נפילה מטרקטור תאונה קשה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה מטרקטור תאונה קשה: 1. התובע, יליד 1979, ממג'דל שמס, נפגע ביום 1.6.96 בתאונה, ונותר משותק לחלוטין בפלג גופו התחתון. 2. כבר ביום 11.6.96 הוגשה תביעה זו (דהיינו - 10 ימים לאחר הפגיעה). 3. התובע טען בכתב תביעתו כי ביום התאונה נפל מטרקטור שהיה בבעלות או בהחזקת נתבע 1 - (להלן - אחסאן), בו נהג נתבע 2 - (להלן - זיאד). 4. עוד טען התובע בתביעתו כי הטרקטור ממנו נפל - היה מבוטח במועד הרלבנטי בחברת הביטוח אררט ובחברת אבנר - איגוד לביטוח (להלן - המבטחות). 5. מאחר שהתעוררה שאלה אם בטרקטור נהג זיאד או אחיו באסל יוסף אבו סאלח (להלן - באסל) - מצא התובע לנכון לצרף לתביעתו גם את קרנית - קרן לביטוח נפגעי רכב (להלן - קרנית) - כדי להיות מכוסה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- (להלן - החוק). 6. אחסאן וזיאד אישרו בכתב הגנתם כי התאונה לתובע ארעה בטרקטור שבוטח בביטוח חובה כדין אצל המבטחות. 7. המבטחות כתבו בכתב הגנתן כי על התובע לפרט מה דגם הטרקטור ממנו נפל, מה מספר הרישוי שלו, מי נהג בטרקטור, וכן להבהיר אם מדובר בטרקטור או בטרקטורון. 8. קרנית כתבה בכתב הגנתה כי פגיעת התובע לא הייתה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק; כי לא ארעה כל תאונת דרכים; וכי אין יריבות בינה לבין התובע. 9. קרנית אף נתנה הודעת צד ג' כנגד אחסאן וזיאד - שאם ייקבע כי היא אחראית לתשלום פיצויים לתובע על פי החוק - על איחסאן וזיאד לשפותה. 10. באשר לפגיעה שנפגע התובע קיימות ארבע אפשרויות, שלכל אחת מהן השפעה מכרעת על מי מהצדדים: א. התובע נפגע בנופלו מן הטרקטור בעת שזיאד נהג בו - ואז חלה חובת הפיצוי על המבטחות; ב. התובע נפגע בנופלו מן הטרקטור בעת שבאסל נהג בו - ואז יש מחלוקת אם חובת הפיצוי על המבטחות או על קרנית, שכן בעת התאונה - עבר באסל את מבחני הרישוי, אך עדיין לא קיבל את רשיון הנהיגה שלו; ג. התובע נפל מטרקטורון שבבעלותו הוא, ובו נהג בעת שלא היה לו רשיון נהיגה, והטרקטורון אינו מבוטח אצל המבטחות. במקרה זה - אין התובע זכאי לפיצויים כלשהם על פי החוק. ד. התובע נפגע בדרך לא ידועה - ובמקרה כזה אין התובע זכאי לפיצויים על פי החוק. 11. התובע טען כי נפל מן הטרקטור בעת שזה היה נהוג בידי זיאד - ועל כן קמה לו זכות לפיצוי מן המבטחות. עם זאת טען התובע כי גם אם באסל היה נהג הטרקטור - עדיין הוא זכאי לפיצוי - בין מהמבטחות ובין מקרנית , ואחת היא לו מי מהן תפצה אותו. 12. המבטחות וקרנית טוענות כי התובע נפל מן הטרקטורון שלו, שאינו מבוטח, ובעת שנהג בו ללא רשיון נהיגה - ועל כן אין מקום שמי מהן תפצה אותו כלל ועיקר. 13. אם בית המשפט יקבע כי התובע נפל מן הטרקטור (ולא מן הטרקטורון) - יש מחלוקת בין המבטחות לקרנית מי מהן צריכה לפצות את התובע. 14. מכל מקום, מאחר שהמבטחות וקרנית מכחישות את חבותן - חלה החובה על המערער להוכיח כי אכן נפל מן הטרקטור, ומי היה נהג הטרקטור בעת נפילתו. 