קו מתח גבוה בקרקע חקלאית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כניסה לצורך העברת קו מתח גבוה בקרקע חקלאית: 1. שלושה ערעורים שהוגשו כנגד הרשאה להכנס למקרקעין, שניתנה לפי סעיף 47 (ב) לחוק משק החשמל, התשנ"ו1996- (להלן: "חוק החשמל"), להיכנס למקרקעין לצורך העברת קו מתח גבוה 400 ק"ו, אוחדו לצורך הדיון מאחר ומדובר באותו נושא ובאותם משיבים. משיבה מס' 1 היא מדינת ישראל - מנהל מינהל לענייני חשמל או משרד התשתיות הלאומיות (להלן: "המשיבה"). משיבה מס' 2 הינה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל"). בע"א 97/340 - 139 מערערים שהינם הבעלים או המחזיקים של חלקות וחלקי חלקות בגושים 17175,17174,17173,17172,17171,11387. הקרקע הינה קרקע חקלאית.(להלן: "המערערים") בע"א 97/345 - המערער אברהם פורת הינו הבעלים של כ0.07- בחלקה 1 בגוש 17175 שהינם קרקע חקלאית. (להלן: "פורת") בע"ש 97/1 - 4 מערערים, אברהם אנקונה ואח', בעלי חלקות 29 ו30- בגוש 17175 וחלקה 28 בגוש 17174, שכאמור הינה קרקע חקלאית. (להלן: "אנקונה"). 2. הערעורים הוגשו בהתאם לסעיף 48 לחוק אשר קובע: "א. בעל המקרקעין הרואה עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי פרק זה, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה. ב. בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל כאמור, או לבטלה, והוא רשאי לתת כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתיתו. ג. הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש במקרקעין לפי ההרשאה של בעל הרשיון, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה." מדובר בחוק חדש, ולדברי המשיבים ערעורים אלו הינם הראשונים הנדונים עפ"י החוק החדש. 3. טענות המערערים טענות המערערים בע"א 97/340 בקצרה (בקליפת אגוז) הינן כדלקמן- א. המערערים מבקשים לבטל את ההרשאה שניתנה ע"י המשיבה לחברת החשמל ולחייבן לתכנן מחדש את מעבר הקו כך שימזער את הנזקים למקרקעין של המערערים. ב. העברת קו מתח בשטחם תפגע בזכותם הקניינית ובאפשרויות השימוש בשטח. בניה, כולל בנית מחסנים חקלאיים תאסר. במידה ויעוד החלקות ישונה, קו החשמל יפגע באפשרות הבניה על החלקות. יגרם להם נזק כספי שאיננו ניתן לפיצוי. הקו יבתר את החלקות. קו מתח גבוה מהווה סכנה לבני אדם. (לתימוכין הובא מאמר מעיתון "הארץ"). המשרד לאיכות הסביבה לא היה מעורב בשיקולי המשיבה וזו הסיבה לחד צדדיות בהחלטות המשיבה ובתכנון קו החשמל. ג. בתחום הקרקעות של המערערים כבר נעשו בעבר הפקעות לצרכי ציבור וכבר הועברו קווי חשמל ומתח גבוה. ד. המערערים הציעו למשיבים תוואי חילופי, ההצעה נדחתה. התוואי המוצע (כמתואר בתשריט שצורף) הינו הסטת קו החשמל לכוון צלע ההר שהינו פארק לאומי. לקו שיעבור שם יתרונות רבים, כמפורט בהודעת הערעור. ה. לא לקחו בחשבון את האפשרות לבצע את קו החשמל באופן שלא יגרום נזק למערערים. לא נשקל אם ניתן להעביר כבל תת קרקעי במקום הכבל העילי. טענות המערער פורת בע"א 97/345 : בהודעת הערעור טען ב"כ המערער כדלקמן: א. עקב מתיחת קו מתח גבוה בחלקה יגרם נזק למערער שכן אם ישונה יעוד הקרקע ותותר בניה, כפי שצפוי לטענתו, תפגע יכולתו לבנות על החלקה. ב. הוא הציע להסית את הקו לשטח "פארק הכרמל". הצעתו לא נשקלה לגופה. המשיבים הודיעו לו כי בניית הקו אושרה במסגרת תכנית מתאר ארצית שנתקבלה כדין. ג. מן הראוי שביהמ"ש ימנה מומחים או יועץ מקצועי שיבחן את ההצעה החלופית להעתקת הקו. ד. לחילופין לפצות את בעל הקרקע כאילו הקרקע הופקעה. או שיציעו קרקע חילופית. על ביהמ"ש להורות למשיבים לתכנן מחדש את קו המתח כך שהוא יבנה בשטח "פארק הכרמל". בביהמ"ש (מבלי שהמשיבים התנגדו להשמעת טענות שלא נזכרו בהודעת הערעור) הוסיף ב"כ פורת וטען טענות נוספות: ה. לא נערך דיון בהתנגדויות שהוגשו, לא צורף פרוטוקול, או הוכחה כי נערך דיון בהצעת המערער והחלטה לדחותה. ו. על ביהמ"ש להתעלם מתוכנית המתאר הארצית שכן עפ"י סעיף 51 לחוק התכנון והבניה חייבת המועצה הארצית לפרסם את נושא התכנית שעומדים לערוך עוד לפני הגשתה. דבר זה נתון לשיקול דעתה. הפרסום לא נעשה. בהתאם לסעיף 54 לחוק התכנון והבניה היה צריך לפרסם את הת.מ.א וכל שפורסם הוא אישור הממשלה. לפיכך אין מקום לטענת "שיהוי". לפיכך אין להתיחס לתוכנית מתאר ארצית 10 (להלן: "ת.מ.א 10") ואין מניעה לערוך שינויים במסדרון החשמל. ז. הסמכות לדון בכך מאז "חוק החשמל" הינה לבימ"ש השלום ולא לבג"צ. מאחר והערעור הינו עפ"י "חוק החשמל" החדש אין מקום לטעון שיהוי. יש לפרש את "חוק החשמל" "כאילו לא רק מסמכותו אלא גם חובתו של בית המשפט לבדוק האם התקבלה הת.מ.א כדין". נטל ההוכחה שהת.מ.א התקבלה כדין מוטל על המשיבים. ח. המשיבה לא הצביעה על כך שנערכו הליכי הפרסום של הכוונה לתכנן תוכנית מתאר ארצית. גם הת.מ.א 10 עצמה לא פורסמה. לא ניתנה למערער אפשרות לתקוף את הת.מ.א ולכן הפורום המתאים הינו בימ"ש זה עפ"י "החוק". חברת החשמל פעלה בחוסר תם לב בכך שלא הפנתה את המערערים לבג"צ ולכן אין מקום לקבל טענת שיהוי. ב"כ המערערים הצטרפה לטענה זו. טענות המערערים "אנקונה" בע"ש 97/1 - א. המבקשים עותרים לכך שההרשאה תבוטל או לחילופין שישונה קו החשמל לנתיב החלופי שהוצע ע"י המערערים, דהיינו פארק כרמל. המשיבה לא שקלה כראוי ולגופן את טענות ההתנגדות. ב. נימוקי ההרשאה אינם מפורטים ולא ניתן לדלות את הנימוקים לדחיית ההצעה החלופית שהעלו המערערים אנקונה ואח'. ג. יגרם נזק למערערים. ד. הנזק יוחרף בכך שקו החשמל חוצה את מרכז החלקות ועמוד החשמל שיוקם על פי התוכנית עתיד להיות מוצב במרכב האוכף הנוח ביותר בשטח. בביהמ"ש הוסיף את הטענות הבאות: ה. אם יוחלט כי אין מקום לתקיפה ישירה של הת.מ.א 10 הרי שתקיפה עקיפה מותרת בבימ"ש זה, במסגרת הדיון עפ"י "חוק החשמל" מוסמך ביהמ"ש להחליט בענין ת.מ.א 10. לביהמ"ש יש סמכות לבטל מעשה מינהל פגום. ו. אין הנמקה מדוע הצעת "אנקונה" בלתי סבירה. יש לבחור באפשרות הסבירה הנוחה למערערים. ז. לא ברור אם אכן קו החשמל עפ"י הת.מ.