ייחוד עילה בנזיקין | תביעה אישית נגד הנהג הפוגע | עו"ד רונן פרידמן

## (1) מהו עקרון ייחוד העילה ?## מה זה "ייחוד עילה" ? כדי להגשים מטרה זו קבע המחוקק את עקרון "ייחוד העילה" שבא במקום תביעת הנזיקין. אם הנזק נובע מפגיעת גוף, אין למזיקים על פי החוק זכות חזרה על המזיקים מכוח חוק אחר, כשם שאין הניזוק בתאונת הדרכים זכאי לתבוע מחוץ למסגרת החוק. החוק קבע הסדר שבו האחריות יוחדה לנוהג ולמתיר השימוש ואילו מזיקים אחרים פטורים מאחריות. יחוד העילה וקביעת העיקרון של אחריות מוחלטת באה להבטיח לניזוק פיצוי מהיר ולפיכך העדיף המחוקק מתן פטור מכל חובת השתתפות של מזיק אחר. סעיף 4(א) לחוק, השמיט המחוקק את הוראת סעיף 84 לפקודת הנזיקין, שדנה בהשתתפות בין מזיקים. השתתפות בין מזיקים קיימת כאשר לפי הדין המהותי המזיק האחר חב אף הוא בפני הניזוק ולפיכך מזיק שאינו אחראי מבחינת המשפט המהותי כלפי הניזוק, אינו מזיק ולכן אין חלים עליו הכללים בדבר מעוולים יחד. כך גם נקבע לגבי זכות החזרה שבסעיף 9(ב) לחוק. בית המשפט העליון, מפי השופטת נתניהו, פירש את המלים "חבותו של מי שחוזרים עליו... תהיה לפי פקודת הנזיקין", שהחלוקה תעשה על ידי בית המשפט "על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת האשם היחסי שלהם במערכת היחסים שביניהם. במערכת יחסים זו תיבדק השאלה בדבר ההשתתפות ביניהם על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת האשם המוסרי של כל אחד מהם". במלים אחרות, גם כאשר מותרת זכות החזרה במסגרת החוק, אין להחיל את מבחני האשם שבפקודת הנזיקין. ##(2) תביעה אישית נגד הנהג הפוגע:## חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע את מי תובעים בתאונת דרכים, החוק בא לקבוע, בתחום שבו הוא דן, פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, הסדר ייחודי השונה מדיני הנזיקין. הדבר החשוב שנקבע בחוק הוא ביטול האשם שהוא היסוד הדומיננטי בעוולת הרשלנות וקביעת אחריות מוחלטת בשילוב עם ביטוח אישי, ביטוח אחריות וביטוח סטטוטורי מיוחד באמצעות קרנית, במקרים מסוימים הקבועים בחוק. שלילת עילת התביעה על פי דיני הנזיקין הכלליים בשל עיקרון ייחוד העילה כרוכה ושלובה בכך שהנפגע זוכה לפיצוי על נזקיו במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בכך אין כדי לשלול מן הנפגע פיצוי בשל נזק שאירע לאחר מיצוי העילה במסגרת חוק הפיצויים. על כן נפגע בתאונת דרכים שסבל שברים ברגלו שקובעה, ולאחר שניתן פסק הדין בתביעה שהגיש במסגרת חוק הפיצויים נותח להוצאת הקיבוע, וטוען להתרשלות במהלך הטיפול הרפואי אינו נחסם על ידי הוראת ייחוד התביעה והוא רשאי לתבוע פיצוי בגין הטיפול הרפואי המאוחר. פטור זה ממחסום ייחוד העילה, כך נפסק, מותנה בכך שהאירוע הרפואי הרשלני התרחש כולו לאחר מיצוי העילה במסגרת חוק הפיצויים. משמע, שיש חשיבות לכך שעילת התביעה לפי החוק מוצתה, כלומר – הוגשה לגביה תביעה והתביעה התקבלה, הניזוק קיבל פיצוי, או לחילופין – שהתביעה נדחתה. (ספרו של ריבלין, "תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים", מהדורה רביעית, בעמ' 411-412). ##(3) ייחוד עילה - פלת"ד:## סעיף 8 לחוק הפיצויים קובע את "ייחוד העילה" של מי ש"תאונת דרכים" מקימה לו עילת תביעה לפי חוק הפיצויים (להלן: הנפגע). לפי סעיף 8, לנפגע לא תהיה עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף. נפסק כי הוראת סעיף 8 מהווה שלילה מהותית ולא רק חסימה דיונית של עילת הנפגע לפי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף. כלומר, נוכח סעיף 8 לחוק הפיצויים, עילות הנפגע בתאונת דרכים