עורך דין רשלנות רפואית | איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית ?

נפגעתם מרשלנות רפואית ? מתי ניתן לתבוע ? למי פונים ? איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית ?

במסגרת פרוייקט "האנציקלופדיה המשפטית" ריכזנו עבורכם במקום אחד את כל המידע לגבי פיצויים לנפגעי רשלנות רפואית:

 

רשלנות רפואית - רופאים מנתחים מסתכלים למטה

המדריך המלא איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית:

תיקי רשלנות רפואית מנוהלים על ידי מציגים דילמה קשה בפני בתי המשפט, במידה רבה בשל הקושי האמיתי לא אחת ולא שתיים לרדת לנבכי המקרה בו מדובר, שעל פי רוב גלום בו כאב אנושי גדול של נכות וסבל, אל מול עבודתם של הרופאים שבסיסה מחויבותם המקצועית ("שבועתם") לטיפול ראוי, והנחת היסוד היא השתדלות ראויה בעבודה הרפואית.

האם כל טעות היא רשלנות רפואית ? השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא היכן קו הפדות בין גישה מקצועית סבירה כזו או אחרת לבין רשלנות. אין בית-משפט שיתיימר כי מצא את המפתח לכך, אך הוא מונחה על-ידי עקרונות שבדין, פסיקה ושכל ישר.

כבר נפסק, שהשאלה, אם הייתה התרשלות מקצועית מצידו של רופא, עניין הוא לבית המשפט לענות בו ולא עניין המסור לחוות דעתם של הרופאים.בית המשפט יכריע בשאלה זו, (של קביעת הסטנדרט הרפואי הראוי), על יסוד שיקולים של מדיניות משפטית, המביאה בחשבון, בין היתר את מידת הסיכון, את ההסתברות להתרחשות נזק, את עלות האמצעים הדרושים למניעתו, את הערך החברתי של שלילת ההתנהגות שגרמה לנזק, ואת היכולת היחסית למנוע את הנזק.

סטטוסקופ רפואי ופטיש בית משפט

 

הסכמה מדעת רשלנות רפואית - הסכמה מדעת, כשמה כן היא, כוללת אלמנט של הסכמה מצד המטופל וחובת גילוי מצד הרופא. על מנת לקבל את הסכמתו האמיתית של המטופל לטיפול המוצע, חובה על הרופא למסור לו מידע על היבטים שונים של הטיפול, ואי גילוי מידע רלוונטי לגבי הטיפול מקעקע את ההסכמה שניתנה לטיפול.

הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות. הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

רשלנות רפואית חובת הגילוי - חובת הגילוי אינה מוחלטת: במקרים קיצוניים אין דרישה לקבל הסכמה מן המטופל נוכח מצבו הנפשי או הפיזי או אם הגילוי עשוי לגרום לו לנזק של ממש. חריג נוסף, המשחרר את הרופא מחובת גילוי המידע בעניין טיפול נוסף, על בסיס הסכמת המטופל לטיפול המקורי, מותנה בכך שהטיפול הנוסף לא היה צפוי באופן סביר, ואף זאת "רק אם הטיפול הנוסף דרוש למניעת סכנה חמורה למטופל או למצער אינו מעמיד את המטופל בסיכונים נוספים על הסיכונים שעליהם נמסר לו.

רשלנות רפואית חובת זהירות מושגית - חובת הזהירות מתחלקת לשניים, חובת זהירות מושגית וקונקרטית. חובת זהירות מושגית קיימת תמיד ביחסים שבין רופא וחולה. לעניין חובת הזהירות הקונקרטית, יש לבחון האם הרופא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, האם התנהגותו היוותה התרשלות וכן יש לבחון את השאלה של הקשר הסיבתי בין אותה התרשלות לנזק שנגרם.

רשלנות רפואית הרופא הסביר - אמת המידה לבחינת רשלנות רפואית מבוססת על שיקול הדעת של 'הרופא הסביר' בהתאם לנסיבות הקיימות לגבי החולה המסוים ובהתאם לנורמות הרפואיות שהיו מקובלות אותה עת בעולם הרפואה. סטייה מן הפרקטיקה המקובלת תיראה כהתרשלות מקום שהתובע יוכיח כי קיימת פרקטיקה מקובלת בנושא הנדון, הנתבע נמנע מלנהוג על פי הפרקטיקה הזו, והוא נקט פרקטיקה שבעל מקצוע זהיר ומיומן לא היה נוקט אותה בנסיבות הקיימות.

אשם תורם רשלנות רפואית - גישת בית המשפט לעניין אשם תורם ברשלנות רפואית היא כי אדם אשר ניזק אינו רשאי לשבת בחיבוק ידיים, כי אם מוטלת עליו "החובה" להפחית את הנזק אשר הצד שכנגד גרם לו.

אם לא עשה כן, אין פוסקים לו את מלוא הנזק שנגרם, אלא רק אותו שיעור שלא היה בידו למנעו, אילו עשה את כל הדרוש כדי להקטין את הנזק. "חובה" במרכאות, שכן למעשה אין זו חובה ממש שעל הפרתה נענשים, אלא המזיק פטור מלפצות את הניזק במידה שזה יכול היה למנוע את הנזק.

רשלנות רפואית ראשי נזק - בתביעות רשלנות רפואית ניתן לקבל פיצוי עבור כאב וסבל בהתאם לשיעור הנכות וחומרת הפגיעה וקיצור תוחלת החיים, פגיעה בשכר של התובע בעקבות הפגיעה שנגרמה לו עד למועד הגשת התביעה ולעתיד, פיצוי עבור עזרת הזולת שניתנת לתובע על ידי עובד בשכר או על ידי בני משפחתו, כאשר הנכות מגבילה אותו בביצוע עבודות הבית וכיסוי ההוצאות הרפואיות לעבר ולעתיד והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים וכן התאמת דיור חלופי במקרים של פגיעות קשות.

כאב וסבל רשלנות רפואית - המגמה המסתמנת בפסיקותיו של בית המשפט העליון בשנים האחרונות הינה העלאת תקרת הפיצוי הלא ממוני עבור כאב וסבל באותם המקרים והנסיבות שבהם נגרמים כאב וסבל של ממש, כך שהפיצוי יהלום את חומרת הפגיעה והפיצויים בתביעות רשלנות רפואית נחשבים לגבוהים ביותר.

רשלנות רפואית אבחנה שגויה - התובע הגיע לבית החולים סורוקה בבאר שבע בתעודת השחרור שלו מבית החולים נכתב "בצילום אין עדות לשבר או פריקה, הסתיידות",  בדיעבד התברר, שאבחנה זו הייתה שגויה, שכן לאמיתו של דבר, התובע סבל מנקיעה אחורית של כתף שמאל.

רשלנות רפואית שכר טרחה - שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית מורכב בדרך כלל מאחוזים מהפיצוי הכספי שנפסקו לנפגע.

הסכם פשרה רשלנות רפואית - פשרה מבוססת על ויתור הדדי של הצדדים על מקצת מטענותיהם זה כלפי האחר. ויתור זה עשוי לפתוח פתח לטענות כנגד הפשרה, שעצם הדיון בהן מנוגד לתכליתה להביא לסיום מוחלט של הסכסוך, ואף פוגע בציפיות הצדדים בעניין זה, ולכן נפסק כי רק נימוקים כבדי משקל עשויים להצדיק ביטול הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק-דין והכל במטרה לעודד פשרות.

רשלנות רפואית פשרה - דוגמא לפסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי משפט, כשגבולות הפסיקה נעו בין סכום של 500,000 ₪ לבין סכום של 3,100,000 ₪.

רשלנות רפואית פגיעה באוטונומיה - הפגיעה באוטונומיה של הפרט מתרחשת בד בבד עם הפרת החובה למסור מידע מלא, והיא פגיעה אינהרנטית להתנהגות העוולתית, כך שהקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הפגיעה באוטונומיה טבוע בהפרת החובה. לכן, אין צורך להוכיח קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין נזק ממשי שנגרם כתוצאה ממנה, והפיצוי ניתן בגין שלילת זכותו של המטופל - או הצרכן - לבחור בטיפול או במוצר הראוי לו.

רשלנות רפואית תקיפה - עוולת התקיפה, בהקשרה הרפואי, משמעותה קבלת טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של המטופל ומבלי שהוסברו לו כל הסיכונים. עילת התקיפה אינה כמשמעותה בלשון הדיוטות - היינו שהרופאים התנפלו על החולה וביצעו בו טיפול ללא הסכמתו תוך שימוש בכוח פיזי, אלא ניתוח המכוון לטובת החולה אולם במקרים מסוימים גם הוא עשוי להיות בכלל תקיפה, כאשר לדוגמא החולה או הממונה עליו יכול להישאל להסכמתו ולא נשאל.

רשלנות רפואית פלילית - ההרשעה הפלילית של רופא שאשמתו הוכחה ותוצאותיה הן מרכיב חיוני בהליך הפלילי, נועדו למצות את תכליותיו המגוונות, להעביר מסר של הרתעה של היחיד והרבים ולכן יש להתחשב מצד אחד במשמעות העבירה שנעברה מבחינת השלכתה על הנורמה החברתית, והמסר הציבורי המתחייב מהן, ולבחון באיזו מידה זהותו של עובר העבירה ומעמדו בציבור, משפיעה על עוצמת הפגיעה שנגרמה מהעבירה על המערכת הציבורית, ויש לשקול את השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללותו ואת המסר החברתי שאי הרשעה עלול לכלול בתוכו בנסיבות הענין הספציפי.

רשלנות רפואית מנהלית - רשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי ניהול תקין של הרישומים הרפואיים שחייבים בהם הרופאים. רשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי ניהול תקין של הרישומים הרפואיים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים השונים. מקרה זה הוא אחד מרבים בהם העדרו של רישום מסודר של מהלך המחלה ושל הטיפול בה פוגע לא רק בקביעת ממצאים לאחר הארוע, כי אם בראש ובראשונה בטיפול הנאות בחולה עצמו בזמן אמת.

רשלנות רפואית במשפט העברי - אחריות הרופאים במשפט העברי צומצמה במידה ניכרת. הסיבה לצמצום האחריות של הרופא היא "מפני תיקון העולם" הרמב"ן ב"תורת האדם" רואה דמיון בין תפקידו של רופא ותפקידו של דיין המצווה לדון ולפסוק ועליו מחד גיסא לנהוג בזהירות בתפקידו ומאידך אין לו אלא מה שעיניו רואות.

רשלנות רפואית התיישנות - סוגיית ההתיישנות התביעת רשלנות רפואית הינה סוגיה מורכבת ודינאמית לאור מורכבות התחום ומקרים רבים בהם שהרשלנות או הנזק אינם מתגלים באופן מיידי אלא רק לאחר מספר שנים, במרבית המקרים יש התיישנות של התביעה לאחר 7 שנים מיום שניתן הטיפול הרשלני.

כאשר מדובר בקטין תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18 כלומר עד שהקטין מגיע לגיל 25, אולם במקרים שהנזק לא מתגלה מיידית יש התיישנות של התביעה לאחר 7 שנים מיום  גילוי הנזק ובלבד שלא עברו 10 שנים מיום הטיפול.

 

רופאה מנתחת עם הגב למצלמה

רשלנות רפואית בהריון

בית המשפט הכיר בתביעה בגין רשלנות רפואית עקב לידה כתוצאה מרשלנות המערכת הרפואית בביצוע עיקור, קשירת חצוצרות, הפריה חוץ גופנית ועוד. כאשר מהות התביעה איננה פגם או מום ביילוד אלא בעצם המשך ההיריון וההוצאות בגידול היילוד, מתוך הכרה בזכות ההורים לתכנן את משפחתם.

בניגוד ל"לידה בלתי רצויה" בתביעת רשלנות רפואית בגין "הולדה בעוולה" היילוד סובל ממום או פגם, כתוצאה מייעוץ רשלני, נטילת תרופות, ופעולה רשלנית במהלך ההריון או מחדל, ובתי המשפט קבעו כי אם הרופא התרשל וכתוצאה מכך נולד קטין בעל מום, במקרה כזה זכאי הוא לפיצויים כלפי הרופא בין אם לולא הרשלנות היה נולד בריא ובין אם לולא הרשלנות לא היה נולד כלל.

רשלנות רפואית בהריון - התובעים טענו כי הרופאים התרשלו בעצם טיפולם בתובעת, פעם אחר פעם, בשורה של טעויות גורליות אשר הביאו בסופו של דבר למותם של העוברים כולם ולדיכאונה של התובעת כתוצאה מכך.

רשלנות רפואית במעקב הריון - נטען כי אי עיכוב הלידה המוקדמת ואי מתן טיפול להבשלת הריאות הינן תוצאת טיפול רפואי רשלני אשר ניתן לתובעת ע"י רופא הנשים אצלו ביצעה את מעקב ההיריון ואשר לא איבחן במועד כי מתפתחת לידה מוקדמת.

רשלנות רפואית היפרדות שליה - ההריון הסתיים במותו הטראגי של העובר עקב היפרדות השליה. לטענת התובעת, מות העובר גרם לה לנזק נפשי .