א 10 עובר בחלקות הנדונות. ח. לא ניתן לקבוע חד משמעית בשלב זה כי לא ניתן לקבל פתרון תכנוני פרטני אחר בתוך גבולות הפרוזדור באופן כזה שימנע את הנזק שנגרם למקרקעין בבעלות המערערים או יקטין אותו במידה משמעותית. 4. להלן העובדות שקדמו למתן ההרשאות וההרשאות: א. חברת החשמל פנתה אל "המערערים", "פורת" ו"אנקונה" בפברואר 1996 וביקשה הסכמתם להעברת קו חשמל מתח גבוה דרך חלקותיהם. ביום 11.3.96 פנו רב "המערערים" לחברת החשמל והודיעו על התנגדותם למעבר קו החשמל. ביום 12.3.96 פנה "פורת" לחברת החשמל. "אנקונה" השיב ב8.5.96. "המערערים" ו"פורת" התנגדו והציעו להעתיק את קו החשמל לאדמות המדינה, ל"פארק הכרמל" כמפורט בנימוקי הערעור שלהם. ב. חברת החשמל פנתה למשיבה ביום 1.4.96 בבקשה לאשר לה ביצוע עבודות חשמל בחלקות הנדונות. פניה זו נעשתה לפי סעיף 15 לפקודת זכיונות החשמל שהיתה תקיפה באותו מועד. ג. ביום 18.4.96 נענה "פורת" במכתב כי קו החשמל המוצע "עובר בתחום פרוזדור מאושר למעבר קווי חשמל". ד. בחודש יוני 1996 הודיעה המשיבה ל"מערערים" ל"פורת" ביחד עם 14 שותפים לחלקה, ול"אנקונה" על הפניה של חברת החשמל וביקשה נימוקיהם בכתב לאי הסכמתם לביצוע העבודות תוך 30 יום. כמו כן הודע למערערים כי נציג המשיבה יבקר ביום 29.7.96 וביום 31.7.96 בחלקות הנדונות לשם בדיקת המצב וצויין מועד ומקום מפגש בו תערך פגישה בה יהיה נכון לשמוע טעונים בע"פ. ה. הפגישות נערכו במועד. "אנקונה" נוכח בפגישה נוספת. בכל הפגישות טענו כל המערערים כי יש לשנות את מיקום קו החשמל ולהעבירו מחוץ לחלקותיהם, באזור פארק הכרמל. ו. התנגדות דומה לטענות שבהודעת הערעור נשלחה מטעם המערערים גם ע"י ראש מועצת עוספיה למשיבה ביום 30.7.96. בהתנגדות זו מוצע הפתרון של העברת הקו לכוון פארק הכרמל וכן: "הקו המתוכנן במרכז האדמות בין הנחל לכביש הראשי לבצעו באופן תת קרקעי ולא אווירי צמוד לנחל ולפי התוואי העקום שלו או להעבירו בכלל ממזרח לנחל". ז. "פורת" פנה במכתבים ביולי לחברת החשמל ובאוגוסט למשיבה וביקש להעתיק את הקו ל"פארק הכרמל". ח. ביום 31.7.96 נערכה פגישה בין המערערים ובין נציגי המשיבים. (ראה מע'4). בפגישה זו הובהר לכל המערערים בערעורים אלו כי "מסדרון החשמל הארצי" נקבע בתכנית מתאר ארצית 10 (ת.מ.א) שהתקבלה כדין. ט. ביום 11.9.96 נשלחה לחברת החשמל עם העתק למשיבה הצעה מפורטת מטעם המערערים לפרוזדור קו החשמל. תוכנית לפיה קווי החשמל יעברו כפי שנזכר בסעיף ו לעיל. י. ביום 5.2.97 שלחו "אנקונה" מכתב למשיבה ובו חזר על כך כי בסיור ביום 29.7.96 במקום הבהירו את התנגדותם למעבר הקו בשטחיהם. הם מעלים טענות כנגד תכנית ת.מ.א 10 וטוענים כי יש מקום להסיט את הקו והעמוד המוצע למרחק כ- 50 מ' מעבר לקצה המערבי של הגבול בין החלקות 29 ו- 30. ו/או להזיז את הקו בעשרות מ' מערבה. יא. לאחר מכן נקבע סיור נוסף בשטח ביום 12.2.97 בחלקות 29,30 בגוש 17175. ופגישה נוספת בשעה מאוחרת יותר לענין חלקה 28 בגוש 17174. יב. ביום 18.3.97 נשלחו לכל המערערים ב3- הערעורים הודעה על ההרשאה. יג. ההרשאה הנדונה ניתנה באמצעות ד"ר ש. ברובנדר, מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות. הודעה מתאימה נשלחה לכל אחד ואחד מהמערערים בחודש מרץ 1997. כל הודעה פירטה את העבודות שיבוצעו לפי ההרשאה. לדוגמא:"מתיחת תילי חשמל 400 ק"ו בין העמודים מס'" X - Y. או גם הצבת עמוד חשמל וכד'. נימוקים פורטו כדלקמן: "העבודות יבוצעו בתוואי שאושר בתכנית מיתאר ארצית (ת.