האם תנועה לא נכונה מהווה תאונת עבודה ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם תנועה לא נכונה מהווה תאונת עבודה: ההליך 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט גרוס; נציגי הציבור - ה"ה רון וגולדשטיין; תב"ע שם/553-0) אשר דחה את עתירתו של המערער להכיר באירוע תאונתי שארע לו ביום 31.12.1579 כתאונת עבודה. 2. העובדות הצריכות לעניין תוארו על-ידי בית-הדין האזורי, בהחלטת הביניים מיום 16.3.1982 כלהלן: "א) התובע יליד שנת 1932 עובד כצייר שלטים בגרפיקה כעובד עצמאי; ב) ביום 31.12.1979 עסק בצביעות שלטים בגודל של 160 ס"מ אורך על 40 ס"מ רוחב ולאחר שסיים צביעת שלט אחד השאיר אותו לייבוש בחצר. הוא פנה לרחוץ את ידיו ולהיכנס הביתה, לפתע ראה שהשלט שהציב בחצר להתייבש עומד ליפול. הוא הסתובב לכן במהירות לכיוון השלט כדי למנוע את נפילתו. בזמן שהסתובב עשה תנועה לא טובה והחל להרגיש כאבים ברגלו השמאלית ומפאת הכאבים בהם נתקף פלט צעקה אשר נשמעה על-ידי בניו, שחשו לעזרתו והכניסו אותו הביתה, שם נעשו לו קומפרסים, אך בלילה נמשכו הכאבים. הרגיש שרגלו כבדה ולא יכול היה להלך בה; ג) למחרת היום נסע במונית למרפאת לין למחלקת תאונות ולפי המלצת הרופא נשאר בבית למנוחה של 5ימים. בינתיים הוזמן לו תור לרופא אורטופד ולאחר טיפול על-ידי רופא זה הופנה לבית-החולים בקריית בנימין, שם אושפז מום 23.1.1980 עד ליום 7.3.1980; ד) לאחר שחרורו מבית-החולים קריית בנימין קיבל תעודה רפואית (נ/3); ה) התובע נכה צה"ל. בזמן שירותו ב- 1961קיבל מכה בגב והיה בטיפול רפואי; ו) בשנת 1978 היה מעורב בתאונת דרכים. בתאונה זו נתפס לו הגב, אך לא נפגע ברגלו ועקב תאונת דרכים זו היה בטיפול רפואי במשך חודשיים והכאבים בגבו עברו". 3. בהחלטת הביניים הנ"ל מינה בית-הדין מומחה-יועץ רפואי מטעמו והציג לפניו שאלות אלה: "א) האם יש לראות בהופעת הכאבים בהם נתקף התובע ביום התאונה אירוע תאונתי או תופעה פתולוגית הנובעת בלעדית ממצב בריאותו של התובע עובר לתאונה? ב) אם התשובה לשאלה (א) היא חיובית ובאירוע תאונתי אכן מדובר, לאיזה גורם היתה השפעה רבה יותר על בוא התקף הכאבים ביום התאונה, האם היה זה האירוע בעבודה או מצב בריאותו הקודם?". 4. בחוות-דעתו מיום 4.4.1982השיב המומחה הרפואי: "א) את הכאבים בהם נתקף התובע ביום התאונה אין לראות כאירוע תאונתי, אלא כתופעה פתולוגית הנובעת ממצב בריאותו הקודם של התובע. ייתכן ומצב בריאות קודם זה הוחמר מעט כתוצאה מהאירוע התאונתי. ב) למצב הקודם היתה השפעה גדולה יותר על מצבו הנוכחי של הנפגע ועל מצבו בעטייה של התאונה". 5. בהודעת הערעור הודיע בא-כוח המערער, כי: "הערעור מתייחס לנקודה אחת והיא, שטעה בית-הדין שלמרות שקבע שהתאונה נשוא הדיון החמירה את מצבו, דחה את התביעה בנימוק שהמצב הרפואי הקודם השפיע בהרבה יותר". בטיעונו בעל-פה הוסיף בא-כוח המערער וטען, כי ארע אירוע תאונתי מוגדר: תנועה סיבובית מהירה, תנועה לא טובה, ומייד - התפרצות הכאבים. בית-הדין אשר הושפע מהפסיקה בעניין אוטם שריר הלב, נזקק לחוות-דעת רפואית. המומחה היה בדעה שהאירוע הפתאומי בעבודה תרם את תרומתו. המדובר בתאונה העומדת בפני עצמה ובגינה לא היה המערער מסוגל לעבוד מאותו רגע. השאלה בה יש להכריע היא, אם נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. אך זו שאלה שעל ועדה רפואית לענות בה. 6. בא-כוח המוסד השיב, כי מה שנחזה כתנועה לא טובה היתה תנועה רגילה, התוצאה היתה לא רגילה. השאלה היא, האם די בכך כדי שהמקרה יוכר כתאונת עבודה במסגרת הוראות סעיף 39 