תאונת דרכים בעצירה לפני רמזור

הנהגת הגיעה לצומת המרומזר ועצרה לפי קו העצירה ואילו הנתבע הגיע מאחור ופגע ברכבה בחלקו האחורי. לטענת התובעים, כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לרכב, כמפורט בכתב התביעה. לגירסת הנתבע, אכן נסע בעקבות רכב התובעים, אך הנהגת חצתה כבר את קו העצירה ולפתע עצרה, מתוך חשש כי הרמזור יתחלף לאדום, נסעה לאחור ופגעה ברכבו שלו. לטענתו של הנתבע, בתאונה לא נגרמו לרכב התובעים כל נזקים. הנני נותנת אמון מלא ומוחלט בכל דברי עדותה של הנהגת על אופן קרות התאונה וכאשר הדברים אף מתאשרים בעדות התובעת 2 שישבה לצידה בעת התאונה. הנני קובעת כי התאונה ארעה כאשר הנהגת עצרה את רכבה לפני קו העצירה, וזאת מחמת שהאור ברמזור התחלף לצהוב וכי לאחר עצירתה כך - הגיע רכב הנתבע מאחור, לא עצר את רכבו ופגע ברכב שלפניו, בעוצמה רבה. הנני נותנת אף אמון מלא בדברי עדותה של התובעת 2 בדבר אופן קרות התאונה, כאשר אלה מתיישבים באופן מלא עם דברי העדות של הנהגת. הנני מקבלת את טענות הנהגת והתובעת 2 כי בתאונה נגרמו לרכב התובעים הנזקים, כפי שפורטו בדו"ח השמאי, וכי בפרק הזמן שחלף מאז התאונה ועד לבדיקת הרכב על ידי השמאי - לא היה רכב התובעים מעורב בכל תאונה אחרת. הסברי התובעת 2 בדבר פרק הזמן שחלף מאז התאונה ועד לבדיקתו על ידי השמאי - מקובלים עליי אף הם. הנני דוחה את דברי עדותו של הנתבע בדבר אופן קרות התאונה, בקובעי כי לא העיד אמת בביהמ"ש. הנתבע העיד בביהמ"ש לעניין זה כי: "הנהגת חצתה את הרמזור באדום, את קו העצירה" (עמ' 5 ש' 20-21 לפרוט'). בכתב הגנתו מסר הנתבע גירסה שונה לעניין זה, כאשר נכתב בו "שהתובעת כמעט ועברה באור אדום" (סע' 1א' לכתב ההגנה). משמע, אף מכתב הגנתו עולה כי בעת שחצתה הנהגת את קו העצירה, טרם דלק ברמזור אור אדום. מעבר לסתירה שבין דברי עדותו בביהמ"ש לאמור בכתב הגנתו, יש בכתב ההגנה משום אישור של הנתבע לדברי הנהגת והתובעת כי בעת שהנהגת התקרבה לקו העצירה, לא דלק עדיין ברמזור אור אדום אלא כתום ואם אכן עברה הנהגת את קו העצירה באור כתום, כגירסת הנתבע, לא היה כל מקום וחשש שלה כי תצולם כשהינה מבצעת עבירה הואיל והעבירה של אי ציות לרמזור מתבצעת רק כאשר רכב עובר את קו העצירה כאשר ברמזור כבר דולק האור האדום. אם האור ברמזור הופך לאדום לאחר שהרכב קו חלף על פני קו העצירה וגם אם רכב עדין נמצא בצומת כאשר ברמזור דולק כבר אור אדום - לא מתבצעת על ידי הנהג העבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור. בנסיבות אלה, לא היו כל מקום והיגיון כי הנתבעת תעצור את רכבה כשהינה כבר בתוך הצומת ותחזור לאחור. הנני דוחה אף מכל וכל את דברי עדותו של הנתבע כאילו בתאונה לא נגרמו לרכב התובעים כל נזקים. בכתב ההגה גרס הנתבע, באופן ברור וחד משמעי, כי לאחר התאונה בדק את רכבו שלו ואת הרכב האחר ושני הנהגים "וידאו" כי לא נגרם לרכבים כל נזק (סע' 1ג' לכתב ההגנה, כאשר בטעות נכתב בו "רכב הנתבעת" במקום "רכב התובעת". זאת ועוד, בסע' 5 לכתב הגנתו פירט שוב הנתבע כי "בדקנו את החלק הקדמי של הרכב שלי והחלק האחורי ברכב התובעת ולא נגרם שום נזק הנראה לעין". רק משהוצגו בפני ביהמ"ש תצלומים של רכב התובעים כפי שצולם במקום התאונה, כאשר הנתבע עומד לידו וכאשר מתצלומים אלה נראים נזקים בחלקו האחורי של רכב התובעים, כפי שמצאם אף השמאי, שינה הנתבע את גירסתו ובעדותו בביהמ"ש טען כי התכוון שלרכב התובעת לא נגרם כל נזק בתאונה וכי הנזקים הם "מתאונה אחרת" (עמ' 6 ש' 23 לפרוט'). הנני דוחה דברים אלה של הנתבע, העומדים בסתירה מוחלטת לטענות כתב הגנתו, כאשר בכתב ההגנה הכחיש כליל קיומם של נזקים כלשהם ברכב התובעים. הנתבע הדגיש בסע' 5 לכתב הגנתו כי ברכבו שלו אכן היתה שריטה מתאונה קודמת ואם סבר כי הנזקים הממשיים, הנראים ברכב התובעים, נגרמו בתאונה אחרת, היה מפרט זאת בכתב הגנתו ולא טוען באופן מוחלט כי לשני הרכבים לא נגרם כל נזק בתאונה. עפ"י כל הנ"ל, הנני קובעת, כאמור, כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שלא עצר את רכבו בעקבות רכב התובעים שנעצר לפניו, פגע ברכב התובעים בחלקו האחורי וגרם לו לכל הנזקים שפורטו בחוו"ד השמאי. הנני קובעת כי הוכח שלרכב התובעים נגרמו בתאונה נזקים בסך של 3,825 ₪. כן נשאו התובעים בשכ"ט השמאי בסך של 700 ₪. בסה"כ 4,525 ₪. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 4,525 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן הנני מחייבת את הנתבע, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 1,200 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. רמזורתאונת דרכיםמשפט תעבורה