קבלת משכורת במהלך השעיה מעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבלת משכורת במהלך השעיה מעבודה: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופטת הרדוף; נציגי ציבור - ה"ה נצר וגרובר; תב"ע לט/631-6) התבררה תובענה של מר חיים ברק (להלן - העובד) נגד אלקטרה (ישראל) בע"מ (להלן - המעבידה), בעתירה לחייב את המעבידה בשכר עבודה בגין פרק זמן שבו הושעה העובד מעבודתו, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פיצוי בשל פיטורים תוך הפרת החוזה ושיפוי על אובדן כלי עבודה. בית-הדין האזורי חייב את המעבידה בתמורת הודעה מוקדמת ובפיצויי פיטורים, ודחה את השאר, בבית-דין זה ערעור של המעבידה על ראשי התביעה שבהם חויבה וערעור של העובד על דחיית השאר. .2העובדות הצריכות לערעור, כפי שקבען בית-הדין האזורי, הן: א) העובד התחיל לעבוד בשירותה של המעבידה בראשית יולי 1974, במחלקה להרכבת מעליות, ובאפריל 1978הועבר למחלקת השירות; ב) בסתיו של שנת 1978"קיבל התובע חופשה שנתית לשבוע ימים ובתקופת החופשה הזאת עבד התובע (באילת) חמישה ימים אצל חברה העוסקת גם היא בהרכבת מעליות ובתחזוקתם, חברה שמנהלה... הוא ידיד של התובע"; ג) לעבודה האמורה לא ניתנה הסכמתה של המעבידה; ד) "משנודע לנתבעת, כי התובע (העובד) עבד אצל חברה מתחרה, השעתה את התובע מעבודתו אצלה. בסופו של דבר פוטר התובע בלא הודעה מוקדמת ובלא פיצויי פיטורים"; ה) ביום 9.2.1977הודיע העובד למשטרה, כי נפרץ מחסן של המעבידה ונגנבו כלי עבודה. העובד הביא כלי עבודה משלו, היות והמעבידה לא סיפקה לו כלים במקום אלה שנגנבו. באפריל 1978, כאשר התובע עמד לעבור למחלקת שירות, דרש "לסגור חשבון" במחסן הכלים של הנתבעת. כדי שלא לעכב את ההעברה, מסר התובע למחסן את כלי העבודה שלו במקום הכלים של הנתבעת שנגנבו, תוך ציון עובדה זו למחסנאי. על אף זאת נשאר (העובד) חייב לנתבעת כחמישה כלי עבודה וכלשון העובד "פריטים קטנים מאוד". העובד לא מילא במועדו "טופס אובדן כלים" והמחסנאי לא קיבל "דו"ח על גניבת כלי עבודה שמסרה הנתבעת לתובע". ההודעה שנמסרה בשעתו למשטרה אינה כוללת "את כל הפריטים שברשימה" - רשימת הכלים שהעובד הגיש לבית-הדין ושאת שוויים הוא תובע. .3על הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד. ההוראות הרלבנטיות שבהסכם הקיבוצי הן: " .15נזק להנהלה (א) אסור לעובד לעשות כל מעשה אשר יכול לגרום נזק להנהלה. (ב) אסור לעובד לגלות את סודות ההנהלה או להוציא מסמכים של ההנהלה מחוץ למקום עבודתו ללא רשות הממונים עליו. (ג) אסור לעובד לקבל עבודה כל שהיא מחוץ לחברה בנושא שבתחום פעולתה של החברה ללא הסכמה מוקדמת לכך מההנהלה. (ד) אסור לעובד לקבל טובת הנאה מחברות ו/או גורמים ו/או אנשים פרטיים שיש להם קשרים מסחריים ישירים ו/או עקיפים עם החברה. (ה) לא ישתמש עובד ללא רשות הממונים עליו במכשירים, חומרים, ציוד וכלים של ההנהלה ו/או