ל. הזכויות אותן תרכוש העירייה יהיו זכויות חכירה מהוונות, והעירייה תישא בכל תשלום המגיע לרמ"י וקק"ל בגין רכישה זו. 10. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש ליתן צו עשה המורה לרמ"י וללשכת רישום המקרקעין ב_________ לרשום באופן הבא את העברת הזכויות בחלקות _________, _________ ו-_________ בגוש _________, תוך חיוב העירייה בהוצאות ככל שיידרשו: א. לרשום על שם התובעת 1, גב' _________ _________, את העברת זכויות החכירה המהוונות ב-_________ חלקים במושע בחלקה _________ בגוש _________, ונגד זאת לרשום את מלוא זכויותיה הנותרות של התובעת 1 בחלקה _________ בגוש _________ על שם העירייה. ב. לרשום על שם התובע 2, מר _________ _________, את העברת זכויות החכירה המהוונות ב-_________ חלקים במושע בחלקה _________ בגוש _________, ונגד זאת לתקן את רישום זכויות התובע 2 בחלקה _________ בגוש _________, כך שבמקום _________ חלקים יירשם על שמו _________ חלקים בלבד, תוך העברת יתרת הזכויות לידי רמ"י. ג. לרשום על שם התובע 3, מר _________ _________, את העברת זכויות החכירה המהוונות ב-_________ חלקים בחלקה _________ בגוש _________, ונגד זה לרשום את מלוא יתרת זכויות התובע 3 בחלקה _________ בגוש _________ על שם העירייה. 11. לסיום, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, במלוא הוצאות התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 12. התובעים הינם בעלי זכויות במקרקעין הידועים כחלקות _________ ו-_________ וחלק מחלקה _________ בגוש _________ ב_________, על בסיס הסכם חילופי שטחים שנערך בין הנתבעת 1, עיריית _________, לבין הבעלים המקורי של אותן חלקות, מר _________ _________ (להלן: "הבעלים המקורי"). 13. הסכם חילופי השטחים נחתם ביום 23.5.1951, יומיים לאחר שהבעלים המקורי נרשם כבעל החלקה _________ בספרי המקרקעין. על פי ההסכם, בתמורה להפקעת חלק מחלקה _________ לצרכי ציבור, תועברנה לידי הבעלים המקורי הזכויות בחלקות _________ ו-_________. 14. בפועל, העירייה והבעלים המקורי פעלו לפי ההסכם, כאשר העירייה משתמשת בחלקה _________, הרשומה על שם הבעלים המקורי, לצרכי ציבור, והבעלים המקורי והבאים מטעמו (התובעים) משתמשים בחלקות _________ ו-_________ לשם מגורים. 15. למרות שהסכם חילופי השטחים המקורי אינו בנמצא, קיימות אינדיקציות משמעותיות לקיומו, לרבות התנהגות הצדדים לאורך השנים, מתן היתרי בנייה על ידי העירייה בחלקות _________ ו-_________ וכן מסמכים פנימיים של העירייה ורמ"י המכירים בקיומו של ההסכם. 16. בשנת 1961, או בסמוך לאחר מכן, ביצעו העירייה וקק"ל איחוד וחלוקה (רפרצלציה) שיצרו את חלקות _________ ו-_________. במסגרת זו, הועברו חלקות _________ ו-_________ לידי קק"ל, בניגוד להסכם חילופי השטחים. 17. העירייה כשלה מלקיים את התחייבותה על פי הסכם חילופי השטחים ולהעביר את מלוא הזכויות בחלקות _________ ו-_________ לתובעים, והחלקות נותרו בבעלות קק"ל. 18. עילת התביעה נולדה במועד בו הנתבעות, ובפרט העירייה, כפרו בזכויות התובעים או סירבו להסדירן באופן סופי, וזאת רק לאחר הגשת כתב ההגנה בהליכים דנן, שכן עד אז ניסו הצדדים להגיע לפתרונות שונים להסדרת הזכויות. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 19. סמכותו העניינית של בית המשפט הנכבד לדון בתביעה זו נובעת מאופי הסעדים המבוקשים, שהינם סעדים הצהרתיים וצווי עשה הנוגעים לזכויות במקרקעין, וכן סעדים כספיים הנלווים להם, אשר עולים על סכום סמכותו של בית משפט השלום. 20. סמכותו המקומית של בית המשפט הנכבד נובעת מכך שהמקרקעין נשוא התביעה, חלקות _________, _________ ו-_________ בגוש _________, ממוקמים בתחום שיפוטו של בית משפט זה, ב_________ _________, _________. ## ה. פירוט הטענות ## ## התיישנות התביעה – דחיית טענת ההתיישנות ## 21. התובעים יטענו כי תביעתם לא התיישנה, שכן זכויותיהם נובעות מהסכם חילופי שטחים שנחתם בשנת 1951, עובר לחקיקת חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ולפיכך חלים על ההסכם דיני היושר האנגליים, המקימים זכות שביושר לקונה ויוצרים נאמנות קונסטרוקטיבית, כאשר מרוץ ההתיישנות מתחיל רק במועד הכחשת הנאמנות. 22. התובעים יטענו כי העירייה, רמ"י וקק"ל לא כפרו בזכויות התובעים במקרקעין עד למועד הגשת כתב ההגנה בהליכים דנן, אלא ההיפך הוא הנכון, שכן במהלך השנים ניסו העירייה ורמ"י להגיע לפתרונות שונים על מנת להסדיר את זכויות התובעים בחלקות _________ ו-_________. 23. התובעים יטענו כי העובדה שהם נהגו בחלקות _________ ו-_________ מנהג בעלים במשך 68 שנים בידיעת העירייה ובאישורה, לרבות בניית בתי המגורים על אותן חלקות, מהווה "מעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות" כאמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, המאפס את מרוץ ההתיישנות. 24. התובעים יטענו כי המגעים שהתנהלו במשך כל השנים בין הבעלים המקורי, התובעים, העירייה, רמ"י וקק"ל, והניסיונות להסדיר את האנומליה הרישומית, מהווים הודאה בזכותם של התובעים, אשר מחדשת את מרוץ ההתיישנות בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות. 25. התובעים יטענו כי טענת העירייה להתיישנות התביעה, שעה שהתובעים קיימו את חלקם בהסכם חילופי השטחים והעירייה מצידה השתמשה ועודנה משתמשת בחלקה _________ לצרכי ציבור ואף הפקיעה חלקים ממנה, מהווה התנהגות בחוסר תום לב קיצוני, בניגוד למצופה מרשות ציבורית. ## קיום הסכם חילופי השטחים ## 26. התובעים יטענו כי הוכח קיומו של הסכם חילופי שטחים שנערך בשנת 1951 בין הבעלים המקורי לבין העירייה, על אף שהמסמך המקורי אינו חתום, וזאת לאור שלל ראיות נסיבתיות המעידות על גמירות דעת הצדדים להתקשר בו ועל התנהגותם בפועל בהתאם להוראותיו. 27. התובעים יטענו כי העירייה התירה להם לבנות את בתיהם בחלקות _________ ו-_________ ולהתגורר בהם, בעוד שהתובעים אפשרו לעירייה להחזיק ולהשתמש בחלקה _________ לצרכים ציבוריים, ובכך יישמו הצדדים את ההסכם הלכה למעשה במשך עשרות שנים. 28. התובעים יטענו כי העירייה העניקה להם היתרי בנייה בחלקות _________ ו-_________ וכן הנפיקה אישורי עירייה ללשכת רישום המקרקעין, ואף דרשה תשלומי ארנונה בגין חלקה _________ תת-חלקה _________, כל אלה מהווים אינדיקציות ברורות להכרה בקיומו של הסכם חילופי השטחים. 29. התובעים יטענו כי מסמכים פנימיים של רמ"י ושל העירייה, לרבות מזכרים, סיכומי ישיבות ותצ"רים, הכירו בקיומו של הסכם חילופי השטחים ובצורך להסדיר את הרישום בהתאם לו, גם אם לא נחתם הסכם פורמלי בין כל הצדדים. 