זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית בית המשפט העליון קבע כי יש להכיר בזכות זו, הן בשל פערי המידע בין המבקש להכיר בו כתובע ייצוגי לבין המשיב בבקשה מסוג זה, הן בשל שיקולי הגינות, נוכח העובדה שהוכרה בפסיקה זכותו של משיב בבקשה לאישור תביעה כייצוגית לגילוי ועיון במסמכי מבקש (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774). בית המשפט העליון עמד על מצבו הבעייתי של המבקש באישור תביעה כייצוגית לבין המשיב, ומנגד האיר שיקול כבד משקל שכנגד, והוא סכנת השימוש לרעה בתובענה הייצוגית בידי תובעים, המתעצמת ככל שמדובר בשלב הבקשה לאישור תובענה כייצוגית. בשלב זה לא ברור כלל האם עומדת לזכות התובע עילה כלשהיא, על כן נדרשת זהירות יתרה במתן זכות גילוי ועיון לטובתו. נוכח האמור, התנה בית המשפט העליון את זכות הגילוי והעיון במספר תנאים, כדלקמן: "ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית-המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילוים מבוקש על-ידיו." עוד קובע ביהמ"ש העליון בעניין יפעת: "שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית-המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית." התנאי השלישי שנקבע בעניין יפעת נוגע להבטחתה של שמירת סודיות המסמכים הנמסרים, ככל שיש צורך בכך: "שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו, יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שימסרו למבקש. זאת על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים." כך קובעת גם תקנה 4(ב) לתקנות תובענות יצוגיות: (ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה: (1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק. לגבי דידם של שניים מהמבקשים (זנקו ופיגלין), קיימת לכאורה תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית נגד המשיבה 1, שכן זו משכה לכאורה כספי פיצויי פיטורים מקרן הפנסיה שנפתחה לטובתם, ויש לברר האם הדבר נעשה כדין, נוכח האמור בצו ההרחבה בעניין חובת הפרשה לפנסיה. באשר למבקש הנוסף (מיכלביץ'), על פי האמור בתצהירו, לא נמשכו כספי פיצויי הפיטורים מקרן הפנסיה שנפתחה לטובתו, וספק אם קיימת לו עילת תביעה אישית נגד המשיבה 1. מכל מקום, אין בכך כדי לדחות את הבקשה, נוכח האמור לעיל על אודות שני המבקשים האחרים. באשר לתנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית, אלה מנויים בסעיף 8 לחוק תובענות יצוגיות, הקובע כדלקמן: (א) (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. בענייננו, המבקשים העמידו תשתית ראייתית ראשונית להתקימותם של תנאי הסף לאישור התביעה כייצוגית. הבקשה לאישור, על צרופותיה, מעלה את השאלות הבאות, הטעונות בירור במעמד הצדדים: ביחס לקבוצה הנטענת, מהי התשתית הנורמטיבית החלה על כספי הפיצויים שהופרשו בעבורם לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, ובפרט איזו הוראת חשכ"ל חלה עליהם. בהמשך לשאלה הראשונה, האם מותר היה למשיבה 1 למשוך כספי פיצויי פיטורים שנצברו לטובת עובדים שהעסקתם אצלה נסתיימה, והאם עשתה זאת בפועל. היה והמשיבה 1 משכה כספים כאמור בשאלה השניה, האם החזירה אותם לעובדים או לקרן הפנסיה/חב' הביטוח. האם מותר היה למשיבה 1 להתנות את החזר הכספים בחתימת העובדים לשעבר על הסכם בנוסח שצורף לבקשה לאישור תובענה ייצוגית. מהי אחריותה של המשיבה 2 במסגרת היחסים בין המבקשים למשיבה 1, והאם ניתן לצרף את המשיבה 2 כנתבעת להליך של תובענה