של לקוחותיה למטרות פרטיות כן לא ישתמש ברכוש ההנהלה ו/או של לקוחותיה בניגוד להוראות ההנהלה או הממונים עליו. .44הפסקת עבודה בגלל השד (א) במקרה והעובד יוחשד על-ידי ההנהלה באשמה פלילית או באחת האשמות הנזכרות בפסקה (ב) להלן, תהיה ההנהלה רשאית - תוך הודעה לוועד העובדים - להפסיק את עבודתו של העובד עד לבירור החשד. (ב) במקרה ותוכח אשמתו של העובד בפלילים או בגרימת נזק להנהלה במזיד, מעילה או שימוש לרעה בתפקיד הגורמים נזק להנהלה והעובד יפוטר כתוצאה מזה - לא תחול הודעה מוקדמת על פיטורים אלו, והעובד לא יהא זכאי לפיצויי פיטורים - אלא במידה וההסתדרות והוועד יסכמו אחרת עם ההנהלה". .4(א) לעניין פיצויי פיטורים, נאמר בפסק-הדין שבערעור: "סעיף 15להסכם הקיבוצי, שכותרתו 'נזק להנהלה', מונה איסורים שונים וביניהם - בסעיף-קטן (ג) - איסור 'לקבל עבודה כלשהי מחוץ לחברה בנושא שבתחום פעולתה של החברה ללא הסכמה מוקדמת לכך מההנהלה'. התובע עבר על איסור זה. מהכותרת 'נזק להנהלה' ניתן להסיק כי עבירה זו כמוה כגרימת נזק להנהלה. ברם על-פי סעיף 44(ב) הנ"ל דרוש יסוד נפשי, שכן מדובר שם בגרימת נזק להנהלה במזיד. מהו היסוד הנפשי שעל הנתבעת להוכיח כדי שתהיה פטורה ממתן הודעה מוקדמת ומתשלום פיצויי פיטורים? בתום הסיכומים הציעה אב-בית-הדין לבאי-כוח בעלי-הדין לבדוק איזה פירוש ניתן לדיבור ב'מזיד' במשפט הפלילי, אך הם העדיפו שלא ללכת בדרך זו. לסעיף 44(ב) הנ"ל אופי עונשי מובהק, לפיכך יש, לדעתנו, מקום לפנות להלכות בדיני עונשין לעניין פירוש הדיבור 'במזיד', מתוך הנחה שהפירוש שנמצא שם הוא המחמיר ביותר עם העובד - אולי מחמיר יתר על המידה. הנה דברים שאמר בית-המשפט העליון לפני כשנתיים בעניין סעיף 214(ג) לפקודת החוק הפלילי, 1936(of any person wifully causing the deaty: 'ההלכה היא שלצורך הוכחת הזדון לפי סעיף 214(ג) די בידיעת הנאשם שמעשהו עלול לגרום למותו של הקרבן, אף אם אין הוא רוצה במות הקרבן... המבחן אינו אובייקטיבי... אלא יש צורך להוכיח שהנאשם חזה מראש, מבחינתו הסובייקטיבית, שמעשהו עלול לגרום למות הקרבן' (ע"פ 361/78, [1] (בע' 125א'-ב'). באנגליה נפסק שהמלה maliciouslyשבסעיף 23ל- offences Maliciously administering poison) 1861, against the person act( to any personפירושה: (א) כוונה לגרום את הנזק שנגרם או (ב) מודעות מאפשרות שייגרם הנזק ואי-איכפתיות באשר לתוצאות המעשה..regina v) [4] ( 396qb 2(1957) cunninghamבמקרה שלפנינו לא הוכח כי היה בכוונת התובע לגרום נזק לנתבעת. אף לא הוכח כי התובע חזה מראש את האפשרות שייגרם לה נזק כתוצאה מעבודתו אצל חברה מתחרה. לפיכך יש לדחות את טענת הנתבעת כי פטורה היתה ממתן הודעה מוקדמת ומתשלום פיצויי פיטורים". ב) לעניין שיפוי על כלי עבודה, נאמר בפסק-הדין שבערעור: " .5שיפוי בעד כלי עבודה ביום 9.2.1977הודיע התובע למשטרה כי נפרץ מחסן של הנתבעת וכי נגנבו מהמחסן