תיקון דרך תאונת דרכים | עו"ד רונן פרידמן

האם תאונה בזמן "תיקון דרך" אם "טיפול דרך" נחשבת "תאונת דרכים" ? האם תאונת דרכים בעת תיקון דרך מכוסה על ידי פוליסת ביטוח החובה של הרכב ? ##(1) הגדרת ה"טיפול דרך" בחוק ## טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, נעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו. או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד. ##(2) האם מדובר בתיקון דרך ? ## על מנת לקבוע כי המדובר ב"תיקון דרך", יש להשתכנע שהטיפול ברכב עומד במבחן הסיכון התעבורתי של שימוש ברכב, דהיינו, שהטיפול נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית. ##(3) תיקון מס' 8 לחוק:## המגמה של תיקון מס' 8 לחוק הפלת"ד (הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) באה לצמצם את תחולת החוק. התיקון הוסף בעקבות ההלכה המרחיבה שנפסקה ע"י ביהמ"ש העליון בפרשת "שולמן" (ע"א 358/83, פ"ד מב(2) 844), עת תחושת המחוקק היתה כי בתי המשפט הפריזו בפרשנותם המרחיבה של המושג "תאונת דרכים", שעה שקבעו כי כל שימוש לוואי ברכב, ובכלל זה כל תיקון או טיפול בדרך, נכללו בהגדרות ה"שימוש", ולכן אף הוחלף מבחן היעוד במבחן הסיכון התעבורתי, שבא לצמצם את התאונות הנכנסות לגדר החוק אך ורק לאותם אירועים שהם בגדר שימוש ישיר ברכב למטרות תעבורה. בדרך זו - קבע בית המשפט העליון - אפשר יהיה לקיים את "האחדות וההרמוניה החקיקתית הנדרשת בפרשנות תכליתית ראויה" (ע"א 8061/95 עוזר נ' אררט הנ"ל, עמ' 565 מול ו'). בתיקון מס' 8 הנ"ל, שלל המחוקק את תחולת החוק על תיקוני רכב שאינם קשורים לסיכון התעבורתי, כגון תאונות עבודה במוסכים או תאונות אגב תיקונים המתבצעים ע"י בעל הרכב בחצרו או סמוך לביתו לאחר תום הנסיעה. הזכאות לפיצוי צומצמה, אפוא, אך לאותם מקרים שבהם התיקונים נעשים אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית. ##(4) ההבחנה בין תיקונים בסוף הדרך לבין תיקונים באמצע הדרך ## בית המשפט ציין בפסיקתו כי ההבחנה בין תיקונים בסוף הדרך לבין תיקונים באמצע הדרך אינה ראויה, והיא יוצרת מצבים אבסודרים לפיהם נהג החוזר לביתו וכמאה מטר לפני הגעתו עוצר בשולי הדרך לתיקון תקר בגלגל - פעולתו תיחשב כ"תיקון-דרך", אולם נהג זהיר שהחליט, כי עדיף לתקן את התקר בחניה ליד ביתו, הנמצא במרחק מאה מטרים מהמקום בו ארע התקר, פעולתו זו לא תזכה להיכלל בגדר המונח "שימוש". ספק אם לכך התכוון המחוקק עת נקט במילים "תיקון-דרך" ו"טיפול-דרך" כדי לבטא את תכלית התיקון לאמץ את המבחן התעבורתי בגדרו של החוק. סקירה של פסקי דין מערכאות המחוזי והשלום מעלה, כי בתי המשפט חלוקים ביניהם בנקודה זו. בתי המשפט פירשו באופן שונה את ההגדרות שנתן בית המשפט העליון למונחים "טיפול-דרך" ותיקון-דרך" - בעוד חלקם סבורים, כי תיקון או טיפול, הנעשים בסיומה של הנסיעה, אינם נכללים בגדר הגדרת ה"שימוש", אחרים הינם בדעה כי תיקונים אלו עדיין נכללים בגדר טיפולי- הדרך. בעניין ת"א (ת"א) 22029/95 מרדכי נ' מדינת ישראל, דינים שלום, כרך י' 937 הבהיר בית המשפט, כי קיימים בפסיקה שני זרמים עיקריים בדבר פרשנות המונחים "טיפולי דרך" ו"תיקוני דרך" וכי על פי הגישה המרכזית הכוונה היא לטיפול או תיקון שנתבצעו "בדרך" בהבדל מן ה"בית" ולפיכך, נפסק שם, כי כאשר הטיפול נעשה בחצרים של מקום העבודה ולא במהלך נסיעה בדרך או אגב נסיעה אין המדובר ב"טיפול-דרך". גישה דומה ננקטה בת"א(ת"א) 354878/95 יגאל שלומוף נ' אגד, דינים שלום, כרך י' 257. בעניין זה קבע בית המשפט, כי המונח "טיפול" צריך להתפרש כפעולה הנדרשת להגשמת כושר הנסיעה של הרכב וכי פעולות המבוצעות ברכב חונה לא יכולות להיחשב כטיפול "דרך". בת"א (רמלה) 3425/97 סנדברג נ' קמינסקי, אספקת חומרי בנין בע"מ, דינים שלום,כרך ט' 894 קבע בית המשפט, כי: "...בכל מקרה בו אדם נפגע במהלך ביצוע תיקון כלשהו ברכבו, תיקון המבוצע תוך כדי עצירת הרכב במהלך הנסיעה ולצורך המשכה יש לראות בתיקון או טיפול שכזה, תיקון וטיפול דרך כמשמעותם בהגדרת "שימוש" בסעיף 1 להגדרת "תאונת דרכים", מכאן שתיקון או טיפול שאינם נעשים תוך כדי הנסיעה ובמהלכה, על מנת לאפשר המשכה, הינם שימושי לוואי ולא "שימוש" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, וככאלה אינם מזכים את הנפגע בפיצוי על פי החוק". השופט ד' חשין מפנה בהסכמה לנאמר בת"א (הרצליה) 4245/91 יהודה גביזון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (צלטנר, חבות לפיצוי נפגעי תאונת דרכים, הפסיקה והדין, 184(כ)11). בעניין זה קבע השופט י' גלין: "מי שגילה לפתע, במגרש החניה שבביתו, בהתכוונו לצאת לדרכו, תקלה ברכבו ונפגע אגב בדיקתה או תיקונה- בתאונת דרכים נפגע. והוא הדין במי שבודק גובה השמן במנוע רכבו טרם תחילתה של נסיעה, אך החוק לא יחול עליו אם יתקן כך תוך ניצול שעת פנאי, את רכב בנו, העתיד להשתמש בו בסוף השבוע, יטפל בו או יבדקנו או את רכבו שלו... אין להבין את הנסמך 'דרך' לציונו של מקום, אלא כהתייחסות לאירוע, במהלכה של התרחשות תחבורתית, ועל כן לא מיקומו הגיאוגרפי של התיקון, הטיפול או הבדיקה, קובע את תחולת החוק עליהם, אלא זיקתם למטרה התחבורתית, קרי לנסיעה..." גם בפסיקה שניתנה לאחר פסקי הדין בעניין עוזר, דראושה, ויונאי ניתן למצוא פסקי דין התומכים בגישה לפיה, יש לראות בתיקונים וטיפולים שנעשו לפני תחילת הנסיעה או בסיומה כנכללים בגדר הגדרת ה"שימוש". ראו, למשל, ת"א(ק.גת) 622/95 מקסים בוטבול נ' אריה, חברה לביטוח בע"מ, דינים שלום, כרך ט', 685 (להלן: בוטבול נ' אריה). במקרה זה ארעה התאונה בחצריו של מקום העבודה, עת שעסק התובע בהחלפת גלגל לטרקטור. השופטת ג.רביד קבעה, כי המדובר הוא ב"תיקון-דרך" או "טיפול-דרך" תוך שהיא מאבחנת את פסק הדין בעניין דראושה באומרה כי: "בהקשר לכך, מקובלת עלי פרשנותו של ב"כ התובע לפס"ד דראושה נ' אררט ע"א 4469/95 (טרם פורסם), לפיה הדגש מושם לא על השאלה אם מדובר ב"חצרים של מקום העבודה" אלא בשאלה מהו השימוש שנעשה בטרקטור. בנסיבות שם, המדובר היה בהרכבת ה"סל" על ה"כף", פעולה אשר נועדה לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא תעבורתי". מגמה דומה ניתן למצוא בת"א(ב"ש) 49/94 מוטי בוקובזה נ' לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ, דינים מחוזי, כרך לב(4) 985. במקרה זה ארעה התאונה עת טיפל התובע בהנעת מלגזה שנותרה ללא סולר בחצריו של מקום העבודה. השופט ב.אזולאי אבחן את פסקי הדין בעניין יונאי ודראושה וקבע, כי בנסיבות הללו ניתן לראות בתיקון/טיפול כנכלל בגדר "טיפול-דרך" או "תיקון-דרך" הגם שנעשו בחצרי מקום העבודה. לגישתו, אין לפרש את פסקי הדין יונאי ודראושה כשוללים אופי של "טיפול-דרך" או "תיקון-דרך" בכל מקרה בו ארעה התאונה בחצרים של מקום העבודה, אלא יש להתייחס למשמעות הפונקציונלית של העניין, תוך אבחנה בין הסיטואציות השונות בהן ארעה התאונה בחצרים של המפעל או בחניה ליד הבית. בעניין דראושה הנימוק העיקרי לאי ראיית הפעולה כ"טיפול-דרך" היה העובדה שהפעולה לא נועדה לייעודו התחבורתי של הטרקטור, ולא מיקומה הפיסי של הפעולה הוא זה שהכריע את הכף. כך גם בעניין יונאי לא נועד הטיפול לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו התחבורתי ובעובדה שהטיפול נעשה בחצרי המפעל לא היה כדי לשלול את אופיו של הטיפול כטיפול-דרך (ראו פסקה 14 לפסק דינו של השופט ב.אזולאי). בע"א 358/83 שולמן נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(2)844 (להלן: שולמן), ציין כבוד השופט ברק (כתוארו אז) מספר שימושי לוואי ברכב הכלולים בהגדרה של "שימוש ברכב מנועי" כדוגמת: פתיחת דלת תוך יציאה מהרכב, סגירת דלת משאית לאחר פריקה, החלפת גלגל, פעולת סיכה של המכונית, פעולת רחיצה ומילוי מים, החניית הרכב וכדומה. בעניין עוזר קבע הנשיא, כי ניתן להמשיך ולהבחין בין שימושים עיקריים לבין שימושי לוואי, כל עוד התוכן שיש לצקת לשימושים אלו מתאים למבחן התעבורתי. אכן, לדעתי, ההגדרה החדשה של "תאונת דרכים" לא באה להוציא את שימושי הלוואי כפי שהוצגו בשולמן מכלל הגדרת השימוש, למעט אלו שהוצאו במפורש ממנה, למשל, הטעינה והפריקה, אלא היא באה להוסיף, כי כיום נדרש שאותם שימושי לוואי יהיו למטרות תחבורתיות. את המונחים "תיקון-דרך" ו"טיפול-דרך" יש לפרש לאור תכלית זו, דהיינו, שבבואנו לצוק לתוכם תוכן ממשי עלינו לשים לנגד עיננו את כוונת המחוקק לשלול את המבחן הייעודי ולאמץ תחתיו את המבחן התחבורתי. כן עלינו להעדיף, במקרים בהם ניתן להעניק ללשון החוק מספר פרשנויות אפשרויות, את אותו הפירוש המכיר באחריות לפיצויים על פי המבחן התחבורתי, על פני הפרשנות השוללת פיצוי. ##(5) סקירת הפסיקה של בית המשפט בעניין "תיקון דרך" :## ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט, חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ(3)532, קבע בית המשפט (כבוד הנשיא ברק), בהערת אגב (שהרי באותו מקרה לא דובר בתיקון או בטיפול, כי אם בטעינה תוך ניצול הכוח המכני של הרכב) כי תיקון רכב במוסך אינו "תיקון-דרך" כי אם "תיקון-בית", וכי "טיפול-בית" או "תיקון-בית" אינם בגדר שימוש על-פי החוק. לדברי הנשיא, "הבחנה זו - שלא הוכרה על פי המבחן הייעודי, אשר ראה בכל טיפול ותיקון כ"שימוש" לוואי - מבוססת על המבחן התעבורתי, ומבטאת אותו". הנשיא ברק מבחין בין "טיפול-בית" לבין "טיפול-דרך" אולם אינו עומד על פרשנותם של מונחים אלו ותחום התפרשותם. ניתן ללמוד מפסק הדין, כי בבואנו לתת פירוש למונחים שבחוק, עלינו "להתאים את מהותם של השימושים העיקריים ושימושי הלוואי לפרטי ההגדרה של הדיבור "שימוש" ולמבחן התעבורתי המונח ביסוד ההגדרה הבסיסית". בע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3)475 (להלן: עניין דראושה), שניתן שלושה ימים לאחר שניתן פס"ד עוזר, קבע הנשיא ברק, אגב אורחא, כי: ה"טיפול" הוא "טיפול-דרך" אם הוא "נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית" באותו מקרה נעשה ה"טיפול" בחצריו של מקום העבודה והוא נועד לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא תעבורתי, לפיכך נפסק שאינו בגדר "טיפול-דרך". מפסק דין דראושה ניתן ללמוד כי "טיפול-דרך" צריך להיעשות אגב נסיעה, אולם אין בפסק הדין כל התייחסות לשאלה אימתי מתחילה הנסיעה והאם ניתן לראות בפעולות הכנה לקראת הנסיעה או בסיומה, הגם שנעשות בביתו של הנהג, כנכללות בגדר הנסיעה או מוצאות מתוכה. הדגש בפסק הדין מושם על המבחן התעבורתי והסיבה שלא נכלל ה"טיפול" שנעשה בפועל בגדר "טיפול-דרך" הינה משום שהפעולות, במהלכן נפגע התובע, היו למטרה שאינה תחבורתית, הגם שהיו למטרה שליעודה נועד הטרקטור. קשה ללמוד מפסק הדין מהו תחום התפרשותם של המונחים "טיפול-דרך" ו"תיקון-דרך" ואין לשלול מתוכו כי תיקון שנעשה בסמוך לתחילת הנסיעה (או לסיומה) על מנת לאפשרה לא ייכלל במסגרת שימוש, רק משום שתחילתה של הנסיעה היא מביתו של הנהג. ברע"א 5738/99 תעבורה, מכלי מלט בע"מ נ' הסנה, חברה לביטוח בע"מ, נדרש בית המשפט לשאלה מה נכלל בגדר הגדרת ה"שימוש" שבחוק והאם גם פעולות מקדימות יכול שיכנסו בגדר המונח. במקרה זה נפגע נהג מוביל במסגרת עבודתו, עת עסק בהורדת מכוניות מהמוביל בסיומה של ההובלה בנקודת היעד. בית המשפט קבע כי: "...פעולה הבאה לסייע ולהבטיח פעולה הקשורה לסגולה זו (התנועה ממקום למקום - מ.ש.א) מהווה מבחינה סיבתית משפטית שלב מקדים לשימוש ברכב ובלבד שהיא נעשתה בקרבה עניינית ופיזית לרכב". "נמצא אפוא, כי אין מניעה עקרונית לכך כי פעולה, דוגמת שחרור הבלם החיצוני קודם הכניסה לרכב, תחשב כ"שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"; שכן בלעדיה אין כניסה ואין נסיעה. השחרור מהווה פעולה אינטגרלית טבעית לנסיעה לא פחות מהכניסה לרכב". "מטרת החוק היא לכלול בתוכו את כל אותם נזקים הנכנסים בגדר הסיכון הנובע משימוש ברכב למטרות תחבורה. בענייננו, אין חולק כי פעולת שחרור הבלם היא, כאמור, פעולה חיונית, בפועל, לתחילת הנסיעה ובלעדיה היא לא תתכן כמו הסרת מכשול בסמוך לגלגל או לצמיג המונע את תנועת הרכב. פעולה הקשורה קשר ישיר לעצם הנסיעה ונעשית בסמיכות מקום וזמן לרכב ולנסיעה בו די בה כדי לקיים את הדרישה לקרבה עניינית ופיזית הדרושה לקיום החוק". בית המשפט לא נדרש לבחינתם של המושגים "תיקון-דרך" ו"טיפול-דרך" אולם מדרך פרשנותו למונח "שימוש" ניתן להסיק, כי היה רואה בתיקון תקר בגלגל בתחילתה או בסיומה של הנסיעה כחלק אינטגרלי וישיר מהשימוש ובגדר הנכלל במונח נסיעה, שהרי ללא פעולה זו לא מתאפשרת הנסיעה עצמה. גם בדעת המיעוט של כבוד השופט טירקל, אין בכדי לסתור את המסקנה לעיל, שכן אף הוא אינו תולה את מסקנתו בקביעה כי רק מרגע הכניסה לרכב לצורך הנסיעה מתחילה הנסיעה, אלא קובע כי יש לבחון את רכיביה הפיזיים של הפעולה ואת מטרתה ועל-פי הבדיקה לקבוע את התחום שבאופן טבעי והגיוני ולאור מבחנים של שכל ישר מעוגנת בו הפעולה יותר. ##(6) תיקון דרך או טיפול דרך כתאונת דרכים:## לאחר תיקון (מס' 8) לחוק הפיצויים לנפגאי תאונות דרכים, ס"ח 1329, התשנ"א – 1990 (תחילתו 30.9.90), רק תיקוני דרך שנעשו בידי המשתמש או בידי אחר שלא במסגרת עבודתו, יראו בהם שימוש ברכב, ובכל מקרה אחר, תיקון הרכב אינו שימוש. ראה נוסח התיקון האמור. "טיפול דרך" הוא, אם נועד הוא למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידי (ע"א 4469/95). ##(7) נפילת רכב שהוגבה באמצעות ג'ק על הרגל:## בע"א (י-ם) 6329/99 אהרון נ. "ציון" חב' לביטוח ואח', הערעור על פסק-הדין ב-ת"א (שלום-י-ם) 9093/98 להלן נדחה. התובע עסק בהחלפת גלגל למכוניתו כתוצאה מתקר שארע לו. בנסותו לחלץ במשיכה את אותו גלגל נפלה לפתע המכונית שהיתה מוגבהת באמצעות מגבה (ג'ק) ופגעה ברגלו. כל זאת כרבע שעה לאחר שהרכב הוחנה ע"י אשתו בסמוך לביתם. תביעתו נדחתה ברוב קולות מהנימוק שהתיקון לא נעשה אגב נסיעה, משום שכאמור חלף פרק זמן של כרבע שעה עד לביצועו. לא זו אף זו, התיקון לא נועד לצורך המשכתה המיידית של הנסיעה, כיוון שבפועל גם לא היה המשך נסיעה, והתיקון לא בא למנוע סיכון תעבורתי, כיוון שלא נצפתה סכנה שכזו, שהרי אשת התובע כבר סיימה למעשה את נסיעתה. דעת מיעוט של כב' השופטת מ. שידלובסקי-אור היא שלא מיקומו הגאוגרפי של התיקון צריך להוות את קו-הגבול, אלא מטרתו של התיקון. תיקון או טיפול הנעשים בסמיכות זמנים לתחילת הנסיעה או לסיומה, כתיקון תקר, נכללים בתחום הסיכונים המכוסים בחוק – הוא הסיכון התעבורתי. הרציונל של השימוש "תיקון או טיפול דרך" אינו מחייב את הפירוש המצמצם שנקבע ע"י שופטי הרוב. ראה גם ת"א (שלום-כ"ס) 3066/00. ##(8) תאונה בזמן החלפת גלגל בחניה בבית:## בע"א (י-ם) 3204/02 קורנוגולד נ. "אישי ישיר", חברה לביטוח בע"מ, התובע נפגע בעת שניסה להחליף גלגל ברכב בחניית ביתו. בעת פתיחת בורג, עף מפתח ה"צלב" על פניו ופגע בו. האם מדובר בתאונת דרכים ? ביהמ"ש קמא אימץ את דעתו של כב' השופט אליעזר ריבלין בספרו "תאונות דרכים" וקבע כי הקריטריון הוא המיקום הגאוגרפי בו בוצע תיקון הדרך ומאחר ובמקרה דנן התיקון בוצע בחניית ביתו של התובע, אין המדובר ב"תיקון דרך" ולכן יש לדחות את התביעה. הערעור נתקבל ונפסק כי המדובר ב"תיקון דרך":- לא המבחן הגאוגרפי הוא הקובע ואין נפקא מינה אם הפגיעה היתה כתוצאה מרכב אחר שחלף או כתוצאה מפעולות התיקון עצמן כמו במקרה דנן. "תיקון של החלפת גלגל הוא מסוג הטיפולים שאנשים נוהגים לבצע בעצמם בלי לקרוא לעזרה איש מוסך או אדם אחר המבצע תיקונים. אם נאמר שביצוע תיקון כזה בחניית הבית איננו תאונת דרכים, התוצאה תהיה שאנשים ימעטו עד למאוד להחליף בעצמם גלגלים ברכב שלא ב"דרך" והכל מתוך חשש שאם תקרה תקלה תוך החלפת הגלגל והם יפגעו יימצא שאין זו תאונת דרכים, ובלשון אחרת: שאין להם כיסוי ביטוחי. בדומה, אנשים יחששו לבדוק בחצר ביתם אם יש די מים או שמן ברכב, מה ש"יידרש" מהם למעשה