ייצוגית. לעניין המסמכים שהתבקש גילויים, נותרתי בדעה שאין זו השעה לגלותם בשלב מקדמי זה, בו טרם ניתנה הזכות למבקשים לנקוט בהליך של תובענה ייצוגית. בעניין יפעת נקבע כי "סכנת השימוש לרעה בתובענה הייצוגית מתעצמת ככל שהדבר נוגע להליך של אישור התובענה כייצוגית, שכן בשלב ראשוני זה, טרם הוברר כלל, אם עומדת לזכות התובע עילה כלשהי. אי לכך נדרשת נדרשת זהירות יתרה במתן זכות גילוי ועיון לטובת התובע בשלב דיוני זה". סבורני כי די במסמכים הקיימים בתיק כדי לאפשר דיון והכרעה בבקשה, ואין הצדקה להכביד על המשיבות בחיובים נוספים. כפי שהטיבו לחדד המבקשים, עיקר השאלות העומדות לפתחו של בית הדין הן משפטיות, וכל בירור עובדתי נקודתי ניתן להיעשות באמצעות חקירה נגדית של הנוגעים בדבר. כפי שהורה לי בית הדין הארצי, להלן התייחסות פרטנית למסמכים שגילויים התבקש ובחינת הרלוונטיות שלהם בהתייחס לשאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. כותרות המסמכים המבוקשים מצוטטות כלשונן מתוך הבקשה לגילוי ועיון. מובן שככל שתאושר הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, יהיה מקום לבקשה מחודשת לגילוי ועיון במסמכים מטעם שני הצדדים. כל התכתובות בין שתי המשיבות וסיכומי פגישות/דיונים ביחס לכספי רכיב הפיצויים המופקדים בביטוח הפנסיוני של העובדים, לרבות כל התכתובות בין המשיבות ביחס להשבה של כספי הפיצויים, ולרבות כל מסמך בדבר "הסכמות" להן טוענת המשיבה 1, אליהן הגיעו המשיבות מאחורי גבם של העובדים - מר דוד לוי, מנכ"ל והבעלים של המשיבה 1, פירט על אודות ההסכמות בין המשיבות בתצהירו והמבקשים רשאים לחקור אותו על כך. המשיבה 1 טענה כי אין ברשותה כל מסמך בכתב על אודות ההסכמות בין המשיבות בעניין כספי הפיצויים האמורים, למעט סיכום ישיבה אחד, שהצורך בגילויו מתייתר נוכח האפשרות לחקור את מר לוי. "תוצאות ביקורת לרבות טיוטות של דו"חות שנערכו אצל המשיבה 1 מטעם המשיבה 2 ביחס למעמד רכיב הפיצויים המופקד בביטוח הפנסיוני (למעט הביקורת בשנת 2011)" - אין רלוונטיות לתוצאות ביקורת חיצונית באשר שאלת הזכאות לכספי פיצויי הפיטורים היא שאלה משפטית והתשובה לה נלמדת מהוראות הדין. "כל המסמכים המלמדים על משיכת הכספים מרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה/חב' הביטוח לכל אחד מחברי הקבוצה" - ביסוס התשתית העובדתית הנדרשת לשלב אישור הבקשה לתביעה ייצוגית הוא תפקידם של המבקשים ולא של המשיבה 1. עניינם האישי של שני המבקשים שכספי הפיצויים שלהם נמשכו, לכאורה, הובא בפני בית הדין ודי בכך בשלב מקדמי זה. "כל ההתכתבויות בין המשיבה 1 לחב' הביטוח/קרנות הפנסיה בעניין משיכת כספי רכיב הפיצויים" - אכן, המשיבה 1 אינה מכחישה פניות לקרנות הפנסיה או חב' הביטוח במקרים מסוימים, אך לצורך בירור השאלה המשפטית אין צורך לראות את תוכן ההתכתבויות. "כל חוזי העבודה/פוליסות/הודעות על תנאי עבודה של כלל חברי הקבוצה מהם ניתן ללמוד כי המשיבה 1 היתה רשאית למשוך כספים מרכיב הפיצויים" -בגילויים של המסמכים הללו יש משום פגיעה בפרטיות של צדדי ג'. ניתן להסתפק במסמכים האמורים של המבקשים. "פירוט מלוא הסכומים שנמשכו על ידי המשיבה 1 מרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני של עובדיה, לרבות פירוט סכומי המס ששולמו בשל משיכת הכספים" - המשיבה 1 טענה בתשובתה לבקשה לגילוי ועיון כי אין בידה מסמך המסכם את הנתונים המבוקשים. חובת הגילוי משתרעת רק על מסמכים הנמצאים ברשות המשיבה כפי שהם, ולא חלה חובה על המשיבה 1 ליצור