קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביקורת מס הכנסה לנהג מונית: 1. העורר עבד כנהג מונית ממרס 92' ועד מרס 96', כאשר שכר את הזכות הציבורית להפעלת מונית ממי שיש לו זכות זו - תחילה לשנתיים, ואחר כך לשנתיים נוספות (ע' 11). 2. העורר ניהל פנקסים והגיש למס הכנסה דו"חות שנתיים. 3. במשך ארבע שנות הפעלת המונית על ידיו, בוצעו אצלו 8 ביקורות - שנמצאו תקינות. 4. פקיד השומה בדק את הדו"חות שהגיש העורר ומצאם בלתי סבירים על פניהם ועל כן ביקש לפסול את פנקסי העורר. העורר פנה לוועדת ערר לקבילות פנקסים והדיון בעניינו התקיים ביום 11.1.98. מאחר שלא היו בפני הוועדה ראיות פוזיטיביות על אי רישום תקבול, ובקשת פסילת הפנקסים הוגשה על בסיס מסקנות מסתברות מתחשיב שנערך לפי נתונים שמסר העורר - המליצה הוועדה לטפל בנושא לגופו של עניין ולהפנות לשומה. (פרטיכל הוועדה צורף לערר כנספח 1). 5. לאחר דיון בין המפקח רפי קדם לבין העורר, חתם המפקח על "פירוט נימוקים לקביעת שומה בצו" לגבי "הכנסה חייבת מהפעלת מונית לשנים 1995-1992". 6. פירוט השומה נשלח לעורר ובו הובהר לו כי מאחר שהעורר והמפקח לא הגיעו להסכמה בדיון על השגת העורר, מודיע לו המפקח כי החליט לקבוע לו שומה בצו, על פי סמכותו לפי סעיף 152 (ב) לפקודת מס הכנסה. 7. בשומה ניתן פירוט לגבי כל אחת משנות המס הרלבנטיות בנושאים הבאים: ס"ה קילומטרז'; קילומטרז' בתשלום; פדיון ממוצע לק"מ; פדיון מחושב (המורכב מסך כל הקילומטרז' בתשלום, כפול פדיון ממוצע לק"מ); פדיון מוצהר; הכנסה מוצהרת; והכנסה מחושבת (המורכבת מפדיון מוצהר, פלוס הכנסה מוצהרת, מינוס פדיון מחושב). 8. כן צוין בשומה כי נתוני הקילומטרז' נלקחו מדו"חות ביקורת ניהול ספרים של העורר עצמו. 9. עוד נאמר בשומה כי מסך כל הקילומטרז' (שעליו אין מחלוקת) - קוזזו 18,000 ק"מ לנסיעות פרטיות (שבהן אין הכנסות), ומן היתרה קוזזו 30% בגין נסיעות סרק (שאף בהן אין הכנסות). 10. ההפרש בין ההכנסה המוצהרת של העורר לבין ההכנסה המחושבת - בולט לעין: לשנת המס 1992 (עשרה חודשי עבודה) - 3,980 ש"ח הכנסה מוצהרת, לעומת 38,533 ש"ח הכנסה מחושבת. לשנת המס 1993 - 13,618 ש"ח הכנסה מוצהרת לעומת 58,051 ש"ח הכנסה מחושבת. לשנת המס 1994 - 11,954 ש"ח הכנסה מוצהרת, לעומת 46,419 ש"ח הכנסה מחושבת. לשנת המס 1995 - 18,467 ש"ח הכנסה מוצהרת, לעומת 48,046 ש"ח הכנסה מחושבת. 11. העורר ערר לבית משפט זה על השומה האמורה בטענה כי ההכנסה המוצהרת על ידיו - היא הנכונה, ואילו ההכנסה המחושבת לו על פי השומה - גבוהה ואינה משקפת נאמנה את הפדיון הממוצע לק"מ ואת המציאות. 12. ביום 15.6.98 ניתנה לבית המשפט הודעה המפרשת את נימוקי השומה לפי תקנה 5(א) לתקנות בית המשפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט1978-, חתומה על-ידי סגן פקיד השומה. 13. בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 19.8.98 העיד מפקח מס הכנסה רפי קדם והסביר כיצד הגיע להכנסה המחושבת. 14. המפקח קדם הבהיר כי לא יכול היה לקבל את הצהרתו של העורר בדבר הכנסותיו בשנים הרלבנטיות, בשל חוסר הסבירות בשלושה נושאים: א. הפדיון עליו דיווח העורר - לא עמד ביחס הגיוני לקילומטרז' עליו דיווח העורר (ראה פירוט בעמ' 2-1). ב. סכומי ההכנסה שדווחו על-ידי העורר - נמוכים ביותר ובלתי סבירים לגבי השתכרות של מפעיל מונית עצמאי לאורך ארבע שנים: העורר נסע 73,207 ק"מ בשנת 1992, ודיווח על הכנסה כוללת של 3,980 ש"ח בלבד לכל 10 החודשים בהם עבד אותה שנה (דהיינו - פחות מ400- ש"ח לחודש). העורר נסע 87,848 ק"מ בשנת 1993, ודיווח על הכנסה שנתית כוללת של 13,618 ש"ח בלבד (דהיינו - 1,135 ש"ח לחודש). העורר נסע 82,770 ק"מ בשנת 1994, ודיווח