הוא, להתניע את הרכב, לפתוח בנסיעה מחוץ לחניה, למצוא חניה אחרת על אם הדרך ושם לבצע הטיפול, והכל לא באותה דרגת ביטחון שיש בחצר הבית, ותוך סיכון שייפגעו על ידי צד ג'. לפיכך נתקבל הערעור והתיק הוחזר לביהמ"ש קמא וגם קביעת גובה הנזק. ##(9) מפילת מכונית מג'ק כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-עפולה) 2684/91, אבו אל היג'א נ. "כלל" חברה לביטוח בע"מ, לאחר שהתובע הגיע ליעדו הוא הרים את המכונית באמצעות מגבה לצורך החלפת גלגל. המגבה החליק, המכונית נפלה ופגעה בתובע. בית-המשפט דחה את טענת המבטחת כי הארוע אינו תאונת דרכים שכן אין מדובר בתיקון דרך ופסק: החלפת גלגל בשל נקר הינה פעולה ברורה של תיקון דרך ברכב שכן היא קשורה ליעדו הטבעי והרגיל של הרכב ועל כן מהווה שימוש לוואי בו. על-כן בין אם החלפת הגלגל נעשית לפני תחילת הנסיעה, בין אם תוך כדי נסיעה ובין אם בתום הנסיעה ואף לאחר שעות או ימים מרגע גילוי הנקר. הפעולה היא "תיקון דרך" כמשמעות ביטוי זה בחוק כל עוד אינה מבוצעת בידי מי שעושה כן במסגרת עבודתו. ##(10) פגיעה בזמן עזרה לאדם אחר בתיקון רכב כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-חדרה) 255/90, מכלוף נ. "כלל" חברה לביטוח בע"מ ואח': א. בית-המשפט יזקק להוראות סעיף 3(ב) לפיצוי מי שנפגע מחוץ לכלי רכב מעורבים, רק כאשר אין הנפגע נכלל בגדר מי שנחשב כנוסע או כנוהג או כמשתמש באחד מכלי הרכב, דהיינו במקרה של הולך רגל. ב. כאשר אדם נחלץ לעזרתו של אחר ועוזר לו בתיקון רכבו, מלאכת התיקון היא מכוחו של המשתמש, והמתקן הוא ידו הארוכה. לפיכך, הופך גם מתקן זה לגדר "משתמש" בכלל ולגדר מי שנפגע "עקב השימוש" בפרט. כשם שעל נהג המתקן את רכבו מחוץ לרכב ונפגע על-ידי רכב אחר יחול סעיף 3(א) והוא יוכל לתבוע רק את מבטחת רכבו, כך יחול סעיף זה גם על אדם שעזר לו בתיקון הרכב. ##(11) כוויות ממים רותחים ברדיאטור רכב כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-כ"ס) 360/92, חאסקיה נ. "דולב" חברה לביטוח בע"מ, עקב התחממות יתר של המנוע, פתח נהג הרכב את מכסה הרדיאטור ואז נתזו מים רותחים על גופו וגרמו לו כוויות חמורות. התאונה ארעה בשטחו של מוסך, אך תוך כדי נסיעת התובע לביתו ולצורך המשכה, ולא לאחר סיומה. בנסיבות אלה נפסק כי יש לראות בכך תיקון דרך על-ידי המשתמש, שלא במסגרת עבודתו של הנפגע. בת"א (שלום-נצ') 984/95, שומר נ. "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ ואח', התובע נקרא מביתו על-ידי אשת אחיו כדי לבדוק את הסיבה להתחממות מנוע רכבה. משפתח לצורך כך את מכסה הרדיאטור, קפץ המכסה ומים נשפכו על פניו וצווארו, ופצעוהו. בקבלו את טענת המבטחת כי אין מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: תאונה במהלך טיפול ברכב תחשב כתאונת דרכים על-פי החוק רק אם הטיפול נדרש במפתיע במהלך נסיעה של המתקן או אגב נסיעתו לצורך המשכה המיידי. לפיכך, תאונה במהלך תיקון תקלה ברכב בחצר בית בטרם יציאה לדרך לא תהווה אף היא תאונת דרכים על-פי החוק. במקרה הנדון המדובר בתאונה אגב תיקונים המתבצעים על-ידי בעל הרכב בחצרו או סמוך לביתו ללא קשר לנסיעה, ובוודאי לא לנסיעה של המתקן, ועל-כן נעדר האלמנט התחבורתי שהינו תנאי לכך שמדובר יהיה בתאונת דרכים על-פי החוק. בת.א. (שלום-קריות) 1985/01 סאמר נגד הפניקס הישראלי, התאונה ארעה כאשר הגיע אביו של התובע לביתם וקרא לו לעזור בבעיה עם הרכב. התובע בדק וראה כי הרכב רותח. הוא פתח את מכסה המנוע על מנת להוסיף מים לרדיאטור ואז המים הרותחים ניתזו על פניו, חזהו ויד ימין שלו. נפסק: "האירוע במהלכו נפגע התובע, אינו מהווה "תיקון דרך" ואינו נכלל בהגדרת תאונת דרכים". המדובר באירוע שארע עם סיום הנסיעה כשאביו של התובע הגיע הביתה. דהיינו: אין המדובר ב"תיקון דרך" אלא "בתיקון בית" כשלא הוכחה כל כוונה מצדו של התובע או אביו להמשיך בנסיעה ולמנוע סכנה תעבורתית מתבקשת בהמשך הנסיעה. אמנם מנוע הרכב עבד עדיין ואביו של התובע היה בכסא הנהג, אולם אין בעובדה זו כדי לקבוע ממצא כי היתה כוונה להמשיך בנסיעה. לפיכך הוחלט כי אין המדובר באירוע הנכלל בגדר "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בסע' 1 לחוק הפלת"ד והתביעה נדחתה. ##(12) פציעה ממאוורר מנוע כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-נצ') 1999/93, חוראני נ. "המגן" חברה לביטוח בע"מ, התובע, שאינו מכונאי לפי מקצועו, מיד לאחר שחזר מנסיעה עם חבר, עסק במילוי מים ברדיאטור של הרכב כשהמנוע של הרכב פעל. מאוורר המנוע פגע בידו הימנית ופצע את אצבעותיו. נפסק: "אין ולא צריך להיות הבדל בין תיקון שמבוצע ברכב ב"מהלך הנסיעה" לבין תיקון שנעשה מיד עם סיום הנסיעה. כדי לתקן תקלה שהתגלתה במהלך הנסיעה, הבחנה כזו היא מלאכותית. הפרשנות הראויה של המושג "טיפול או תיקון דרך" צריכה לכלול כל תיקון שנעשה לקראת יציאתו של הרכב לדרכך, במהלך הנסיעה על-מנת לאפשר נסיעה נוחה, בטוחה ובלתי-מסוכנת, ועד לאחר סיום הנסיעה ובלבד שהתיקון מיועד לתקן תקלה שהתגלתה במהלך הנסיעה. פרשנות זו מתיישבת עם "המטרה התחבורתית" של החוק והשאיפה של המחוקק"… "אין זה משנה אם התובע התכוון להמשיך בנסיעה לאחר התיקון או לא". לאור האמור הוחלט כי הארוע מהווה תאונת דרכים לפי החוק. בת.א. (שלום-נצרת) 1170/03 עפיפי נ. "מנורה" חב' לביטוח בע"מ, התובע התניע את רכבו שחנה בחצר הבית למטרת נסיעה, אחר כך פתח את מכסה המנוע, פתח את מכסה הרדיאטור, הניח אותו על מכסה פלסטיק שמעל הרדיאטור, הביא בקבוק מים, וברצותו למלא מים מהבקבוק במכסה, הפיל אותו לתוך המנוע, התובע הושיט את ידו השמאלית על מנת לחלץ את מכסה הרדיאטור, ואז נגעה ידו במאוורר וברצועה וגרמה לו לפגיעה עם קטיעה חלקית באצבעות 2 ו- 3 ביד שמאל. המבטחת התכחשה לחבותה מהנימוק שאין המדובר בתאונת-דרכים אלא בתיקון הרכב ולא במהלך הנסיעה ולשם המשכתה. נפסק:- גם טיפול או תיקון דרך שנעשה בשל אופיו כדרך שגרה ע"י נהג הרכב, כגון החלפת גלגל, מילוי מים, בדיקת שמן, החלפת נורה וכיו"ב, גם אם הטיפול הזה נעשה בסמוך לפני תחילת הנסיעה ברכב, ולא "במהלך הנסיעה ולשם המשכה", עדיין יש לראות ב-"טיפול" או "תיקון" זה כשימוש ברכב מנועי למטרת נסיעה. אשר –על-כן, נפסק כי מילוי מים ברדיאטור הרכב לקראת תחילת נסיעה מהווה טיפול-דרך, ובהיותו למטרת נסיעה, הרי שהתאונה בה נפגע התובע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד". בת"א (ב"ש) 49/94, מוטי בוקובזה נ. "לה-נסיונל" חברה לביטוח בע"מ, התאונה ארעה בעת שהתובע היה מועסק כמנופאי וכמלגזן. כאשר התובע עסק בהנעת המלגזה שנותרה ללא סולר, התובע מילא את מיכל הדלק בסולר ופתח את מזרק הדלק על-מנת לשחרר אוויר וקרא לעובד אחר על-מנת להניע את המלגזה, בעוד שהתובע המשיך לעסוק בסגירת בורג של מזרק הדלק, החליקה ידו השמאלית של התובע לעבר המאוורר והוא נפגע בשלוש אצבעותיו. לפי מבחן ר"ע 613/95 "עופר נחום" נפסק שיש לראות במלגזה "רכב מנועי" על-פי חוק הפיצויים. יש לראות בתובע משתמש ברכב גם אם אינו המשתמש הבלעדי. הוא אינו אדם אשר מקצועו בתיקונים או בטיפולים בכלי רכב. כאן מדובר בהתרוקנות של מיכל דלק, פעולה שיכולה לקרות בכל רכב, ואף שמדובר ברכב המונע בדיזל, בו יש צורך לשחרר אויר ממזרק הדלק לפני הנעת הרכב, עדיין מדובר בפעולה נלווית הנעשית על-ידי מלגזן בדומה לפעולת הנעה הנעשית על-ידי נהג רגיל, כמו הנעת רכב שאינו מניע בעזרת כבלים והתחברות לרכב אחר, באמצעות דחיפת הרכב או בדרך אחרת. זהו תיקון קל שאינו מחייב ידע מקצועי במכונאות ולא נעשה במסגרת עבודתו של התובע כמכונאי אלא במסגרת פעילותו הרגילה כמלגזן. אף שהתאונה ארעה בחצרים של המפעל, הרי מטרת התיקון היתה לגרום להנעת המלגזה שנותרה ללא סולר. כאשר המטרה המיידית של הפעולה היתה לאפשר את הפעילות המיידית השוטפת של המלגזה, כאשר הייעוד העיקרי של המלגזה בתוך חצרי המפעל היה ייעוד תחבורתי. לאור האמור נפסק כי יש לראות את פעולת התובע כ"טיפול דרך" או "תיקון דרך". לחילופין, במקרה זה, כאשר התובע נפגע לאחר הנעת הרכב ולאחר שידו החליקה ונפגעה מהמאוורר של הרכב שהיה מונע באופן תמידי וקבוע על-ידי הכוח המכני של הרכב, יש לראות את הארוע כתאונת דרכים על-פי החלופה של נזק כתוצאה מהשימוש המכני של הרכב, מבלי להידרש לשאלה אם התקיימו התנאים הרגילים של שימוש ברכב מנועי שבהגדרה הבסיסית שבסעיף 7 לחוק הפיצויים. ##(13) פציעה בזמן בדיקת שמן מים במשאית כתאונת דרכים:## בע.