15. הצדדים הסכימו כבר בתחילת הדיון לפצל את הדיון ולדון תחילה בחבות, ורק לאחר שתיקבע החבות - לדון בגובה הנזק. תעודות רפואיות: 16. במכתב הסיכום מן המרכז הרפואי - פוליקליניק במג'דל שמס, אליו הובא התובע מיד לאחר התאונה, נכתב כי התובע התקבל ביום 1.6.96 בשעה 21: 00 בשל תאונת דרכים, זעזוע מוח, וטראומה רב מערכתית, וכן: "לדברי עדי ראייה היה מעורב בתאונת דרכים. הובא אלינו על-ידי מישהו שאמר שנפל מעל טרקטור. יש סיפור של איבוד הכרה. לא זוכר פרטי האירוע. לא הקיא. כעת בהגיעו אלינו בהכרה מלאה. מתמצא בזמן ובמקום". (מכתב הסיכום מצוי בתיק ביה"ח שיבא - ת4/). 17. העתק מספר חדר המיון בבית החולים ע"ש רבקה זיו בצפת מאשר כי ביום 1.6.96 בשעה 22: 40 הובא התובע לחדר המיון "בגלל תאונת דרכים, חבלה בגב על-ידי מד"א (תאונה עצמית)". (מסמך נ3 / 21). 18. בתעודת חדר המיון בבית החולים זיו בצפת נכתב: "מעורב בת.ד. לדבריו... לא זוכר את פרטי האירוע". (המסמך מצוי בתיק בית החולים שיבא - ת4/). 19. במכתב השחרור מבית החולים זיו בצפת נכתב: "היום בסביבות שעה 21: 00 נפל מטרקטור... ללא איבוד הכרה" (ת4/). 20. ביום 2.6.96 הגיע התובע לבית החולים שיבא בתל-השומר, בצירוף המסמכים של הפוליקליניק במג'דל שמס ותעודות בית החולים זיו בצפת, (המצויים, כאמור, בתיק הרפואי של התובע בבית החולים שיבא). במסמכים המזכירים את התאונה כתוב - "נפל מטרקטור" או "נפגע בעת תאונת טרקטור". 21. ביום 6.6.96 הועבר התובע למחלקה לשיקום ושם נלקחה ממנו אנמנזה על-ידי ד"ר מרק ליאור דולב (דולגופיאט), בה נרשם: "ב1.6.96- בערב נפגע בתאונת דרכים/כנוסע בטרקטורון. לא זוכר פרטים של התאונה, ולפי מכתב סיום מ- GOLAN POLYCLINIC/ יש סיפור של איבוד הכרה". (נ3 / 19). 22. מאחר שהתובע טען כי נפל מטרקטור (ולא מטרקטורון) - נשאל ד"ר דולב על-ידי בית המשפט במיוחד אם נאמר לו כי התובע נפל מ"טרקטור" או מ"טרקטורון", ותגובתו של הרופא הייתה: "בקבלה של חולה למחלקה אנו מקבלים את הדיווח על אירועי התאונה/מחלה מפיו של החולה, ממסמך רפואי קודם או מדו"ח משטרתי. במקרה הזה ציטטתי את דבריו של החולה בהיעדר דיווח אחר. השתמשתי במינוח "טרקטורון" כציטוט מפיו של החולה". (ראה תשובה בכתב מיום 14.10.99). 23. בגיליון בדיקה ראשונית לנח"ש - שיקום ב' - תל השומר - נכתב בתולדות המחלה: "ב1.6.96- נפגע בת.ד. כרוכב טרקטורון. לא זוכר פרטי התאונה. לפי המכתב של GOLAN POLYCLINIC היה סיפור של איבוד הכרה". (נ3 / 20). 24. בטופס סיכום מן המחלקה לפיזיוטרפיה של מרכז השיקום בבית החולים שיבא מיום 24.9.96 נכתב: "ב1.6.96- נפגע בתאונת דרכים כרוכב טרקטורון. לא זוכר פרטי התאונה. לפי המכתב היה סיפור של איבוד הכרה". (נ3 / 26). 25. מן המסמכים הרפואיים עולה כי מקום שנלקחה אנמנזה מהתובע עצמו - הוא דיבר על "תאונה עצמית" ועל נפילה "מטרקטורון". במקום שהרופאים קיבלו מידע מאחרים נכתב - נפל "מטרקטור". 26. במהלך המשפט התברר כי בערבית של רמת הגולן מכנים "טרקטור" במונח "טראק", ואילו "טרקטורון" - מכונה "טרקטורון". 27. לא יעלה, איפוא, על הדעת כי ד"ר דולב לא הבין היטב את התובע, וכי התובע השתמש במונח "טראק" או "טרקטור", וד"ר דולב רשם על דעת עצמו "טרקטורון". 28. אני קובעת, איפוא, כי התובע אמר לד"ר דולב שהוא נפל מטרקטורון. עדות התובע: 29. התובע מסר הודעה למשטרה ביום 25.8.96, (דהיינו - זמן רב לאחר התאונה), בה ציין כי נפל מן הטרקטור בו נהג זיאד (תיק תאונת דרכים של משטרת ישראל - ת1/). 