30. התובעים יטענו כי העירייה עצמה, באמצעות נציגיה, לא הכחישה באופן חד משמעי את קיומו של הסכם חילופי השטחים, אלא נמנעה מלהביע עמדה ברורה, דבר המחזק את טענת התובעים בדבר קיומו של ההסכם. ## חוסר סמכות העירייה בעת כריתת ההסכם ## 31. התובעים יטענו כי העירייה פעלה בחוסר סמכות עת התחייבה להעביר לבעלים המקורי את הזכויות בחלקות _________ ו-_________ במסגרת הסכם חילופי השטחים, שכן חלקות אלו לא היו בבעלותה באותה עת ולא הועברו אליה מקק"ל או רמ"י. 32. התובעים יטענו כי "זיכרון הדברים" משנת 1949, עליו הסתמכה העירייה, לא העביר לה זכויות בעלות בחלקות _________ ו-_________, אלא היווה הקצאה של החלקות בין המוסדות המשכנים למטרות "שיכון" בלבד, כאשר הבעלות נותרה בידי קק"ל. 33. התובעים יטענו כי העירייה לא הייתה צד ל"זיכרון הדברים" משנת 1949, וכי המסמך עצמו אינו מעיד על התחייבות קניינית כלשהי כלפיה, אלא על חלוקה עקרונית של שטחים לצורך פיתוח שיכונים. 34. התובעים יטענו כי העירייה עצמה, באמצעות נציגיה, הודתה כי לא קיבלה בעלות בחלקות _________ ו-_________ מכוח "זיכרון הדברים", וכי לא היה קיים הסכם פורמלי בינה לבין קק"ל או רמ"י להעברת הבעלות בחלקות אלו. 35. התובעים יטענו כי העירייה לא הייתה מוסמכת להתחייב בשם קק"ל או רמ"י להעביר את הבעלות בחלקות _________ ו-_________ ללא תמורה, במסגרת הסכם חילופי השטחים, שכן עקרון "אין אדם יכול להעביר לזולתו זכות שאין לו" חל גם על רשויות ציבוריות. ## מעמד הסכם חילופי השטחים כחוזה בלתי חוקי ## 36. התובעים יטענו כי הסכם חילופי השטחים, שנחתם על ידי העירייה בחוסר סמכות, מהווה חוזה בלתי חוקי בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, וזאת הן בשל חריגה מסמכות והן בשל התחייבות להעביר זכויות שאינן בבעלותה. 37. התובעים יטענו כי על אף בטלותו של חוזה בלתי חוקי, סעיף 31 לחוק החוזים מאפשר לבית המשפט, מטעמי צדק, לחייב צד שביצע את חיובו לפי החוזה, בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו. 38. התובעים יטענו כי בנסיבות המקרה דנן, בהן התובעים קיימו את חיוביהם במלואם במשך עשרות שנים, והעירייה נהגה בחוסר תום לב בכך שלא השלימה את הליכי הרישום, יש להפעיל את סעיף 31 לחוק החוזים ולחייב את העירייה בקיום התחייבותה. 39. התובעים יטענו כי אי החוקיות נוגעת לצד אחד להסכם – העירייה – שנקשרה בהסכם בחוסר סמכות, בעוד שהתובעים הם הצד התמים בהקשר זה, ולכן אין להענישם על מחדלי העירייה. 40. התובעים יטענו כי אי קיום ההסכם על ידי העירייה, לאחר שהתובעים קיימו את חלקם, יביא לכך שהעירייה "תצא נשכרת" מחוסר חוקיותה, ותתעשר שלא כדין על חשבון התובעים, דבר הנוגד את עקרונות הצדק והיושר. ## אחריות העירייה למחדלי הרישום ## 41. התובעים יטענו כי העירייה היא זו שלא השלימה את התחייבותה כלפיהם על פי הסכם חילופי השטחים, בכך שלא דאגה להעברת הבעלות בחלקות _________ ו-_________ לידיהם, למרות שהתובעים קיימו את חלקם בהסכם. 42. התובעים יטענו כי העירייה כשלה בהשלמת הליכי הפרצלציה והרישום של התצ"רים, אשר נועדו להסדיר את זכויות התובעים בחלקות _________ ו-_________, וזאת בשל מחלוקת כספית בינה לבין רמ"י וקק"ל בנוגע לנשיאה בעלויות ההליך התכנוני. 43. התובעים יטענו כי העירייה, כרשות ציבורית, חבה בחובת תום לב מוגברת כלפי אזרחיה, ובכלל זה חובה לפעול בשקיפות, בהגינות וביעילות להסדרת זכויות במקרקעין, חובה שהופרה במקרה דנן. 44. התובעים יטענו כי העירייה, אשר משתמשת בחלקה _________ לצרכי ציבור ואף הפקיעה חלקים ממנה, אינה יכולה להתנער מחובתה להשלים את העברת הזכויות בחלקות _________ ו-_________ לתובעים, שכן מדובר בחיובים שלובים. 