א.(מחוזי-ב"ש) 1149/03 כהן נ' "סהר" חב' לביטוח בע"מ, התובע הגיע למפעל עם משאית להובלת בטון לצורך הטענתה בבטון. הוא החנה את המשאית בחצר המפעל, עלה למשאית כדי לבדוק שמן, על מנת לפתוח את המכסה המנוע הוא עלה על מדרגות הרכב המובילות לדלת מושב הנהג. בכדי להגיע לגלגל הקדמי של הרכב ומשם לבצע את פעולת מילוי השמן הוא נעמד על הגלגל הקדמי ומילא שמן במנוע. לאחר סיום הפעולה ותוך כדי מעבר מהגלגל למדרגה נפל ונחבל. התובע מערער על קביעת ביהמ"ש קמא כי במקרה זה אין המדובר בתאונת-דרכים. נפסק:- חייב להיות קשר בין הטיפול או התיקון לבין פעולת הנסיעה. אמור להיות קשר בין הטיפול או התיקון לבין תנועת הרכב. כמובן הטיפול, או התיקון, אפשר שיעשה בעוד הרכב חונה, ועדיין ייחשב לטיפול או תיקון דרך. הדבר תלוי בהקשר ובסמיכות. הטיפול או התיקון חייב להיות בדרך ולא, כפי שכאן, בדרך אל הדרך. דרישת "הדרך" בהגדרה מובילה לכך שהפעולה דינמית, ולא מתוכננת ברמה של תחזוקה שוטפת. יש צורך בזיקה ברורה ונקודתית בין הטיפול או התיקון של הרכב לבין מהלך הנסיעה והמשכה המיידי. התובע החנה את רכבו, ערך בדיקה שגרתית ולא היה אמור לצאת לנסיעה באותו שלב, או בסמוך לאותו שלב. מבחן הסמיכות אינו עניין של תחשיבי זמן גרידא, אבל הוא יכול להוות אינדיקטור לעמידה בהגדרה. אין בפעולת התובע משום ירידה מהרכב כהגדרתה בחוק. עמידתו על הגלגל בכדי למלא שמן במנוע הינה טיפול ברכב – ודוק: לא טיפול בדרך, במקרה זה – אך אינה קשורה לכניסה לרכב או ירידה ממנו. יודגש שוב שהתובע עמד על הקרקע ועלה על מדרגות המשאית בכדי להגיע לגלגל על מנת למזוג את השמן, סיים את הפעולה ונפל. כאמור, אין כאן – לא כניסה לתוך הרכב ולא ירידה ממנו. המסקנה הינה שאין המדובר בתאונת-דרכים במובן חוק הפלת"ד. ת"א (חי') 1562/80, אבו עקל נ. חסן יאסדי, לפיא נחומוביץ ואח', פגיעה בעת שהתובע ירד לבור בתחנת סיכה, עלה על חבית על-מנת להגיע לתחתית המשאית. נפסק כי סיכה היא בגדר שימוש ברכב (כמות מילוי דלק) אולם כאן הפגיעה ארעה לפני השימוש (קרי: הסיכה) ולא כתוצאה ממנו. למעשה כתוצאה מעליה על החבית (אגב אורחא: פגיעת הולך רגל שנתקל ברכב חונה ונחבל אינה עקב שימוש ברכב. ##(14) פציעה בזמן בדיקת שמן מים במלגזה כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-חי') 2403/98, סבג נ. "קרנית" התובע במסגרת עבודתו כמלגזן, עלה על המלגזה על מנת לבדוק מים ושמן ולפתע נתפס לו הגב. גירסת התובע היתה שונה, אולם בהיותה עדות יחידה של בעל דין הרצופה סתירות לא השתכנע ביהמ"ש מגירסתו של התובע. יתרה מזו, גם אילו היתה מתקבלת גירסת התובע שהנזק בגב נגרם מנפילת מכסה המנוע של המלגזה על גבו של התובע אין המקרה נופל בגדר "טיפול או תיקון דרך". צריך להיות קשר בין הטיפול בין הסיכון התעבורתי של הרכב (להבדיל מסיכונים אחרים) וכן קשר בין הטיפול לנסיעה מיידית. פעולות טיפול ותיקון שאינן דרושות והכרחיות לנסיעה מיידית לא יכללו בגדר המוסג "טיפול דרך". פעולת אחזקה שוטפת, כמו למשל בדיקת שמן ומים, אינה פעולה הכרחית לנסיעה ומהווה חלק משיגרת הטיפולים ברכב. בדיקת שמן ומים יכולה להעשות בסמוך לנסיעה או ללא קשר לנסיעה מוגדרת על פי קריטריון תקופתי שנקבע, על ידי יצרן הרכב או בעליו, והעובדה שהפעולה בוצעה, מבחינת מועדה, בסמוך לפני הנסיעה אינה רלבנטית כלל. מדובר בפעולה מתוכננת, צפויה הדרושה לצורך אחזקת הכלי, ואינה פועלת נחוצה והכרחית לנסיעה דווקא. בת"א (שלום-חי') 15159/98, אדמוני נ. "אריה" חב' לביטוח בע"מ, תוך כדי עבודתו אצל המעביד, בזמן בדיקת השמן למלגזה, לפי שיטות ההדרכה וההנחיות של המעביד, השתחרר המכסה ופגע בכף ידו השמאלית של התובע. בדיקת שמן המלגזה היא חיונית כל בוקר לפני הפעלת המלגזה ע"י המפעיל. נפסק: שאין המדובר "בתיקון או טיפול דרך" שכן הם חלים רק על תיקוני פתע או טיפולים בלתי צפויים ברכב שארעו במהלך הנסיעה, אגב הנסיעה או לשם המשכתה (הקריטריון שנקבע ע"י המלומד כב' השופט ריבלין בספרו), יתרה מזו התאונה ארעה בזמן עבודתו של התובע ולפיכך לא מתקיים התנאי המחריג בהגדרה המחייב כי הטיפול יתבצע "שלא במסגרת עבודתו" של המשתמש. התנאי שמבוסס על המדיניות המשפטית הבאה להוציא מגדר חוק הפלת"ד "תאונות עבודה" מסוימות המכוסות ע"י המל"ל או בדרך אחרת. ##(15) פציעה בזמן בדיקת שמן מים בטרקטור כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-הרצליה) 4245/91, גביזון נ. "מנורה" חברה לביטוח בע"מ, נדחתה עתירתו של התובע לראות כתאונת דרכים את נפילתו בעת שניסה לבדוק את גובה השמן בטרקטור אותו הביא למוסך לתיקונים, (המקרה ארע לאחר תיקון מספר 8 לחוק) ונפסק: מבחנה של ההגדרה "טיפול דרך או תיקון רכב בדרך" אינו מבחן גיאוגרפי בין דרך ל"שאינו דרך", אלא יש להתייחס למילה "דרך" כהתייחסות לארוע במהלכה של התרחשות תחבורתית. גבול ההרחבה המירבי של שני המונחים הנ"ל מעבר למקרים הברורים של תקלות פתע במהלך הנסיעה, מצוי בהחלתם על תיקונים וטיפולים ברכב הנעשים בתכוף ל"קצה הדרך" דהיינו, סיומה של נסיעה או עובר לתחילתה המתוכננת. לפיכך, פגיעה בעת בדיקה או תיקון רכב במגרש חניה טרם היציאה לדרך תיחשב כתאונת דרכים אך פגיעה בעת ביצוע פעולות כאלו ברכב בו לא מתכוונים להשתמש באותו זמן לא תיחשב ככזו. ##(16) תאונה בכניסה לרכב במטרה לבצע תיקון:## בת"א (שלום-ת"א) 12242/92, בקשי נ. "הסנה" חברה לביטוח בע"מ, התובע נפגע בעינו עת פתח את דלת הרכב במטרה להיכנס ולהוציא ממנו כלי עבודה שנדרשו לו לטיפול שגרתי. (הארוע לאחר תיקון מס' 8 לחוק). בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: אף שפתיחת דלת של רכב הינה שימוש ברכב, לא כל פתיחה כזו היא למטרות תחבורה. כניסה למען תיקון הרכב אינה נחשבת כפעולה למטרות תחבורה, ועל-כן אין היא מהווה תאונת דרכים. בארוע אחר פגע מפתח ברגים בעינו של אותו התבוע בעת שניסה להחליף גלגל של משאית (הארוע לפני תיקון מס' 8). בקבלו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: לאור הלכת שולמן, תיקון דרך הינו שימוש לוואי חיוני לרכב, בין אם התיקון נעשה במוסך ובין אם תיקון דרך. ##(17) פציעה במהלך החלפת גלגל משאית לפני תחילת הנסיעה:## בת"א (שלום-פ"ת) 2949/93, מיכאל נ. "המגן" חברה לביטוח בע"מ, תיקון גלגל משאית על-ידי הנהג מהווה תאונת דרכים, בין אם התיקון נעשה לפני תחילת הנסיעה, תוך כדי או בתום הנסיעה, אף אם התיקון נעשה במסגרת עבודתו של הנהג, ובלבד שהתיקון הינו פעולת לוואי לעבודתו ואינה העיקר. הציפיות של מעביד מנהגו השכיר כי יתגבר על תקלה כנ"ל בכוחות עצמו אינן ממסגרות את הנהג כמי שהחלפת גלגל הינה ב"מסגרת עבודתו" גם אם העובד עשה כן בכל פעם שארע תקר בגלגל המשאית בה נהג. יש להחיל בנדון את מבחן העיקר והטפל, וכל עוד התיקון טפל לעבודתו כנהג, מדובר בתיקון דרך המהווה תאונת דרכים. ##(18) פציעה במהלך החלפת גלגל מפונצ'ר במוסך:## בת"א (שלום-הרצליה) 3714/94, שירין נ. "הסנה" חברה לביטוח בע"מ, התובע נפגע בעת שעסק בהחלפת גלגל עם תקר במוסך במהלך יום עבודתו. מדובר בגלגל שהחליף התובע קודם-לכן בגלגל תקין עימו המשיך בנסיעה והחלפת הגלגל המנוקב במוסך נועדה שישמש גלגל חלופי לעת מצוא. בהחליטו כי אין מדובר בתיקון דרך, פסק בית-המשפט: 1. התיקון אינו קשור לסיכון תחבורתי, שכן לא נעשה אגב נסיעה ולא לצורך המשכה המיידי, כי אם תוך סטיה יזומה ומתוכננת לתיקון גלגל רזרבי. 