רשלנות רפואית הולדה בעוולה - בעיקרון, תביעה בעקבות לידתו של ילד בעל מום עשויה להקים עילות תביעה שונות. לעתים עשויה לקום להורים עילת תביעה עצמאית נגד מי שהתרשל. ההלכה שנקבעה בע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' ביטלה את עילת התביעה ליילוד - עילת ה"חיים בעוולה" וקבעה, כי עילת התביעה הנכונה בענין זה הינה "הולדה בעוולה" - עילה, העומדת להוריו של היילוד, בלבד.

התיישנות הולדה בעוולה - המחלוקת בין הצדדים היתה האם התביעה של ההורים התיישנה. ההורים טענו כי ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות לתביעתם, על פי דיני ההתיישנות "הרגילים". לטענתם, הנזק שנגרם לקטינה לא היה ידוע להם עם היוולדה, שכן בעת הולדתה לא אובחן אצלה כל נזק התפתחותי.

רשלנות רפואית גנטיקה - התובעים טענו כי הרופאים התרשלו בכך שלא הפנו את התובעת לייעוץ גנטי, ולחלופין לא יידעו אותה בדבר הצורך לבצע בדיקות סקר מעודכנות, בנוסף, נטען בעניין זה כי הנתבעת לא דאגה לקבוע נוהל המחייב את רופאיה להפנות את המטופלות למכון גנטי, לצורך עדכון בדיקות הסקר.

רשלנות רפואית מי שפיר - נטען כי הדיקור נעשה באופן רשלני, ללא ניקוי מתאים של איזור הבטן בו בוצעה הדקירה, וכתוצאה מכך נגרם הזיהום (ספסיס) שגרם למותה של המנוחה וכי לא היתה "הסכמה מדעת" של המנוחה לביצוע הדיקור, שכן לא הובהרו לה מלוא הסיכונים.

רשלנות רפואית סקירת מערכות - נטען כי סקירת המערכות  לא נערכה כראוי בשל כך לא נתגלו פגמים בפנים באצבעות ומום בלב. די היה באיתור כל אחת מהתופעות באותה בדיקה, כדי להביא להרחבתה ובמקום בו הייתה נערכת בדיקה רחבה ומקיפה יותר היו מאותרים המומים השונים או חלק מהם.

רשלנות רפואית סוכרת הריון - נטען כי לא נערכו בדיקות המתאימות לפני הלידה ולא אובחנה העובדה שהעובר היה עובר גדול יחסית, כמו כן, לא ננקטו האמצעים הדרושים לביצוע הלידה בלא לפגוע בו, ובכך שחילוצו בוצע בצורה קשה ובלתי מיומנת. התובע טוען כי השימוש בשולפן ריק (ואקום) במהלך הלידה בוצע בצורה רשלנית ובלא הצדקה רפואית.

רשלנות רפואית רעלת הריון - המחלוקת בית הצדדים היתה האם התקיימו גורמי סיכון להתרחשות סיבוך של פרע כתפיים, אשר חייבו לסיים את ההיריון בניתוח קיסרי.

רשלנות רפואית סטרואידים - נטען כי הצוות הרפואי המטפל היה צריך לשקול מתן סטרואידים כטיפול מניעתי למניעת סיבוכי פגות אפשריים שכן לאישה היו מספר גורמי סיכון ללידה מוקדמת ובעטיו של כל אחד מהם כאמור, הייתה בסיכון גבוה.

רשלנות רפואית מום מולד - התובעים טענו כי הרופאים אשר ערכו את בדיקת האולטראסאונד התרשלו בכך שלא זיהו את מום העובר. כמו כן, נטען כי התובעת הוטעתה לחשוב שמצב העובר תקין.

רשלנות רפואית פיגור שכלי - נטען כי רופא הילדים התרשל בכך שכשל באיבחון מוקדם של התובע כמי שסובל מפיגור שכלי. נטען כי השיהוי בגילוי עובדה זו גרם להחמרת הנזק, קרי מניעת שיפור מצבו הרפואי של הילד.

רשלנות רפואית כליה אגנית - נטען כי מחדלי הנתבעות הינן בכך שלא הוצע לאֵם התובע לעבור בדיקת שקיפות עורפית, לא ניתנו לה הסברים מספיקים, הרופא לא הפנה אותה ליעוץ גנטי, וכי אילו היתה מופנית ליעוץ גנטי, היה היועץ מפנה אותה, לביצוע בדיקת מי שפיר וזאת עקב ממצאים של אגני כליה מורחבים, אורך ירך קצר והעובדה שהיא לא ביצעה בדיקת שקיפות עורפית.

רשלנות רפואית מום בלב - השאלה המהותית והעיקרית לדיון בתיק האם המום ממנו סבל העובר מקים עילת תביעה של הולדה בעוולה.

פיברוזיס רשלנות רפואית - לאחר לידתו, ילד אובחן כמי שסובל מסיסטיק פיברוזיס עם אי ספיקת הלבלב. הוגשה על ידי התובעים (הילד ושני הוריו) לנזקי גוף בעילה של הולדה ברשלנות.

רשלנות רפואית הירשפרונג - נטען כי הנתבעים ברשלנותם גרמו לכך שכל המעי הגס וחלק מהמעי הדק של התובע נכרתו בניתוח וכי בגין כך נותרה לתובע נכות ניכרת. רשלנות רפואית באבחון 

רשלנות רפואית פגיעה בפוריות - הוסכם על הצדדים כי היה צריך לבצע גרידה וכי לאחר פעולת הגרידה הופיעו ברחמה של התובעת הדבקויות.המחלוקת היתה מהו הגורם להופעת ההדבקויות והאם מקורו ברשלנות.

רשלנות רפואית בהפריה חוץ גופית - בין הטיפולים הרפואיים, המחייבים הסכמה בכתב, מצויים גם טיפולי הפריה חוץ גופית. על פי חוק זכויות החולה ועל פי תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), נדרשת הסכמת הבעל לכל פעולה הכרוכה בהפריה חוץ גופית.

רשלנות רפואית בהריון חוץ רחמי - התובעת סבלה מדלקת כבד כרונית אשר מחמירה בהיריון. נטען כי טיפול מוקדם יכול היה להביא להמשך ההיריון עד להבשלה טובה יותר של העוברים.

רשלנות רפואית תסמונת אשרמן - התובעת טענה כי הגרידה שבוצעה ברחמה בסמוך ללידה היתה מיותרת שבעקבותיה היא סובלת מהעדר פוריות כתוצאה מהתפתחות 'תסמונת אשרמן' ולשיטתה האחריות לכך מוטלת על בית החולים בשל הטיפול הרשלני שהעניק לה.

רשלנות רפואית התקן תוך רחמי - המחלוקת ביתה האם היה מחדל רפואי רשלני לאתר במסגרת בדיקות שנערכו לאם, לקראת ההיריון או במהלכו, את קיומה או החשש לקיומה, של לקות בעובר העתיד להיוולד, או במחדל לספק להורי היילוד מבעוד מועד מידע נדרש.

רשלנות רפואית הפלה - המחלוקת בית הצדדים היתה לגבי שיעור הנזק בר-הפיצוי בגין לידתו של ילד בריא שנולד לאם שהריונה לא הופסק עקב רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית גרידה - התובעת טענה כי בית החולים התרשל בביצוע גרידה, והרופא שביצע את הגרידה ניקב לא רק את הרחם אלא גם את החלחולת, דבר שגרם לדלקת שגררה בעקבותיה את הוצאת כל אברי הרבייה של התובעת וגרם לה לנכות.

רשלנות רפואית עקרות - נטען כי הניתוח הקיסרי נעשה ברשלנות, ובעקבותיו איבדה התובעת את יכולתה ללדת ילדים בעתיד.

רשלנות רפואית קשירת חצוצרות - נטען כי נולד לתובעים ילד כתוצאה מהריון בלתי-רצוי שנבע מרשלנות רפואית מצד הנתבעים כאשר האם הרתה למרות שעברה ניתוח עיקור.

רשלנות רפואית להפסקת הריון - פסק הדין עסק בסוגיית סירובה של הועדה להפסקת הריון להיעתר לבקשתה של אם התובעת לאפשר לה הפסקת הריון והאם התרשלה הועדה בכך שלא עקבה אחר ביצוע המלצתה לבדיקת מי שפיר.

אישה בהריון על רקע לבן

 

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה - בית המשפט קבע כי חלה חובה להביא בפני היולדת את האופציות השונות ולהסביר מה הן המשמעויות והסיכונים הכרוכים בכל אופציה, כמו כן נקבע כי כאשר ישנם גורמי סיכון ללידה על רופא המחלקה ליזום מעקב אחר התפתחות הלידה וכן להתריע מראש כי הלידה צפויה להסתבך.

רשלנות רפואית קרע בלידה - נטען כי התרשלות הנתבעים מתבטאת בהליך הלידה, שכלל טיפול על-ידי מתמחה, מתן פיטוצין, אשר הגביר את ההתכווציות וגרם לסיכון גבוה יותר של קריעת הרחם, הימנעות מביצוע הלידה בניתוח קיסרי, על אף בקשת התובעת, בקשת בעלה ובני משפחתה, עקב הכאבים הקשים שסבלה מהם, בשל התארכות משך הצירים. כמו כן נטען לקיומה של רשלנות עקב הטיפול שלאחר האבחנה בקרע ברחם.

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי - נטען כי היולדת לא נבדקה בעת קבלתה לאשפוז, לא נאסף מידע על גילה ומצבה הרפואי, על הפלה שעברה, וכן לא נבדק משקלו של הילוד וכי חדר הלידה לא אויש בצוות מקצועי, מוסמך ומיומן.

רשלנות רפואית בזריקת אפידורל - המחלוקת בין הצדדים היתה האם הסכימה התובעת מדעת לקבלת זריקת אפידורל לאחר שהוזהרה מפני כל הסיכונים האפשריים והאם פגעה בה הזריקה האפידוראלית שקיבלה במהלך והותירה נכות.

רשלנות רפואית בטיפול בפגים - נטען כי הרופאים התרשלו במהלך הטיפול הרפואי שהעניקו לתובע לאחר לידתו, התרשלות שמקורה במעקב ובהשגחה אחר מצבו הרפואי כפג. כן נטען, כי הנתבעת כשלה בכך שלא שמרה מסמכים רפואיים שנכתבו במהלך אשפוזו של התובע בפגייה, דוגמת גיליון מעקב יומי המשקף את מועדי ביקורי הרופאים והאחיות, רישומים בדבר לחץ דמו של התובע, ריכוזי החמצן והגזים בדמו, סוגי התרופות ודרכי נתינתם, הפסקות נשימה ומועדי הטיפול עקב כך.

רשלנות רפואית לידה שקטה - נטען כי הנתבעת ניהלה את מעקב ההיריון בחוסר מקצועיות וחוסר מיומנות, לא התייחסה ברצינות כנדרש לתלונות התובעת באשר לתנועות עובר מועטות ותלונותיה בדבר מיעוט תנועות עובר אף לא נרשמו ברשומה הרפואית.

כמו כן נטען כי הנתבעת לא הדריכה את התובעת כיצד עליה לערוך מעקב אחר תנועות עובר ובאיזו תדירות היא אמורה לחוש תנועות עובר בשלב מתקדם של ההיריון ולא שמרה על התיעוד הרפואי הנוגע לבדיקות ולטיפולים הרפואיים שניתנו לתובעת ובכלל זה רישומי בדיקות המוניטור העוברי שבוצעו לה וזאת בניגוד לדין.

רשלנות רפואית שארית שליה - נטען כי התקיימה התנהלות רשלנית בעת ביצוע הניתוח הקיסרי, שבעטיה, לטענת התובעת, לא אובחנה ולא הוצאה כבר בסיום הניתוח הקיסרי שארית השליה מרחמה.

רשלנות רפואית כריתת רחם - לטענת התובעת נגרמו לה נזקים אלה ע"י עובדי הצוות הרפואי של ביה"ח בו עברה את הניתוח הגניקולוגי, שלפי הנטען פעלו ברשלנות.

רשלנות רפואית בלידת עכוז - המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אם המומים מהם סובל התובע נובעים מתשניק סב-לידתי הנובע מרשלנות של הנתבע במהלך הלידה, או, כטענת בית החולים, המדובר בפגם גנטי, ולמיצער, כי לא היתה רשלנות בלידה.

רשלנות רפואית בלידת מלקחיים - התינוק סבל בעיקר משיתוק מוחין, המחלוקת בין הצדדים היתה שאלת הרשלנות בלידת מלקחיים והקשר הסיבתי לנזק.

רשלנות רפואית היפוקסיה - נטען כי עקב ליקוי באספקת החמצן למוח במהלך האשפוז נגרם נזק כבד לתינוק. כמו כו נטען למספר ליקויים ברישומים הרפואיים.

רשלנות רפואית שיתוק ארב - במהלך לידתו של התינוק בלידה לדנית נכלאו כתפיו מאחורי עצמות האגן של האם. התובעים טענו כי היה בניתוח קיסרי, כדי למנוע את הנזק למקלעת הברכיאלית של התינוק.