לפי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף לא רק נחסמות – הן אינן קיימות סעיף 8 לחוק הפלת"ד קובע את עיקרון ייחוד העילה: "(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.". על פי עקרון זה, מקום שקמה לנפגע עילת תביעה על פי חוק הפלת"ד, נשללת ממנו עילת התביעה בשל נזק גוף, על פי דיני הנזיקין הכללים. ##(4) עקרון ייחוד העילה - ייחוד עילה בדיני נזיקין:## עקרון זה קובע, כי אם יש לנפגע עילת תביעה לפי חוק פלת"ד, קם נגדו מחסום מלהגיש תביעה על פי פקודת הנזיקין, וזאת גם כאשר הנזקים, הגופנים או הנפשיים, נגרמו כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ואפילו טיפול רשלני רבתי, ובתנאי שלא נגרם בזדון (וראו בספרו של השופט (בדימ') א' ריבלין בספרו " תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה רביעית, עמ' 396). התוצאה היא, שעל התובע לכלול בתביעתו לפי חוק פלת"ד את מלוא נזקו נגד המבטחת את השימוש בכלי הרכב. זאת גם אם התוצאה המזיק ה נגרמה בשל התערבותו של גורם זר. לפיכך, גם בהתקיים רשלנות רבתי של המזיק האחר - לא תקום כלפיו, לנפגע, עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין. כאמור, בע"א חוסין נ' טורם פ"ד נ(5) 573 הובאה ההלכה הנוהגת, לפיה סעיף 8(א) לחוק פלת"ד שולל מן הנפגע, אשר יש לו עילה על-פי חוק זה לתבוע לפי פקודת הנזיקין ואו לתבוע שיפוי או השתתפות מטעם צד ג' לפי פקודת הנזיקין או כל חוק אחר . בע"א 8535/01 גנאדי ליפשיץ נ' מדינת ישראל ואח' (להלן "פסק דין ליפשיץ") הבהירה השופטת חיות שאם האירוע של טיפול רשלני התקיים לאחר שניתן פסק הדין על פי חוק פלת"ד, לא יחול המחסום של "ייחוד העילה". יש לראות כי בכל פסקי הדין אשר דנו בסוגית ייחוד העילה בהקשר דומה, לרבות פסקי הדין המנחים ע"א 3795/95 חוסין נ' טורס וע"א 8535/01 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, נקבע כי אכן המדובר בתאונת דרכים והניזוק קיבל פיצוי ממבטח הרכב לגבי נזקיו (אם כי בשיעור שלא שיקף, לטענת הניזוק, את מלוא הנזק – שהחמיר עקב רשלנות רפואית). ##(5) ייחוד עילה בנזיקין - סיכום:## האם יחוד העילה שקבועה בסעיף 8 לחוק שולל את עילת התביעה על פי הפקודה בשל נזק גוף "ממי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה לפי חוק זה"? שילוב הוראות הסעיפים 8 ו- 9 לחוק, מוליך למסקנה שאין תביעת השבה ולא רק נגד "אדם החייב בפיצויים לפי החוק" (זולת זכות החזרה שבסעיפים 8ו9- לחוק), אלא גם נגד "אדם שהיה חייב בפיצויים על פי הפקודה אלמלא ההוראות החוק בדבר ייחוד העילה". כך גם נפסק בע"א 3765/95, הנ"ל, שם, עמ' 583 - 590), שהוראת ייחוד העילה היא מהותית והיא באה למנוע הכנסת שאלות של אשם בדלת האחורית ולכן לחייבים לפי החוק אין עילה לשיפוי או להשתתפות כלפי מי שאשם כמזיק על פי הפקודה, אם גרם או תרם לנזק גוף שנגרם לניזוק. השילוב של הוראות הסעיפים 9 ו- 8, סיפא, לחוק, ממצות את זכויות החזרה שבידי החייבים על פי החוק. זכות חזרה שאינה מנויה בחוק במפורש, נשללת. שלילה זו עולה בקנה אחד עם העיקרון המהותי של ייחוד העילה שנקבע בחוק וגם בעובדה שסעיף 84 לפקודה הושמט מרשימת סעיפי הפקודה שהוחלו על החוק והכל מתוך מטרה לשלול אפשרות חזרה על מזיקים לפי הפקודה. המחסום שהציב המחוקק, בדמות ייחוד העילה, אינו מהווה מחסום דיוני בלבד, אלא מחסום מהותי, אשר נועד לשרת את התכלית החקיקתית של חוק הפיצויים : מנגנון בירור מהיר ויעיל . לכן אין מקום להתיר משלוח הודעה לצדדים אחרים, אשר עילת התביעה כנגדם מושתתת על עוולת הרשלנות, המצריכה בין היתר, בירור שאלת האשם. תביעה אישיתנזיקיןייחוד עילה