30. התובע העיד בבית המשפט כי ביום התאונה יצא לעיר לקחת כסף ממישהו שחב לו כסף, וראה במקרה את בעל הטרקטור. הוא לא ידע לומר מי בעל הטרקטור, ורק ידע שהטרקטור שייך למשפחת יוסף אבו סאלח. 31. כשנשאל מי נהג בטרקטור, השיב כי היה זה זיאד. כשנשאל אם הוא זוכר בוודאות שזיאד נהג בטרקטור, השיב: "בדרך כלל כשאני בא לכפר אני רואה את זיאד נוהג בטרקטור". כשחזר ונשאל אם הוא זוכר בוודאות שזיאד היה נהג הטרקטור, השיב: "אני בטוח עד לרגע זה ב99%- שזה היה זיאד". כשנשאל מדוע הוא בטוח רק ב99%- ולא ב100%- שזיאד היה הנהג, ענה - כי כשהיה בבית החולים "כל הזמן אמרו לפני שזיאד נהג בטרקטור". וכשנאמר לתובע: "אתה לא זוכר בעצם מי נהג בטרקטור וכשאתה אומר זיאד - אתה אומר זאת כי כך אמרו לך בבית החולים?" תשובתו: "אני יודע כל הזמן שזיאד נוהג בטרקטור. לפני התאונה הוא גם נהג בטרקטור". (ע' 79). ובהמשך: "שאלה: יכול להיות שאותו אדם שראית, כשעלית על הטרקטור, לא היה זיאד אלא מישהו אחר"? תשובה: יכול להיות. כל כוונתי הייתה לנסוע איתו 100 מ'". (ע' 80). ועוד: "שאלה: ראית עם מי אתה מדבר? תשובה: דיברתי עם בעל הטרקטור ... עם זיאד. היה חושך. מי שראיתי - חשבתי שזה זיאד". 32. עדותו של התובע איננה, איפוא, חד-משמעית באשר לזהות נהג הטרקטור ממנו נפל התובע, לטענתו. 33. כדי להסביר מדוע אינו בטוח ב100%- שזיאד היה נהג הטרקטור, אמר התובע בעדותו בבית המשפט כי עלה לטרקטור כדי לנסוע 100 מ' בסך הכל. קשה להאמין שהתובע היה מבקש טרמפ לנסיעה למרחק 100 מ' בלבד. 34. התובע טען כי נפל ימינה משום שרגלו נתפשה בגלגל. להוכחת טענה זו הצביע התובע על מכה בשוק הימנית, בחלקה החיצונית, 27 ס"מ מעל כף הרגל (ע' 82). 35. כשנשאל אם רגל ימין נותחה או גובסה, השיב בשלילה, ואמר כי נותח ברגלו השמאלית. (ע' 83-82). 36. התובע אישר בחקירתו כי פרט לסימן על הצד החיצוני של השוק הימנית, יש לו סימנים גם בשוק שמאל, בירך ימין, ובירך שמאל (ע' 83). את הסימנים בחלק החיצוני בשוק רגל ימין ניתן לראות בתמונות נ3 / 7 א' ב'. את הסימנים בירכיים הימנית והשמאלית - בחלק הפנימי של הירכיים - ניתן לראות בתמונה נ3 / 9. 37. כשנשאל התובע מה גרם לסימנים שבין הרגליים, טען כי זה נגרם מגלגל הטרקטור. (ע' 83). 38. התובע נדרש להסביר כיצד יכול היה גלגל הטרקטור לגרום לסימנים בשתי ירכיו הפנימיות - ולא היה לו כל הסבר מניח את הדעת לכך (ע' 84-83). 39. התובע נשאל אם אהב לנסוע על הטרקטורון שברשותו, ואם הנסיעה עליו הייתה תחביב שלו. תשובותיו: "זה לא היה התחביב שלי... לא בגלל שאני אוהב. הייתי נוסע לשדות.... אהבתי לנסוע". 40. כשנשאל התובע אם נסע לטיולים ארוכים בטרקטורון לפני התאונה השיב בשלילה, ואמר שנסע לעבודה, ורק מעט מחוץ לעבודה. ובזמנו הפנוי - רק "מעט, מעט", כי כל הזמן עבד במפעל פלסטיק משעה 14:00 עד 22:00, ולפעמים עד 06:00 למחרת, וזאת לאחר שבבוקר היה בלימודים. (ע' 86-85). עדות זו של התובע אינה אמינה בעיני כלל ועיקר, מה גם שבעל מפעל הפלסטיק לא הובא לעדות כדי לתמוך בטענה זו. 41. התובע טען בעדותו כי הטרקטורון היה ברשותו רק חודשיים-שלושה לפני התאונה. (ע' 85). בהמשך עדותו טען כי המנוע של הטרקטורון התקלקל חודשיים-שלושה לפני התאונה. (ע' 87). 42. בעבור הטרקטורון שילם התובע 11,000 ש"ח ומנוע חדש היה אמור לעלות 6,000 ש"ח - שלא היו לתובע, ולכן לא תיקן את הטרקטורון (ע' 90). 