רשלנות רפואית צהבת - כתוצאה מפירוק הדם בצפלוהמטומה, פיתח התינוק צהבת קשה, אשר הצריכה את החלפת דמו. בית המשפט ציין כי יתכן בהחלט שהצוות הרפואי לא העריך נכונה את חומרת המצב, אלא רק לאחר גילוי הצהבת החמורה והעליה התלולה בבילירובין שהצריכה החלפת דמו של התינוק.

רשלנות רפואית שיתוק מוחין - התובע נולד כשהוא סובל משיתוק מוחין ומוגבלויות נוספות ונקבע כי תהליך לידתו היה מלווה בכשלים מצידם של הנתבעים, המגיעים כדי רשלנות, והם שגרמו לנכותו.

 

אורטופדיה

רשלנות רפואית בקרסול - התובעת נפצעה בביתה, בקרסול רגלה השמאלית משבר של כוס זכוכית שהתנפצה, לטענתה נהגו הנתבעים ברשלנות בטיפול הרפואי, החל מאי אבחון קרע ובעקבות מחדל זה מתן ההמלצות השגויות לטיפול בפציעה.

רשלנות רפואית אורטופדיה - התובעת טענה שהנתבעים התרשלו בכך שטיפלו בה בטיפול שמרני במשך כ- 5 חודשים, מבלי להציע לה טיפול ניתוחי. כתוצאה מכך, נוצר לחץ על העצב אשר גרם לנזק שורשי ואם היו מפנים אותה לטיפול ניתוחי בשלב מוקדם יותר, הייתה התובעת מגיעה לטיפול הניתוחי בנזק שורשי קטן וסיכויי החלמה גבוהים מאוד.

רשלנות רפואית שברים - התובע נותח לצורך קיבוע שבר, במהלך הניתוח נעשה ניסיון קיבוע פנימי של השבר, באמצעות לוחית מתכת וברגים. התובע טען כי הטיפול שניתן לו היה רשלני וגרם לו לנכות אורטופדית בכתף.

רשלנות רפואית באבחון שבר - התובע נפצע באצבע ביד ופנה לחדר המיון בבית חולים. בתום בדיקה הכוללת צילום רנטגן, אובחן נקע במפרק בין הגלילים באצבע. תחת הרדמה מקומית טופל הנקע, כמו כן בוצעו צילומי רנטגן נוספים. התובע טען כי נותרה לו נכות באותה אצבע, אשר נגרמה כתוצאה מרשלנותם של הרופאים, שלא אבחנו, כי נגרם לו שבר באצבע.

רשלנות רפואית גבס - התובע טען כי אילו היה מטופל על ידי קיבוע בגבס, קרוב לוודאי שלא היה מפתח חוסר איחוי וקרוב לוודאי לא היתה נשארת לו נכות צמיתה.

רשלנות רפואית מפרק הירך - התובעת טענה כי מרגע ביצוע האבחנה ועד לרגע סיומו של הניתוח המורחב, התרחש רצף של תקלות ואירועים אשר יש בו כדי לבסס רשלנות, או לכל הפחות, להעביר אל הנתבעים את הנטל להוכיח שלא התרשלו.

רשלנות רפואית צילום רנטגן - התובע טען כי צילום רנטגן עמוד השדרה שבוצע, היה חלקי ולכן אסור היה להסתמך עליו, צילום הרנטגן פוענח בטעות כתקין, היה מקום לבצע סי.טי עמוד שדרה צווארי, שלא בוצע, היה מקום להזמין יעוץ נוירוכירורגי ו/או יעוץ אורטופד מומחה לעמוד שדרה, שלא הוזמן. כתוצאה מהכשלים בטיפול פענוח מוטעה, אי ביצוע סי.טי ואי הזמנת יעוץ מתאים לא טופל הנזק בעורק והעדר הטיפול הוא שגרם לתוצאה קשה.

רשלנות רפואית בשורש כף יד - התובע טען שלא ידע על הסיכון ללקות בתסמונת בעקבות הניתוח עת החתימו אותו על טופס ההסכמה. לו היה יודע על הסיכון, לא היה מסכים לביצועו ולא היה לוקה בתסמונת.

רשלנות רפואית בלט דיסק - הוגשה תביעה לגבי שני ניתוחים שבוצעו בעמוד השדרה. התובעת טענה כי קיבלה טיפול כירורגי ללא אבחנה ברורה ומדויקת וללא בירור אבחנתי מקיף ע"י הצוות הרפואי שטיפל בה.

רשלנות רפואית פריצת דיסק - התובעת סבלה מבעיות גב במסגרת הטיפול, הוזרק לה לידוקאין, שזהו חומר מרדים ומשכך כאבים. נטען כי לאחר מתן הזריקות בגב מצבה לא רק שלא השתפר אלא החמיר וגרם לה לנכות.

רשלנות רפואית בניתוחי גב - התובע טען כי לא נתן הסכמה מודעת ומושכלת לביצוע הניתוח בגב. לטענתו, אילו נתנו לו הנתבעים את ההסברים המתחייבים מן החוק, הוא היה מסרב לעבור את הניתוח. על כן התנהגותם של הנתבעים מהווה, לטענתו, תקיפה.

כמו כן, טען כי הניתוח לא היה הכרחי במצבו, וכי מבין האפשרויות שעמדו בפני הרופא המנתח הוא בחר בניתוח בעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר.

רשלנות רפואית עקמת - נטען כי בגין מעקב הריון רשלני ובגין התרשלות בביצוע ופענוח בדיקות אולטראסאונד, לא נתגלו מומים, לרבות עקמת וכן לא סווג הריונה של התובעת כהריון בסיכון גבוה, היא לא הופנתה לביצוע סקירת מערכות ולביצוע סקירה מורחבת ומכוונת.

 

מוות בעקבות רשלנות רפואית

מוות עקב רשלנות רפואית - לטענת התובעים, מותו של המנוח היה ניתן למניעה, והתרשלותו של בית החולים באופן הטיפול בו בעת שהותו בבית החולים היא שגרמה למותו.

גרימת מוות ברשלנות רפואית - נטען כי הרופאה המרדימה הזרימה בתחילת הניתוח חומר ההרדמה מסוג אלוטן לגוף המנוחה באמצעות מסיכה שהונחה על פניה בריכוז של 5%. החדרת אלוטן לגוף מנותח בריכוז הנ"ל, למשך למעלה ממספר דקות, מביאה לדיכוי שריר הלב ולדום לב, על כן על המרדים להפחית את ריכוז האלוטן למינון של אחוז עד 2% למשך כל יתר מהלך הניתוח.

הרופאה לא הפחיתה את ריכוז הגז המוזרם לגוף המנוחה, וכתוצאה מכך זרם הגז באותו ריכוז במשך 45 דקות לגופה של המנוחה דבר שגרם לדום לב ולהפסקת אספקת חמצן למוח.

 

רפואת שיניים

תביעות רשלנות רפואית נגד רופא שיניים או מרפאת שיניים מוגשות בעילות שונות ביניהן הפסקת טיפול שיניים בשל חוב כספי, חוסר מיומנות של נותן טיפול השיניים או הסמכה לבצע את הטיפול בדרך בה הוא בוצע, נזקים העלולים להיגרם בגין עקירת שיניים מיותרת, הזרקת חומר הרדמה באופן לקוי וכדומה.

תיתכן רשלנות בבדיקות מקדימות שנעשו למטופל אשר בגינן בוצע טיפול לקוי או נזקים שנגרמו בגין רשלנות במעקב של רופא השיניים לאחר הטיפול הלקוי כגון היווצרות דלקות שונות כמו כן ישנם מקרים בהם ישנה חריגה מתוכנית הטיפולים אשר נקבעה לפני הטיפול.

בנזקים שנגרמים עקב טיפול שיניים רשלני הפיצוי כולל במרבית המקרים את ההוצאות כספיות בגין הטיפול הרשלני והוצאות בגין הטיפולים רפואיים שהנפגע עוד יזדקק להם בעתיד על מנת לטפל בנזק שנגרם לו כתוצאה מטיפול השיניים הרשלני.

פה פתוח בבדיקת שיניים

תביעה נגד רופא שיניים - נטען כי רופא השיניים התרשל בטיפול, כך למשל ביצע ניתוח לקוי של הרמת רצפת הסינוסים, וכן ביצוע כושל בהשתלת שתלים בחלל פיה.

רשלנות רפואית בטיפול שיניים - התובע טען כי כתוצאה מהטיפול נגרמה לו הפרעה אסטטית בשל חוסר של ארבע שיניים ובשל הצפיפות בשיניים התחתונות הקדמיות שנותרה בעינה כמו כן טען כי הוא סובל מכאבים באזור.

רשלנות רפואית רופא שיניים - כאשר התובעת חזרה לביתה היא גילתה כי רופא השיניים עקר את השן הלא נכונה. על כן חזרה למחרת למרפאתו והתלוננה כי עקר את השן הלא נכונה. הרופא טען כי היה צורך לעקור גם את השן שעקר בפועל, והוסיף ועקר גם את השן שבה היה החור.

רשלנות רפואית מרפאת שיניים - רופא שניים בעל מרפאה פרטית ואנשי מרפאתו, בצעו בתובעת טיפולי שיניים שמשכו 18 חודשים לשם שיקום. התובעת טענה כי הרופא לא גילה לה מראש כי הטיפולים היו לשווא, אמורים להחזיק רק 3-4 שנים, ולמעשה היה עליו להציע לה מראש טיפול בשתלים באופן שהטיפול היה מחזיק מעמד זמן רב. נוסף לכך טוענת התובעת כי מצבה שיניה לאחר הטיפולים הורע והיא סובלת מכאבים.

רשלנות רפואית פיזיותרפיה לאחר טיפול שיניים - נטען כי הרופא התרשל בכך שלא התייעץ עם רופא בכיר בטרם נתן את ההוראה לפיזיותרפיסט. ביצוע הטיפול הפיזיותרפי במצבו המיוחד של התובע היה אסור.

רשלנות רפואית שיניים לילדים - כתוצאה מזריקת אלחוש מקומית, אותה קיבלה ידלדה במסגרת טיפול השיניים, נגרם לה נזק מוחי שהביא, בין היתר להפרעות נוירולוגיות והותיר אותה כשהיא סובלת משיתוק מפלג גופה השמאלי, לרבות עקמת בגב, מגבלות בגפיים ובעיות אורולוגיות.

רשלנות רפואית אורתודנטיה - לטענת הורי המטופלת, לאחר הטיפול שיניה של המטופלת החלו להתעקם והמצב לא השתפר גם לאחר מספר ניסיונות באמצעות שלוש פלטות נוספות. כמו כן נטען כי הקיבוע אשר ביצעה הרופאה למטופלת נשבר והשיניים התעקמו לחלוטין, ולכן בתם מטופלת כיום אצל אורתודנט אחר.

רשלנות רפואית טיפול שורש - התובעת טענה כי טיפול השורש בשן בוצע ללא צורך ומשמעותו כי התובעת תזדקק בעתיד לכתר או לשחזור דומה בשן זו.

רשלנות רפואית בעקירת שן בינה - תביעת פיצויים בגין עקירת שן שהסתבכה והסתיימה במוות עקב התפרצות דלקת.

רשלנות רפואית שיקום הפה - נטען כי הרופאים במרפאת השיניים לא נהגו כרופאים סבירים, לא בחנו את תלונותיה של התובעת וכתוצאה מכך העניקו לה טיפול שגוי שאינו עומד בסטנדרטים הרפואיים.

רשלנות רפואית בשיקום שיניים - התובעת טענה כי רופא השיניים התקין בלסתה התחתונה גשר שאינו תקין, ללא התאמה לסגר הטבעי של פיה ובניגוד למקובל. כתוצאה מהטיפול נוצרו כאבים ולחצים על הלסת העליונה, אלו גרמו לשבירת שן ולהזדקקותה לטיפול שיקומי.

רשלנות רפואית השתלת שיניים - נטען כי כתוצאה מהשתלים בלסת התחתונה, נפגעו עצבי הפנים ואילו כתוצאה מהשתלים בלסת העליונה חדרו הם לחלל הסינוס המקסילארי השמאלי וגרמו לסינוסיטיס כרונית.

רשלנות רפואית כללית סמייל - הוגשה תביעת רשלנות רפואית בטענה כי התבעת התרשלה בביצוע התקנת שיניים תותבות לתובע.

רשלנות רפואית מכבידנט - נטען כי בשל ביצוע גשרים שלא לפי העקרונות הבסיסיים ברפואת שיניים, ברמה דנטלית ירודה ביותר, הועברו כוחות הלעיסה מהמשנן לפרקי הלסת ולשרירי הלעיסה וגרמו לתובע להפרעות תפקודיות קשות ביותר.

רשלנות רפואית עקירת שיניים - נטען לרשלנות רפואית באי בצוע צילום פנורמי וצילום סי.טי. לפני ביצוע העקירות והסתפקות בצילום פריאפיקלי ואי החתמת התובעת על טופס הסכמה מדעת לגבי עקירת השיניים ואי מתן הזהרה לגבי הסיכונים הצפויים.

רשלנות רפואית בהרדמה - נטען כי נגרם נזק עצבי בפנים כתוצאה מזריקת הרדמה מקומית שבוצעה במהלך טיפול שיניים.