45. התובעים יטענו כי העירייה היא הגורם האחראי לאנומליה הרישומית שנוצרה, וכי מחדליה לאורך השנים גרמו לתובעים נזקים כבדים, לרבות אי-יכולת לממש את זכויותיהם הקנייניות במלואן. ## חובת העירייה לשאת בעלויות הרכישה ## 46. התובעים יטענו כי לאור אחריותה הבלעדית של העירייה למחדלי הרישום ולחוסר הסמכות בעת כריתת הסכם חילופי השטחים, עליה לשאת במלוא העלויות הכרוכות בהסדרת רישום זכויות החכירה המהוונות בחלקות _________ ו-_________ על שם התובעים. 47. התובעים יטענו כי חיוב העירייה בתשלום לרמ"י ולקק"ל עבור רכישת זכויות החכירה המהוונות, וכן בהוצאות הרישום, הינו סעד צודק והוגן, המאזן בין האינטרסים של הצדדים ומונע התעשרות שלא כדין של העירייה. 48. התובעים יטענו כי העירייה לא הוכיחה את טענתה לפיה קק"ל "זכתה מן ההפקר" בחלקות "כלכליות" במסגרת תכנית איחוד וחלוקה משנת 1969, וגם אם טענה זו נכונה, אין בה כדי להצדיק את התנערות העירייה מחובתה כלפי התובעים. 49. התובעים יטענו כי העירייה, כרשות ציבורית, מחויבת לפעול לתיקון עוולות שנגרמו על ידה, ובכלל זה להסדיר את זכויות התובעים במקרקעין, גם אם הדבר כרוך בעלויות כספיות. 50. התובעים יטענו כי חיוב התובעים בתשלום עבור הסדרת הרישום, לאחר עשרות שנים בהן קיימו את חלקם בהסכם והעירייה כשלה במילוי חובותיה, יהווה עיוות דין ופגיעה קשה בעקרונות הצדק וההגינות. ## דחיית טענות רמ"י וקק"ל ## 51. התובעים יטענו כי יש לדחות את טענות רמ"י וקק"ל בדבר היעדר עילת תביעה נגדן, שכן הסעד המבוקש נגדן אינו סעד ישיר של אכיפת הסכם, אלא סעד עקיף של חיוב העירייה לרכוש מהן את הזכויות עבור התובעים. 52. התובעים יטענו כי רמ"י וקק"ל היו מודעות לאורך השנים למצב הרישומי הבעייתי ולזכויות התובעים בפועל בחלקות _________ ו-_________, ואף ניהלו מגעים עם העירייה והתובעים בניסיון להסדיר את המצב, דבר המעיד על הכרה מסוימת בזכויות התובעים. 53. התובעים יטענו כי טענת רמ"י וקק"ל בדבר איסור העברת בעלות במקרקעי ישראל אינה רלוונטית לסעד המבוקש, שכן הסעד החלופי הינו רישום זכויות חכירה מהוונות, אשר אינו נוגד את הוראות חוק יסוד: מקרקעי ישראל. 54. התובעים יטענו כי טענת רמ"י וקק"ל בדבר שיהוי ניכר נזנחה בסיכומיהן, וממילא אין בה ממש, שכן התובעים פעלו להסדרת זכויותיהם לאורך השנים, והשיהוי, ככל שהיה, נבע ממחדלי הנתבעות. 55. התובעים יטענו כי רמ"י וקק"ל, כגופים ציבוריים, חבות בחובת תום לב מוגברת, וכי התנערותן המוחלטת מאחריות למצב הרישומי הבעייתי, לאחר עשרות שנים של ידיעה והתנהלות, מהווה חוסר תום לב. ## דחיית טענות העירייה בדבר אי צירוף צדדים ## 56. התובעים יטענו כי אין לדחות את התביעה על הסף בגין אי צירוף צדדים נחוצים, שכן התובעים אינם מבקשים לפגוע בזכויותיהם של יתר בעלי הזכויות בחלקה _________, אלא להותיר אותן על כנן, ורק להסדיר את זכויותיהם שלהם בחלקות _________ ו-_________. 57. התובעים יטענו כי הסעדים המבוקשים אינם משפיעים על זכויותיהם של בעלי זכויות אחרים בחלקה _________, ולכן אין צורך לצרפם להליך, שכן אין חשש לפגיעה בזכויותיהם. 