סיפא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 [להלן - החוק). פסק-דין 1. שני דברים אינם שנויים במחלוקת: א) דבר היותו של המערער בעל "היסטוריה עשירה של כאבי גב" כאמור בחלק "דיון" שבחוות-דעתו של המומחה הרפואי; ב) אירוע בעבודה - תנועה סיבובית מהירה ובלתי-מבוקרת, שסופה התקף כאבים חריף שהצריך טיפול רפואי וגרם לאי-כושר עבודה. משראה בית-הדין האזורי לסווג את המקרה כתאונה שאינה תוצאה מגורמים חיצוניים הנראים לעין, נזקק לחוות-דעת של מומחה-יועץ רפואי. דא עקא, שחל שיבוש מה בדו-שיח שבין "איש המשפט" לבין "איש הרפואה", החל בשאלות שנשארו וכלה בתשובות שניתנו. 2. המומחה נשאל, אם הופעת הכאבים היתה בבחינת "אירוע תאונתי" או "הופעה פתולוגית הנובעת בלעדית ממצב בריאותו..." (סעיף 3(א) להליך). המומחה השיב, כי המדובר בתופעה פתולוגית על רקע המצב הבריאותי הקודם (המלה בלעדית לא הוזכרה), אך ייתכן שמצב בריאות קודם זה הוחמר מעט כתוצאה מהאירוע התאונתי. לשאלה השניה, הבאה כהתפתחות מהראשונה, המשיך המומחה הרפואי והסביר, כי "לצב הקודם היתה השפעה גדולה ביותר על מצבו הנוכחי של הנפגע ועל מצבו בעטייה של התאונה". 3. ברי שלא על המצב הנוכחי מבקשים להיוועץ במומחה-יועץ רפואי. שכן על השאלה. אם המצב הקודם "הוחמר מעט" או הרבה, ועל השאלה, לאיזה גורם היתה השפעה רבה יותר על המצב הנוכחי - על שאלות אלה תשיב ועדה רפואית אשר לה הסמכות לקבוע "אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה היא נובעת כך" (סעיף 61(א) (1) לחוק). על המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-הדין לחוות דעה בשאלה, אם התקף הכאבים שפקד את המערער ביום 31.12.1979היה בבחינת תאונת עבודה. 4. בשל הדמיון הרב בין המקרה דנן, עד כל נסיבותיו, לבין המקרה שנדון בדב"ע שם/8- 0 (יצחק דהן - המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם) רואה בית-הדין ללכת בעקבות אותו פסק-דין. גם שם דובר במבוטח בעל היסטוריה עשירה של כאבי גב, אשר עשה תנועה לא נכונה במהלך עבודה, חדל לעבוד ונזקק לטיפול רפואי. המומחה-היועץ הרפואי מטעם בית-הדין היה בדעה, שהעבר הרפואי השפיע יותר מהאירוע התאונתי על ההחמרה. את פסק-דינו פתח בית-הדין בכך, שחזר ותאר את נסיבות המקרה, את התנוחה, את התנועה ובהמשך ציטט מחוות-דעתו של המומחה, כי נסיבות מעין אלה אינן נסיבות שביום-יום "וכי ההחמרה שנגרמה במצבו (ההמרה חולפת, לדעתו) באה כשל "תנועה לא נכונה". על כן פסק בית-הדין, כי די באלה - "כדי להגיע למסקנה שאכן בתאונת עבודה עסקינו, קרי - באירוע פתאומי, בלתי- צפוי מראש, תוך כדי ועקב העבודה, שניתן לאתרו במקום ובזמן, וכתוצאה ממנו לא היה המערער מסוגל להמשיך לעבוד ונזקק לטיפול רפואי. בנסיבות אלה מצויים כל היסודות הדרושים להכרה באירוע מסוים כתאונת עבודה. על כך שהמקרה ארע 'תוך כדי' עבודה - לית מאן דפליג. אשר לקשר הסיבתי ('עקב') הרי שהקשר הוכר, הן כחלק מהרקע העובדתי והן לפי אמת מידה של השיקול הרפואי. 5. באמור עד כה אין כדי לקבוע, בעד איזה פרק זמן מגיעים דמי פגיעה בעבודה ואם מגיעה גמלת נכות. על שאלה אחרונה זו תשיב ועדה רפואית. עניין דמי הפגיעה הינו בסמכותו של פקיד התביעות שיחליט בו על סמך אישורים רפואיים שהוגשו לו". 5. אנו סבורים כי טוב, במקרה דידן, לאמץ את האמור במובאת דלעיל, כולל את האמור בסעיף 5 אודות חלוקת הסמכויות בין פקיד התביעות והוועדה הרפואית. 6. הערעור מתקבל, ואנו מצהירים כי המערער נפגע בתאונת עבודה ביום .31.12.1979 המשיב ישלם לו הוצאות בסך 000, 5 שקלים בתוספת מע"מ.תאונת עבודההכרה בתאונת עבודהשאלות משפטיות