 

פסיכיאטריה

רשלנות רפואית אשפוז פסיכיאטרי - נטען כי הנתבעים התרשלו בעת מתן טיפול רפואי, הנוגע למצבו הנפשי של התובע, כאשר בעקבות אי מתן טיפול נכון ומידע עדכני להוריו, שוחרר התובע לחופשה בבית הוריו, ושם עבר ניסיון התאבדות של קפיצה מחלון חדרו.

רשלנות רפואית סכיזופרניה - נטען כי הרופאים במרפאה הנפיקו למנוח מרשמים לתרופות "ריטאלין" ו - "קונצרטה", שהם חומרים פסיכואקטיביים מעוררים, הידועים כעלולים לגרום להתפרצות פסיכוזות או החרפתן. כמו כן, נטען כי טיפול זה ניתן למנוח אף שעל פי המסמכים הרפואיים מזיו וממזרע, הריטאלין הוא שגרם בעבר להתפרצות הפסיכוזה אצלו.

רשלנות רפואית פסיכיאטרית - נטען כי בית החולים התרשל בטיפול הרפואי שניתן לאֵם כשהיתה מאושפזת בהריון במחלקה הפסיכיאטרית מפני שהצוות הסיעודי לא היה מודע לכך שמדובר בהריון בסיכון גבוה ולא היה מוכן לאפשרות של לידה מוקדמת במחלקה, לא בוצע מעקב אחר אורך צוואר הרחם, המסייע בניבוי לידה מוקדמת, לא בוצעה בדיקת צוואר הרחם לאחר נפילתה של האֵם, לא ניתן לאֵם טיפול אנטיביוטי חרף הימצאו של חיידק בגופה שעלול לגרום ללידה מוקדמת ולהזיק לה ולעובר.

רשלנות רפואית של פסיכיאטר - בית המשפט ציין בפסיקתו כי אין לאשפז חולה נפש אשפוז כפוי בבית חולים אם ניתן לטפל בו ולהגן על שלום הציבור באמצעות טיפול מרפאתי כפוי.

רשלנות רפואית בחולי נפש - התובעים טענו כי המנוחה התאבדה שעה שנמצאה תחת השגחה בטיפולם של הנתבעים, עוד הסתבר כי לא נטלה המנוחה את תרופותיה.

רשלנות רפואית התאבדות - נטען כי התאבדותו של המנוח קשורה באופן ישיר למחלת הנפש ממנה סבל וניתן היה לצפות את התנהגותו האובדנית של המנוח, ניתן היה למנוע זאת באמצעות שיבוצו במסגרת מוסדית ממושכת או על-ידי מעקב צמוד כנדרש, כי מטפליו של המנוח לא טיפלו כראוי במקרה ולא הקפידו על טיפול ומעקב נכונים.

רשלנות רפואית נזק נפשי - הפרעות נפשיות יכולות להתבטא בחרדה,דיכאון, הפרעות בתפיסה, הפרעות שיפוט, ליקוי תפקוד. על מנת להוכיח פגיעה נפשית יש צורך בחוות דעת פסיכיאטרית של מומחה.

הלכת אלסוחה רשלנות רפואית - הפסיקה הכירה בזכאותם של הורים לפיצויים בשל אובדן עובר שנגרם ברשלנות, לרבות לפיצוי על נזק לא ממוני של כאב וסבל הנגרמים להם, אף אם לא נגרמה למי מהם נכות נפשית.

 

אנדוקרינולוגיה

רשלנות רפואית אנדוקרינולוג - נטען כי הרופאים לא אבחנו במועד תסמונת קושינג מרכזית-משנית למיקרואדנונמה פיטואיטארית, חרף סימפטומים חיצוניים ברורים אשר הופיעו כשלוש שנים טרם גילויה.

רשלנות רפואית כריתת בלוטת התריס - נטען כי בשל מצבה הקרדיאלי של התובעת ובשל העובדה כי היא מקבלת קומדין על בסיס קבוע, היה עדיף לטפל בה ע"י מתן מנה גבוה של יוד 131 וללא התערבות כירורגית על כל הסיכונים הכרוכים בכך לאור מצבה. כמו כן היה כל הכירורג לבצע זיהוי של העצב החוזר טרם כניסתו לגורגרת על מנת לשמור עליו, דבר שהיה מונע את השיתוק מיתר הקול.

 

רשלנות רפואית בצבא

רשלנות רפואית אגף השיקום - המחלוקת היתה בשאלה האם היה איחור באבחון מחלת הדלקת הכיבית של המעי הגס ממנה ובמידה שכן, האם נגרם נזק בשל האיחור באבחון זה.

רשלנות רפואית בטיפול בחיילים - נטען כי היתה רשלנות רפואית מצד הגורמים המטפלים אליהם נשלח המנוח על ידי הצבא.

רשלנות רפואית במהלך שירות צבאי - נטען לאבחון מאוחר של מחלת טרשת נפוצה במהלך השירות הצבאי.

רשלנות רפואית בצבא - נטען כי אבחון מחלתו בצבא נעשה בשלב מאוחר יחסית, ורק לאחר מספר התקפים. לפיכך הוא טוען כי עקב האבחון המאוחר ואי קבלת טיפול במועד , הוחמר מצבו הבריאותי .

רשלנות רפואית חייל - נטען כי בניתוח נפגעה מערכת האוזן הפנימית ונגרם ליקוי עצבי תחושתי בשמיעה ויש קשר נסיבתי בין הניתוח שבוצע תוך כדי השירות, והליקוי בשמיעה באוזן שמאל.

 

רפואת ילדים

רשלנות רפואית קטין - במקרה של חישוב הנזק בתביעות רשלנות רפואית של קטינים, כושר השתכרותם אינו ידוע ובמקרים בהם בית המשפט קובע הפסד השתכרות עתידי של קטינים, נעשה שימוש נפוץ בשכר הממוצע במשק.

קביעת בסיס זה מתבססת על אי הידיעה, באיזה מקצוע היה בוחר הקטין אלמלא התאונה, ומה תהיה משכורתו בעתיד.

רשלנות רפואית רופא ילדים - נטען כי הרופאה התרשלה בכך שלא חשדה מוקדם יותר באפשרות קיומו של הגידול והיה עליה לנקוט באמצעים הדרושים עוד בסמוך ככל האפשר לתלונה הראשונית של התובעת על כאבי הראש, לא כל שכן זמן קצר לאחר מכן, כשהתלונות חזרו על עצמן.

 

שלושה רופאים בניתוח

אונקולוגיה - סרטן

רשלנות רפואית באבחון סרטן - נטען שהטיפול של רופאי קופת חולים במנוחה היה רשלני וכתוצאה ממנו נגרם איחור באבחון מחלתה של המנוחה. עוד נטען כי בשל האיחור רשלני באיבחון המחלה נגרעו סיכויי ההחלמה של המנוחה.

רשלנות רפואית בגילוי סרטן - נטען כי הרופאים ובכללם רופאת המשפחה, התרשלו בטיפול בתובעת, התרשלות שהובילה לאיחור באבחון מחלת הסרטן שקיננה בגופה, עד אשר הגיעה למצב של חסימת מעיים מלאה ונאלצה לעבור ניתוח חירום, מורכב ומסובך שהותיר בה נכות קשה ובנוסף נדרשה לטיפול כימותרפי, במשך שישה חודשים.

רשלנות רפואית גידול בראש - נטען לרשלנות רפואית בניתוח  להסרת גידול שפיר במוח, כן לאחר הניתוח נתגלה כי התובעת סובלת מנזקים חמורים שונים בגופה.

לוקמיה רשלנות רפואית - המערער ביקש להכיר בו כמי שמחלתו, לוקימיה מסוג "תאי שיער", הוחמרה עקב איחור באבחון ובטיפול בצבא.

רשלנות רפואית לימפומה - התובע ייחס לרופאים ולצוות הרפואי שטיפל בו במהלך האשפוז, רשלנות, אם באבחון המוטעה של המחלה ממנה סבל בעת אשפוזו ואם בטיפול כימותרפיה (רשלנות רפואית כימותרפיה) שניתן לו עקב כך, שגרם, לטענתו, לנזקים גופניים קשים.

רשלנות רפואית סרטן השד - נטען לרשלנות רפואית של בית החולים בשל איחור בביצוע בדיקת ממוגרפיה בגינו לא אובחן מבעוד מועד גוש ממאיר ולא בוצעה כריתה של הגוש. כתוצאה מכך, משאובחן הגוש באיחור, הסתבר כי מדובר בגידול ממאיר בשלבים מתקדמים.

רשלנות רפואית באבחון סרטן השד - לטענת התובעת, ניתן היה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם. העובדה כי רופא משפחה לא הפנה אותה התובעת לבדיקות מקיפות, החמירה לטענתה את מצבה וכי לא קבלה את הטיפול הרפואי המתאים בבית החולים מבלי שהרופאים המטפלים מתייעצים עם אונקולוג לעניין צורך בטיפול כימותרפי מקדים שהיה בו כדי לשמר את השד, להקטין את גודלו של הגידול ובכך למנוע כריתה מלאה.

רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה - התובעת טענה לרשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן שד גרורתי. לטענתה התלוננה במשך שנים בפני הופאים על כאבים בחזה, קשיי נשימה, שיעולים, כאבים ביד, אך הרופאים שטיפלו בה התעלמו מתלונותיה.

רשלנות רפואית ביופסיה - התובע טען כי  נותח על בסיס החשד למחלת ההודג'קין לאחר בדיקת ניקור, ושישה ימים קודם נתן בדיקת דם, אולם לא צוין כי דם נלקח ממנו ולא צוינו תוצאות הבדיקה וכן על פי המסמך לא נמצאו סימנים לגידול, ואובחן כי מדובר בסימנים תגובתיים לדלקת.

רשלנות רפואית סרטן העור - נטען כי כי האבחון המוטעה של נבוס שפיר במקום מלנומה ממאירה, היה לא רק שגוי אלא גם רשלני וכי עקב האבחון המוטעה לא ניתנו למנוח הטיפולים המתאימים, שאילו היו ניתנים לו, היו מביאים לריפויו המוחלט.

רשלנות רפואית מלנומה - נטען לרשלנות רפואית באבחון נגע עורי שהוסר מירכו של התובע ואובחן כנגע שפיר שהוצא בשלמותו, בעוד שעל פי הנטען היה מקום לאבחנו כנגע ממאיר.

רשלנות רפואית סרטן הערמונית - התובע טען שהמעקב אחר תלונותיו היה רשלני וחסר, לא בוצעו לו הבדיקות ההכרחיות כמתבקש מתלונותיו, ומשכך אובחנה מחלתו באיחור ובשלב שבו היתה עם פיזור מקומי ואפשרות שהגידול פרץ מעבר לאיבר המקור.

רשלנות רפואית סרטן צוואר הרחם - נטען לרשלנות רפואית בגין אי-אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם וכי אילו היה הסרטן מאובחן מוקדם, לא היה צורך בכריתת כל הרחם.

 

הקרדיולוגיה - לב

רשלנות רפואית התקף לב - התובעים טענו כי נעשתה שגיאה חמורה באיבחון ובטיפול במנוח, בשני המועדים בהם הגיע לחדר המיון של בית החולים, שכן הסימפטומים מהם סבל המנוח - כאבים בחזה במנוחה מלווים בהזעה ומשתפרים לאחר טיפול בקורדיל – מהווים באופן חד משמעי ביטוי לתעוקת חזה בלתי יציבה ולעיתים אף לאוטם.

רשלנות רפואית באבחון התקף לב - התובע טען כי האבחנה בבית החולים הייתה שגויה וכי היה מדובר באוטם של שריר הלב. המחלוקת הייתה האם האבחון השגוי עולה כדי רשלנות ואם כן האם בעטיו נגרם נזק לשריר הלב של התובע, או שהוא נגרם עוד בטרם הגיע לבית החולים.

רשלנות רפואית בקרדיולוגיה - התובעים טענו למחדלים ולהעדר טיפול רפואי סביר, מיומן וראוי. נטען בין היתר, כי אי ביצוע ניתוח וכן הפסקת תרופת הקומודין למשך שנתיים גרמו להחמרת מחלתו הקרדיאלית של התובע מפרפור התקפי לפרפור כרוני ואפשרה היווצרות קרישים אשר גרמו לאוטם המוחי ולנזקים הבלתי הפיכים.

רשלנות רפואית בניתוחי לב - הצוות הרפואי טיפל הנשים את התובעת בלחצים גבוהים, והציל את חייה, אך לחץ ההנשמה היה כה רב, עד כי ריאותיה התפוצצו והאויר חדר אל בית החזה. היה צורך להחדיר מחטים לבית החזה ולבצע חיתוכים בדופן בית החזה, לשם הוצאת עודפי האויר מגופה. למרות זאת, לא חל שיפור במצב, אלא לאחר החלפת קנה הנשימה (טובוס), שהיה סתום. עם החלפתו, השתנה המצב לטובה באופן מיידי. בעקבות כל זה, לקתה התובעת בפיגור שכלי ובנכות של 100 אחוזים לצמיתות.

רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח - התובע טוען כי לפני הניתוח מצבו הבריאותי היה תקין, וכי עקב רשלנות הרופאים בעת ביצוע הניתוח, נגרם לו שיתוק של הסרעפת. לטענתו, גם מהלך הניתוח היה רשלני מכיוון שהמעקפים שביצעו הרופאים היו ארוכים מדי, ועל כן זרימת הדם דרכם לקויה.