43. כן העיד התובע שסילק את הקשת המצויה בקדמת הטרקטורון - שלושה חודשים לפני התאונה, משום שבטרקטורונים החדשים אין קשת מלפנים, והוא רצה שהטרקטורון הישן שלו ייראה חדש. (ע' 88-87). אין הסבר סביר לשם מה צריך להוציא קשת מטרקטורון ישן ומקולקל. 44. חוקר המבטחות ראה את הקשת הקדמית המפורקת של הטרקטורון במוסך של התובע, ונוכח שהיא התעקמה. התובע נשאל אם הקשת קיבלה מכה, ותשובתו הייתה: "אני לא זוכר בדיוק". (ע' 89). 45. התובע העיד כי הטרקטורון המקולקל נשאר בשדה - שלושה חודשים. (ע' 90). אין כל הסבר סביר מדוע טרקטורון שעלה 11,000 ש"ח לאדם שאין לו אפילו כסף להחלפת מנועו - יושאר ללא שמירה בשדה במשך 3 חודשים. 46. כשנשאל התובע היכן הטרקטורון היום ענה שמכר חלקים ממנו כשנה - שנה וחצי אחרי התאונה (ע' 89). 47. התובע העיד כי כשהטרקטורון התקלקל - ביצע בו תיקון מסוים 5-4 חודשים לפני התאונה, כדי שיוכל להמשיך לנסוע עליו, והטרקטורון התקלקל סופית חודש וחצי לאחר מכן (ע' 91). 48. כשנשאל התובע מתי קנה את הטרקטורון השיב: ב12/95-. (ע' 91). 49. התובע נוקב במועדים משתנים לרכישת הטרקטורון ולקלקולו - לפי השאלות שנשאל. 50. נראה כי עדות התובע באשר לקלקול הטרקטורון עובר לתאונה, לא באה אלא כדי לסייע לטענתו שהוא נפל מטרקטור ולא מן הטרקטורון שלו - בנימוק שזה היה מקולקל ולא בר-נסיעה במועד התאונה. 51. אומר כבר עתה כי עדותו של התובע בכל הנוגע לטרקטורון - אינה נראית לי אמינה. 52. התובע אמר בעדותו בבית המשפט כי יש שתי דרכים להגיע לביתו, וכי באותו יום הלך בדרך היותר ארוכה לביתו. (ע' 94-93). נראה כי התובע בחר לטעון בבית המשפט כי הלך בדרך היותר ארוכה לביתו בלילה משום שנהג הטרקטור גר בדרך הזאת, והתובע היה צריך להסביר מדוע תפש טרמפ עם נהג הטרקטור שנסע לביתו הוא. גם עדות זו אינה משכנעת. 53. התובע נשאל אם לטרקטורון שלו היה ביטוח חובה - והשיב בחיוב (ע' 95). כשנתבקש להציג את תעודת הביטוח של הטרקטורון התברר כי התעודה שהוצגה רשומה על שם שופי מנסור - האיש ממנו רכש התובע את הטרקטורון, לטענתו, והיא כלל לא תעודת ביטוח לטרקטורון שרכש התובע. כשנתבקש התובע להציג את הסכם קניית הטרקטורון או את אישור העברת הבעלות בטרקטורון על שמו - השיב כי לא היו ניירות בינו לבין שופי מנסור, וכי הטרקטורון היה אצלו רק חודש וחצי. כשנתבקש להראות קבלה ששילם כסף בעבור הטרקטורון, טען התובע כי המוכר לא נותן קבלות. כשנשאל התובע איך הוא נותן כסף לאדם ללא קבלה - השיב כי לקח את הטרקטורון. כשנאמר לתובע כי אם הטרקטורון לא רשום על שמו - יכול הבעל הרשום לבוא ולקחתו, השיב התובע: "מכיוון שהטרקטורון לא היה במצב תקין לא עשיתי העברה ורציתי להחזיר לו אותו". (ע' 97-96). כשנשאל התובע למה לא החזיר את הטרקטורון לבעליו בתקופה שהטרקטורון עמד בשדה, השיב: :"כי לא נתתי לו תשלום מזומן" (ע' 97). מיד אחר כך אמר התובע כי נתן למוכר הטרקטורון 6,000 ש"ח במזומן, ולאחר חודש שילם לו עוד 5,000 ש"ח במזומן (ע' 98). אם הטרקטורון לא היה תקין - מדוע שילם התובע את תמורתו, או את יתרת תמורתו? 54. בהמשך נאמר לתובע כי תעודת הביטוח שהוא ביקש להציג כדי להראות שהטרקטורון היה מבוטח - לא קשורה כלל לטרקטורון שהתובע קנה לפני התאונה, שכן תעודת הביטוח היא על שם סבג איסר. התובע נאלץ להודות כי הוא יודע על כך, וכי אינו מכיר את סבג איסר, אולם שמו של סבג נודע לו משופי מנסור (ע' 99). 