מ.א 10) שפורסמה בילקוט הפרסומים 4392 מיום 17.3.96, כ"ו באדר התשנ"ו. העבודות המבוקשות אינן עומדות בסתירה עם יעוד הקרקע הקיים. בעת מתן ההרשאה, נלקחו בחשבון, התשתיות הקיימות והמתוכננות באזור. נמצא, לאחר בחינת חלופות אחרות, כי האפשרות לביצוע העבודות שלשמן ניתנה ההרשאה היא סבירה". 5. דיון ומסקנות מאחר וב"כ כל המערערים הצטרפו איש לטעוניו של רעהו, אתיחס לטענות הראויות להתיחסות, ללא אבחנה בין המערערים השונים, אלא במקרה שענין זה ידרש. שקלתי את כל הטענות שנטענו על ידם. א. מעמדה של ת.מ.א 10. נראית לי עמדתן של המשיבות כי תוכנית קו החשמל וההרשאה הנדונה אמורות להיות במסגרת תוכנית המתאר הארצית הנוגעת לענין, דהיינו ת.מ.א 10, שאושרה ופורסמה ברשומות עוד ב17.3.96-. שקילת ההצעות של המערערים, שדיברו על הסטת קו החשמל אל עבר אדמות "פארק הכרמל", בניגוד לת.מ.א 10, היתה מחוץ לסמכותן של המשיבות, אשר אף הן כפופות להוראות תכנית המתאר הארצית. לאחר שתכנית מתאר ארצית אושרה ע"י הממשלה הרי שהינה מחייבת את כל הגופים הבאים לקבוע עובדות ותוכניות נוספות. היא מחייבת את ועדות התכנון המחוזיות, המקומיות ואף את מתכנני החשמל וכו'. סעיף 49(3) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965- (להלן:"חוק התכנון והבניה") קובע כי תכנון ייעוד קרקע למטרות תחנות כח ורשת החשמל יוסדר במסגרת תוכנית מיתאר ארצית. כבר בשנת 1970 מינה שר הפנים את חברי צוות עורכי תוכנית ת.מ.א 10. התוכנית אושרה חלקים חלקים. (בהתאם לסעיף 50 לחוק). התוכנית הרלבנטית לענינו תכנית ת.מ.א 10 "חגית - זבולון" הוכנה בהתאם להוראות המועצה הארצית לתכנון ולבניה בין השנים 1991 עד 1993. העובדה כי המשיבות ראו עצמן כפופות לתכנית המתאר הארצית לא רק שאיננה בבחינת שיקול זר, בלתי סביר או בלתי מתאים, נהפוך הוא, כך היה עליהן לנהוג. בהתאם לכך לא היה מקום שיתיחסו לתוכניות האלטרנטיביות שהציגו המערערים (כולם) ואשר כללו הסטת קו החשמל לעבר "פארק הכרמל", בניגוד לתוכנית המתאר הנוגעת. כך גם אין מקום כי ביהמ"ש בדיון בערעור עפ"י "חוק החשמל", ישקול שיקולים שהינם בניגוד לתכנית מתאר ארצית מאושרת. ב. הפורום המתאים לתקיפת ת.מ.א 10. עפ"י חוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965- סעיף 255א.(א) נקבע כי "עתירות שענינן תכנית מיתאר ארצית....ידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק". החלטות בג"צ על העברת דיונים בענין זה היו לביהמ"ש המחוזי הדן בעתירות מנהליות. בכל מקרה בימ"ש השלום איננו הפורום המתאים לתקיפה ישירה של תכניות מתאר ארציות ובכלל זה של ת.מ.