2. התיקון נעשה במסגרת עבודתו המקצועית של התובע כנהג. הדרישה שטיפול כדי שיהיה תאונת דרכים ייעשה "בידי אדם שלא במסגרת עבודתו" נסבה לא רק על האדם האחר, אלא גם על המשתמש. באוביטר: לפיכך, ספק אם היה מדובר בתאונת דרכים גם לו נפגע התובע תוך כדי החלפת גלגל תוך כדי נסיעתו, וזאת לאור היות התאונה תאונת עבודה מבחינת התובע. ##(19) תאונה במהלך הרכבת גלגל רזרבי:## ת"א (שלום-רמלה) 3425/97, סנדברג נ. "מנורה" חברה לביטוח בע"מ ואח', התובע ניסה להרכיב בתוך המוסך גלגל רזרבי של המעביד שלו שהושאר שם לצורך תיקון יומיים לפני-כן. הגלגל הוצא והוחזר למתקן והוצא שנית, משום שלא התאים לתושבת עליו הוא מורכב. בזמן ניסיון הוצאת הגלגל נתפס לו הגב והוא חש בכאבים עצומים. נדחתה הטענה כי הארוע ארע תוך כדי טיפול או תיקון דרך, שכן תיקון טיפול שאינם נעשים תוך כדי הנסיעה ובמהלכה, על-מנת לאפשר את המשכה, הינם שימושים הכרחיים אבל אינם שימוש כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפלת"ד, וככאלה אינם מזכים את הנפגע בפיצוי על-פי החוק. כל פירוש אחר הינו בבחינת עיוות והרחבת תכלית החקיקה וסטיה והרכבה בלתי-מתקבלות על הדעת של כוונת המחוקק בתיקון מס' 8. ##(20) תאונה בזמן החלפת גלגל טרקטור:## בת"א (שלום-ת"א) 86340/97 סולטן נ. "דולב" חב' לביטוח בע"מ ואח', התובע ניסה לתקן תקר שארע לאחד הגלגלים ברכב וכאשר דחף התובע את מפתח הברגים בחוזקה אל הבורג בגלגל הטרקטור על מנת לשחררו, החליק המפתח מהמקום והתובע נהדף לאחור ונפל על גבו על שפת המדרכה ונפגע. התובע אמנם נסע לפנצ'ריה על מנת לתקן את הגלגל אך בסופו של דבר נותר מחוץ לפנצ'ריה, על הכביש, והתיקון נעשה ע"י התובע, ורק לאחר שנפצע, השלים עובד הפנצ'ריה את החלפת הגלגל. נפסק: התובע היה מפעילו של מחפרון, והשתמש בו לשם ביצוע עבודות עפר, אין עבודתו ופרנסתו של התובע בתיקון כלי רכב. העובדה שהתובע אחראי לתחזוקה שוטפת של הרכב אינה הופכת את התיקון לכזה שנעשה "במסגרת עבודתו". יתרה מכך, תיקון הגלגל מגשים את המבחן התחבורתי, שהרי לולא תוקן הגלגל לא יכול היה התובע להמשיך בעבודתו. לפיכך נקבע כי המדובר ב"תיקון דרך" ע"י מי שאין עיסוקו בתיקון פנצ'רים ועל כן נכלל בהגדרת "שימוש" ומכאן שמדובר בתאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד. הסייג של "מסגרת עבודתו" אינו יכול לחול כאשר מדובר במשתמש עצמו די היה בנימוק זה לדחות את הטענה. ראו רע"א (עליון) 1300/00 "הפניקס הישראלי" בע"מ נ. כהן. ## (21) יד נמחצה בגלל שהרכב החליקה מהג'ק:## בת"א (שלום-י-ם) 9093/98 אהרון נ. "ציון" חב' לביטוח בע"מ, בעת שנהגה ברכב רעייתו של התובע לעבר ביתה, הבחינה לפתע שהרכב "מושך" הצידה היא החנתה את הרכב במרחק מה מביתה. לאחר כרבע שעה הגיע בעלה שהיה אמור, מיד לאחר הגעת רעייתו הביתה, לנהוג ברכב לגן הילדים של בתו. התובע הבחין בתקר בגלגל, הוא הגביה את הרכב על מגבה (ג'ק) ולפתע החליק הרכב ומחץ את ידו הימנית. נפסק: שלא היה זה "תיקון דרך" במובן הפשטני של המילה, היינו תיקון באמצע הנסיעה (הדרך) על מנת לאפשר המשך נסיעה, אלא היה זה תיקון על מנת לאפשר שימוש של הרכב בשלב כל שהוא לאחר מכן. הנסיעה של רעיית התובע ממקום עבודתה לביתה הגיע לסיום, וגם אם בכוונתה היה להמשיך לנסוע כעבור מספר דקות ספורות, שעה, או יום, מדובר בנסיעה אחרת. לפיכך, בהתאם לפרשנות של המבחן התעבורתי, לא ניתן לומר על תיקון כזה שהוא בגדר "תיקון דרך", שאם לא נאמר כך, הרי שבהכרח נגיע למסקנה שכל תיקון בסמוך לבית, שמן הסתם נועד לאפשר המשך נסיעה בשלב כל שהוא, הוא בגדר "תיקון דרך", ותוצאה זו אינה מתיישבת עם לשון החוק, ומרוקנת מתוכן את העובדה כי המחוקק מצא לנכון לצמצם את תחולת החוק ולהגבילה לתיקונים שהם בגדר "תיקון דרך" בלבד. לפיכך נדחתה התביעה. ##(22) תאונה תוך כדי תיקון גלגל מפונצ'ר לצורך המשך נסיעה:## ת.א. (שלום – חדרה) 3193/98 נמר נ. "כלל" חב' לביטוח בע"מ, התאונה ארעה כאשר התובע התכוון להוציא מהמשאית ולקחת את הגלגל המפונצ'ר לפנצ'ריה כדי לתקנו, להחזירו למכונית ולהמשיך את מלאכתו, שהיתה השלמת איסוף ירקות והבאת הירקות לשוק הסטונאי. בזמן הוצאת הגלגל המפונצ'ר, עזב אחיו של התובע את הדלת האחורית של המשאית, דבר שגרם לנפילתה ולפגיעתה בידו הימנית של התובע, אשר נשברה עקב כך. מהאמור אנו למדים כי התיקון היה נחוץ לצורך המשך הנסיעה, העמסת יתרת הסחורה והעברת כל הסחורה ליעדה. אין המדובר בנסיעה שהגיעה לקיצה, המדובר בתאונה שארעה תוך כדי תיקון הגלגל המפונצ'ר שבלעדיו לא ניתן היה להמשיך בנסיעה. משנקבע כי תיקון הגלגל המפונצ'ר נעשה למטרת המשך הנסיעה, הרי האירוע עונה על הגדרת המונח תאונת דרכים. פירוש זה מתיישב עם תכלית התיקון מס' 8 לחוק הפלת"ד לפיו יש לאבחן בין המקרה דנן לבין תיקון מתוכנן או תיקון במוסך או אפילו תיקון בחצרו של בעל הרכב-תיקונים אשר אינם עונים על הגדרת המונח תאונת – דרכים. לאור האמור נפסק כי התובע נפגע אגב תאונת דרכים. ##(23) גב תפוס בזמן החלפת גלגל כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-י-ם) 16784/99, אבו בדר נ. "מנורה" חברה לביטוח בע"מ, התובע נהג ברכב משאית מסוג טריילר, ארע תקר באחד הגלגלים והוא ירד לתקן את התקר וגבו נתפס תוך כדי פעולת החלפת הגלגל. התובע לא סיים את הנסיעה. הוא הגיע למגרש ועמד בתור לפריקת מטען ולאחר כך היה אמור להמשיך בנסיעתו ואין הדבר דומה למי שהגיע לביתו, החנה את הרכב ולאחר זמן גילה שיש לו תקר במכוניתו. יעדו של התובע לא היה עצם ההגעה לנמל אלא פריקת המטען בהמשך. גם אם החלפת הגלגל לא היתה חיונית לצורך המשך נסיעה מיידית, אין פירוש הדבר כי אין המדובר בנסיבות הענין בתיקון דרך. נוסח החוק מכיר בטיפול או תיקון רכב בשני סייגים: שיהיה זה תיקון או טיפול דרך וכי התיקון או הטיפול לא יבוצעו ע"י אחר שאינו המשתמש – במסגרת עבודתו. מאחר והתובע הוא המשתמש והטיפול או התיקון נועדו למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית (אין חשיבות לכך שהמשך הנסיעה היה לטווח קצר), נופל המקרה דנן להיות ארוע של תיקון דרך המהווה תאונת דרכים עפ"י החוק. ת"א (שלום-כ"ס) 3066/00, אבו שיחה סמיר נ. "שמאן" חב' לביטוח בע"מ (פסק-דינו של כב' הנשיא השופט יהודה פרגו ניתן ב-25.4.01, ראה עמ' 8527). התובע יצא את ביתו אל הרכב על מנת לנסוע לקניות. כשהגיע התובע אל הרכב הוא הבחין בתקר בגלגל. היות ובמקום בו הוא חנה את הרכב לא הייתה גישה נוחה אל הגלגל, הזיז התובע מעט את הרכב והחל להחליף את הגלגל. במהלך החלפת הגלגל נפגע התובע מהמגבה (הג'ק). נפסק: למונחים "טיפול דרך", "תיקון דרך", "טיפול בית", "תיקון בית" – יש לתת את הפירוש ההולם את השכל הישר, את נסיון החיים ואת ההתנהגות בדרך. מונחים אלה יש לפרש ולהבין כמבטאים את הלשון והכוונה השגורה בפי כל, כי מדובר בתיקון פשוט שאדם סביר נוהג לעשותו ושאינו דורש מיומנות ומקצועיות מיוחדת המחייבת בדרך כלל את ביצוע התיקון ע"י בעל מקצוע מיומן. המדובר אך ורק בתיקון דרך הבא לאפשר את המשך הנסיעה והשימוש ברכב בסמיכות לתחילת הנסיעה או לסיומה והשימוש בו הוא למטרות תחבורה. כזה הוא, כדוגמא תיקון תקר ע"י החלפת גלגל בגלגל רזרבי תקין. אין כל חשיבות אם "תיקון הדרך" (כדוגמת התקר בענייננו), בוצע בחנית ביתו של הנהג טרם היציאה לדרך, או אם הוא בוצע לאחר תחילת הנסיעה. די בכך שהחלפת הגלגל נועדה לשימוש תחבורתי של הרכב לצורך המשכת המיידית. "טיפול בית" הם אותם הטיפולים או התיקונים שמבצע אדם בביתו, על מנת להשגיח או לתחזק את הרכב. תיקונים אלה אינם יכולים להיחשב כ"תיקון דרך", משום שלא נעשו "עקב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית", אם משום שצריכים, באופן טבעי להעשות ע"י בעל מקצוע מיומן, במסגרת עבודתו, אם משום שצריכים באופן טבעי, להיות מבוצעים במוסך. לפיכך נפסק כי מדובר בתאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד. ##(24) האם החלפת גלגל נחשבת "שימוש ברכב מנועי" ?## בת.