פריטים שונים וביניהם כלי עבודה (ראה מוצג ת/3, אישור המשטרה בדבר מתן הודעה על גניבה). התובע העיד כי הודיע דבר הפריצה מייד לממונה עליו וכי כחודשיים לאחר מכן מסר לממונה עליו העתק של דו"ח המשטרה. בינתיים עבד התובע בכלי עבודה השייכים לו. הנתבעת לא סיפקה לו כלים במקום אלה שנגנבו. באפריל 1978, כאשר התובע עמד לעבור למחלקת השירות, ודרש 'לסגור חשבון' במחסן הכלים של הנתבעת, כדי שלא לעכב את ההעברה, מסר התובע למחסן את כלי העבודה שלו במקום הכלים של הנתבעת שנגנבו, תך ציון עובדה זו למחסנאי. בתובענתו של התובע כלולה תביעה לתשלום שוויים של הכלים 'הפרטיים'. בחקירה שכנגד הודה התובע כי נשאר חייב לנתבעת כחמישה כלי עבודה 'פריטים קטנים מאד' כדבריו. תמוה בעינינו כי בתקופה מפברואר 1977עד אפריל 1978לא הוסדרה פרשת הכלים. התרשמנו כי התובע לא עשה את הדרוש להסדרתה. מר משה כץ, המחסנאי, העיד כי לא הגיע אליו דו"ח על גניבת כלי העבודה שמסרה הנתבעת לתובע. נראה שהתובע גם לא מילא טופס אובדן כלים, שהיה מאפשר לו למלא את מלאי כליו. מדוע נמנע התובע מלטפל בעניין אחר שכבר התחיל את עבודתו במחלקת השירות ועד לאחר פיטוריו? התובע הגיש לביתהדין רשימת הכלים שאת שוויים הוא תובע (מוצג ת/4). עד כמה שהצלחנו לפענח את אישרו המשטרה, אין הוא כולל את כל הפריטים שברשימה, אף אם ניתן אמון ברשימת הכלים, לא נוכל לתת אמון בהערכת שוויים. התרשמנו כי כיום אין עוד אפשרות לברר את העובדות כהווייתן. מכל מקום, דברי עדותו של התובע אינם מהימנים עלינו במידה המאפשרת להכיר בתביעתו או בחלק ממנה". .5א) ערעורה של המעבידה נסוב על החיוב בפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. ערעורו של העובד נסוב על דחיית התביעה לשכר עבודה בעד פרק הזמן שהיה מושעה מעבודתו, על דחיית התביעה לפיצויים בשל פיטורים תוך הפרת חוזה ועל דחיית התביעה לשיפוי על כלי עבודה; ב) עיקר טענותיו של הפרקליט אשר מייצג את המעבידה היו: (1) משהודה המשיב בביצוע עבודו פרטיות אצל אחרים, שהם בתחומי פעולתה של המערערת, זהו "שימוש לרעה בתפקיד הגורם נזק להנהלה", וקמה לה למערערת הזכות על-פי הסכם העבודה הקיבוצי לפטר את המשיב ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים. (2) טעה כב' בית-הדין בדרשו אלמנט של "מזיד" כדי שלמערערת תקום זכותה על-פי הוראות סעיף 44(ב) להסכם העבודה הקיבוצי. ולחלופין, טעה כב' בית-הדין האזורי לעבודה בכך שלא קיבל טענת המערערת, כי הודאת המשיב במעשה וידיעתו כי הדבר מהווה הפרת ההסכם הקיבוצי מהווה את המזיד הנדרש על-פי ההסכם ובפרשו את המילה "במזיד" שבסעיף 44(ב) להסכם בהתאם להלכות והוראות חוק העונשין ודיני העונשין; ג) עיקר טענותיו של הפרקליט אשר ייצג את העובד, לעניין פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת היו: (1) עבודת התחזוקה אשר עשה העובד היתה קשורה במעלית במלון שהמעבידה אינה משרתת אותו והמעלית - מעלית ots- לא היתה מסוג המעליות שהמעבידה פעלה בהן. (2) לאור (1) - "אין זה מובן מאליו שעבודת העובד גרמה נזק למעבידה וצריך היה להוכיח כוונה מפורשת לגרום נזק" ובכך היה מתקיים גורם "הזדון" שבסעיף 44להסכם הקיבוצי. .Iiפסק-דין .1הסעיפים 15ו- 44שבהסכם הקיבוצי, שעמדו לפירוש וליישום בביתהדין האזורי ועומדים לפירוש וליישום בערעור זה, הם סעיפי "משמעת" בעבודה וכך יש לנהוג בהם. במסגרת יחסי עבודה יש בהם גורם "עונשי". יש לפרשם פירוש דווקני ומתוכם, אך יש להיות תמים דעים לכך שהם מהווים הוראה עונשית במסגרת הוראה נורמטיבית שבהסכם קיבוצי. בהיותם סעיפים עונשיים חייבים הם לעמוד במבחן ודאות ובמבחן סבירות המתחייבים מעיקרי עונשין (דב"ע לה/9-2, [2] (בע' 98). בזה מתמצית האנלוגיה ל"דיני עונשין". הסעיפים הם "עונשיים" במובן האזרחי ולא במובן הפלילי. הם punitiveולא .criminalמשכך הדבר, לא יהא זה נכון לפרש מלים וניבים שבאותם הסעיפים פירוש שניתן לדומיהם בחוק הפלילי. כאמור, יש לפרש מתוכם ומהקשרם - הוראות משמעת בהסכם קיבוצי. אם באים להעזר לעניין פירוש במקורות חוץ, יכול וייעזרו בהקשר התעשייתי - במקרה זה, בהסכמים קיבוציים כלכליים. .2את הסעיפים 15ו- 44שבהסכם הקיבוצי יש לקרוא כאחד, עת הראשון קובע ומפרט "עבירות משמעת", והשני קובע את הסנקציה המשמעתית. פסק- הדין שבערעור ייחס משקל לשם - לכותרת - שנתנו לסעיף 15("מהכותרת 'נזק להנהלה' ניתן להסיק כי עבירה זו כמוה כגרימת נזק להנהלה..."; הקטע הראשון כמצוטט בסעיף 4(א) שבחלק iדלעיל). מהסעיף כשלמות עולה, כי אין שם הסעיף מעיד על האמור בו. כך, למשל, אין זה ברור כלל וכלל ש"קבלת טובת הנאה" מאדם שיש לו קשר מסחרי עקיף עם החברה, מן ההכרח יש עמה "נזק" לחברה, ובכל זאת עבירת משמעת היא. זאת ואף זאת - בחוקים המנוסחים בידי יודעי דין, קיימים סייגים למשקלם של שמות סעיפים, בחוזים ובהסכמים קיבוציים - מכל שכן. יש איפוא, לעמוד על סעיף 15מתוכנו. הדיבור "נז להנהלה" הופך, איפוא, לעניין ההסכם הקיבוצי, למושג טכני, כאילו היה כתוב "עבירות משמעת". אחת מעבירות המשמעת, אחד האיסורים שאי-קיומים מהווה "עבירת משמעת", הוא "לקבל עבודה כל שהיא מחוץ לחברה, בנושא שבתחום פעולתה של החברה ללא הסכמה מוקדמת לכך מההנהלה" (סעיף 15, פריט ג'). האיסור אינו מוגבל לעבודה כאמור, "אשר יכולה לגרום נזק להנהלה", כפי שזה באיסור אחר - "איסור לעשות כל מעשה אשר יכול לגרום נזק להנהלה" (סעיף 15, פריט א'). .3העבירה בסעיף 15, פריט ג', שבהסכם הקיבוצי היא, איפוא, עצם העבודה בניגוד לאיסור שבאותו סעיף. הנזק או הכוונה לגרום נזק אינם קובעים אם כי ייתכן ובמשא-ומתן כאמור בסיפא של סעיף 44(ב) - ישקול. .4באים לסעיף 44(ב) שבהסכם הקיבוצי. גם כאן שם הסעיף - "הפסקת עבודה בגלל חשד" - אינו שוקל. ברור שהוא דן בשניים: "הפסקת עבודה" (השעיה) ופיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים, "אלא