מה הדין בסוגיית פסיקת הוצאות קבורה ומצבה בתיקי תאונות דרכים ונזיקין ? ##(1) פסיקת הוצאות קבורה ומצבה:## מדובר בנזק מיוחד (ספציפי) שיש להוכיח בראיות, אך בהתאם לפסיקה רשאי בית המשפט לאמוד הוצאות אלה בדרך אומדן כללי (תא (מחוזי-ים) 2265/08 עזבון המנוח זהר דפן נ' המאגר חברה לביטוח בע"מ ות"א (מחוזי חי') 420/04 עזבון המנוחה אבראהים עבדאללה אבו סמרה ז"ל נ' מדינת ישראל). הוצאות הקבורה שניתן לפסוק לעיזבון, כוללות אחוזת קבורה, לוויה ואבל, לרבות הוצאות נסיעה להלוויה והוצאות שבעה. מתוך הבנה כי סביר שאדם בעומק צערו, מיד לאחר מות בן משפחתו, לא יקפיד על שמירת קבלות של הוצאות הקשורות בקבורה ותקופת האבל, נוהגים בתי המשפט לפסוק בראש נזק של הוצאות קבורה מצבה ואבל סכום גלובאלי כולל, אשר בד"כ נע בין 5,000 - 15,000 ש"ח. עם זאת, בתי המשפט סייגו מתן פיצוי במקרים של אמירת קדיש ותשלומים לבית כנסת (ת"א (מרכז) 1059-01-08 עזבון בורכוב ז"ל נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") [2009]), לפיכך, הוצאות האבלות בגין מזון וסידורי ההלוויה, אינן ברות פיצוי. ##(2) הוצאות קבורה ומצבה - דוגמאות מהפסיקה:## בית המשפט ציין מספר תקדימים משפטיים: ##(א)## בע"א 7644/02 עזבון המנוחה יעל עמר ואח' נגד חברת מקור הירדן ואח' הכיר כב' השופט ריבלין בהסכמת כב' השופטים ארבל וג'ובראן, בהוצאות הקבורה כפי שנקבעו, בבית המשפט המחוזי בסך של 16,630 ₪ נכון למועד פסק-הדין בבית המשפט המחוזי. ##(ב)## בע"א 2543/04 עזבון המנוח אליהו גולן ז"ל ואח' נגד סהר ואח', אשר נכתב על ידי כב' השופט דוד חשין בהסכמת של כב' השופטים לוי ונאור, אושר הסכום שפסק בית המשפט המחוזי בירושלים, בגין הוצאות מצבה וקבורה, בסך של 50,000 ₪. ##(ג)## בת"א (ים) 5087/03 פלונית נגד סהר הכיר כב' השופט יוסף שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים, בהוצאות קבורה ולוויה בסך גלובלי של 15,000 ₪ מתוכם 9,000 ₪ בגין הקמת המצבה. ##(ד)## בת"א (ים) 6456/04 פינץ נגד הראל קבע כב' השופט יוסף שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים, על דרך האומדנא, סך של 3,000 ₪ מתוך הסך של 7,500 שנתבעו. בראש הנזק של הוצאות קבורה ולוויה. ##(ה)## בת"א (חי) 205/01 עזבון המנוח מאיר שמואל ואח' נגד מנורה ואח' אשר נדון בפני כב' השופט עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה, נתבע הסך של 75,000 ₪. לטענת התובעים דשם, בשל מעמדו הציבורי של המנוח, נרכשה עבורו חלקת קבר יקרה בהר הזיתים, ובמהלך השבעה, ומשך תקופה ארוכה לאחר מכן, פקדו את בית המשפחה אין ספור מנחמים. על כל אלו, דרשו התובעים סך של 75,000 ₪. כב' השופט עמית העמיד את הפיצויים בראש נזק זה דהיינו הוצאות הקמת מצבה, רכישת חלקת קבר והוצאות אבלות בסך גלובלי כולל של 20,000 ₪. ##(ו)## בת"א (ים) 1247/98 יצחק חן ואח' נגד טביב בצלאל ואח' הכירה כב' השופטת מזרחי מבית המשפט המחוזי בירושלים, על דרך האמדנא, בהוצאות קבורה בסך של 12,000 ₪ מתוך סך של 20,000 ₪ שנתבעו. ##(ז)## בע"א (חי) 1744/05 עזבון גרשון להב ז"ל נגד חברת החשמל אישרו כב' השופטים ברלינר עמית וסוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה, את פסק דינו של בית המשפט השלום שקבע בגין הוצאות קבורה ומצבה סך של 25,000 ₪. ##(3) להלן פסק דין בנושא תשלום על מצבה - כיסוי הוצאות מצבה תאונת דרכים:## הקדמה: במקרים של מוות בתאונת דרכים חברת הביטוח המשלמת פיצויים למשפחה של הרוג בתאונת דרכים מחזירה למשפחה את ההוצאות עבור רכישת מצבה - תשלום על מצבה של אדם שנהרג בתאונת