55. התובע חזר ונשאל אם הייתה לו תעודת ביטוח על הטרקטורון והשיב כי קיבל משופי מנסור את תעודת הביטוח, אולם טען כי לא הביא אותה לבית המשפט מאחר ששכח את כל עניין הטרקטורון ולא ציפה שישאלו אותו על כך (ע' 100-99). יצוין כי זו תשובה מוזרה ביותר נוכח העובדה שהמבטחות וקרנית טענו מן הרגע הראשון כי התובע נפל מן הטרקטורון ולא מן הטרקטור; ומוזר עוד יותר שהתובע טרח להביא עמו תעודת ביטוח של טרקטורון אחר, במקום להביא את תעודת הביטוח של הטרקטורון שלו, תוך ניסיון להציגה כאילו היא תעודת הביטוח של הטרקטורון שלו. 56. התובע נשאל אם שילם בשביל ביטוח הטרקטורון וענה כי שילם סכום של 1,000 - 1,200 ש"ח בשביל הביטוח. (ע' 101). טענה זו נשמעת לא סבירה שכן בתעודת הביטוח שהתובע ניסה להציג כתעודת הביטוח של הטרקטורון (והסתבר שהיא שייכת לטרקטורון אחר) - רשום כי הביטוח של הטרקטורון לכל השנה - עלה 665 ש"ח. 57. תעודת הביטוח של הטרקטורון של התובע לתקופה הרלבנטית - לא הוצגה בעת מתן עדותו של התובע בבית המשפט, ולא בכל תקופה שלאחר מכן. 58. המסקנה היא, איפוא, כי הטרקטורון של התובע לא היה מבוטח במועד התאונה שארעה לתובע. 59. בעוד שהתובע העיד כי הוא נפל משום שרגלו נתפשה בגלגל הטרקטור, העיד זיאד כי שאל את התובע איך הוא נפל, והתובע ענה לו "שהוא לא זוכר". (ע' 139, 144). 60. בהתחשב בתשובות התובע המשתנות לפי השאלות, ובחוסר הסבירות של חלקן - אין לי אלא לקבוע כי עדות התובע בבית המשפט בלתי אמינה עלי. עדות זיאד יוסף אבו סאלח: 61. ביום 5.6.96 נחקר זיאד במשטרה בקשר לתאונה שארעה לתובע, ומסר כי הוא היה נהג הטרקטור ממנו נפל התובע (ת1/). 62. ביום 7.11.96 נחקר זיאד על-ידי לביב הזימה - חוקר מטעם המבטחות, ובהודעה זו אמר כי הוא נהג בטרקטור ממנו נפל התובע (נ3 / 15). 63. ביום 6.3.97 חזר זיאד ונחקר על-ידי לביב הזימה. בהודעה זו שנכתבה בערבית, אמר זיאד לחוקר כי מי שנהג בטרקטור ממנו נפל התובע, הוא אחיו של זיאד - באסל. משנודע על התאונה - ביקש אביו של זיאד מזיאד לומר כי זיאד נהג בטרקטור, משום שלאחיו באסל לא היה רשיון נהיגה בעת התאונה. זיאד נענה לבקשת אביו ומסר למשטרה כי הוא, זיאד, נהג בטרקטור ממנו נפל התובע, תוך הסתרת העובדה שנהג הטרקטור היה באסל (נ3 / 16). 64. זיאד נחקר גם בבית המשפט, והעיד על עצמו שהיה נהג הטרקטור ממנו נפל התובע. 65. זיאד סותר עצמו, איפוא, בשאלה אם הוא היה נהג הטרקטור ממנו נפל התובע, או אם היה זה אחיו באסל. 66. בעדותו בבית המשפט העיד זיאד כי לקח את התובע טרמפ, אך לא ראה איך הוא נפל מן הטרקטור (ע' 122, 138, 144). 67. זיאד נשאל אם אחיו באסל נוהג בטרקטור, והשיב: "רק אני ואחסאן נוהגים בו". ומיד אחר כך אישר שאם באסל צריך את הטרקטור לעבודה - נותנים לו אותו אם יש לו רשיון (ע' 128). 68. זיאד נשאל בבית המשפט מדוע הזכיר את באסל לחוקר מטעם המבטחות, והשיב: "לא הזכרתי לו את באסל". "שאלה: אז מאיפה הוא ידע? תשובה: תשאל אותו". (ע' 129). 69. זיאד העיד כי יש לו 15 אחים ויש להם ארבעה טרקטורים. (ע' 142) אין צריך לומר שאלמלא נקב זיאד בפני החוקר מטעם המבטחות בשמו של באסל מבין כל האחים - לא היה החוקר יכול להעלות על דעתו שבאסל קיים, שבאסל קיבל רשיון נהיגה רק לאחרונה, וכי באסל נהג בטרקטור ביום התאונה לתובע. 