א. (שלום-ת"א) 122119/01 ירימי נ. "איילון" חב' לביטוח בע"מ, התובע וחברו ביקשו להכין את הרכב לקראת הנסיעה המתוכננת בערבו של אותו יום לאילת, ולכן כשגילו שאחד הגלגלים משופשף, החליטו להחליפו, בזמן ההחלפה גלש הרכב מן המגבה ופגע בראשו של התובע. במועד התאונה חנה הרכב ליד ביתו של חברו של התובע. השאלה לענייננו היתה האם יש לראות בנסיבות כאמור בהחלפת הגלגל משום תיקון או טיפול דרך הכלולים בהגדרת "שימוש ברכב מנועי". נפסק: - "מגמת תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים היתה לצמצם את המקרים בהם תיקון שנעשה ברכב יחשב כתאונת דרכים. בתיקון מס' 8 שלל המחוקק את תחולת החוק על תיקוני רכב שאינם קשורים לסיכון התחבורתי, כמו תאונות עבודה המתרחשות במוסכים אצל מי שעיסוקם בתיקון כלי רכב. כדי שיתקיים הסיכון התחבורתי, צריך תיקון הדרך להתייחס לאפשרות המיידית של המשכת הנסיעה. לפיכך, יש לפרש את המונחים "תיקון דרך" או "טיפול דרך" כאלו המתייחסים לתיקונים שנעשים אגב הנסיעה, וכדי לאפשר את המשכתה המיידית. הפסיקה הבדילה בין "תיקון דרך" לביו "תיקון בית" שמתבצע בחצר ביתו של בעלי הרכב. רכב החונה בחניית ביתו של בעליו, כאשר אחד מגלגליו מפונצ'ר, אינו מהווה כל סיכון תחבורתי. סיכון כזה יתרחש, כאשר יבקשו לנסוע ברכב. לפיכך, שאלת סמיכות הזמן לנסיעה והמקום, הינה קריטית לבחינת השאלה, אם במקרה דנן יש לראות "תיקון דרך" אם לאו". מאחר וכאמור כוונת התובע לאחר הטיפול היתה לנסוע לאילת רק מספר שעות לאחר מכן, בערבו של אותו יום והתיקון בוצע ליד ביתו של החבר ולא אגב נסיעה -יש לראות באירוע "תיקון בית" ולא תיקון או טיפול דרך ולכן אין המדובר בתאונת – דרכים ודין התביעה להידחות. ##(25) תאונה בזמן כיוון מראה ברכב:## בע.א. (מחוזי – י-ם) 5742/04 זהבי נ. "הפניקס הישראלי" חב' לביטוח בע"מ, התובע, נהג אגד במקצועו, הגיע לחניון האוטובוסים בשער שכם שבירושלים בתום ביצוע מסלול נסיעה אחד, מבין המסלולים שאותם הוא מבצע ביום עבודה בקו שבו הוא נוהג. התובע התכוון לבצע הפסקת בוקר קצרה בת 20 דקות, שלאחריה היה עליו להמשיך בנסיעות נוספות, עד לתום יום העבודה. הוא החנה את האוטובוס בחניון, ערך את הבדיקה הביטחונית הנדרשת ולאחר מכן ניגש לבצע את הכיוון של המראה הפנימית, בטרם ירד מהרכב להפסקה הנ"ל. התאונה התרחשה לאחר הגעת התובע לתחנת המנוחה שבשער שכם לצורך ההפסקה המיועדת לארוחת בוקר. במהלך הפסקה זו היה אמור התובע לשהות בחדר אוכל, בעת שעובד הניקיון מנקה את האוטובוס. מישכה של ההפסקה היה, לכל הפחות, עשרים דקות. לאחר שהתובע ביצע סריקה בטחונית שהתמשכה כדקה או שתיים הוא פנה לביצוע מלאכת כיוון המראה. לצורך זה הוציא מפתח שוודי קטן מתיק הנהג, טיפס על המוט התחתון של המעקה המשמש את הנוסעים, בסמוך לעמדת הנהג, וחיזק את הבורג הרופף שבראש המראה. בעת שפסע אחורה וירד מהמוט – איבד את שיווי המשקל ונפל לאחוריו ונפגע. ביהמ"ש קמא דחה את התביעה בקובע שאין המדובר "בתיקון דרך" ולפיכך הארוע אינו נכנס בגדר "תאונת דרכים" בסעיף 1 לחוק. הערעור על פסק-דין זה התקבל ונפסק: מעשה כיוון ותיקון המראה נועד למטרה תחבורתית. המראה הפנימית באוטובוס, שאותה ביקש התובע לכוון ולתקן, חיונית לבטיחות הנסיעה דרכה יכול הנהג להבחין אם ניתן לסגור את הדלת האחורית לאחר שכל הנוסעים ירדו בתחנה והאם אין נוצרים סיכונים בטיחותיים – תעבורתיים במהלך הנסיעה. מכיוון שהתיקון לא נעשה אגב נסיעה, מתעוררת השאלה אם הוא נעשה "לצורך המשכתה המיידית"? פעולה הנדרשת לשם המשכתה המיידית של הנסיעה, אינה מחייבת להסיק כי מדובר דווקא בפרק זמן של דקות או שניות, הדגש מושם על כך שבין פעולות הנסיעה שלפני התיקון והטיפול ובין זו שלאחריה, תהיה המשכיות ורציפות. בנסיבות העניין הנדון לפנינו, מדובר בבעל מקצוע שעבודתו היא נהיגה באוטובוס בקווי תחבורה עירוניים. יום העבודה מורכב מטורי נסיעה במסלולים קבועים, כאשר ביניהם קיימות הפסקות ובכללן כאלו שנועדו לצורך מנוחה קצרה. מצב זה אינו נחשב כ"תום נסיעה" ואין בו, בהכרח, כדי לנתק את רציפות הנסיעה שאותה מבצע הנהג, במסגרת מצבור המטלות מנת חלקו באותו היום. לפיכך לא צריך לחול בענייננו הבדל בין מקרה שבו התובע כיוון ותיקן את המראה הפנימית בטרם ירד מן האוטובוס ובין מקרה בו הוא עשה כן לאחר שעלה אליו להתחלת הנסיעה הבאה. ##(26) תאונה בזמן כיבוי שריפה ברכב:## בת"א (שלום-הרצליה) 935/86, וזינה נ. "אושיות", התובע נפגע בגבו בעת כבוי שריפה במשאיתו. המבטחת טענה כי אין מדובר בתאונת דרכים, בין היתר משני הטענים הבאים: א. הגב "נתפס" לתובע מבלי שהוא נחבל בגב. ב. המשאית לא היתה בתנועה בעת הארוע ולא היה לה כושר נסיעה. נפסק: "תהא אשר תהא הסיבה לכאבי הגב – תחילתם במאמץ שעשה התובע בעת תיקון רכבו וכבוי אש שאחזה בו. אין מדובר במקרה זה ברכב שהובא אל מוסך לתיקון אלא בנהג הנתקל תוך כדי התנעת רכבו בבעיה… נזק גוף הנגרם לאדם המתקן את רכבו שחדל מלנסוע בשל תקלה, והתיקון מתבצע במקום שבו חדל הרכב מלנסוע הוא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שמוש ברכב…". המחוקק כלל בהגדרת "תאונות דרכים" גם מאורע הגורם לאדם נזק גוף בשעת עמידת הרכב, ועמידה לצרכי תיקון הרכב, תוך כדי ובמהלך יום העבודה הסדיר עם הרכב, נכלל ללא כל ספק ב"עמידה" זו. ##(27) תאונה תוך כדי טיפול או תיקון דרך בסמיטריילר:## בת"א (שלום-חי') 11562/91, ברייר נ. "אליהו" חברה לביטוח בע"מ, בשעה שהתובע היה בדרכו להעמיס בולדוזר על סמיטריילר בו נהג, שמע רעש שהעיד על תקלה ברכב. מחשש כי הסמיטריילר יפריע לתנועה בכביש, אם יעצור במהלך הנסיעה לשם תיקונו, הגיע התובע לאתר העבודה ושם, במרחק של כ- 300 מ' מהבולדוזר אותו היה צריך להעמיס, עצר והחל בתיקון. במהלך פעולת התיקון נפגע התובע בגבו וברגלו. בהחליטו כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: התאונה קרתה תוך כדי טיפול או תיקון דרך. למרות שהתובע הגיע לאתר בו היה עליו לבצע את פעולת ההעמסה, הרי שטרם העמיד את המשאית ביעדה הסופי לצורך ההעמסה ורק עצר אותה כשמנועה עדיין פועל. לפיכך, למרות שההבחנה עדינה ביותר לא ניתן לומר שהתובע הגיע לסוף הדרך, ועל-כן התיקון הוא תיקון דרך. כמו-כן, לא בוצעה פעולה התיקון תוך כדי טעינת מטען. אין זה מתקבל על הדעת להגדיר תיקון דרך שמטרתו לאפשר העמסת מטען שתתחיל בעוד מס' שעות כחלק מפעולת העמסת המטען. אין ספק כי קיומו של רעש כנ"ל בעת נסיעה מצביע על בעיה כלשהי אשר עלולה ליצור סיכון תחבורתי אם אין מטפלים בה. לפיכך, לומר כי קיומו של רעש הוא סיכון תחבורתי אך הניסיון לתקנו אינו כזה, הינו מלאכותי ובלתי-מתקבל על הדעת. ## (28) תאונה בזמן תיקון דרך בזמן שהמנוע דולק:## בת"א (שלום-ת"א) 58999/91, מזרחי נ. "כלל" חברה לביטוח בע"מ, התובע, נהג משאית, נפגע בעת שניסה להשיב חלון משאית בה נהג למסילתו בעזרת מברג, וזאת בסיום יום העבודה, אך כאשר המנוע עדיין דלק. בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: את החריגים שבהגדרת "שימוש ברכב מנועי" יש לפרש בצורה מצמצמת ועל-פי מבחן הסיכון התחבורתי, שאלמלא כן נחטיא את כוונת המחוקק בתיקון 8 לצמצם את תחולת החוק. המבחן לגבי תיקון או טיפול דרך יהיה, אם הפעולה נעשתה אגב נסיעה או לצורך המשכה המיידי. שאלות אלו עשויות להיבחן על-פי התוצאות הרגילות שהיו מתרחשות לולא תיקן פלוני את הרכב. כלומר, "במקרה בו פעילותו של פלוני היתה מביאה מטבע הדברים על-פי מבחן השכל הישר לסיכונים של המשתמשים בדרך או לחילופין חושפת אותו לפגיעה טבעית מצד גורמים אלה, כמו גם מהרכב עצמו, יש בכך כדי לבסס "תיקון דרך" כאמור." במקרה הנדון לו היה התובע משאיר את החלון פתוח, היה נחשף לסיכון הנובע מהתוצאות הטבעיות הנובעות מהשארת רכב לא סגור, כגון, סכנה של פריצה לרכב או גניבתו, אך סיכון זה אינו עולה בשום פנים כדי סיכון תחבורתי, שכן אינו ייחודי למערכת של המשתמשים בדרך ככאלה. בנסיבות אלו התיקון אינו נכנס לגדר "תיקון דרך" ואין מדובר בתאונת