תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

בית המשפט פסק כי תקנון שעל פיו מתנהלים גופים שלציבור עניין בהם, הוגדר כחוזה סטטוטורי, המחייב את המיעוט. תכליתו אכיפת סדרי מנהל תקינים ואחידים על ציבור בעל מאפיינים משותפים. בתחום הכדורגל, קיים תקנון ייחודי המסדיר את כללי החברות באיגוד. תקנון ההתאחדות לכדורגל בישראל מחולק לתקנון יסוד ולתקנוני משנה, הדנים בנפרד במכלול נושאים כגון: משמעת, בקרת תקציבים, רישום, גביע המדינה. אחד התקנונים הללו הוא תקנון המוסד לבוררות המוגדר בסעיף 1: "המוסד לבוררות הינו מוסד ממוסדות השיפוט של ההתאחדות, כמוגדר בתקנון ההתאחדות, ריבוני בדיוניו ובהחלטותיו" ("המוסד לבוררות"). החובה להתדיין בפני מוסד הבוררות חלה על : "כל הקבוצות, השחקנים והמאמנים מכל הליגות וכן על כל בעל תפקיד כהגדרתו ב"תקנון בקרת תקציבים". בעל תפקיד מוגדר בתקנון בקרת תקציבים: "מנהל אדמיניסטרטיבי, מנהל קבוצה, רופא, מעסה, פיזיותרפיסט, אפסנאי וכל מקבל שכר אחר מכל מן וסוג שהוא (למעט שחקן ומאמן)". האמור בתקנון עולה בקנה אחד עם מדיניות החקיקה הבאה לידי ביטוי בסעיף 11 לחוק הספורט, תשמ"ח 1988- : "מוסדות שיפוט פנימיים הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן בפני בית משפט". בע"א 2508/93 פלזן ואח' נ' יהלומי אוליראן שאול בוארון בע"מ פ"ד נ(3) 655, 660, אושרה מחוייבות חברי הבורסה ליהלומים בישראל, לתנאי התקנון הקובעים חובה להפנות כל סכסוך למוסד הבוררות של הבורסה. "ההסדר הסטטוטורי הכופה את דעת הרוב על המיעוט, להבדילו מיחסים חוזיים טהורים המחייבים את הסכמת כל הצדדים, מושתת על העיקרון בדבר שלטון הרוב...". נקבע בע"א 2508/93 כי סמכות הבוררים נגזרת מהתקנון המחייב את כלל חברי הבורסה ולא נדרשת חתימת הצדדים לסכסוך, על הסכמי בוררות אינדיבידואלים. ניתן ללמוד גזירה שווה לענייננו: תקנון ההתאחדות לספורט בישראל חל על כלל ציבור הספורטאים. כל בעל תפקיד באגודת ספורט כפוף לתקנון, ללא צורך בהתחייבות בכתב או חתימה על הסכם בוררות, כנדרש בסעיף 1 לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968. סעיף ד' לתקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לספורט בישראל קובע כי דין התקנון כדין הסכם בוררות לכל דבר ועניין. בסעיף 1 (ה) לתקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל נאמר : "דין תקנון זה כדין הסכם בוררות לכל דבר ועניין ומהווה שטר בוררין". סעיף 2 לתקנון המוסד לבוררות, המתוה את גדרי הסמכות של המוסד לבוררות של התאחדות הכדורגל: "הבוררים ידונו: בכל סכסוך שבין קבוצה לשחקן ובין שחקן לקבוצה המתייחס לרישום, העברות, השאלות והסגרים. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין הקבוצה לשחקן או בין שחקן לקבוצה. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין הקבוצה למאמן או בין מאמן לקבוצה. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין קבוצה לבעל התפקיד או בין בעל תפקיד לקבוצה. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין הקבוצה לקבוצה וכן בענינים הנוגעים במישרין או בעקיפין לרישום, העברה, השאלה של שחקן הנמנה על שורותיה של אחת הקבוצות הנוגעות לסכסוך. בכל סכסוך שבין קבוצה לבין תאגיד עסקי או בין תאגיד עסקי אחד לתאגיד עסקי אחר שעניינם, הסכם העברת זכויות בהתאם ל'תקנון העברת זכויות בקבוצות כדורגל'. ז. (1) מבלי לגרוע מכל האמור לעיל לדון בכל סכסוך ו/או מחלוקת שבין קבוצות ו/או בין שחקנים ו/או בין מאמנים ו/או בין ממלאי תפקידים, בינם לבין עצמם ו/או בכל אחד מן המנויים לעיל - לבין משנהו, בכפוף לאמור בסעיף קטן (2) שלהלן. (2) באמור בסעיף קטן (1) דלעיל לא תיכללנה תביעות לנזקי גוף. ח. בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין סוכן שחקנים לבין שחקן או בין סוכן שחקנים לבין קבוצה או בין סוכן שחקנים לבין סוכן שחקנים אחר" (סעיף קטן זה הוסף ב-2004; הדגשות הוספו - א"ר). סעיף 1ג' לתקנון המוסד לבוררות הנושא את הכותרת "תחולה" קובע, כי "תקנון המוסד לבוררות חל על כל הקבוצות, השחקנים והמאמנים בכל הליגות וכן על בעל תפקיד כהגדרתו ב'תקנון בקרת תקציבים'". לשון סעיף 2, ובפרט סעיף ז(1) לו, רחבה ומבקשת להקיף את כלל הסכסוכים החוזיים בתחום, וכעולה מסעיף 1ג', את כלל "השחקנים" בתחום. כך כאמור גם סעיף 11 לחוק הספורט נוקט לשון רחבה ומתייחס "לעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד", כאשר "מגמתו הברורה של המחוקק להעביר כמעט את מכלול הסכסוכים הקשורים בנושא הספורט, לבתי הדין הפנימיים של האיגודים או ההתאחדויות השונים" (פלפל, עמ' 169). לענייננו רלבנטית הקטגוריה בסעיף 2 שעניינה סכסוך בין "שחקן" לבין "ממלא תפקיד", ולחלופין בין "שחקן" ל"סוכן שחקנים". בוררותההתאחדות לכדורגלאיגודי ספורטמסמכיםדיני ספורטיישוב סכסוכיםכדורגל