70. זיאד העיד כי הוא עובד באטליז, סיים את העבודה ביום התאונה לתובע בשעה 17:00, וחזר לאטליז לחצי שעה בשעה 20:00 כי המקרר לא עבד היטב באותו יום (ע' 147). עלי לומר כי גם סיפור המקרר נשמע בלתי אמין, ונראה כי לא סופר אלא כדי לנסות להבהיר מה זיאד עשה בלילה באותו אזור ממנו, כביכול, לקח את התובע טרמפ בטרקטור שלו. 71. זיאד העיד כי ידוע לו שעליו להודיע למשטרה מיד על תאונת דרכים שהוא היה מעורב בה. למרות זאת הלך לדווח למשטרה על התאונה רק 5 ימים לאחר האירוע. (ע' 148). הנימוקים לאי-דיווח מיידי - לא סבירים (ע' 142-141). 72. נוכח האמור לעיל (ונוכח כל עדות זיאד כפי שהיא מופיעה בפרטיכל בית המשפט) - עדותו של זיאד אינה אמינה עלי. עדות באסל יוסף אבו סאלח: 73. באסל נחקר על-ידי החוקר מטעם המבטחות ביום 6.3.97, ומסר כי הוא זה שנהג בטרקטור ממנו נפל התובע (נ3 / 18). 74. באסל נחקר בבית המשפט ואמר כי לא הוא נהג בטרקטור ביום האירוע, ובכלל - אף פעם לא נהג בטרקטור הזה. 75. יש, איפוא, סתירה בין דבריו של באסל לחוקר מטעם המבטחות לבין עדותו בבית המשפט בנושא זהות נהג הטרקטור. 76. עדותו של באסל בבית המשפט מצטיינת במלים "לא זוכר": הוא לא זוכר אם בביתו דברו על התאונה שארעה לתובע; לא זוכר מדוע לא בא לדיון הקודם בבית המשפט(!); לא זוכר אם קיבל אי פעם הזמנה מבית המשפט(!); לא זוכר שסרב לחתום על ההזמנה לבוא לבית המשפט; לא זוכר מתי קיבל את רשיון הנהיגה שלו. לא זוכר איזה סוג טרקטור יש לאחיו אחסאן; לא זוכר מתי נמכר הטרקטור של אחסאן; לא זוכר אם אביו החליט שיגידו שזיאד נהג בטרקטור בגלל שלבאסל אין רשיון נהיגה (ע' 169). 77. בנוסף לכך שבאסל לא זוכר הרבה דברים, כששאלו אותו בבית המשפט אם שמע על התאונה שארעה לתובע, ענה: "איזו תאונה?". "שאלה: היו לו הרבה תאונות? תשובה: לא יודע. שאלה: על תאונה אחת - שמעת? תשובה: שמעתי פעם". (ע' 169). 78. באסל נשאל מתי החל לנהוג בטרקטורים והשיב: "אני לא נוהג רק יש לי רשיון". מיד אחר כך אמר: "מאז שקיבלתי את הרשיון אני נוהג". (ע' 172). "שאלה: אחרי שקיבלת רשיון - נהגת בטרקטור או שלא נהגת? תשובה: יתכן שנהגתי". (ע' 173). 79. באסל נשאל איפה היה גר בשנת 1996 וענה: "בקצה הכפר". כשנשאל היכן גרים הוריו, ענה: "בתחילת הכפר". כשנשאל היכן היה גר אחסאן בשנת 1996 השיב: "באמצע הכפר", במרחק רבע שעה מבית הוריו. מיד לאחר מכן נאלץ באסל להודות שהיה גר עם הוריו וגר עמם עד עכשיו, וכי גם אחיו אחסאן היה גר עם הוריו ואיתו באותו בית בשנת 1996. (ע' 175-174). 80. כשנתבקש באסל להסביר הכיצד אמר לחוקר מטעם המבטחות - שהוא זה אשר נהג בטרקטור ממנו נפל התובע, השיב שאינו יודע לקרוא ערבית. עם זאת אישר כי למד 7 שנים בבית הספר (ע' 175). (אגב, לא ברור מה הקשר בין השאלה לתשובה). 81. באסל אמר שידוע לו כי זיאד נהג בטרקטור בזמן התאונה, אך לא שמע זאת מפי אחיו זיאד, אלא מאחים אחרים שלו (ע' 177). 82. לאור כל האמור לעיל (וכל עדותו כפי שהיא מופיעה בפרטיכל בית המשפט) - עדותו של באסל נראית לי בלתי אמינה. עדות אחסאן יוסף אבו סאלח: 83. אחסן הוא בעל הטרקטור ממנו נפל התובע, לטענת התובע, והוא אחיהם של זיאד ובאסל. 84. אחסאן אמר שידוע לו כי ארעה תאונה בטרקטור שלו משום שאמרו לו זאת. "שאלה: מי אמר לך? תשובה: לא יודע מי אמר לי... אמרו לי בטלפון". (ע' 113). 