בהקשר זה נטען, כי בית החולים התרשל בכך שהעסיק צוותים רפואיים נעדרי ניסיון מקצועי, וחסרי יכולת להתמודד עם סיבוכים הנגרמים במהלך ניתוח.

רשלנות רפואית צנתור - התובע טען כי עקב תקלה במכשיר שארעה במהלך ביצוע צנתור לב, ניזוקה ידו הימנית וכי חסימה של עורק ברכיאלי הינה סיבוך שכיח בצנתור דרך העורק הברכיאלי, ועל כן אין משתמשים בשיטה זו עוד.

רשלנות רפואית בצינתור לב - התובעים טענו לרשלנות רפואית בטיפול במנוח, לפני הצינתור, באי מתן טיפול אנטיביוטי למנוח עובר לניתוח המעקפים, בהעדר איבחון הזיהום למרות קיומם של סימנים מובהקים לכך, בהחלטה על ביצוע ניתוח פתיחת בית החזה לצורך ניקוז המורסה, באופן ביצוע ניתוח הניקוז של בית החזה בניתוח הסגירה של בית החזה, ואף בטיפול שניתן למנוח ביום האחרון לחייו.

רשלנות רפואית לאחר ניתוח מעקפים - הוגשה תביעה על רשלנות רפואית בטיפול רפואי שניתן למנוח לאחר שעבר ניתוח מעקפים. במהלך הניתוח או בשעות הלילה שאחריו, לקה המנוח בשבץ מוחי איסכמי (אוטם) ונותר עם חסר נוירולוגי קשה בדרגת נכות 100 אחוז ובשלב מאוחר יותר נפטר.

רשלנות רפואית טרשת עורקים - נטען כי הנזק לתובעת נגרם עקב לחץ של כמות הדם הגדולה שהצטברה באיזור על כלי דם היקפיים שהיו פגומים מלכתחילה עקב מחלה טרשתית מפושטת, מה שגרם לפגיעה משמעותית בזרימת הדם ובהמשך לסתימת כלי הדם בגפיים התחתונים.

 

נוירולוגיה

רשלנות רפואית נוירולוגיה - נטען כי האבחנה שבוצעה, לפיה סבלה התובעת מגידול מסוג אסטרוציטומה היתה שגויה, כי הניתוח וההקרנות שנעשו בעקבותיה היו מיותרים ובגדר רשלנות רפואית, וכי נגרם נזק כתוצאה מהתרשלות זו.

רשלנות רפואית נוירוכירורגיה - התובע טוען כי הטיפול הרפואי אשר קיבל היה רשלני, ומשום כך הנתבע אחראי בנזיקין לנכות הנוירולוגית הקשה אשר נגרמה לו כתוצאה מהטיפול.

נטען כי הרשלנות באה לידי ביטוי בכך שהרופא לא נהג בזהירות, באחריות ובמיומנות הנדרשת מרופא המבצע ניתוח מסוג הניתוח שביצע. הוא כלל לא בדק את התובע טרם ביצע בו את הניתוח, ואף לא סיפק לו הסברים באשר לתוצאות האפשריות של הניתוח ומהות הסיכונים הכרוכים בו. בנוסף, נעדר מבית החולים בשלבים הראשונים שלאחר הניתוח ומשום כך לא צפה את הופעתם של הסיבוכים הקשים שנגרמו לתובע בעת זו (קשיי נשימה ושיתוק בארבעת הגפיים).

רשלנות רפואית אפילפסיה - התביעה נסבה על הנזק הנוירולוגי הקשה ממנו סובל המערער, המתבטא בהתקפי אפילפסיה, בפיגור שכלי ומוטורי קשה ופגיעה קשה בראייה.

במהלך הלידה, לאחר יציאת ראש הוולד, נתקעו כתפיו ולבסוף חולץ מבטן אמו על ידי המיילדות, אשר קודם לכן, ומשנוכחו לדעת כי מדובר באירוע של פרע כתפיים, ניסו להזעיק רופא.

רשלנות רפואית שבץ - נטען להתרשלותם של הגורמים המטפלים בכך שבין השאר, בעת הימצאותו של התובע בבית החולים, לא נבדקו תלונותיו בדבר בלבול, היעדר תחושה ברגליים, היעדר אפשרות לעמוד ולחץ דם סיסטולי גבוה.

לטענתו, בהתחשב בנסיבות הגעתו לבית החולים (נפילה), ולאור הממצא של לחץ דם סיסטולי גבוה, היה על רופאי חדר המיון להזמין מומחה נוירולוג בכדי שיבדוק אותו ולו היה נבדק על ידי נוירולוג כבר בחדר מיון, ניתן היה לאבחן במועד מוקדם יותר תחילת התרחשותו של האירוע המוחי ובכך לצמצם את נזקיו ולמנוע התגברות הנזקים והפיכתם לבלתי הפיכים.

רשלנות רפואית בניתוח מוח - במהלך הניתוח ירד ריכוז החמצן בדמה של המנוחה, אובחן תסחיף אויר, החל דימום מאסיבי ולמרות מתן מנות דם התדרדר מצבה. כשהוצאה המנוחה מחדר הניתוח היה מצבה קשה והיא היתה משותקת. כחודש וחצי אח"כ, היא נפטרה.

רשלנות רפואית בניתוח ראש - נטען שתוצאת הניתוח להסרת גידול שפיר בראשה של התובעת היתה גרועה, נגרמה פגיעה בעצבים קרניאלים רבים, פגיעה בגזע המוח ופגיעה בצרבלום וכתוצאה נשארה התובעת עם נכות קשה.

רשלנות רפואית פגיעה בעצב - לטענת התובע, לפני ביצוע ההרדמה, לא ניתן לו הסבר מלא על הסיכונים הכרוכים בהרדמה ספינלית ולא הוצעה לו האלטרנטיבה של הרדמה הכללית.

התובע טען בנוסף, כי הפגיעה ברגלו נגרמה עקב רשלנותו של הרופא המרדים - לגרסתו, לאחר שנוכח כי המחט פגעה בשורש העצב, היה על הרופא המרדים לסגת עם המחט, כדי למנוע פגיעה מיותרת, ולא להמשיך להזריק את חומר ההרדמה באותו מקום אלא לנסות להחדיר את המחט במקום אחר מבלי לפגוע שוב בעצב.

פגיעה עצבית רשלנות רפואית - בניתוח אוזן שנערך בבית החולים, שותק עצב הפנים הימני של המנותח ונקבע, כי לא הייתה רשלנות בעצם הניתוח, אך הייתה רשלנות בגילוי הנזק ובעריכת ניתוח שני (שנכשל) לאיחוי עצב הפנים, שנערך רק עשרה ימים לאחר הניתוח הראשון ולא מיד לאחר מכן, כפי שצריך היה לעשותו.

רשלנות רפואית דימום מוחי - נטען שנכותה של התובעת נגרמה בשל הטיפול בבית החולים שכן היה נכון לטפל בתובעת באמצעות תרופת ה-TPA אותה היה צריך להזריק לה עוד בחדר המיון ואי הזרקתה של התרופה האמורה בחדר המיון היא שהובילה לנכות הקשה.

רשלנות רפואית ניקור מותני - הוגשה תביעת פיצויים בעקבות פטירת ילד כתוצאה מרשלנות הסגל הרפואי שטיפל בו בבית החולים, נטען שהטיפול שקיבל, לרבות ניקור מותני, לא היה מתאים

רשלנות רפואית תסמונת זנב הסוס - התובע אובחן על-ידי הצוות הרפואי של בית החולים, עת פנה לחדר המיון, כסובל מתסמונת זנב הסוס, עם עצירת שתן וירידה בתחושה באזור המפשעה אך ללא חסר נוירולוגי. נלקח לחדר הניתוח, לשחרור הלחץ משורשי העצבים. נטען כי הניתוח לא תוכנן ולא בוצע כיאות.

שלושה רופאים במהלך ניתוח

 

רפואה פנימית

רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה - המוחלוקת בין הצדדם היתה האם התנקבות קיבה בניתוח להצרת הקיבה על ידי טבעת סיליקון מתכווננת, כשלעצמה, הנה סיבוך העולה כדי רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית קרוהן - נטען בין היתר כי מחלתו של החייל החמירה עקב שירותו הצבאי עקב המחדלים של אבחון מאוחר, העדר טיפול מתאים, והטיפול הכירורגי מיותר.

רשלנות רפואית פיסטולה - הוגשה תביעה בגין נזקי גוף בטענת טיפול ומעקב רפואי רשלני של בבית חולים.

רשלנות רפואית דלקת התוספתן - נטען כי הטיפול הרפואי היה רשלני וכי רשלנות זו באה לידי ביטוי  בהערכת הרדיולוג, כי מדובר ככל הנראה במחלת קרוהן, מבלי להביא בחשבון את האפשרות שמדובר בדלקת בתוספתן.

רשלנות רפואית סטומה - נטען לרשלנות במהלך ניתוח באי ביצוע סטומה.

רשלנות רפואית בניתוח לכריתת תוספתן - התובע נותח לכריתת התוספתן. לאחר הניתוח נוצר בקע, והתובע עבר ניתוח מתקן. התובע טען כי נפלה התרשלות בניתוח, בכך שבוצע ע"י רופא מתמחה, ועוזר המנתח היה רופא צעיר לאחר סטאז', וזאת ללא נוכחות של רופא בכיר או מומחה.

רשלנות רפואית אפנדציט - נטען כי הרופאים התרשלו באבחון דלקת התוספתן (אפנדיציטיס) אצל התובע, וכתוצאה מכך אחרו לנתחו, ועל כן נזקק לניתוח גדול יותר, בעל סיכון גדול יותר, ולתקופת אשפוז והחלמה ארוכות יותר, מאשר אם היתה הדלקת מאובחנת קודם לכן והיה מנותח בסמוך לאחר האבחון.

רשלנות רפואית אבנים בכליות - לטענת התובע, לא ניתן לו, לפני ביצוע ההרדמה, הסבר מלא על הסיכונים הכרוכים בהרדמה ספינלית ולא הוצעה לו האלטרנטיבה של הרדמה הכללית. עוד נטען כי הפגיעה ברגלו נגרמה עקב רשלנותו של הרופא המרדים שכן לאחר שנוכח כי המחט פגעה בשורש העצב, היה על הרופא המרדים לסגת עם המחט, כדי למנוע פגיעה מיותרת, ולא להמשיך להזריק את חומר ההרדמה באותו מקום אלא לנסות להחדיר את המחט במקום אחר מבלי לפגוע שוב בעצב.

רשלנות רפואית דיאליזה - נטען כי הטיפול הרפואי בוצע מבלי לקבל את הסכמת המנוחה לביצועו ובנסיבות העניין, ניתן להניח כי לו היו מובאים לידיעת המנוחה הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בביצוע הטיפול, המנוחה היתה מסרבת לבצע את הטיפול.

רשלנות רפואית גסטרו - נטען כי שהרופאים שטיפלו בתובע בבית החולים טעו בשיקול דעתם בעניין המועד לחידוש הטיפול במדללי דם ובכך התפתח קריש על גבי המסתם התותב ושליחת תסחיף למוח וכי הרופאים לא חידשו בזמן את הטיפול במדללי הדם וחשפו את התובע לסיכון של היווצרות קרישים שהינו סיכון הרבה יותר גבוה מהסיכון של דימום.

רשלנות רפואית כריתת כליה - נטען לטיפול רפואי רשלני בטענה שלאחר גילוי הממצא בכליה אצל התובעת, היא לא טופלה ובסופו של יום נדרשה לעבור ניתוח חירום וכריתה מלאה של הכליה. נטען כי כי לו הייתה מטופלת כראוי והיה מתבצע מעקב אחר מצבה, ניתן היה להציל את כלייתה ולא הייתה נדרשת כריתה מלאה שלה ולהיותה בסכנת חיים.

רשלנות רפואית כליות - נטען כי כתוצאה מהטיפול והאבחון הכושל - נגרם לתובע נזק לצמיתות, וכי נזק זה נגרם עקב רשלנותם או הפר חובות שבחוק של המדינה וקופת החולים.

רשלנות רפואית כיס מרה - הוגשה תביעת רשלנות רפואית בגין בניתוח הוצאת כיס מרה. נטען כי לא צריך היה לחתוך את צינור המרה המשותף. חרף זאת צינור המרה המשותף נחתך ומבחן התוצאה מוליד את הרשלנות, כמסקנה משפטית מתחייבת מן התוצאה העגומה.

רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה - נטען כי בית החולים התרשל בטיפול הרפואי שניתן לתובעת, ובכך הביא לנזק שנגרם לה. נטען כי כי מן הראוי היה לסווג את התובעת בדרגת סיכון גבוהה מבחינת החשש לפיתוח קרישי-דם ולא בדרגת סיכון בינונית שבה סווגה - ובשל כך להגדיל את מינון התרופה ולהאריך את משך הטיפול בה עד לעשרה ימים לאחר הניתוח תוך מעקב קפדני אחר קצב החלמתה.