58. התובעים יטענו כי צירוף בעלי זכויות נוספים לחלקה _________ יסרבל את ההליך שלא לצורך, ויעכב את הסדרת זכויותיהם של התובעים, אשר ממתינים לכך עשרות שנים. 59. התובעים יטענו כי העירייה עצמה לא פעלה לצירוף צדדים אלו, וכי טענתה בעניין זה מועלית בחוסר תום לב, במטרה לעכב את ההליך ולדחות את הקץ. 60. התובעים יטענו כי ככל שבית המשפט ימצא לנכון כי יש לצרף צדדים נוספים, ניתן לעשות זאת בכל שלב של ההליך, ואין בכך כדי להצדיק את דחיית התביעה על הסף. ## חובת תום הלב של רשות ציבורית ## 61. התובעים יטענו כי על העירייה, כרשות ציבורית, מוטלת חובת תום לב מוגברת, הן במישור החוזי והן במישור המנהלי, המחייבת אותה לפעול בהגינות, בשקיפות וביעילות כלפי אזרחיה. 62. התובעים יטענו כי התנהלות העירייה לאורך השנים, ובפרט מחדליה בהשלמת הליכי הרישום וסירובה לשאת בעלויות הכרוכות בכך, מהווה הפרה בוטה של חובת תום הלב המוגברת המוטלת עליה. 63. התובעים יטענו כי רשות ציבורית אינה יכולה להסתתר מאחורי טענות פורמליות של התיישנות או חוסר סמכות, כאשר היא עצמה יצרה את המצב הבעייתי ונהנתה ממנו במשך עשרות שנים. 64. התובעים יטענו כי חובת תום הלב מחייבת את העירייה לפעול לתיקון העוול שנגרם לתובעים, ולהסדיר את זכויותיהם במקרקעין, גם אם הדבר כרוך בנטל כספי. 65. התובעים יטענו כי התנהלות העירייה, אשר מחד גיסא הכירה בזכויות התובעים בפועל ונתנה להם היתרי בנייה, ומאידך גיסא נמנעה מלהשלים את הרישום הפורמלי, מהווה התנהגות דו-פרצופית הנוגדת את עקרונות המנהל התקין. ## נזקים ראייתיים ואינטרס ההסתמכות ## 66. התובעים יטענו כי טענת רמ"י וקק"ל בדבר נזקים ראייתיים ניכרים בשל השיהוי, אינה עומדת במבחן המציאות, שכן המסמכים הרלוונטיים, לרבות "זיכרון הדברים" והתצ"רים, נמצאו והוצגו בפני בית המשפט. 67. התובעים יטענו כי אינטרס ההסתמכות שלהם על הסכם חילופי השטחים ועל התנהלות העירייה לאורך השנים, הינו אינטרס כבד משקל, המצדיק את קבלת התביעה ואת חיוב העירייה בהסדרת הרישום. 68. התובעים יטענו כי הם השקיעו משאבים רבים בבניית בתיהם ובפיתוח החלקות, מתוך הסתמכות לגיטימית על כך שזכויותיהם יוסדרו, וכי דחיית תביעתם תגרום להם נזק בלתי הפיך. 69. התובעים יטענו כי העירייה, אשר הייתה מודעת להשקעות התובעים בחלקות ונתנה להם היתרי בנייה, אינה יכולה כעת להתנער מאחריותה ולטעון כי התובעים התרשלו. 70. התובעים יטענו כי הנזק הראייתי, ככל שקיים, נגרם בעיקר בשל מחדלי הנתבעות עצמן, אשר לא פעלו להסדרת הרישום במשך עשרות שנים, ולכן אין להטיל את נטל הנזק על התובעים. ## עקרון תקינות המנהל ## 71. התובעים יטענו כי חזקת התקינות המנהלית, לפיה רשות ציבורית פועלת כדין, עומדת לעירייה בכל הנוגע לחתימתה על הסכם חילופי השטחים, שכן היא פעלה מתוך הנחה שהיא בעלת הזכויות בחלקות _________ ו-_________. 72. התובעים יטענו כי גם אם בדיעבד התברר שהעירייה פעלה בחוסר סמכות, אין בכך כדי לפגוע בזכויות התובעים, אשר הסתמכו בתום לב על פעולותיה של הרשות. 73. התובעים יטענו כי עקרון תקינות המנהל מחייב את העירייה לתקן את הטעות שנוצרה, ולהביא להסדרת הרישום בהתאם למצב העובדתי וההסכמי שנוצר בשטח. 74. התובעים יטענו כי התנהלות העירייה, אשר יצרה את האנומליה הרישומית וגרמה לתובעים להסתמך על מצגיה, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות המנהל התקין והשקיפות הנדרשים מרשות ציבורית. 