מסמכים חדשים (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, ניתן ביום 15.10.2008, פורסם במאגרים האלקטרוניים). "העתק מכל כתבי הויתור החתומים על ידי עובדי המשיבה 1 שהועסקו במסגרת ההתקשרות" - אין כל טעם ענייני בגילוי מסמכים אלו, שהמשיבה 1 אינה מכחישה שקיימים. כתבי הוויתור האמורים לא יועילו בבירור המחלוקת ויש בהם משום פגיעה בפרטיות העובדים החתומים עליהם. "מסמכים המעידים על פירוט הסכומים אותם משלמת המשיבה 2 למשיבה 1 עבור כל שעת עבודה, תמחור העלויות הסוציאליות (במסגרתן אמור להיכלל רכיב הפיצויים בתשלום השוטף) בהתאם להסכם ההתקשרות בין המשיבות" - גם במקרה זה אין כל רלוונטיות למסמכים המבוקשים ואין בהם צורך לבירור השאלה המשפטית שבמחלוקת. יתרה מכך, מאחר שמדובר במסמכים המצויים במסגרת ההתקשרות העסקית בין המשיבות, מקובלת עליי טענת המשיבה 1 לפיה מדובר במסמכים המכילים סודות מסחריים ונתונים סודיים, וזהו אך טעם נוסף לדחות סעיף זה של הבקשה. "כל התכתובות הקיימות אצל המשיבה 2, סיכומי דיון והתכתבויות עם משרדי ממשלה אחרים בעניין מעמד כספי ההפקדות לפיצויים בפרוייקט האמור" -יצוין כי טרם הוכרעה השאלה האם המשיבה 2 יכולה להיות צד לתובענה ייצוגית בבית הדין לעבודה, ועל פני הדברים מדובר בטענה כבדת משקל. נוסף על כך, לא מצאתי כל טעם ענייני לגילוי התכתבויותיה של המשיבה 2 עם משרדי ממשלה אחרים כמפורט בבקשה, באשר אין הדבר יתרום לבירור המחלוקת המשפטית. לבסוף, היות שהמדובר במשרד הביטחון, יש מקום לקבל את טענתה של המשיבה 2 לפיה חל על ההתכתבויות חיסיון מכוח הדין (ר' סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, תשנ"ה-1998). "כל מסמך המלמד על כך שהמשיבה 1 השיבה לעובדים ולמי מכלל חברי הקבוצה שהועסקו במסגרת התקשרות בין שתי המשיבות, את הכספים שמשכה המשיבה 1 מרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה לרבות שיעור הסכומים והמועד בו אלו הושבו" - המבקשים רשאים לחקור בחקירה נגדית את מר לוי בשאלות הקשורות להשבת כספי פיצויי הפיטורים שנמשכו ואין טעם ענייני להכביד על המשיבה 1 בהצגה של המסמכים עצמם. "כל המסמכים אשר יש בהם להעיד על מספר העובדים שהועסקו במהלך השנים על ידי המשיבה 1 במסגרת התקשרותה אצל המשיבה 2" - נתון זה אינו רלוונטי באשר הקבוצה הנטענת הוגדרה כדבעי בבקשה לאישור התביעה כייצוגית והיא הרלוונטית בשלב זה, בשונה מכלל עובדי המשיבה 1 לדורותיהם. "מסמכים בדבר בדיקות שנעשו אצל המשיבה 1 על ידי ועדת האכיפה לגבי עובדים שהועסקו בהתקשרות בין שתי המשיבות, ופירוט כל הסכומים ועילותיהם ששולמו בעקבות הבדיקות" - המבקשים רשאים לחקור בחקירה נגדית את מר לוי בנושא בדיקות ועדת האכיפה ואין צורך בהצגת המסמכים לגופם. סיכום הבקשה הוגשה באופן כוללני וגורף, כאשר ביחס לחלק מקבוצות המסמכים שנתבקשו לא ניתן כל נימוק שהוא, וגם הנימוקים שהועלו ביחס לקבוצות המסמכים האחרות היו דלים למדי. לגופה של הבקשה, נותרתי תחת הרושם שבמסגרתה נעשה ניסיון פסול של המבקשים לקבל מידע החורג מעניינה של הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. לפיכך, הבקשה נדחית. סוף דבר בהתאם להוראת בית הדין הארצי, לפיה ההוצאות שנפסקו בהחלטתי מיום 21.5.2014 ביחס לבקשה זו יבוטלו, ובקביעת ההוצאות בהחלטה זו יתחשב בית דין זה גם בהליך הערעור, הריני לקבוע כי המבקשים יישאו בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות ושכ"ט עו"ד למשיבה 1 בסך 5,000 ש"ח. תביעה ייצוגיתמסמכיםעיון במסמכים