כאבי בטן רשלנות רפואית - לטענת התובעת, הנתבעים התרשלו כלפיה כאשר העניקו לה טיפול רשלני שלא לפי הפרקטיקה המקובלת. לטענתה, הטיפול שניתן לה, ניתן על ידי מי שאינו מומחה בכירורגיה, האיחור באבחון והטיפול עליו הוחלט היה שגוי, אבחון דלקת התוספתן גרם לה לנזק בלתי הפיך וכי הטיפול שניתן לה נפל מרמת הטיפול הנדרשת מרופא סביר.

רשלנות רפואית באבחון סוכרת - הוגשה תביעת רשלנות רפואית בגין אבחון וטיפול מאוחר של מחלת הסוכרת. התובע טען כי ההוראה אשר ניתנה בדף הוראות סיעודיות לגבי תזונה דלת סוכר, מעידה על כך שבית החולים ידע כי המדובר באדם שאובחנה אצלו סוכרת אולם, לא טרחו לידע אותו, כמו כן, אי רישום האבחנה בצורה מפורשת בכתב השחרור והסתפקות בכתיבת ערך הסוכר בלבד מעיד על רשלנות.

רשלנות רפואית דלקת ריאות - התובע טען כי חסרונם של רישומים רפואיים, הביא לכך כי כל רופא, שאינו הרופא המטפל הקבוע, לא יכול היה ללמוד על הנסיבות המיוחדות של חזרת המחלה באותו אזור. ניהול רישומים נאות, עשוי היה להדליק "נורות אזהרה" אצל הרופאים שטיפלו בו, ולהביא לאבחון מהיר יותר של מחלת הקרצינומה, שקיננה בריאותיו.

רשלנות רפואית לחץ דם - נטען לרשלנות רפואית באי  מדידת לחץ דם. התובעת טענה שלחץ הדם שלה לא נמדד כלל, לפני האירוע המוחי שבגינו אושפזה. לטענתה, חובת הרופאים היא למדוד לחץ דם לאחר אירועי השיתוק, שכן ישנה זיקה בין השיתוק בפנים, לבין מצב של יתר לחץ דם. משלא בדקו הרופאים את לחץ דמה בשנים שבהם טופלה על ידם, הרי שיש בכך התרשלות והפרת חובת הזהירות כלפיה.

רשלנות רפואית בקע סרעפתי - נטען כי הטיפול שניתן למנוחה על ידי הרופאים לקה ברשלנות שכן היה על המנוחה להיבדק בדיקת קולונוסקופיה, אשר יכולה היתה לזהות את סרטן המעי הגס מבעוד מועד.

רשלנות רפואית בקע מפשעתי - הוגשה תביעת רשלנות רפואית בגין נזקים שנגרמו על ידי מכשיר רפואי במהלך ניתוח תיקון בקע מפשעתי.

רשלנות רפואית בקע טבורי - התובע עבר ניתוח שבמהלכו נרשם בגליון הניתוח כי נמצא מתחת לצלקת, גוף זר-צינורית גומי. הוגשה תביעה בגין השארת הגוף הזר בטענה שגרם לזיהום.

 

אורולוגיה ופרוקטולוגיה

רשלנות רפואית שלפוחית השתן - התובעת עברה ניתוח גניקולוגי וטענה כי נגרמו לה נזקים ע"י עובדי הצוות הרפואי של בית החולים בו עברה את הניתוח שלפי הנטען פעלו ברשלנות. בנוסף טענה, שלא הוסברו ולא הובהרו לה הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח הגניקולוגי, ולא נמסר לה המידע הנדרש לצורך מתן הסכמתה לביצוע הניתוח.

רשלנות רפואית ערמונית - התובע טען לסדרה של מעשי רשלנות: אי הלקיחה בחשבון של בעיותיו האורולוגיות טרם ניתוח הבקע, היעדר טיפול מוקדם בערמונית המוגבלת טרם הניתוח, ביצוע הניתוח ברשלנות ובחוסר מיומנות, שחרורו מבית החולים ובאופן כללי כי הרופאים לא נהגו בסבירות.

קטטר רשלנות רפואית - התובע הגיע לבית החולים עקב בעיה בכף רגלו. בסופו של יום, בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלי.

רשלנות רפואית קולונוסקופיה - התובעת טענה כי לא נמסרו לה פרטים אודות בדיקת הקולונוסקופיה ומהותה, ולא הוסברו לה הסיכונים הכרוכים בביצוע הבדיקה ובכלל זה האפשרות לניקוב או פציעה אחרת של המעי. עוד נטען כי הנתבעים התרשלו כלפיה בביצוע הבדיקה ולא ניהלו רשימות רפואיות בצורה המניחה את הדעת ובאופן המאפשר לבדוק את מעשיהם ומחדליהם.

רשלנות רפואית בניתוח טחורים - התובעת עברה ניתוח כריתת טחורים בבית חולים. עקב סיבוכים שנתגלו לאחר הניתוח, נדרשה לשתי התערבויות כירורגיות נוספות שהותירו אותה ניזוקה בנפשה ובגופה.

רשלנות רפואית בניתוח הערמונית - נטען כי מותו של המנוח לאחר ניתוח אלקטיבי (יזום) לכריתת בלוטת הערמונית והסבל שנגרם לו לפני מותו הינם תוצאה של רשלנות הנתבעים בטיפולם במנוח.

 

דרמטולוגיה / רפואת עור

גזזת רשלנות רפואית - תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, בשל רשלנות רפואית, כנטען בכתב התביעה, שעיקרה אי קיום החובה ליידע התובעת ולהזהירה בדבר סיכון מוגבר לחלות בגידולים, כפי שאכן אירע, כנטען, עקב הקרנות שקיבלה בילדותה נגד מחלת הגזזת.

רשלנות רפואית כוויות - לטענת התובעת, במסגרת טיפול להסרת שיער באמצעות קרני לייזר נגרמו לה כוויות משמעותיות בבית השחי .

רשלנות רפואית צלקות - לתובעת נותרה צלקת בחלק הקדמי של שוק רגלה הימנית, בגינה טענה לנכות. לטענתה, הצלקת נגרמה לה כתוצאה מהטיפול הרשלני שהעניקו לה הנתבעים.

 

שלושה רופאים עם מסיכות במהלך ניתוח

ניתוחים

בתי המשפט קבעו כי לא כל סיבוך במהלך פרוצדורה כירורגית ולאחריו, מקפל בתוכו מעשה של רשלנות רפואית בניתוח. על מנת לבחון אם הניתוח והמעקב אחריו לוקה בפעולות רשלניות, יש לבדוק האם פעולות הרופא היו מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, בניסיון קודם, והכול בהתאם לנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואה.

בתי המשפט חזרו וקבעו כי אין להרחיק לכת יתר על המידה בהטלת אחריות בתביעות נזיקין נגד רופאים, ויש להבחין היטב בין אירוע שמקורו בחוסר זהירות או ברשלנות לבין אירוע שהוא תקלה שאין ולא כלום בינה לבין חוסר זהירות או רשלנות רפואית במהלך ניתוח.

לא כל ניתוח מצליח, גם אם הרופאים הינם בעלי ידע מעולה, נוהגים בזהירות וידיהם מאומנות והצוות של הניתוח פועל כהלכה.

התנהגות הרופא במקרה הקונקרטי נמדדת, בדרך כלל, על פי מבחן "הרופא הסביר" בנסיבות המקרה, גם במקרים של רשלנות רפואית לאחר ניתוח.

לכן, דרושים בדרך כלל נתונים נוספים כדי שבית המשפט יוכל לקבוע התרשלות. בהתאם לפסיקת בית המשפט, התנהגות רשלנית של רופא אינה מחייבת אותו בפיצויים אלא אם נגרם נזק, כתוצאה מהתנהגות זו. הרופא אינו נוטל על עצמו אחריות לתוצאה אלא רק לביצוע עבודתו ברמה סבירה ונאותה, בהתאם לידע המקצועי הקיים באותה עת במקצועו.

בית המשפט קבע כי, אין ודאות בהצלחתו של טיפול רפואי ואין מטילים חובה על רופא להצליח בטיפול. לעיתים טיפול רפואי, אף שנחזה להיות טיפול שיש בו, בדרך כלל, הצלחה ומזור לחולה, אינו מביא לתוצאה המקווה.

רשלנות רפואית בהרדמה חלקית - התובע טען כי כריתת העצב שבוצעה במהלך הניתוח, לא היתה הכרחית וכי כלל לא נתן הסכמתו למעשה זה, או, לחלופין, לא נתן הסמכה מודעת ומושכלת. לדבריו, לו ידע מה הם הסיבוכים העשויים להיגרם מהניתוח, ולאור מקצועו וחשיבות השימוש בכף ידו, לא היה מסכים לעבור את הניתוח, מה עוד שהגידול שהוסר היה קיים בידו זמן רב ולא הפריע לו כלל.

רשלנות רפואית גוף זר - התובע עבר ניתוח מעקפים. לאחר הניתוח נותרה בגופו צינורית בין הוריד החלול העליון והעליה הימנית של הלב. הצינורית התגלתה רק במהלך צינתור שנעשה לתובע בשלב מאוחר יותר. התובע טען כי הרופאים העלימו עובדת הותרת הצינורית בליבו, הן ממנו והן מהרישומים הרפואיים.

רשלנות רפואית ניתוח מיותר - תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעקבות ניתוח מיותר של כריתת שד שבוצע בבית חולים.

רשלנות רפואית בניתוח אף - נטען לרשלנות רפואית במהלך ניתוח אף, הרשלנות הנטענת היתה חוסר מיומנות המנתח.

 

זיהומים

רשלנות רפואית חיידק אלים - נטען שהמנוח סבל מזיהום סיסטמי (ספסיס) שהתפתח עקב פיזור כל גופי של חיידק אלים מסוג סטאפ שאובחן באיחור ניכר. זיהוי מוקדם יותר של התפתחות הזיהום, ולא טיפול סימפטומטי בלבד, היה מאפשר טיפול יעיל ומוקדם ומונע את הסיבוך הרב מערכתי.

רשלנות רפואית זיהומים - התובעים טענו להתרשלות הנתבעים באבחון זיהום חיידקי שגרם למות המנוחה, אי מתן טיפול הולם ואי הפנייתה לבית החולים לאבחנה מדויקת (רשלנות רפואית דלקת קרום המוח) וטיפול ראוי ונכון שהתבקשו בנסיבות העניין.

ספסיס רשלנות רפואית - נטען כי מותה של המנוחה נגרם עקב רשלנות של הרופאים בהחלטה שלא להפסיק את הריונה של המנוחה מיד עם אשפוזה בבית החולים. נטען כי הרופאים קיבלו החלטה זו על דעת עצמם, בלא שטרחו להסביר למנוחה את חומרת הסכנה בה כרוך שימור ההריון לאחר פקיעת מי השפיר, לא יעצו לה דבר ולא שמעו את עמדתה.

 

רופא מנתח עם מסיכה על רקע כחול

ניתוחים פלסטיים וטיפולים קוסמטיים

גישת בתי המשפט בארץ הינה כי כאשר מדובר בניתוח "אלקטיבי" שנועד לצרכים אסתטיים בעיקר ואולי אף לשיפור איכות החיים, להבדיל מניתוחים להצלת חיים, חובת הגילוי המוטלת על רופא המטפל הינה רחבה ביותר במיוחד כשמדובר במכונים הרפואיים המפרסמים עצמם בתקשורת.

הרעיון מאחורי חובת הגילוי הרחבה בתביעות רשלנות רפואית בניתוח קוסמטיים הינו כי בתקופתנו הרפואה הפרטית המציעה לציבור הרחב אם בדרך ישירה באמצעות פרסומים, ואם בעקיפין, בהסתמך על מוניטין של רופא המקיים מרפאה פרטית ניתוחים פלסטיים למיניהם, כגון ניתוח לשיפור הראייה באמצעות לייזר, שאיבת שומן, הסרת שיער, הגדלת חזה, וכדומה.

ניתוחים אלו מיועדים לשפר את איכות החיים של המטופלים, אך מטבע הדברים יש בהם אף סיכונים מסוימים, שאותם יש לגלות למטופלים.

רשלנות רפואית בניתוחים קוסמטיים - נטען לרשלנות רפואית בגין ניתוח פלסטי-קוסמטי באפו של התובע שלא עלה יפה.

רשלנות רפואית טיפולים קוסמטיים - הוגשה תביעה בגין טיפולי הסרת שיכר שנכשלו ולא רק שהשיער לא הוסר כלל, אלא הוא אף צמח מחדש.

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי - התובע טוען כי לא הוסברו לו הסיכונים הכרוכים בניתוח, הסיכויים להצלחתו, לא הובאו בפניו אופציות טיפול חלופיות, ולא נאמר לו כי באפשרותו להיוועץ במנתחים אחרים בבתי חולים אחרים, על מנת לקבל הצעות לדרכי תיקון שונות, ואולי אף עדיפות. לשיטתו, הובטחו לו תוצאות טיפול טובות, ולא הועלתה האפשרות לקבל תוצאה פחותה מכך. על סמך הבטחות אלו, נתן הסכמתו לניתוח.

