התפטרות עובד שהתקבל לעבודה לאחר גיל פרישה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות עובד שהתקבל לעבודה לאחר גיל פרישה: ##ההליך## 1. בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט גוטמן; נציגי ציבור - ה"ה ויצמן והרפז; תב"ע מ/1812-3) התבררה תובענה של המערער (להלן - העובד) נגד המשיבה (להלן - המעבידה), בעתירה לחייב את המעבידה בתשלום פיצויי פיטורים. בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורו של העובד לבית-דין זה. 2. במהלך "הכנת הדיון" הסכימו על עובדות אלה: "א) התובע עבד אצל הנתבעת, כפקיד, מיום 22.1.1978 ועד ליום 15.1.1980; ב) התובע התפטר ב-30.12.1979, החל מיום 15.1.80; ג) התובע הוא יליד 6.12.1912; ד) התובע התקבל לעבודה אצל הנתבעת לאחר שכבר מלאו לו 65 שנה, ולאחר שפרש לגמלאות ממקום עבודתו הקודם; ה) התובע היה אצל הנתבעת כעובד במשכורת; ו) משכורתו האחרונה של התובע לצורכי פיצויי פיטורים: 450, 11 ל"י ברוטו..." 3. הפלוגתה העיקרית שנקבעה במסגרת "הכנת הדיון" היתה: זכאות התובע לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים). החלק הרלבנטי שבסעיף האמור שבחוק פיצויי פיטורים, קובע לאמר: "התפטרה עובדת לאחר שהגיעה לגיל 60 או התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל 65, רואים את התפטרות לעניין חוק זה כפיטורים...". 4. בדחותו את התביעה אומר בית-הדין האזורי, בפסק-הדין שבערעור: "על-פי הרישא לסעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן החוק) רואים התפטרות עובד כפיטורים אם התפטר "לאחר שהגיע לגיל 65". המלה 'הגיע' משמעויות רבות לה ולענייננו משמעותה, 'בא עד' (ראה 'הגיע' במילון החדש מאת אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית ספר בע"מ, ירושלים, תשכ"ט, בע' 825). כלומר על 'המגיע' לצאת מנקודת מוצא מסוימת. נקודת המוצא, של עובד 'שהגיע לגיל 65', היא עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה בתקופה טרם הגיע לגיל 65. אילו אכן היתה כוונת המחוקק, כי הזכאות מכוח סעיף 11(ה) לחוק קמה 'לאחר שמלאו לו 65 שנה' (ראה סיכומי בא-כוח התובע, ע' ראשון) הרי היה אומר זאת במפורש כפי שעשה זאת בחוקים רבים. לדוגמה: חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949- סעיף 5א (כפי שהוסף בתיקון מס' 7). וכשרצה המחוקק להשתמש, בהקשר זה, במלה 'הגיע' עשה זאת במשמעות של 'בא עד' (ראה סעיף 1לחוק החניכות, תשי"ג-1953). מכאן שעל-פי סעיף 11(ה) לחוק רואים 'את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים' רק באותם מקרים בהם מועד תחילת העבודה קדם למועד: בו הגיעה העובדת לגיל 60 ועובד לגיל 65". ##פסק-דין## 1. כדי לפסוק בערעור, מספיק להשלים את הנימוקים שבפסק-הדין שבערעור. 2. ראשית, טוב שיודגש שלתוצאה אשר אליה הגיע בית-הדין האזורי, אין צל של חשש אפליית עובד בשל גילו. עובד המפוטר מעבודתו, יהא גילו אשר יהא - זכאי לפי-צויי פיטורים מכוח סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים. הוא הדין בהתקיים כל אחד מהמצבים ומהתנאים שהחוק קובע לעניין זכאות לפיצויי פיטורים, אף באין פיטורים. כך למשל זכאי עובד בגיל גבוה לפיצויי פיטורים אם התפטר בשל מצב בריאותו (סעיף 6 לחוק), אף אם ברור שאותו מצב הבריאות קשור קשר רב בזיקנתו, וכך זכאי עובד בגיל גבוה לפיצויי פיטורים אם התפטר בנסיבות האמורות בסעיף 11(א) לחוק, עת הגיל יכול והיה אחד הנתונים שתרמו "לנסיבות... שבהן אין לדרוש ממנו, כי ימשיך בעבודתו". 3. כל זה, עד לתיקון החוק בשנת 1977, עת הוסיף המחוקק סעיף קטן ה' לסעיף 11 על-ידי תיקון החוק נקט המחוקק צעד של "פעולה חיובית" - affirmative action- לטובת הקשישים, בבחינת "אפליה חיובית". בעוד שבכל עובד אין די בהתפטרות מחמת גיל כדי לזכות בפיצויי פיטורים, וצריך להוכיח כי מתקיימים נתונים אחרים כנקוב בחוק - די בעובד שהגיע לגיל 65 ובעובדת שהגיעה לגיל 60, בעצם אותו נתון כדי לזכות בפיצויי פיטורים. החידוש הוא בכך, שאם מגיע העובד לגיל 65 או העובדת לגיל 60- גילי הפרישה לפנסיה המקובלים בישראל - עצם התפטרות בשל הגיל, דיה. רעיון זה עולה גם מדברי ההסבר להצעת החוק, שם נאמר "הוראה זו תחול ללא קשר למצב הבריאות של העובדת והעובד בעת ההתפטרות (ה"ח 1294, תשל"ז, ע' 202). 4. ההוראה שבסעיף 11(ה) היא כאמור בגדר הודאה ל"אפליה חיובית" ובתור שכזאת אין לתת לה פירוש מרחיב. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי הכוונה היתה לאפשר "לעובדת ולעובד אשר ברצונם להתפטר מן העבודה בהגיעם לגיל הפרישה המקובל (65 בגבר ו- 60 באשה) ואשר אינם נהנים מזכויות לקצבה על-פי חוק או על-פי הסכם יחידי או הסכם קיבוצי" - להתפטר תוך זכאות לפיצויי פיטורים (ה"ח, שם. 5. ברור שכוונת המחוקק לא היתה להביא לזכויות יתר לעובד המתקבל לעבודה בגיל 70 ומתפטר שלא מאחת הסיבות או באחת הנסיבות המזכות כל עובד אחר בפיצויי פיטורים. הוראה כזאת או פירוש שיביא לתוצאה כזאת תטיל על המעביד חובה שאינה מוטלת עליו בגין עובד אחר, והתוצאה תהיה - הכבדה על גמלאים לקבל עבודה והימנעות מעבידים מלקבלם לעבודה. 6. זאת ואף זאת: עת מדובר בעובד שנתקבל לעבודה לאחר גיל הפרישה, קשה למצוא צידוק לפיצויי פיטורים עקב התפטרות מחמת גיל בלבד. משלושת היסודות לרעיון של פיצויי פיטורים - היינו "אמורטיזציה" של עבודה שהושקעה, בבחינת פיצוי על החלק בהקמת המפעל, אבטלה בין מקום עבודה למקום עבודה חדש, דאגה לעת זקנה - אינו מתקיים גם אחד. 7. בית-הדין האזורי היה מודע לכך שלמלה 'הגיע', יותר ממשמעות אפשרית אחת. משנתן בית-הדין האזורי אחת המשמעויות לאותה מלה, והיא מתיישבת עם מטרת החוק, אין לנו אלא לאשר את פסק-הדין ולדחות את הערעור. בנסיבות העניין, בעיקר עת מדובר בגמלאי והערעור העלה שאלה שטרם פסקו בה - אין צו להוצאות.גיל פרישההתפטרותפרישה