במידה וההסתדרות והוועד יסכמו אחרת עם ההנהלה". סעיף 44(ב) דן ב"סנקציה" על מעשים ומחדלים כמפורט באותו סעיף, כולל "נזק להנהלה", עת "נזק להנהלה" הוגדר כבר בסעיף 15להסכם הקיבוצי. .5סעיף 44מתייחס למספר מקרים ומצבים: (א) הוכחה "אשמתו של העובד בפלילים;" (ב) הוכחה אשמתו של העובד ב"גרימת נזק להנהלה במזיד"; (ג) הוכחה "מעילה או שימוש לרעה בתפקיד הגורמים נזק להנהלה". הרלבנטי לענייננו הוא - "גורם נזק להנהלה במזיד", וליתר דיוק "עבודה מחוץ לחברה בנושא שבתחום פעולתה של החברה, ללא הסכמה מוקדמת", "במזיד". .6סעיף 44מתייחס למצבים ומקירם שהוכחו. ברור שדרך ההוכחה תהיה שונה למצבים ולמקרים שונים. לא הרי "הוכחת אשמתו של העובד בפלילים", כהרי "הוכחת נזק להנהלה במזיד" או כהוכחת "שימוש לרעה בתפקיד". .7עובדתית ברור שהעובד ביצע עבודה "מחוץ לחברה בנושא שבתחום פעולתה של החברה ללא הסכמה מוקדמת בכתב לכך מההנהלה" (סעיף 2, פסקות ב' ו-ג', שבחלק iלעיל) ובכך נגרם "נזק להנהלה" - במשמעות סעיף 15להסכם הקיבוצי. השאלה היא, אם היה זה "במזיד". גורם הזדון, אינו מנוי בסעיף 15להסכם הקיבוצי, ונוסף בסעיף .44כל האיסורים שבסעיף 15הם בגדר "עבירת משמעת" ("נזק להנהלה") ולדיבור "במזיד" יכול ותהיה משמעות שונה בכל אחד מהם. כך, למשל, באיסור "לגלות את סודות ההנהלה או להוציא מסמכים של ההנהלה מחוץ למקום עבודתו (של העובד) ללא רשות הממונים עליו", לא תספיק עצם העובדה של גילוי "סודות ההנהלה", או "קבלת טובת הנאה מגורם שיש לו קשרים עקיפים עם החברה". אלה יכול ויבואו משגגה או בהעדר כל ידע כי אכן "נעברה העבירה", כגון קבלת טובת הנאה מאדם שמתברר כי לו "קשרים עקיפים עם החברה" (סעיף 15, פריט ד') והעובד כלל לא ידע ולא יכול היה לדעת עליהם. הדיבור ב"מזיד" מכוון לסעיף 15כולו. והרי לעניין פריט ג' שבו, מעצם מהותו והאיסור שבו עולה, כי הדיבור "במזיד" בהקשר אתו הוא כמעט חסר משמעות. "מזיד" הוא לענייננו ההיפך מ"שגגה" (מלון אבן-שושן, ערך "זדון" - "מעשה שנעשה במזיד, ההיפך מן שגגה"; "בזדון" - ב"צדיה, בכוונה תחילה, לא בשגגה"). ואם ב"זדון" במשמעות של כוונה מדובר, הרי הכלל הוא, אף בפלילים, שההנחה היא כי במעשהו התכוון אדם לתוצאות הרגילות הצפויות של אותו מעשה. ובענייננו, עת מדובר בעבודה "ללא הסכמה מוקדמת לכך מההנהלה" "שהיא מחוץ לחברה ובנושא שבתחום פעולתה של החברה" יכול ולא יתקיים התנאי של "במזיד" אשר בסעיף 44להסכם הקיבוצי, בהקשר לפריט ג' שבסעיף 15, רק אם לא ידע העובד שעבודתו היא "בנושא" שבתחום פעולתה של החברה, משום שאותו "נושא" הוא בגדר סוד מסודות החברה, או שטעה וסבר שהסכמה שניתנה, חלה על מעשהו. בענייננו לא כך היא ולא טענו שכך היה. הפריט אינו מחייב שהעבודה האסורה תהיה "אצל חברה מתחרה", ודי בכך שהעבודה היא "מחוץ לחברה" וב"נושא שבתחום פעולתה של החברה", אך בפסק-הדין שבערעור נקבע גם זה - נקבע שהעבודה היתה "אצל