85. ההודעה על התאונה, שצורפה כנספח כ"א 2 לתצהיר התובע - לא נכתבה ולא נחתמה על-ידי אחסאן (ועל כן הוחלט שאינה מהווה מוצג בתיק). 86. לשאלה - "מי נוהג בדרך-כלל בטרקטור במשפחה שלכם במחצית שנת 96'?" השיב אחסאן: "למי שיש רשיון", אם כי אינו יודע בדיוק למי יש רשיון (ע' 114). 87. כשנשאל אחסאן היכן נהג לשים את מפתחות הטרקטור בבית בשנת 96', השיב: "לא זוכר". 88. לשאלה: "קורה שבטרקטור משתמשים כל האחים שלך שיש להם רשיון? תשובה: כן". (ע' 116). כן אמר אחסאן שבמועד התאונה היה לאחיו באסל רשיון נהיגה (ע' 117). (לנו ידוע שבמועד התאונה עבר באסל את מבחני הנהיגה, אך טרם היה לו רשיון נהיגה, וספק אם באסל ידע כי עבר את מבחני הנהיגה קודם לקבלת הרשיון בפועל). 89. אחסאן העיד כי אינו זוכר את תאריך התאונה; את היום בשבוע בו ארעה התאונה; ואם קרו מקרים נוספים שזיאד ביקש ממנו את הטרקטור לפני התאונה (ע' 117). אחסאן לא זכר בעדותו מי דיבר עמו על התאונה, אם היה כל הערב בבית ביום התאונה, מתי החזירו לו את מפתח הטרקטור ומי החזיר לו את מפתח הטרקטור. (ע' 119-118). עם זאת זכר אחסאן בבירור בדצמבר 1998 (מועד חקירתו בבית המשפט), כי ביום התאונה בא אליו זיאד בשעה 17:00 - 18:00 וביקש ממנו את הטרקטור! (ע' 116). (יוזכר כי זיאד נזקק לטרקטור רק בשעה 20:00, לטענתו, כדי לחזור ולבדוק את מצב המקרר באטליז). 90. עדותו של אחסאן אינה אמינה, בחלקה המהותי היא עדות שמיעה, ואינה יכולה לשמש בסיס לשאלה מי נהג בטרקטור ביום התאונה, ובוודאי לא לשאלה אם התובע נפל מן הטרקטור. עדות כאמל אבו סעדה: 91. התובע הביא כעד ראייה את כאמל אבו סעדה (להלן - כאמל), שטען כי עמד על מרפסת ביתו בעת התאונה שארעה לתובע בסמוך לביתו של כאמל - לטענת התובע. "שאלה אתה ראית איך קרתה התאונה? תשובה: לא ראיתי כי היה ערפל. שאלה: מה ראית? תשובה... ראיתי אחד שנופל על הרצפה... זה שישב על הכסא מאחור - לא הנהג. שאלה: אתה ראית את הנפילה שלו בעיניים שלך? תשובה: לא בדיוק כיוון שהיה ערפל. הבחנתי שאחד נפל". כשנשאל כמה זמן עמד במרפסת בכלל - השיב שאינו יודע. כשנשאל כמה זמן עמד במרפסת עד שארעה התאונה - השיב שאינו יודע אפילו אם מדובר בדקה, שעה או שעתיים. כשנשאל באיזה יום בשבוע ארעה התאונה ענה: "זה היה מזמן, אני לא זוכר. תשאל אותי מה אכלתי אתמול, אני לא זוכר". כשנשאל כמה אנשים היו ליד הטראק, ענה שאינו יודע, אפילו לא בערך (ע' 56-55). הוא לא יכל לזהות מי נהג בטרקטור ומי נסע בו. הוא לא זכר אם עזר לקחת את התובע למרכז הרפואי. הוא לא זכר מתי ארעה התאונה ובאיזו שעה ארעה. הוא לא זכר כמה זמן היה במרפאה. "שאלה: אתה לא סיפרת לאף אחד מהמשפחה שלו מה ראית ואיך קרתה התאונה? תשובה: לא". (ע' 58). 92. כיוון נסיעת הטרקטור לפי כאמל - מנוגד לכיוון נסיעת הטרקטור לפי התובע וזיאד (ע' 54, נ3 / 1). 93. עדותו של כאמל אבו סעדה נראית לי בלתי אמינה, מה גם שלא סיפר על מה שראה, לטענתו - אפילו למשפחת התובע. הסבירות לנפילת התובע מהטרקטור או מהטרקטורון: 94. בהודעתו למשטרה ביום 25.8.96 סיפר התובע: "לטרקטור מושב מסודר וחוקי וישבתי בבטחה. למושב האחורי יש חגורה והייתי קשור. בזמן שנתפשה לי הרגל החגורה נפתחה מהתפס". (תיק תאונת דרכים ת1/). 