עורך דין ערעור | רונן פרידמן משרד עו"ד לערעורים

זקוקים לשירותי עורך דין להגשת ערעור על פסק דין או על החלטה ? חשוב לבחור עורך דין מנוסה לצורך ייצוג בערעור, כזה שידע להעריך את סיכויי הערעור ולטעון את הטענות הרלוונטיות כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה.

ריכזנו עבורכם במקום אחד את כל המידע בנושא הגשת ערעור על ידי עורך דין:

שופט קורא ערעור ופטיש בית משפט על השלוחן

 

המדריך המלא לבחירת עורך דין להגשת ערעור

 

שכר טרחת עורך דין לערעורים

החלפת עורך דין בערעור - זכותו של לקוח לפנות לקבלת שירותי עורך דין אחר והוא אינו כבול לשירותי עורך דין אחד והינו רשאי לפנות לקבלת שירותים על ידי עורך דין אחר תחתיו. עם זאת, עליו להסדיר את שכר הטרחה עם עורך הדין הראשון.

באשר לקביעת השכר הראוי נקבע כי צריך שיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו.

הגשת ערעור ללא עורך דין - גישת בית המשפט היא כי לא בכל פעם שאדם לא יהיה מיוצג הוא יוכל לזכות בערעור שכן הדבר יעודד הגשת ערעורים מיותרים.

פעמים רבות גם כאשר אדם אינו מיוצג, ההליך המתנהל בעניינו הוא הליך כדין. הראיה לכך היא ערעורים רבים הנדחים בבית המשפט מדי יום ביומו על פסקי דין של בית המשפט במקרים של העדר ייצוג ולכן לא די לטעון בערעור שהמערער לא היה מיוצג.

שכר טרחת עורך דין בערעור לבית המשפט המחוזי - שכר טרחת עורך דין מורכב לרוב מדמי פתיחת תיק ואחוזים מהסכום שנפסק למערער בפועל בסיום התביעה. במרבית המקרים החוק לא קובע תקרת שכר בערעורים אזרחיים.

החזר שכר טרחת עורך דין לאחר הפסד בערעור - גישת בית המשפט היא כי ללא ציון מפורש בהסכם שכר טרחה כי שכר הטרחה יותנה בתוצאת הערכאה הראשונה בלבד, יפורש שכר מותנה בתוצאה, כשכר המותנה בתוצאת פסק הדין הסופי והחלוט – כזה שיש חובה להשיבו במצב בו מתבטלת הזכיה על ידי ערכאת הערעור.

ערעור על שכר טרחת עורך דין - הכלל הוא שערכאת הערעור לא מתערבת בפסיקת שכר טרחת עורך דין אלא במקרים נדירים בהם החלטת בית משפט קמא נראית פגומה או בלתי מתקבלת על הדעת

 

ערעור על פסק דין

תקנות סדר הדין האזרחי (החדשות) ערעור - תקנה 148 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תשע"ט-2018) קובעת שבתנאים מסוימים השופט לא חייב לנמק את הסיבות לדחיית הערעור. כתב ערעור לא יעלה על 6 עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, ועל 10 עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון. מותר לצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:העתק ההחלטה שעליה מערערים והעתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

סיכויי הערעור - ערעור האזרחי נועד לאפשר לבעל דין להשיג על פסק דינה של הערכאה הראשונה ככל שנפלו בו טעויות המצדיקות התערבות. הליך הערעור לא נועד לשמש במה לדיון "חדש" בכל הטענות שנדונו ונדחו בערכאה הראשונה.

בית משפט של ערעור יתערב בקביעת ממצאים עובדתיים של בית המשפט בדרגה הראשונה רק בנסיבות חריגות שבהן מסקנות הערכאה הראשונה מופרכות על פניהן או לוקות בטעויות גסות או שיש בהן התעלמות מגורמים רלוונטיים שהיה בהם כדי להביא לשינוי התוצאה.

ערעור על פסק דין חלקי - יתכנו מקרים בהם יתן בית המשפט "פסק דין חלקי", שהערעור עליו יהיה בזכות, למרות שטכנית עדיין לא "נסגר התיק", אולם אז מסתיים הדיון באותה סוגיה, שהיא נושא פסק הדין החלקי.