דרכים. ##(29) נפילה מגג מיכלית בזמן תיקון:## בת"א (שלום-חי') 2160/92, שלו נ. "הסנה" חברה לביטוח בע"מ, התובע נהג מיכלית, המתין בתור לצורך העמסת המיכלית. תוך כדי כך ובעוד המנוע דולק, עלה על גג המיכלית וביצע טיפול שגרתי במיכסים. במהלך הטיפול מעד התובע, נפל ונחבל. בקבלו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: הטיפול במיכלית נועד לאפשר שימוש ברכב והיה גם עקב השימוש, ולכן הוא נופל למסגרת הטיפול עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה ומהווה תאונת דרכים. אמנם היתה קטיעה של השימוש ברכב, שכן הארוע ארע בזמן שהתובע המתין – אך המדובר הוא בקטיעה ולא בהפסקה מוחלטת של השימוש. הקטיעה אינה מנתקת את המשך השימוש מהשימוש המקורי, ולכן יש לראותם כשימושים משלימים. ## (30) נפילה מכף טרקטור בזמן טיפול דרך:## בת"א (שלום-חי') 851/94, אברהם נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', התובע נפל מכף טרקטור בעת גירוז הפינים שבכף שביצע במהלך יום העבודה. בקבלו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: יש לקבל את טענת התובע כי גירוז הפינים התכוון למנוע את שבירתם וכי פעולה זו נבעה מהערכה גם אם סובייקטיבית ולא מקצועית, כי בכך תישמר תקינותם. כמו-כן, יש לקבל את טענת התובע כי הגירוז נועד למנוע רעש המפריע לנהיגה. נובע מכך שפעולת הגירוז נועדה לאפשר לטרקטור למלא את הייעוד התחבורתי שלו, דהיינו לנוע למקום. לאור הלכת "יונאי" (ע"א 3024/94), שם התייחס בית-המשפט לפירוק משקולת מטרקטור על-מנת לחבר אליו מלגזה, כ"טיפול דרך", יש להתייחס לגירוז הטרקטור ככזה. כמו כן, כשם שבפרשת "יונאי" נקבע כי תכלית חיבור המלגזה לטרקטור היתה לעשות בו שימוש תחבורתי, דהיינו, להוביל בו מטען, כך גם במקרה זה גירוז הפינים נועד בסופו של דבר למטרת תחבורה, דהיינו, לאפשר לטרקטור לנוע בביטחה. ## (31) הפירוש למונחים "טיפול דרך" ו"תיקון דרך":## בת"א (שלום-כ"ס) 3652/94, המר' 3045/94, אלטמן נ. עילית (אמריק) חברה לביטוח בע"מ, נפסק: הפירוש הנכון למונחים "טיפול דרך" ו"תיקון דרך" שבתיקון 8 לחוק הפלת"ד הוא טיפול ותיקון שנוהגים לעשות בדרך ללא צורך בבעלי מקצוע או בהבאת הרכב למוסך. תיקונים וטיפולים כאלה ייחשבו לתיקוני דרך, ללא חשיבות לשאלה היכן ייעשו, בין לפני נסיעה ובין לאחריה, ובין בכל זמן אחר בו יתפנה בעל הרכב (או מי מטעמו) לבצע את הפעולה. ##(32) נפילת נהג מגרדה בזמן תיקון כתאונת דרכים:## ת"א (שלום-כ"ס) 4142/94, אלעסם נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, התובע, נהג מגרדה, החליק ונפל מהגג בעת שעסק בתיקונה. מהירותה המקסימלית של המגרדה 48.3 קמ"ש, היא מוגדרת כציוד הנדסי ורוחבה 3.96 מ', המחייב על-פי תקנות התעבורה אישור משטרה לצורך תנועה בכביש. בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: 1. המגרדה אינה נכנסת לגדרו של "רכב מנועי" כמשמעותו בחלק הכללי של ההגדרה, וכן אינה עונה על הגדרת טרקטור. המגרדה הינה מכונה ניידת, אך כדי שתהיה כזו המהווה רכב על-פי חוק הפלת"ד, השאלה היא אם היא כשירה לנוע בכביש. הכשירות הנדרשת הינה הכשירות המשפטית. עם זאת, אין צורך כי "המכונה הניידת" תהיה מורשית בפועל בעת הארוע לתנועה בכבישים. די בכך שיש לה כשירות משפטית בכוח לכך, כלומר, משהדובר במכונה ניידת הטעונה "רישוי" (להבדיל מרישום), ואשר לגביה קיימת אפשרות על-פי דין למתן רישוי, היא תיכלל במסגרת רכב מנועי על-פי חוק הפלת"ד. 2. ואולם, גם אם הינה מכונה ניידת על-פי חוק הפלת"ד לא הוכח כי נעשה בה שימוש למטרות תחבורה, משמע כי השימוש היה בעל סיכון תעבורתי. נטל ההוכחה להוראות כי נעשה בעת הארוע במגרדה שימוש תעבורתי, מוטל על התובע, ומשלא הוכיח זאת ומתוך הכרת יעודה של המגרדה כרכב רב-יעודי או דו-יעודי, פסק בית-המשפט כי השימוש נגע לייעודה הלא-תעבורתי, ועל-כן לא שימוש למטרה תחבורה. 3. לא היה מדובר בטיפול או בתיקון דרך, שכן "הטיפול" נעשה בחצרים של מקום העבודה והוא נועד לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא-תעבורתי. ##(33) תאונה של נהג משאית בזמן "טיפול דרך":## בת"א (שלום-י-ם) 18316/95, אשכנזי נ. "אררט" חברה לביטוח בע"מ, התובע, נהג משאית, החנה אותה בסמוך לצומת, הוא יצא הימנה ולאחר שהבחין כי על הנגרר מונחים ענפי עץ וקרשים, המשמשים כעזר למטען המוטען על המשאית, עלה על הנגרר ובמהלך זריקתם למטה נפל אף הוא ונפגע. נדחתה טענתו כי הוא נפגע במהלך "החניית הרכב". אין משמעות באם מנוע הרכב פעל או דמם לקביעת ה"שימוש" ברכב או לקביעת שלב ה"חניה". החניה הסתיימה עם הגעת הרכב לכלל עמידה מוחלטת ויציאת הנפגע ממנו, כלומר: משסיים התובע את יציאתו מהרכב הוא חדל להיות בגדר משתמש והרכב הפך מרכב ב"החניה" ל"רכב חונה". אין גם לראות בפעולותיו של התובע בסילוק ענפי העץ מהנגרר "טיפול דרך", שכן הם לא נועדו למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי. אף אם התובע היה נוסע כאשר הענפים והקרשים על הנגרר, לא היוו אלה מבחינת "סיכון תעבורתי". לפיכך נדחתה תביעתו, הואיל ואין להחיל עליה את הוראות חוק הפלת"ד. ##(34) עליה לארגז משאית לצורך תיקון דרך:## בת"א (שלום-חי') 133355/95, חסון נ. "מנורה" חברה לביטוח בע"מ, התאונה ארעה כאשר התובע גמר להעמיס בחצץ את ארגז המשאית, נסע למרחק של כ – 100 עד 200 מטר ממקום ההעמסה, דהיינו: מחוץ לשטח האתר, שטח העמסה. נפסק: עליית התובע על ארגז המשאית היתה לצורך "תיקון דרך" ומטרת העליה על ארגז המשאית היתה לצורך יישור החומר שהועמס עליה, וזאת לצורך הקטנת הסיכון התעבורתי הכרוך בנסיעה עם חומר בתפזורת שאיננו מהודק או ישר על-גבי המשאית. לעובדה כי התאונה ארעה במקום שהוא מחוץ לשטח ההעמסה חשיבות. ##(35) תאונה תוך כדי ניסיון לתקן משאית אחרי פריקת מטען:## בת"א (שלום-ת"א) 69041/96, יוסף נ. "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ, התובע, נהג משאית להובלת אשפה, נפגע בידו בתוך כדי ניסיון לתקן לוח זוהר בחלקה האחורי של המשאית. תוך כדי תיקון השתחררה הדלת האחורית של המשאית ופגעה בידו. התיקון בוצע לאחר שהתובע סיים לפרק את מטען האשפה ולפני שהתכוון להמשיך בנסיעתו. נפסק: כי תיקון מחזירי האור במשאית נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי ונעשה לצורך המשכה המיידי של הנסיעה, ולפיכך יש לראות בו "טיפול או תיקון דרך" במובן חוק הפלת"ד. ##(36) תאונה בניסיון להוציא חוט ברזל שנתקע בגלגל:## בת"א (שלום-חי') 7145/98, חזן נ. "מגדל" חב' לביטוח בע"מ ואח', התובע טען שנסע במשאית המשמשת גם כמטאטא לניקוי כבישים. במהלך הנסיעה שמע רעשים חזקים מכיוון מברשות הרכב. הוא עצר מספר פעמים בדרך כדי לבדוק את מקור הרעש אך לא מצא דבר. רק בפעם האחרונה, כשהגיע כקילומטר וחצי לפני ביתו, הוא איבחן בחוט ברזל שנתקע בגלגל המברשת, הוא הכה בפטיש המברשת וניסה למשוך את חוט הברזל ותוך כדי כך ניתז גוף מתכתי לעינו. המבטחת טענה כי אין המדובר בטיפול או תיקון דרך שכן לא התקיים נושא "הדחיפות" בפועלו של התובע שכן הטיפול לא היה חיוני להמשך נסיעת המשאית. ביהמ"ש דחה טענה זו בקובעו שהשיקול בדבר "הדחיפות" ו"החיוניות" של הטיפול הוא לא ענין לבחינה אובייקטיבית אלא הוא שיקול סובייקטיבי מבחינת ראייתו הכנה של הנהג המשתמש. די בכך שהתובע סבר שייתכן שהדבר יכול לגרום לחבלה ברכבו, גם אם מדובר במשהו "לא חמור". המבחן להתקיימותו של סיכון תעבורתי הוא מבחן אמונתו הסובייקטיבית הסבירה של המשתמש ברכב.