95. בהודעתו למשטרה ביום 5.6.96 סיפר זיאד: "למושב הטרקטור האחורי יש שרשרת ביטחון וראיתי שהנוסע סגר את השרשרת". (ת1/). 96. בעדותו בבית המשפט העיד זיאד כי התובע עלה על המושב האחורי: "ושם את החגורה" (ע' 123). 97. התמונות נ3 / 3, נ3 / 4, נ5 / 3, נ5 / 4 מראות את הטרקטור ממנו, כביכול, נפל התובע. (יצוין כי לנתבעים לא ניתנה האפשרות לבדוק את הטרקטור). 98. בתמונה נ5 / 3 נראה איך רגלו של היושב יכולה להגיע לגלגל הטרקטור. 99. כדי שרגלו של היושב תגיע לגלגל הטרקטור - על היושב לפתוח את השרשרת, לשבת באלכסון ולא בביטחה בתוך המושב, לשים רגליו מעל לכנף המכסה את הגלגל, או מעבר לה, והדבר אפשרי רק כאשר הזרועות ההידראוליות של הטרקטור, שתפקידן להקשר לגורר - מוטות כלפי מטה. 100. שמענו מן המומחים כי כאשר הטרקטור בתנועה - הזרועות ההידראוליות של הטרקטור מופנות כלפי מעלה - ובמקרה כזה הן מהוות חיץ בין היושב לבין הגלגל. אפילו המומחה מטעם התובע - יעקב עשת - אישר: "כאשר לא גוררים- מצב המוטות מוטה כלפי מעלה". עשת לא בדק את הזרועות ההידראוליות הספציפיות של הטרקטור הרלבנטי. 101. אולם גם בהנחה שהטרקטור יכול לנסוע כשהידיות מוטות כלפי מטה, וגם בהנחה שרגלו של היושב בתנוחה בלתי טבעית על המושב - עלולה לגעת בגלגל הטרקטור, עדיין אין כל הסבר איך אדם הנופל מן הטרקטור במקרה כזה - מגיע למצב שבו הגלגל משפשף את שתי ירכיו הפנימיות, שהרי הגלגל ממשיך לנוע קדימה בנסיעה, והנופל מן המושב אינו יכול להגיע למצב של רכיבה על הגלגל, באופן שישתפשפו ירכיו מצידן הפנימי על-ידי הגלגל. 102. הסימנים בשתי ירכיו של התובע מצידן הפנימי - אינם מותירים כל אפשרות שהתובע נפגע בהן מגלגל הטרקטור. 103. כשאני מצרפת את העדויות הבלתי אמינות של התובע, זיאד, באסל, אחסאן וכאמל - שדי בחוסר אמינותן כדי לקבוע כי לא הוכח במידת הוודאות הדרושה במשפט אזרחי כי התובע נפל מן הטרקטור שהוא טוען שנפל ממנו - לחוסר האפשרות הפיזית שהסימנים בירכיו הפנימיות של התובע נגרמו מגלגלי הטרקטור - יש בכך כדי לדחות את התביעה. 104. אין מחלוקת כי התובע נפגע קשה בתאונה שארעה ביום 1.6.96, ונותר משותק בחלק גופו התחתון. עם זאת, רק התובע עצמו יודע איך בדיוק ארעה לו התאונה, ואילו המבטחות, קרנית, ובית המשפט - אינם חייבים לתת הסברים לתאונה שקרתה לתובע - שהיא בידיעתו הבלבדית. 105. יש להניח שהתאונה קרתה לתובע בנהגו ללא רשיון נהיגה בטרקטורון שרכש, ושלא היה מבוטח. אולם אין כל צורך שאקבע ממצאים פוזיטיביים בנושא זה, שהרי די בכך שהתובע לא הוכיח כי נפל מן הטרקטור שהוא טוען כי נפל ממנו, ולא הוכיח מי נהג בטרקטור שהוא טוען כי נפל ממנו - כדי לדחות את התביעה. 106. נוכח כל האמור - התביעה נדחית. 107. מאחר שהתובע הגיש תביעתו לבית המשפט המחוזי, ברור כי ערך תביעתו עולה על מיליון ש"ח. לפי ערך מינימלי זה היה מקום להורות לתובע לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין מינימליים בסך 100,000 ש"ח + מע"מ למבטחות ולקרנית, ואף למעלה מכך - בשל עזות המצח להגיש נגדן תביעת סרק בבית המשפט, תוך ניסיון לזכות בפיצוי שאינו זכאי לו. 108. בשל מצבו הקשה של התובע שנותר ללא פיצוי כלשהו, אסתפק בחיובו לשלם 30,000 ש"ח + מע"מ למבטחות ו30,000- ש"ח + מע"מ לקרנית. נפילהטרקטורציוד מכני הנדסי (צמ"ה)