דרכים הינו אחד מרכיבי הנזק בתביעות מסוג זה. אולם, מה הדין במקרה שהמשפחה מחליטה לקנות מצבה יקרה מהרגיל ? האם גם במקרה זה בית המשפט יחייב את חברת הביטוח לשאת בשווי הוצאות מצבה ? האם חברת הביטוח תשלם על מצבה יקרה מהרגיל ? הורי נערה שנהרגה בתאונת דרכים רכשו מצבה יקרה ביותר (כמעט פי 4 מעלות ממוצעת של מצבה) כאשר היה ברור שיכלו להסתפק במצבה "סטנדרטית". במסגרת תביעת הפיצויים נגד חברת הביטוח ההורים דרשו מחברת הביטוח לקבל החזר על המצה היקרה שרכשו. גישת בית המשפט לסוגיית התשלום עבור מצבה: בית המשפט ציין בפסק הדין כי הכלל המשפטי הראוי לבחינה במקרה שמשפחה קונה מצבה יקרה מהרגיל לאדם שנהרג בתאונת דרכים, הינו הכלל בדבר חובת הניזוק כלפי המזיק להקטין את נזקיו. מאחר ואין מחלוקת שהתשלום עבור המצבה נובע מהתאונה, הדרך היחידה לפטור את חברת הביטוח מחובת הפיצוי כלפי התובעים (ההורים) הינה לקבוע, כי האחרונים הפרו את חובתם כלפי חברת הביטוח להקטין את נזקיהם. בית המשפט פסק כי המנוחה היתה ביתם היחידה, וכל עולמם של התובעים. מותה השאיר בליבם חלל ריק. התובעים, שכל עולמם חרב עליהם, בחרו להקים מצבה שונה מהמצבות הסטנדרטיות, לזכר ביתם, ולא לשפר את איכות חייהם על חשבון חברת הביטוח. טענות ההורים: ההורים טענו כי לאור הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין אפשרות לתת ביטוי הולם לכאבם ולסבלם של התובעים, שהרי גם זה נקבע לפי נוסחה קרה ושרירותית. ולכן הכרה בהוצאות מצבה יש בה כדי לשפות בגין מרכיב כאב וסבל. בנסיבות אלה טוענים התובעים כי אין לראות אותם כמי שהפרו את חובת הקטנת הנזק כלפי חברת הביטוח. טענות חברת הביטוח: לטענת חברת הביטוח אין להכיר בהוצאה בגין מצבה מיוחדת שהוזמנה מאינדונזיה באבן גרניט ירוקה - מצבה לא סטנדרטית שמפאת גודלה היה צורך לרכוש מקום קבורה סמוך נוסף. אמנם נדמה, שההוצאות בגין הקמת מצבה הינן בבחינת "דברים שאין להם שיעור". איש אינו מתיימר להכתיב להורים השכולים את הסכום שאותו עליהם להוציא בגין הקמת המצבה. מדובר בעניין רגשי. חברת הביטוח ערה לרצונם הטבעי של התובעים להנציח את ביתם המנוחה שנקטפה בדמי ימיה, באמצעות מצבה שעלותה גבוהה ביותר. לטעמה של חברת הביטוח לא יעלה על הדעת, שהיא, כמבטחת, תחוב בפיצוי כל סכום שיוציא קרובו של מנוח מבוטח בגין הקמת מצבה, אשר במקרים אחרים יכול להגיע אף לסכומי עתק. לפיכך טענה חברת הביטוח כי סכום הפיצוי בגין הקמת המצבה ראוי לו שיוגבל לאותו סכום אשר נוהג אדם ממוצע להשקיע בהקמת מצבה לקרובו המנוח. פסיקת בית המשפט בעבר: בית המשפט ציין כי במקרה זה ההורים מבקשים להכיר בהוצאות שהוציאו בגין מצבה בסך של כ 50,000 ₪ מדובר במצבה גדולה מאבן מיוחדת שיובאה מאינדונזיה ושלצורך הקמתה ובשל גודלה היו צריכם התובעים לרכוש חלקת קבר סמוכה. השאלה היא האם יש להטיל על חברת הביטוח את העלות הנדרשת. חברת הביטוח לעומת זאת סבורה שעליה לשאת בהוצאות הקמת מצבה בסכום אשר נוהג אדם ממוצע להשקיע בהקמת מצבה לקרובו המנוח בסך של 10,000 ₪. הכרעת בית המשפט לעניין הוצאות מצבה: בית המשפט ציין כי מהפסיקה כפי שהבאה לעיל אין אחידות בסכומים שנפסקים וכל מקרה ייבחן לגופו, נראה שהטווח שבו הכירו בתי המשפט בהוצאות מצבה הוא טווח רחב מאד ונע בתחום שבין 3,000 ₪ לסך של 50,000 ₪. נוכח העובדה שאין להפלות בין דם לדם, ולאור העקרונות שהותוו על ידי בית המשפט העליון בדבר אבדן ההשתכרות בשנים האבודות והמטרה להאחדת הפיצוי, אפשר שהיה מקום שהמחוקק יאמר דברו בעניין זה ויקבע מסמרות בדבר שיעור הפיצוי המקסימלי בגין הוצאות הלוויה ומצבה. קבורה