רשלנות רפואית טיפולים אסתטיים - התובע טען כי למרות שעבר כ- 30 טיפולים במהלך שבע שנים, לא הביא הדבר לתוצאה המובטחת של הסרת שיערו לצמיתות, והטיפולים אף הסבו לו נזקים רבים, וביניהם כאבים עזים, כוויות וכתמים בעור.

רשלנות רפואית בניתוח אסתטי - התובע טען  שהנזק שנגרם מקורו ברשלנות הרופא בעת הניתוח אם עקב הידוק יתר של הטבעת הפנימית דרכה עוברים כלי הדם וצינור הזרע, ואם כתוצאה מהפרדה גסה ובלתי זהירה של כלי הדם בעת הניתוח, אשר גרמה לפקקת ורידים.

רשלנות רפואית קוסמטיקאית - נטען כי תוצאת האיפור הקבוע בשפתיים שבוצע על ידי קוסמטיקאית, היתה לא יפה באופן שהשפה העליונה שורטטה גבוה מקו השפה, ונוצר רושם כאילו יש לתובעת שפם.

רשלנות רפואית בטיפול קוסמטי - בכתב התביעה נטען כי טיפול הלייזר גרם לתובעת לכוויות בעור ולכאבי תופת בפניה. כמו כן טענה, כי לא השתמשה במשחה או בתרופות הדרושות בעת הטיפול וכי בוצע בה טיפול רשלני.

רשלנות רפואית השתלת שיער - התובע הגיש תביעת פיצויים בגין נזקי הגוף הקשים שנגרמו לו כתוצאה מהשתלת השיער שבוצעה, לטענתו, באופן רשלני ובלתי מקצועי. לדבריו השתלת שיער זו הינה טיפול רפואי לכל דבר והוא בוצע ברשלנות וללא שבדקו קודם לכן את מצבו הבריאותי ואת התאמתו לביצוע טיפול ההשתלה.

רשלנות רפואית בטיפולי לייזר - התובעת טענה כי הנתבעות התרשלו ולפיכך היא זכאית להשבת כספה ולפיצוי בגין הכאב והסבל שנגרם לה, ובגין הטיפולים הנוספים לה נזקקה במכון אחר.

רשלנות רפואית הסרת שיער בלייזר - נטען כי הטיפול להסרת שיער גרם לכאבים, לכוויות בעור ולשינויים בצבעו וכן לצלקות מכוערות ומכאיבות בחלקים שונים בגופה.

רשלנות רפואית מתיחת בטן - התובעת עברה ניתוח למתיחת בטן, שבוצע על ידי רופא במכון לניתוחים קוסמטיים ובעקבות הניתוח נגרמו לה נזקים.

רשלנות רפואית שאיבת שומן - התובעת העבירה ביקורת על התנהלות המנתח לאחר הניתוח בכל הקשור לטיפול בניקוז נוזלים ועל מראה הבטן ורמת הנכות האסטטית שנותרה.

רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה - בבדיקה נמצא זיהום מקומי בחזה. לאחר סדרה של ניתוחים חוזרים ביקשה התובעת להוציא את שתלי הסיליקון שהשתילו בשדיה. בתביעתה טענה כי כתוצאה מטיפול רשלני נגרמו לה נזקים חמורים, רפואיים ופסיכיאטריים.

רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה - נטען לרשלנות בניתוח הוצאת ריקמה משדיה של התובעת להקטנתם וכי הניתוח בוצע מבלי שנתנה הסכמתה המודעת לתוצאותיו האפשריות.

רשלנות רפואית בניתוח הרמת חזה - התובעת טענה כי הנתבעים התרשלו כלפיה וכי הרופא פגע באוטונומיה שלה להחליט ולהפעיל שיקול דעת באשר לעצם רצונה בביצוע הניתוח כפי שבוצע על ידו בפועל.

רשלנות רפואית בוטוקס - המחלוקת בין הצדדים היתה האם עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה כלפי התובעת בכל הנוגע למהות הטיפול ויעילותו, היקף הטיפול והאם זכאית התובעת להחזר כספי כלשהו ולפיצוי בגין נזקיה.

רשלנות רפואית בניתוח עפעפיים - לטענת התובע, בזמן הניתוח פעלו הרופאים באגרסיביות, כשהתובע סובל מכאבים איומים, לאור ך כל הניתוח מתחילתו, כאשר הרופא אף אינו ממתין עד שחומר ההרדמה ישפיע על האזור המורדם בטרם החל לחתוך.

 

שמיעה / אוזניים

רשלנות רפואית אוזניים - התובעת טענה במסגרת תביעת רשלנות רפואית, כי שהנתבעים התרשלו כלפיה בכך שלא איבחנו במועד את הגידול שהתפתח בראשה וכתוצאה מכך נגרמה לה נכות רפואית.

רשלנות רפואית טינטון - התובע טען כי הניתוח בו בוצע בחוסר מיומנות, שגרמה לאי הכנסת הפרוטזה למיקומה המדויק, מה שגרם לתזוזה של הפטיש. כאשר גם בניתוח השני לא הצליח המנתח לתקן המצב ולשחזר את האנטומיה התקינה של עצמות השמע ואלמלא ההתרשלות שהתבטאה בחוסר מיומנות מספקת בביצוע הניתוח ביחס לשיטת ההרדמה שנבחרה, לא היה הנזק נגרם ואז ניתן היה אולי לשפר את השמיעה באוזן.

כולסטאטומה רשלנות רפואית - תובע סבל מדלקת כרונית מפרישה באזנו. משלא נרפאה, הוא הופנה לטיפול ובדיקות, ביניהם בדיקת סי.טי שלאחריה הוחלט לנתח אותו. התובע נותח, לאחר הניתוח אובחן אצלו שיתוק של עצב הפנים.

רשלנות רפואית חירשות - נטען כי רופאי קופת החולים ובית החולים, מסרו להורי התובע כי מדובר בחור בעור התוף של אוזן ימין, אך לאורך שנים הוא לא קבל טיפול רפואי ממשי, דבר שגרם לו לחרשות קלינית באוזן.

 

עין ואותיות בבדיקת עיניין

רפואת עיניים

רשלנות רפואית רופא עיניים - התובעת טענה כי לו היה רופא העיניים מרחיב את האישונים בביקוריה אצלו, כפי שצריך היה לעשות רופא סביר ומיומן, כי אז הייתה הפרדת הרשתית בעינה נמנעת, ולא היה נגרם לתובעת כל נזק.

רשלנות רפואית עיוורון - התובעת נותחה בעין במטרה להחליף את העדשה העכורה בשל הירוד בעדשה מלאכותית, על ידי הנתבע שהינו רופא עיניים. הניתוח נעשה בבית חולים פרטי. בעקבות הניתוח עברה התובעת בדיקות וטיפולים שבסופם איבדה את הראיה בעין שמאל.

רשלנות רפואית בניתוח עיניים - בתובע טען כי התרשלותו של הרופא, הפכה אותו מאדם בעל יכולת תפקוד גבוהה לאדם נכה המתקשה בראייה. ראייתו בעין שמאל מוגבלת ביותר, והיא גם מסנוורת ומטשטשת את ראייתו הכללית

רשלנות רפואית בטיפול עיניים - לטענת התובעת איבדה כליל את חדות הראיה בעין, כתוצאה מטיפול שגוי או מהיעדר טיפול של הנתבעים.

רשלנות רפואית בבדיקת עיניים - נטען כי כתוצאה מהטיפול הרשלני שקיבלה התובעת בבית החולים, היא נותרה עיוורת.

רשלנות רפואית ראייה - התובע טעו כי אילו הטיפול בחמצן ההיפרברי היה מתבצע מוקדם יותר בדחיפות הראויה, הסיכוי לשיפור מצב הרשתית היה גבוה. סעיף הרשלנות העיקרי אותו ייחס התובע לנתבעים היה השהיית טיפול החירום בתובע בפרק זמן קריטי.

רשלנות רפואית קטרקט - הוגשה תביעה בטענת אי אבחון במועד של הפרדות רשתית בעינו השמאלית של התובע, בגינה איבד כמעט לחלוטין את כושר הראיה בעין זו.

רשלנות רפואית בניתוח קטרקט - התובע טען לרשלנות רפואית בביצוע ניתוח קטרקט בעינו הימנית, בכך שלא הוסברו לו כל הסיכונים הכרוכים בניתוח לרבות סכנת עיוורון.

רשלנות רפואית גלאוקומה - נטען כי הנתבע התרשל בטיפול בעינה הימנית של התובעת וכי העיוורון בעין זו יסודו בטיפול לקוי ורשלני של עובדי הנתבע.

 

גניקולוגיה / רפואת נשים

רשלנות רפואית ברפואת נשים - התובעת טענה כי יש לייחס את אבדן כלייתה לניתוח כריתת הרחם שבוצע בה עקב פגיעה בשופכן במהלך הניתוח להוצאת הרחם וכי הפגיעה מהווה רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית גניקולוגיה - נטען כי הגניקולוג התרשל, בכך שהעביר לתובעת לאחר הפריה חוץ גופית שעברה - עוברים במספר הגדול בהרבה מהמותר ומהסביר במצבה. כתוצאה מכך גרם להריון מרובה עוברים.

רשלנות רפואית גניקולוג - התובעת טענה כי הרופאים התרשלו, וכי אילו היה הסרטן מאובחן בזמן, לא היה צורך בכריתת כל רחמה.

רשלנות רפואית אנדומטריוזיס - נטען כי הנתבע והגורמים שפעלו מטעמו לא הסבירו לתובעת ולא קיבלו את הסכמתה לסיכון ולהשלכות העתידיות הצפויות לה כתוצאה מהניתוח. בכך נמנעה ממנה האפשרות לברר על חלופות טיפול. כמו כן נטען כי הטיפול שניתן לה היה רשלני וברמה נמוכה.

רשלנות רפואית רופא נשים - נטען כי לא נעשו מעקב וניטור ראויים של דופק עוברי, תוך שימוש במכשיר מוניטור בלתי תקין וכי כל הסימנים המורים כי לידתה של התובעת היתה לידה טראומטית, ומצביעים על קיום תשניק עוברי, לא זוהו.

 

פדיאטריה / רפואת ילדים

רשלנות רפואית רופא ילדים - לטענת התובעת, הרופאה התרשלה בכך שלא חשדה מוקדם יותר באפשרות קיומו של גידול סרטני, היה עליה לנקוט באמצעים הדרושים עוד בסמוך ככל האפשר לתלונתה הראשונה של התובעת על כאבי הראש, לא כל שכן זמן קצר לאחר מכן, כשהתלונות חזרו על עצמן.

רשלנות רפואית קטין - הוגשה תביעה של קטין ושני הוריו אפוטרופסיו הטבעיים, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתם, עקב טיפול רפואי רשלני של הרופאים.

רשלנות רפואית ברית מילה - התובעים טענו כי כתוצאה מהטיפול של המוהל נותר איבר המין של התובע מצולק.

 

תרופות חיסונים ואלרגיות

רשלנות רפואית אלרגיה - נטען שסמיכות הזמנים בין הזרקת התרופה לבין הנזק שהתפתח מצביעה על קשר סיבתי בין השניים וכי מתוך התפתחות קרישי הדם והצורך שנוצר לפתוח ולהרחיב את כלי הדם העורקיים עולה כי ההזרקה היא שגרמה להתכווצות מיידית של כלי הדם ולחסימת הזרימה התקינה של הדם.

רשלנות רפואית במתן תרופות - לטענת התובע התרשלותם של הגורמים שטיפלו בו, מתבטאת בכך שרשמו לו טיפול בתרופות תוך הפרת חובת ההתייעצות עם מומחים בתחום הנפרולוגיה. זאת בעת שידעו שהתובע סובל ממחלה העלולה לפגוע בכליות. נטען שהרופאים צריכים היו לדעת כי מתן טיפול תרופתי מסוג זה עלול לסכן או להחמיר את מצבו.

רשלנות רפואית חיסון - הוגשה תביעת רשלנות רפואית בגין נזקים נוירולוגיים שנגרמו לתובעת כנטען בעקבות חיסון שקיבל בינקותה.

רשלנות רפואית סטטינים - התובע לקה באירוע לבבי שבעקבותיו עבר לאחר כארבעה חודשים ניתוח מעקפים. הוא אובחן כסובל ממחלת לב טרשתית ותביעתו נסבה על טיפול לא נאות שניתן לו, לטענתו.

רשלנות רפואית בחיסון פוליו - התובע הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ובה טען כי רשלנותם של הנתבעים במתן החיסון גרמה לכך שלא היה מחוסן מפני מחלת הפוליו.

רשלנות רפואית איידס - התברר כי המכשיר בו בוצעה בדיקה שימש קודם לכן לבדיקת מטופל נשא איידס, וכי אותו מכשיר לא עבר חיטוי נאות בהתאם להוראות משרד הבריאות.

רשלנות רפואית רוקח - בית המשפט פסק כי רוקח חב חובה לספק לחולה תרופה שתתאים בדיוק למרשם הרפואי שנמסר לו ואסור לסטות ממרשם זה ללא רשות מאת הרופא.