חברה מתחרה". .8מהאמור עולה, כי הוכח שהעובד עבר על האיסור שבסעיף 15(ג) להסכם הקיבוצי ועשה כן לא בשגגה, אלא בכוונה. נחזור ונאמר שהדיבור "גרימת נזק להנהלה" שבסעיף 44להסכם הקיבוצי אינו עומד בפני עצמו ואין להתייחס אליו אלא לפי ההוראות המהותיות שבסעיף 15להסכם הקיבוצי. .9על כן רשאית היתה המעבדיה לפטר את העובד ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים. .10באים למיוחד שבאותו הסכם קיבוצי. ההסכם הקיבוצי הכללי החל על המספר הגדול ביותר במדינה - ההסכם בין התאחדות בעלי התעשיה לבין ההסתדרות הכללית, מיום 19.9.162, אף הוא רואה עבודה "במקום אחר בלי רשות מאת ההנהלה" כעבירת משמעת, אך מבחין בין עבודה סתם ועבודה עת "יש בכך משום גרימת נזק למפעל" (סעיף 52(ב) וסעיף 53(ח)); במקרה הראשון הסנקציה היא פיטורים "עם תשלום פיצויי פיטורים" ובמקרה השני - שלילת פיצויים, כולם או חלקם. .11ההסכם הקיבוצי שעומד לדיון לא קבע סולם של "עונשים" - סנקציות. והשאיר הכל להסכם בין "ההסתדרות והוועד עם ההנהלה". לא הוכח שבעבודה האסורה היה "משום גרימת נזק למפעל" (סעיף 53(ח) להסכם הקיבוצי הכללי) ויש להניח כי לו התנהל משא-ומתן ראוי לשמו בין ההסתדרות והוועד לבין הנהלת המעבידה, היו נותנים דעתם להסכם הקיבוצי הכללי, כמנחה, והיו מגיעים למסקנה הראויה לעניין פיצויי פיטורים. משלא נעשה הדבר, לא יוכל בית-הדין לבוא במקום השותפים ליחסי העבודה הקיבוציים, אך יש להניח כי ההסתדרות וועד העובדים יעשו כן עתה, אם יתבקשו לפעול על-ידי העובד. .12באמור עד כאן ניתנה תשובה לערעורה של המעבידה, כך שהחיוב בפיצויי פיטורים וב"פיצויים בשל אי-מתן הודעת פיטורים מוקדמת" (סעיף 6(א) לפסק-הדין שבערעור) - בטל. .13לאור האמור אין להידרש לטענות החילופיות של המעבידה. כן אין מקום להידרש לערעור שכנגד של העובד לעניין שכר עבודה בעד פרק הזמן שבו היה מושעה מעבודתו (סעיף 5(א) שבחלק iדלעיל). לנושא של השעיה מעבודה במסגרת אמצעים משמעתיים נדרש בית-דין זה, לאחרונה, בפסק-הדין שבדב"ע שם/4-2, [3], ובדב"ע שם/108- 3(לא פורסם). בענייננו, עת בעקבות ההשעיה, ולמעשה מאותה עילה, באו פיטורים - ודאי שאין מקום לחייב בשכר עבודה. .14נותר נושא השיפוי על כלי עבודה (סעיף 4, פסקה ב', שבחלק iדלעיל). בית-הדין האזורי דחה את התביעה, הטיל ספק בכך אם רשימת הכלים שאבדו היא אמנם נכונה ("אף אם ניתן אמון ברשימת הכלים"), ובעיקר לא ניתן "אמון בהערכת שוויים". בית-הדין האזורי גם לא מצא אפשרות לברר את העובדות כהווייתן. אשר נותר בגדר "ספק" בבית-הדין האזורי. לא יוכל להפוך ל"וודאי" בערעור ואשר בית-הדין האזורי לא יכול היה לקבוע עובדתית - אנו בוודאי לא נוכל לקבוע. מכאן שדין הערעור שכנגד להידחות. .15התוצאה היא שדין הערעור של המעביד להתקבל ודין הערעור שכנגד של העובד להידחות. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות.משכורתהשעיההשעיה מעבודה