ערעור שכנגד - בין הערעור העיקרי וערעור שכנגד חייבת להיות זיקה כלשהי, ולו מצומצמת בהיקפו, עליו לנבוע מאותו ערעור עיקרי ולעסוק באותם עניינים שהובאו לבחינה נוספת בפני ערכאת הערעור או בעניינים הקשורים להם. הליך ערעור שכנגד לא מוזכר בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

ערעור על ממצאים עובדתיים - כדי שערכאת ערעור תתערב בעובדות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, צריך שהטעות של הערכאה הדיונית תהיה מהותית ובולטת עד כדי שתבטל את העדיפות המוקנית לערכאה זאת כתוצאה מהתרשמות ישירה מן העדים.

ההלכה היא שהביקורת של בית משפט של ערעור על ממצאים עובדתיים, שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, מצומצמת ביותר, והיא מצומצמת עוד יותר לגבי ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית על יסוד התרשמות ישירה מן העדים.

ערעור בשאלה משפטית - שאלה משפטית היא "בעיה" שמטרת ההכרעה בה אינה - ברוב או במעט - קביעתו של מצב עובדתי, אלא מטרתה רק הסקת מסקנה ממצב עובדתי נתון. במלים אחרות, כאשר פתרון הבעיה העומדת להכרעה אינו צריך מכול וכול לקביעת ממצאים שבעובדה, אלא הוא נסמך רק על ממצאים שבעובדה שנקבעו, או על ממצאים שבעובדה שאינם במחלוקת, הבעיה היא בעיה משפטית.

ערעור על מהימנות עדים - בית המשפט של ערעור יתערב בקביעת מהימנות עדים רק במקרים חריגים וקיצוניים, כשנפל פגם היורד לשורשו של עניין בהכרעתה או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם.

כאשר הערכאה הראשונה השתיתה את פסק-דינה על שיקולים שבהגיון גרידא - להבדיל מקביעת מהימנות הראיות ועדויות בעלי הדין - חופשית ערכאת הערעור לבחון, אם אותם שיקולים עומדים במבחן הגיון הנסיבות.

ערעור על פסק דין שניתן לפי סעיף 79א' - העילות להתערבות בפסק הדין שניתן על דרך הפשרה מצומצמת יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל  וערכאת הערעור תתערב רק במידה ובית המשפט חרג מסמכותו, הגיע למסקנות בלתי סבירות לחלוטין על פני הדברים, התעלם לחלוטין מטענות באי כח הצדדים, לא נתן להם לטעון טענותיהם או כאשר בית המשפט טעה בהבנת ההסכמה בין הצדדים.

 

ערעור על החלטה

ערעור על החלטה אחרת - על "החלטה אחרת" (החלטת בית משפט אשר אין בה משום פסק דין המסיים סופית את הדיון) ניתן לערער רק לאחר קבלת רשות ערעור. לעיתים קיים קושי ביישום הכללים הללו. המבחן המקובל להבחנה, בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת" לצרכי ערעור הוא מבחן הסעד.

ערעור על החלטת ביניים - רשות ערעור על החלטת ביניים תינתן רק במקרים חריגים. ערכאת הערעור תבחן החלטה זו במסגרת בקשת רשות ערעור גם אם קבלת בקשת רשות הערעור וקבלת הערעור עשויים לייתר את המשך הדיון בערכאה הדיונית.

 

רשות ערעור

ערעור בזכות או ברשות - החלטה של בית משפט אשר אין בה משום פסק דין המסיים סופית את הדיון, אינה נתונה לערעור אלא ברשות.

רשות ערעור לעליון - במקרים של בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, בית המשפט אינו נותן דעתו אך ורק אל מה שנפסק, כדי לבחון אם נכונה ההלכה שיצאה מלפני הערכאה הקודמת, אלא המשקל המכריע מוענק לשאלה, אם יש חשיבות משפטית או ציבורית לכך שדווקא מקרה זה יזכה לבירור שיפוטי נוסף.