 

תרופה כדורים בצבע אדם

בתי חולים מרפאות וקופות חולים

בתי החולים בישראל נחלקים ל 4 קבוצות מרכזיות:

בתי חולים ממשלתיים:

וולפסון בחולון אסף הרופא בבאר יעקב ברזילי באשקלון שיבא בתל השומר איכילוב בתל אביב, גליל מערבי בנהריה בני ציון בחיפה רמב"ם בחיפה רבקה זיו בצפת פוריה בטבריה.

בתי חולים של שירותי בריאות כללית:

סורוקה בב"ש רבין (בלינסון) בפ"ת כרמל בחיפה העמק בעפולה שניידר בפ"ת גהה ושלוותה (בריאות הנפש) קפלן ברחובות הרצפלד (גריאטרי) בגדרה בהוד השרון בית רבקה (גריאטרי) בפ"ת, מאיר בכ"ס, בית לוינשטיין (שיקומי) ברעננה יוספטל באילת.

בתי חולים הפועלים כתאגיד ציבורי ללא כוונות רווח:

הדסה בי-ם שערי צדק בי-ם מעייני הישועה בבני ברק. לניאדו בנתניה המשפחה הקדושה בנצרת.

בתי חולים פרטיים:

אלישע בחיפה חורב בחיפה מדיקל סנטר בהרצליה, בתי החולים של אסותא נמצאים בבעלות מכבי שירותי בריאות.

רשלנות רפואית בית חולים פרטי - כתוצאה מסדרת פעולות רשלניות במהלך ההרדמה לקתה התובעת דקות מספר לאחר תחילת הניתוח בפרפור חדרים בליבה שהוביל לדום לב.

רשלנות רפואית במרפאה פרטית - ישנה חובת פיקוח של המדינה על גופים המעניקים טיפול רפואי כגון מרפאות. כמו כן ישנן פעולות רפואיות שניתן לבצע אך ורק בבית חולים רשום:

רשלנות רפואית בית אבות - נפסק כי הגורם לנפילותיה של המנוחה, היה אי התקנת מעקה צדי למיטתה. בכך הפר כלפיה בית האבות חובת זהירות קונקרטית והפרה זו גרמה לנזקיה.

רשלנות רפואית בקשישים - הוגשה תביעה על נזקים שנגרמו בגין נפילתו של המנוח, בעת שהיה מאושפז, נפילה אשר בגינה שבר את צוואר הירך. המחלוקת בין הצדדים היתה האם היה על הנתבעת, בהתחשב במכלול הנתונים הרפואיים של המנוח, למנוע מהמנוח ירידה עצמאית מהמיטה במהלך אשפוזו, דבר שהיה מונע את ארוע הנפילה.

רשלנות רפואית בכלא - במחלוקת היתה בשאלת אחריות רופא בית המעצר ורופאי בית החולים בגין אי נקיטת צעדים למניעת ניסיון ההתאבדות והטיפול לאחר ניסיון ההתאבדות.

רשלנות רפואית מד"א - נטען לרשלנות רפואית בבדיקה ואבחנה במד"א (מגן דוד אדום). התובע טען כי נבדק בצורה שטחית בלבד, לא תוחקר בדבר היסטוריה רפואית שלו ושל משפחתו.

רשלנות רפואית ברפואת משפחה - התובעת טוענת כי בכך שלא בוצעה בדיקת ממוגרפיה ולא בוצעה בדיקה אחרת או הפניה לרופא מומחה, במועד הפניה הראשונה, ואף לא בהמשך, התרשלה הנתבעת, וכתוצאה מכך נגרם לה נזק.

רשלנות רפואית רפואה משלימה - נטען כי הכירופרקט התרשל, משלא היפנה את התובע ללא דיחוי לטיפול של רופא ולחדר המיון, וזאת לאחר שהתובע התלונן על חולשה ברגל שמאל. 

רשלנות רפואית קופת חולים - הוגשה תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים בגין אי איבחון במועד של תופעת פיתול האשך ממנה סבל התובע, אי מתן טיפול המתחייב מאבחון נכון ומחדלים שכתוצאה מהם נכרת האשך.

רשלנות רפואית קופת חולים מכבי - נטען כי כתוצאה מהאיחור הרב בגילוי המנלומה שנבע ממחדלי הנתבעים, המנלומה אובחנה כשהייתה בעובי אנכי עמוק שהצביע על גרורות שונים בגוף התובעת. כמו כן כפי שעולה מתיקה הרפואי של התובעת, היא בקרה אצל המטפלים השונים תשע פעמים ולמרות שהם ציינו, כל אחד בתורו, כי היא סובלת מנגע בעור עקב הרגל שלא מתרפא וגורם לה לסבל רב, איש מהם לא שלח אותה לביופסיה כפי שנתבקש.

רשלנות רפואית רופא משפחה - רופא משפחה בקופת חולים, נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאבחון נעשה בשיטת האלימינציה, כלומר שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני.

רשלנות רפואית חדר מיון - נטען כי התובעת שוחררה מחדר המיון מבלי שנעשתה התייחסות לשברי השיניים שנמצאו בה אחר מכן, לא נעשו בה הבדיקות הנחוצות והדרושות, כגון צילום רנטגן, לא נעשתה התייעצות עם הרופא המומחה הדרוש, ומשלא אובחנו שברי השיניים בלשון, כשאלה נותרו כלואים בתוך רקמת הלשון למעלה מחצי שנה, נוצר תהליך דלקתי כרוני שגרם לה כאב וסבל קשים.

רשלנות רפואית בטיפול נמרץ - המחלוקת ביתה בשאלה האם נפלה התרשלות בניתוק המנוח מהמוניטור, או בכך שהרופא המטפל נמנע מלחברו למוניטור מחדש במהלך יום זה וביום שלאחריו.

רשלנות רפואית שערי צדק - התובעים טענו, כי רשלנותו של הרופא היא הסיבה לא רק לקרות האירוע, אלא גם לנזק הטרגי שנגרם לחולה.

רשלנות רפואית איכילוב - לטענת התובע שליפת התייל לאחר הניתוח נתקלה בקושי והאח אשר שלף את התיילים הפעיל כוח רב, עד כי גרם לתובע ליפול על רצפת חדר הטיפולים ונגרם לו שבר חוזר באצבע הפגועה. נטען כי הרשלנות בטיפול הרפואי מתייחסת לעיתוי הוצאת תיילי הקירשנר ולא לדרך הוצאתם, או למיהות הגורם שהוציא את התיילים.

רשלנות רפואית אסף הרופא - נטען כי היה על הרופאים לזהות תוך כדי הניתוח את הנזק שנגרם לעצב , גם אם באקראי, ולתקנו מיד וכי האבחנה של נזק לעצב הינה פשוטה.

שניידר רשלנות רפואית - התובעים טענו  כי ניתן היה לאבחן המחלה ארבעה חודשים לפני אבחון המחלה בפועל. בנוסף, הרופאים המטפלים התרשלו בכך שנתונים שחייבו ביצוע בירור האם מדובר בגידול, נעלמו מעיניהם ובכך התעכבה האבחנה חודשים רבים.

הדסה עין כרם רשלנות רפואית - נטען להעדר טיפול רפואי נאות באי אבחון לא אובחן מצב רפואי באשך ממנו סבל התובע אותה עת, ולא ניתן לו הטיפול הרפואי המתאים שהיה טיפול ניתוחי. כתוצאה מכך התנוון האשך ולא היה מנוס מכריתתו.

רשלנות רפואית יוספטל - התובעים טענו, כי רופאי הנתבעת ועובדיה התרשלו במהלך הטיפול הרפואי שהעניקו ליולדת וליילוד במעקב אחר מצבם של היולדת והילוד וניהול לא תקין של הרישום הרפואי, לא הוערכה חומרתה של היפרדות השלייה ממנה סבלה היולדת, דחיית חילוץ הילוד באמצעות ניתוח קיסרי ודחיית העברת הילוד לבית חולים מתאים.

רשלנות רפואית הלל יפה - נטען כי הרופאים התרשלו בתהליך הטיפול באם, לקראת ובעת הלידה. כתוצאה מכך, נגרם לתינוקת שיתוק מוחין והיא נשארה נכה.

רשלנות רפואית בית חולים קפלן - נטען כי הנזקים שנגרמו לכף רגל שמאל של התובעת הינם תוצאה של הידוק מכשיר לבדיקת ריווי ההמוגלובין בדם לכף הרגל במהלך ניתוח.

רשלנות רפואית בית חולים פוריה - בית המשפט פסק בערעור עי הנתבעת התרשלה בביצוע ניתוח לקיצור האולנה.

רשלנות רפואית בית החולים שיבא - התובעים טענו כי הנתבעים התרשלו באיבחון מחלתה של המנוחה במועד מוקדם, ומנעו בכך את הצלת חייה, ולחילופין גרמו לקיצור תוחלת חייה.

בית חולים העמק עפולה רשלנות רפואית - נטען כי הטיפולים שהוענקו לתובע היו טיפולים רשלניים וכושלים שבעקבותיהם הוא נזקק לטיפולים ואשפוזים שונים, אגב גרימת נזקים בריאותיים משמעותיים לרבות ירידה בתפקוד הכליה הימנית. עוד טענו התובעים כי המעקב הרפואי שבוצע לתובע בבית החולים, אף הוא היה רשלני, שכן במהלכו, הוצגו לו לטענתם, מצגי שווא שלפיהן הכאבים יחלפו ומצבו יוטב, וכי לא נותרו לו אבנים כלשהן בכליות.

רשלנות רפואית בית חולים לניאדו - נטען כי רשלנות הנתבעים באה לידי ביטוי באי ביצוע בדיקות מוקדמות שביכולתן היה ללמד על הקושי הצפוי בהחדרת צינורית ולאפשר הערכות מוקדמת, באי קיצור משך הזמן של ניסיונות האינטובציה, באי נתינת הדעת במידה מספקת לאירועי כחלון אצל המנוחה ובאי קידום הרעה הצפויה מהם.

רשלנות רפואית בית חולים זיו - הוגשה בקשה לדחיית תביעת רשלנות רפואית על הסף מחמת התיישנות בטענה שהטיפול הרפואי ניתן בבית החולים לפני למעלה מעשור שנים.

בית חולים סורוקה רשלנות רפואית - נטען כי הנתבעים התרשלו בתהליך הטיפול באם התובעת  ובתובעת, לקראת ובעת לידת התובעת, וכי כתוצאה מרשלנות זו נגרם לתובעת שיתוק מוחין, על כל הנזקים הנלווים לכך.

רשלנות רפואית בית חולים השרון - התובעת טענה, כי על הנתבעת היה לערוך ברור אורולוגי מקיף עם גילוי המום. נכון למועד לידתה, הבעיה לטענת התובעת, לא אובחנה במועד ולא טופלה כראוי. עוד טוענת התובעת, כי גם לאחר שאובחנה, חל איחור בלתי-סביר בביצוע הניתוח.

רשלנות רפואית בית חולים נהריה - הוגשה בקשה מטעם התובעים לגילוי ועיון ספציפי במסמכים, בגדרה של תביעה המייחסת רשלנות רפואית לבית החולים וכנטען, בגין זיהום בו לקתה המנוחה.

רשלנות רפואית בית חולים מאיר - התובעת טענה כי התרשלותם של הנתבעים התבטאה, לפי הנטען, בכך שלא גילו במהלך האשפוז כי התובעת לקתה באוטם וסקולרי מוחי, לא גילו את הסיבה לאירוע האוטם, ולא נתנו לה טיפול מונע. כתוצאה מהתרשלות זו לקתה התובעת, לטענתה, באוטם נוסף.

תביעה נגד בית חולים רמב"ם - הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית נטענת בניתוח הוצאת כיס מרה שנעשה לתובע במחלקה הכירורגית בבית החולים בטענה כי לא צריך היה לחתוך את צינור המרה המשותף.

רשלנות רפואית אסותא - במהלך הלידה התרחש "תשניק לידה" עקב צניחת חבל הטבור וכתוצאה ממנו נמנעה אספקת חמצן לעובר סמוך לצאתו לאוויר העולם. התינוק נולד כשהוא לוקה בשיתוק מוחין, שגרם לפיגור שכלי קשה ביותר ולנזקים נוירולוגיים ופיזיולוגיים חמורים.

תביעה נגד בית חולים ברזילי - נטען לרשלנות רפואית של בית החולים ורופאיו באבחון שבר בשלבי איחוי סופיים, שסופה בקטיעת חלק הרגל.

רשלנות רפואית בני ציון - נטען כי עם קבלתה של המנוחה לבית החולים, היא צורפה לניסוי בתרופה חדשה, ולדעת התובעים היא צורפה מבלי שידעה על מה היא חותמת, אם בכלל היא זו אשר חתמה, ולכן לא נתנה הסכמתה מדעת להשתתף בניסוי.

רשלנות רפואית מעייני הישועה - התובעת, נולדה בניתוח קיסרי בבית החולים וכתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי נגרם לה שיתוק מוחין.

רשלנות רפואית בית חולים בילינסון - נטען כי לתובע נגרמו נזקי הגוף במהלך הלידה בשל ניהול לידה לא תקין. בעת הלידה היה צורך להיעזר במכשיר ואקום. הכתפיים נתקעו בתעלת הלידה וכתוצאה מכך לקה התובע בתסמונת ארב בכתפו.

עורך דין מכניס מסמכים לתיק