75. התובעים יטענו כי ככל שרשות ציבורית טועה בפעולותיה, עליה לשאת בתוצאות טעותה ולתקן את העוול שנגרם לאזרחים, ולא להטיל את הנטל על כתפיהם. ## דחיית טענת רמ"י וקק"ל בדבר היעדר התקשרות ## 76. התובעים יטענו כי טענת רמ"י וקק"ל בדבר היעדר התקשרות ישירה עם התובעים אינה רלוונטית, שכן התביעה מבוססת על הסכם חילופי שטחים בין העירייה לבעלים המקורי, ועל אחריות העירייה להשלים את ההתחייבות. 77. התובעים יטענו כי גם אם לא הייתה התקשרות ישירה, רמ"י וקק"ל היו מודעות למצב הרישומי ולזכויות התובעים בפועל, ואף ניהלו מגעים להסדרת המצב, דבר המעיד על הכרה עקיפה בזכויות. 78. התובעים יטענו כי טענת רמ"י וקק"ל בדבר היעדר הסכם חתום להעברת בעלות לעירייה, אינה שוללת את אחריות העירייה כלפי התובעים, וכי על העירייה לשאת בתוצאות מחדליה. 79. התובעים יטענו כי רמ"י וקק"ל, כגופים ציבוריים, אינן יכולות להתנער מאחריותן למצב הרישומי הבעייתי, במיוחד כאשר הן עצמן היו שותפות למגעים להסדרתו. 80. התובעים יטענו כי דחיית התביעה נגד רמ"י וקק"ל, תוך חיוב העירייה לרכוש מהן את הזכויות, הינה פתרון צודק והוגן, המאזן בין האינטרסים של כלל הצדדים ומביא לסיום הסכסוך. ## דחיית טענות העירייה בדבר אחריות המדינה ## 81. התובעים יטענו כי טענת העירייה לפיה המדינה היא האחראית לאנומליה הרישומית, אינה פוטרת את העירייה מאחריותה הישירה כלפי התובעים, שכן העירייה היא זו שהתקשרה בהסכם חילופי השטחים וכשלה בהשלמתו. 82. התובעים יטענו כי גם אם היו טעויות תכנון ורישום מצד המדינה, העירייה היא זו שפעלה בחוסר סמכות עת התחייבה להעביר זכויות שלא היו בבעלותה, ועל כן עליה לשאת בתוצאות מעשיה. 83. התובעים יטענו כי העירייה לא יכולה להטיל את האחריות על התובעים בטענה שהם רכשו ביודעין זכויות הרשומות במושע בחלקה _________, שכן התובעים הסתמכו על מצגי העירייה ועל הסכם חילופי השטחים. 84. התובעים יטענו כי העירייה, אשר נהנתה מהשימוש בחלקה _________ לצרכי ציבור, אינה יכולה כעת להתנער מחובתה להשלים את העסקה ולהעביר את הזכויות בחלקות _________ ו-_________ לתובעים. 85. התובעים יטענו כי טענת העירייה בדבר רשלנות התובעים אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהעירייה עצמה נתנה היתרי בנייה בחלקות _________ ו-_________ והכירה בזכויות התובעים בפועל. ## סעד של חכירה מהוונת ## 86. התובעים יטענו כי הסעד של רישום זכויות חכירה מהוונות בחלקות _________ ו-_________ הינו סעד צודק והוגן, המאזן בין האינטרסים של הצדדים ומתיישב עם המצב המשפטי הקיים במקרקעי ישראל. 87. התובעים יטענו כי רישום זכויות חכירה מהוונות יבטיח את זכויותיהם הקנייניות בחלקות בהן הם מתגוררים עשרות שנים, ויאפשר להם ליהנות מהן באופן מלא. 88. התובעים יטענו כי חיוב העירייה לשאת בעלויות רכישת זכויות החכירה המהוונות מרמ"י וקק"ל, הינו הכרחי על מנת לתקן את העוול שנגרם לתובעים בשל מחדלי העירייה. 89. התובעים יטענו כי סעד זה יביא לסיום הסכסוך הממושך ויאפשר לתובעים לחיות בשקט ובביטחון בבתיהם, מבלי חשש לזכויותיהם. 90. התובעים יטענו כי רישום זכויות חכירה מהוונות, במקום בעלות, הינו פתרון מעשי וריאלי, המתחשב במגבלות החוקיות הנוגעות למקרקעי ישראל, ועדיין מעניק לתובעים את ההגנה הקניינית הנדרשת. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםתביעה נגד עירייהעירייההתיישנות