לפיכך נפסק שלכאורה המדובר "בטיפול דרך". לעצם הענין פסק ביהמ"ש שהתובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה ולשכנע שאכן התאונה ארעה כפי שטען ולפיכך תביעתו נדחתה. ##(37) טיפול ברכב ליד הבית:## בע"א (ת"א) 819/93, בן שבת נ. "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ, בדחותו את הערעור על פסק-הדין ב-ת"א (שלום) 11852/92 הנ"ל, פסק בית-המשפט: באוביטר: טיפול או תיקון רכב יחשבו כשימוש רק אם הרכב היה בדרכו. לעומת זאת בעל רכב הניזוק תוך שהוא מטפל ברכב ליד ביתו בטרם יצא לדרך, לא יבוא בגדר מי שהשתמש ברכב. ##(38) פציעה בזמן ניסיון תיקון אופנוע בחצר בבית:## בת"א (שלום-בת-ים) 1240/95, שגיב נ. "כלל" חברה לביטוח בע"מ, התובע נחבל באצבעו שעה שניקה את אופנועו בחצר ביתו. בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: אמנם אין הכרח שטיפול דרך יהיה בהקשר לתקלת פתע, שכן נהג העוצר את רכבו בדרך לצורך ניקוי שמשה, מילוי אוויר בגלגלים וכו', יחשב כעוסק בתיקון דרך, ואולם זיקתם של התיקון או הטיפול למטרה תחבורתית, קרי – לנסיעה היא שקובעת את תחולת החוק עליהם. במקרה הנדון הטיפול באופנוע לא היה בבחינת טיפול דרך במובן החוק, שכן מטרתו היתה הכנתו ליציאה לבילוי בתאריך מאוחר יותר. לפיכך, מדובר אמנם בטיפול לאופנוע, אך לא בטיפול דרך על-פי החוק. ##(39) פציעה בזמן שטיפת משאית בחצר הבית:## בת.א. (שלום-עכו) 3780/98 נאיף נ. "כלל" חב' לביטוח בע"מ, ביום שבת ניקה התובע את המשאית שלו שחנתה ליד חצר של ביתו במקום שיש ברז מים. לאחר שסיים לשטוף את רצפת ארגז המשאית, ניסה לרדת מהפתח האחורי של הארגז. או אז, החליק ונפל ארצה ושתי ידו נשברו כאשר ניסה לבלום את הנפילה. בזמן התאונה היה מנוע המשאית כבוי. נפסק: "המחוקק לא ראה פעולות תחזוקה הנעשות בחצרים, כגון שטיפת ארגז משאית או טיפול במיכל המותקן ע"ג מכלית, כפעולות הנכנסות לגדר שימוש ברכב מנועי. זאת, להבדיל משטיפת ארגז או פעולת טיפול במיכל גז או דלק, במהלך הנסיעה, על מנת למנוע דליפה או נזילה של חומרים מסוכנים לדרך, שאז נראה פעולה זאת כ"טיפול דרך" דוגמת חיזוק חבל שהתרופף במהלך נסיעה". לפיכך נדחתה התביעה. ##(40) נפילה ממשאית בזמן שטיפה עם צינור מים:## בת"א (שלום-י-ם) 17176/93, גאן נ. "הסנה" חברה לביטוח בע"מ התובע נפל ממכסה מנוע משאיתו בעת שעסק בשטיפתה עם צינור מים ביום שבת. בקבלו את טענת המבטחת כי אין מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: אין מדובר בירידה מרכב, שכן "ירידה" הינה "יציאה" מן הרכב, וכאן לא היתה יציאה כזו. הפעולה שעשה התובע בעת ניקוי הרכב היתה טיפול ברכב שאינו טיפול דרך, שהרי התובע טיפל ברכב בחצר ביתו לא בעת נסיעה או לצורך המשכה. ##(41) תאונה בזמן תיקון באגר:## בע.א. (מחוזי-חיפה) 2152/02 קל בנין, חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ. "המגן" חב' לביטוח בע"מ, התובע התבקש ע"י מנהל העבודה שלו להחליף איזמל של פטיש ברכב מסוג בגר זחלי באתר שבו עבד הכלי. הצורך בהחלפת האיזמל נבע מכך שהאיזמל היה ישן ומנהל העבודה ביקש מהתובע להחליפו בחדש. בעת החלפת האיזמל נתפס גבו של התובע ונגרם לו נזק. ביהמ"ש קמא דחה את התביעה בקובעו שאין המדובר ב"תיקון דרך" על מנת לאפשר למחפר להמשיך ולמלא את ייעודו, חפירת התעלה, אלא בפעולות אחזקה שוטפת במהלכה הוחלף איזמל ישן באיזמל חדש וכי גם אלמלא הגיע האיזמל החדש, היה הבגר ממשיך לעבוד ללא בעיה. הערעור על החלטה זו נדחה ונפסק כי עפ"י "הלכת דראושה" (ע.א. 4469/95) עבודת החלפת האיזמל שנעשתה באתר שבו עבד הכלי, היא בבחינת "טיפול בית" ולפיכך אינה בגדר "תאונת-דרכים". ##(42) תאונה בזמן תיקון מזגן באוטובוס חונה:## בת.א. (שלום-ת"א) 107505/99 שם טוב נגד "הכשרת הישוב" חב' לביטוח בע"מ, התובע, נהג אוטובוס, עלה על גג האוטובוס כדי לבדוק ולחזק מכסה של מזגן ותוך כדי כך לקחת מידות לשם תיקון מכסה נוסף שעף בנסיעה קודמת. נסיעה ללא מכסה מסוכנת לתקינותו של המזגן ומאחר והיום היה יום קיצי הובלת הנוסעים לא היתה מתאפשרת אם המזגן לא יהיה תקין. לאחר שסיים התובע את הפעולות על גג האוטובוס, תוך כדי ירידה, מעד ונפגע. השאלה לענייננו היתה האם האירוע בו נפגע התובע מהווה תאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד? נפסק: " יש לפרש את המונחים "טיפול דרך" ו"תיקון דרך" כאלו המתייחסים לתיקונים שנעשים אגב נסיעה, או שנועדו לאפשר את המשכתה המיידית של הנסיעה. סמיכות הזמן לנסיעה והמקום הינם קריטיים לבחינת השאלה אם עסקינן ב"טיפול" או "בתיקון דרך". מכאן, שטיפול או תיקון שיעשה במהלך הנסיעה, כדי לאפשר את המשכתה המיידית יחשב כ"שימוש ברכב מנועי". אך גם טיפול או תיקון שנעשים בסמוך לפני תחילת הנסיעה, מבחינת סמיכות הזמנים והמקום, גם כן עשויים להחשב כ"טיפול דרך" או "תיקון דרך" ובלבד שמדובר בטיפול או בתיקון בלתי צפויים ובלתי מתוכננים. כך, למשל, אם תתגלה ברכב תקלה בלתי צפויה שלא היתה ידועה למשתמש מראש, והוא גילה אותה כאשר עמד להתחיל בנסיעה, עשוי הטיפול או התיקון להחשב כ"טיפול" או "תיקון" דרך, ובלבד שמתקיים התנאי כי הטיפול או התיקון הכרחיים להסרת המניעה לנסיעה מיידית וכדי למנוע סיכון תחבורתי. לא כן, אם התגלתה התקלה קודם לכן כמו למשל, במהלך נסיעה קודמת, והנוהג בוחר להשלים את הנסיעה, ורק לאחר חניית הרכב בחצרי ביתו או מקום עבודתו, מתפנה לטפל בתקלה". במקרה דנן הטיפול ברכב התרחש כאמור בין נסיעות, ואין המדובר בתקלה פתאומית בלתי צפויה שנתגלתה לתובע בבואו להתחיל בנסיעה. אין מדובר בתקלה שהתגלתה לתובע תוך כדי נסיעה והוא עצר בדרך כדי לטפל בה. התקלה אמנם התגלתה לתובע תוך כדי נסיעה, אך הוא המשיך בנסיעה, השלים אותה וחזר למשרד, ורק אז נתפנה לטפל בתקלה. גם אם התובע התעתד לצאת לנסיעה נוספת, הרי שאין סמיכות זמנים בין מועד התגלות התקלה למועד ביצוע הטיפול, ואין גם סמיכות מקום, בין מקום התגלות התקלה למקום הטיפול. מכאן, שיש להתייחס לטיפול שביצע התובע כאל "טיפול בית". "מטרת עלייתו של התובע לגג האוטובוס נועדה לבדוק אם אין נזק, למדוד את גודלו של המכסה החסר על מנת שיוכל להזמין מכסה חדש, לשם כך חזר למשרד כדי לקחת מטר, ואגב כך לחזק את המכסה השני, שלגביו לא היתה כל אינדיקציה כי הוא רופף או יוצר סיכון תחבורתי כלשהו. אשר על כן, לא מתקיים גם התנאי הנוסף, החיוני לצורך הכרה ב"טיפול" או ב"תיקון" דרך, והוא – הסרת סיכון תחבורתי. מכל האמור הוחלט כי אין המדובר בתיקון או בטיפול דרך במובן חוק הפלת"ד. ולפיכך נדחתה התביעה. ##(43) תיקון דרך ברכב האחר:## בת.א. (שלום-ת"א) 216354/02 אליאס עזרא נ. "כלל" חב' לביטח וקרנית, עת סיים עבודתו ויצא עם רכבו ממקום עבודתו, נאלץ התובע לעצור מאחורי רכב אלמוני שנתקע. התובע יצא לסייע לנהגת רכב זה ותוך כדי דחיפת רכבה חש כאב עז בידו השמאלית. התברר לתובע, כי נקרע שריר בכתפו. מאחר ולא היה ברור איזה רכב מעורב בתאונה, זה שלו או זה התקוע, הגיש התובע תובענה כנגד חברת הביטוח שביטחה את רכבו וכן כנגד קרנית באשר לא נטל פרטי הרכב התקוע ופרטי הנהגת. השאלה שעמדה לדיון בענייננו הייתה: באיזה רכב "השתמש התובע". נפסק:- אין עסקינן בנסיבות במצב לפיו נדרש התובע לבצע תיקון דרך ברכב האחר, כשאז למעשה הינו מנתק את הקשר התחבורתי בין הפעולה המבוצעת לבין רכבו. כל שנדרש הוא לעשות, הינו להביא לסילוק גורם ההפרעה לנסיעה ברכבו, בכך למעשה לא מתנתק הקשר הסיבתי התחבורתי בין השימוש אותו הוא מבצע ברכבו, לבין פעולת דחיפת הרכב האחר. המסקנה המתבקשת הינה, כי הסיבה לעזיבת רכבו של התובע היא הסרת אותו מכשול מהדרך. המקום שבו שהה עת התרחשה התאונה הינו סמוך לרכבו, הזמן שחלף בין מועד עזיבת רכבו ועד לפגיעה הינו קרוב ביותר, ולפיכך אין סיבה שלא לראותו כמי שהשתמש ברכבו בזמן התאונה ומכאן חבה בענייננו המבטחת של רכבו הוא ולא קרנית. (פסקי הדין לעיל פורסמו בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##סיכום## נקודת המוצא לתחולת החוק הנה השימוש ברכב למטרות תעבורה. אמנם, המחוקק נמנע מלהגדיר את פרשנות המונח "תיקון דרך", או "טיפול דרך", והותיר מלאכה זו לבתי המשפט. פרשנותו התכליתית של המונח תיעשה, מטבע הדברים, תוך שימוש בשכל הישר ובכללי הפרשנות הנהוגים. בית המשפט ציין כי לשון החוק אינה ברורה וחד-משמעית, וכל מקרה חייב להיבחן בהתאם לנסיבותיו. תאונת דרכים (תיקון דרך)תאונת דרכים