על הכנסה שנתית כוללת של 11,954 ש"ח בלבד (דהיינו - 996 ש"ח לחודש). העורר נסע 83,268 ק"מ בשנת 1995, ודיווח על הכנסה שנתית של 18,467 ש"ח בלבד (דהיינו - 1,539 ש"ח לחודש). ואכן, לא יעלה על הדעת כי נהג מונית ייסע כל כך הרבה קילומטרים כל חודש (גם לאחר ניכוי 18,000 ק"מ לשנה לנסיעות פרטיות וניכוי 30% מהיתרה לנסיעות סרק), וירוויח סכומים זעומים כפי שהצהיר עליהם העורר. אילו היה מרוויח את הסכומים שהוא טוען להם - לא היה ממשיך בעבודה זו במשך ארבע שנים, מה גם שהשכירות הראשונה של הזכות הציבורית הייתה לשנתיים בלבד. ג. חוסר סבירות בנושא צריכת הדלק שדווחה על-ידי העורר. לפי החישובים שהגיש העורר, צריכת הדלק השנתית הממוצעת של המונית מסוג מיצובישי לנסר עליה עבד, הייתה 17.3 ק"מ לליטר בשנת 1992, ו13.3- ק"מ לליטר בשנת 1993. ואכן, אין צורך להרבות במלים על האבסורד שבנתונים אלה. 15. העורר טען כי נולד לו ילד מחוץ לנישואין שגר בתל-אביב, ועל מנת להיפגש עמו היה על העורר לנסוע פעמיים בשבוע לתל-אביב, ולכן היו לו נסיעות פרטיות רבות העולות על המקובל. 16. המפקח התחשב בעובדה זו והכיר לו כמות כפולה של נסיעות פרטיות ממה שמקובל להכיר לנהגי מוניות, לאמור - 18,000 ק"מ לשנה במקום 9,000 ק"מ לשנה, דווקא בשל העובדה שהעורר נוסע פעמיים בשבוע לתל-אביב להיפגש עם בנו. 17. עוד טען העורר כי במשך שלוש שנים היה מבולבל, לא עבד במשך רוב שעות היום, סתם הסתובב עם הרכב, והיו לו הרבה נסיעות סרק. 18. המפקח התחשב במצבו של העורר, והכיר לו 30% של נסיעות סרק (לאחר ניכוי הכמות הכפולה של נסיעות פרטיות), וזאת על בסיס הכרת נסיעות סרק ל"חאפרים" - שאינם עובדים עם תחנה מסודרת ונאלצים להסתובב בנסיעות סרק כדי לחפש לקוחות. 19. אין צריך לומר שאינני מאמינה כי העורר הסתובב במשך שלוש שנים במונית ששכר, ואשר אפילו אינה שלו - כשרוב הזמן לא עבד, והוציא הוצאות נכבדות על המונית, בהיוותרו, לדבריו, עם סכומי רווח מגוחכים ממש (כמפורט בסעיף 14 לעיל). 20. העורר טען כי היה בלחצים ועקב זאת היה חמש פעמים בחדרי מיון, בנוסף לביקור אצל רופאים. המפקח העיד כי הביא בחשבון גם עובדה זו (ע' 10). 21. לשון אחרת, בערכו את השומה הביא המפקח בחשבון את כל הטענות הסבירות של העורר, ולאחר כל זאת - נותר הפרש ניכר בין הכנסותיו המדווחות של העורר לבין התחשיב הסביר שערך המפקח, המבוסס על נתוני הקילומטרז' שדיווח העורר, על נתוני הוצאות הדלק, מחירי הדלק, צריכת הדלק הסבירה של המונית, ומחירי הנסיעות במונית הקבועים על-ידי משרד התחבורה. 22. נראה לי כי המפקח הלך לקראת העורר לכל אורך הדרך במידת האפשר, ואף אם היה מנכה לו עוד כמה אחוזים בגין נסיעות פרטיות או נסיעות סרק - לא היה מגיע בשום פנים ואופן לסכומים האבסורדיים של ההכנסות המדווחות על-ידי העורר. 23. לאור כל האמור - אני דוחה את הערר. 24. אחרי שהמפקח הסביר בבית המשפט את חוסר הסבירות של הצהרת העורר (כאמור בסעיף 14 לעיל) - שאל בית המשפט את העורר אם נוכח הסבר זה הוא רוצה לחזור בו מן הערר - ללא צו להוצאות, או שברצונו להמשיך בדיון בערר. הוסבר לעורר (שהופיע כשאינו מיוצג) כי בצד האפשרות שעררו יתקבל, קיים גם הסיכון שעררו יידחה, ובמקרה כזה יהיה עליו לשלם למשיבים הוצאות בסכום של אלפי שקלים. (בית המשפט אף הבהיר לעורר כי בתיקים מעין אלה הוא נוהג לפסוק הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח). העורר בחר להמשיך ולדון בערר עד סופו, וכאמור - עררו נדחה. 25. בהתחשב באמור לעיל אני קובעת כי על העורר לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ש"ח. סכום זה יישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. ביקורת מסנהג מוניתמוניתמיסיםמס הכנסה