בקשת רשות ערעור שכנגד - זכות קיומו של ערעור שכנגד מותנית בערעור שהוגש על ידי הצד השני. אך משבא הערעור שכנגד לעולם בזכות, רשאי בעל הדין שהגישו לעמוד על זכות הבירור של ההליך אפילו אם הערעור העיקרי נמחק בשל אי הפקדת העירבון או אי תשלום האגרה. שונים פני הדברים אם מתברר כי מלכתחילה הערעור לא הוגש כדין, למשל באיחור וללא קבלת רשות.

 

הארכת מועד

איחור בהגשת ערעור - בתי המשפט נוטים להיענות לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור במקרים בהם האיחור לא היו בשליטתו של בעל הדין-המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד.

איחור בהגשת בקשת רשות ערעור - כדי שבית המשפט יאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור בשל איחור יש להראות "טעם מיוחד" המצדיק היענות לבקשה זו.

הארכת מועד להגשת ערעור - בשנים האחרונות רוככה ההלכה באשר לטעות כעילה להארכת מועד להגשת ערעור. נקבע כי יש לאזן זאת כנגד האינטרס של סופיות הדין. ניתן לעתים להכיר בטעות כטעם מיוחד. כך למשל, מקום בו נתן בעל הדין הודעה לבעל הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש ערעור.

טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור - טעמים מיוחדים ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר: משך האיחור, האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד.

גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך.

 

סילוק ומחיקת ערעור

אי התייצבות בערעור - אם המערער לא התייצב לדיון לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יימחק או יידחה למועד אחר, הכל כפי שיחליט בית המשפט.

סילוק על הסף ערעור - דוגמא לסילוק ערעור על הסף בשל איחור בהגשתו.

מחיקת ערעור על הסף - דוגמא לבקשה למחיקת ערעור על הסף שנדחתה.

מחיקת ערעור בשל אי הגשת עיקרי טיעון - מה הסנקציה במקרה של אי הגשת עיקרי טיעון בערעור ?

מחיקת ערעור שכנגד - בעל-דין אשר בחר לערער רק על מקצת העניינים שנדונו בפסק-דינה של הערכאה הראשונה, יוכל לחזור בו מכוונתו אם הצד שכנגד בחר לערער על עניינים אחרים אשר נדונו בפסק-הדין.

מחיקת הערעור ללא הוצאות - פסיקת ההוצאות מסורה לשיקול-דעתה של הערכאה השיפוטית שלפניה נדון העניין, אך הכלל הוא שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל-דין שזכה את הוצאותיו (כולן או מקצתן), יהא אותו בעל-דין זכאי לפסיקת הוצאות. על בית המשפט לנמק את החלטתו שלא לחייב בהוצאות.

תיקון ערעור - בית המשפט רשאי להורות על תיקון כתב ערעור בכל שלב של הדיון ובקשה לתיקון כתב הערעור המוגשת בשלב מקדמי של ההליך נבחנת על-פי גישה יותר ליברלית.

 

ערבון והוצאות

ערעור על הוצאות משפט - במסגרת שיקוליו לעניין החיוב בהוצאות, בית המשפט מתחשב, בין היתר, בשווי הסעד המבוקש, בדרך ניהול המשפט, בכמות ובמהות העבודה שהושקעה ובנסיבות אחרות שיש בהן כדי להשפיע על גובה ההוצאות הנפסקות.

הפקדת ערבון בערעור -  ערבון בערעור נועד להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך הערעור, ומהווה הוא חלק בלתי נפרד מהערעור עצמו. בבסיסו, מעין הגנה על בעל דין שזכה בדינו, מפני ההשלכות הכלכליות הנובעות מקיומו של הליך משפטי נוסף.

הפחתת עירבון בערעור - נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש הפחתת ערבון לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו.

פטור מהפקדת ערבון בערעור - על המבקש פטור מערבון לשכנע את בית המשפט קיומם של שני תנאים מצטברים; כי אין ביכולתו לשלם את הערבון וכי קיימים סיכויים להצלחת הערעור.

עורך דין מכניס צו מניעה לתיק