א 10. "חוק החשמל" מתכוון למגוון מקרים גדול של תקיפת הרשאה מסוגים שונים, כפי שמפורט בסעיף 46 (א) לחוק. אין "חוק החשמל" הנדון משנה את ההוראות המפורשות בחוק התכנון והבניה לענין הערכאה תקיפת תוכנית מתאר ארצית. אשר לטענה בדבר "תקיפה עקיפה"- לא מצאתי כי הוכח כי תכנית ת.מ.א 10 בטלה מעיקרא. לאחר הדיון בערעור הובהר ע"י המשיבה כי הפרסום שנעשה לתוכנית הנדונה, הינו בדרך שמפורסמת כל תכנית מיתאר ארצית. עפ"י החוק אופן הפרסום נתון לשיקולה. דבר אישור התכנית מפורסם ברשומות והתכנית המאושרת פתוחה לעיון הציבור במזכירות המועצה הארצית לתכנון ולבניה ובמשרדי הועדה המחוזית לתכנון ולבניה. ב"כ "פורת" טוען כי לא ניתנה הבהרה לענין הפרסום הנדרש בשלב התכנון. טענה זו לא נכללה כלל בהודעת הערעור. ב"כ "פורת" טוען כי הנטל להוכיח את חוקיות ת.מ.א 10 מוטל על המשיבות. אולם דוקא עליו מוטל היה לטעון את הטענות ואף לבססן לכאורה. בבג"צ 94/4174 מציין כב' השופט אור: "העותרים לא טרחו להביא בפנינו את הפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו במועצה הארצית ובועדות המשנה שלה, אשר דנו בתמא/10". לא הוכח כי המועצה הארצית לא פעלה עפ"י החוק. המועצה הארצית לא צורפה כמשיבה. ראה: בג"צ 94/4174 עיריית טירה ואח' נ. שר האנרגיה ואח'. (פורסם תקדין-עליון כרך 94 (4) תשנ"ד/תשנ"ה1994-.) שם נדון אמנם חלק אחר של ת.מ.א 10, נקבע כי: "בנסיבות אלה, אין יסוד שנתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות על ידי כך שנבטל את החלטת המועצה הארצית או נורה על כך שמיקומו של קו 400 ישונה. כאשר מומחים מטעם הגוף הציבורי - ואין חולק על מומחיות המומחים בעניינו - הגיעו למסקנה שהתקבלה ואומצה עלידי אותו גוף, אל לו לבית המשפט להתערב ולשים את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של הגוף הציבורי (בג"צ 79/492 חברה פלונית נ' משרד הביטחון, מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 706, 713; בג"צ 91/2324 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתיכנון ובניה, פ"ד מה(3) 678, 688)". כמו כן נקבע כי: "בענייננו, קביעת מסדרון החשמל נעשתה על ידי המועצה הארצית בתוכנית מתאר ארצית אשר אושרה על ידה ועל ידי ממשלת ישראל. לפי הראיות שבפנינו, המדובר בתוכנית שנרקמה ועובדה במשך שנים לא מעטות, ועברה את כל הליכי התיכנון הנדרשים עד שאושרה כדין על ידי המועצה הארצית וממשלת ישראל" (ה.ש.ח.ה.). לא הוכח בפני כי לגבי החלק הנדון של ת.מ.א 10 נהגו המשיבות באופן שונה מאשר לגבי החלק שנדון בבג"צ 94/4174 הנ"ל. לכן אין מקום כי בתקיפה עקיפה, מבלי שניתנה למועצה הארצית אפשרות להשיב ולהבהיר את חוקיות פעולותיה, אקבע כי תוכנית מתאר ארצית שאושרה על ידי הממשלה ופורסמה כדין הנה VOID. יש לציין כי לגבי המועצה הארצית לתכנון ולבניה אמר בימש"ע: "העדר האפשרות להתנגד לתכניות המועצה, או לערער עליהן, אינו מקרי. המדובר הוא במועצה בעלת הרכב המייצג את הממשלה, את הרשויות המקומיות לסוגיהן, וחברים בה אנשי מקצוע מתחומים שונים, כמו תיכנון ובנייה, איכות הסביבה, סוציולוגיה וכן נציגים אחרים (ראה לגבי הרכב המועצה בסעיף 2 של החוק.) המדובר הוא בייצוג של כל הגופים אשר מן הראוי שייטלו חלק וישפיעו על תיכנון ובנייה ברמה הגבוהה ביותר בישראל. כל אלה - והמדובר בוועדה הכוללת עשרות חברים - המייצגים את גווני הקשת השונים שיש בהם כדי לתרום ולייצג את הגורמים הרלוונטים השונים במדינה. לגבי ועדה ברמה כזו, אשר לידה עוזרים אנשי מקצוע, סבר המחוקק, שדי במסקנות שזו הגיעה אליהן כדי שאם אלה יאושרו על ידי הממשלה יהא בכך משום החלטה שאין לערער אחריה - לא על ידי הגשת התנגדויות ולא על ידי עררים". בג"צ 89/594 מועצה אזורית ערבה נ. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה פ"ד מד (1) 558, 564. ג. העובדה כי הקו המוצע העובר בחלקתו הינו בהתאם לתוכנית מתאר ארצית נאמר למערער "פורת" במפורש עוד באפריל 1996. גם אם בעת הפרסום והאישור במרץ 1996 לא ידע על התוכנית או לא ידע כי היא מתיחסת לחלקתו, הרי שבאפריל 1996 ידע זאת ולא פעל כפי שיכול היה לעשות, בפניה לערכאה המתאימה לתקיפת תוכנית מתאר ארצית, בג"צ. גם יתר "המערערים" ידעו מזמן על קיום תוכנית המתאר, השתהו ולא פעלו לתקיפתה במועד ובמקום הנכונים. חברת החשמל בתגובתה מפרטת את הנזקים העלולים להגרם לה ולצרכי הכלל עקב שיהוי זה ובמידה ותעוכב ביצוע התוכנית המאושרת. ד. הערעור עפ"י "חוק החשמל" אמור להבחן באמות מידה של המשפט המינהלי. בבג"צ 89/995 העדה המרונית בחיפה נ. שר האוצר פ"ד מ"ד (2) 151,147 מצטט ביהמ"ש אמירה מתוך בג"צ 79/840 ואומר: "אשר לדין המהותי שלפיו יחתך הדין בבית המשפט האזרחי, מובן הוא כיום כי המשפט המינהלי אינו קשור לבית המשפט אשר ידון בהפרתו, "בתי המשפט הם רבים, המשפט המינהלי הוא אחד". יש לבדוק אם החלטת המשיבה נעשתה "בהתאם לחוק באופן ענייני בלי שרירות לב או משוא פנים בתום לב ובהגינות בשים לב לשיקולים הנוגעים לעניין ותוך התעלמות משיקולים זרים - זה ותו לא". מדברי כב' השופט ברנזון בג"צ 75/595 סלמאן נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים פ"ד ל (3) עמ' 337. מאחר והמשיבה פעלה עפ"י תוכנית מתאר ארצית מאושרת הרי שאין לומר כי שקלה שיקולים זרים ופעלה בשרירות לב. השיקולים של היכן עדיף שיעבור פרוזדור החשמל - ב"פארק הכרמל", במקום אחר וכו', הסיכונים העלולים להגרם והפגיעה בקרקע חקלאית ובבעליה נשקלו כבר ע"י המועצה הארצית לתכנון ושיקוליה אושרו ע"י הממשלה. לפיכך די היה בנימוק של קביעת תוואי בהתאם לתוכנית ת.מ.א 10 כדי לנמק את מתן ההרשאה. ה. באשר לטענות של סיכון בריאותי - טענות אלו נשקלו ע"י מתכנני תכנית המתאר הנ"ל. שם התיחסו הן לענין זה והוא שב ונבדק ע"י שופטי בג"צ 94/4174. (ראה בעמ' 460 - 459). ו . מאחר וכל המערערים ביקשו בפגישותיהם ובפניותיהם למשיבה ולחברת חשמל להעביר את קו החשמל אל עבר פארק הכרמל או מחוץ לפרוזדור החשמל עפ"י ת.מ.א 10, רשאית היתה המשיבה ליתן תשובה בנוסח זהה לכל המערערים. מאחר והדרישות וההתנגדויות היו גורפות וכולם התנגדו למעבר בחלקתם ואיש מהמתנגדים לא דרש דרישה פרטנית, לא היה מקום לנימוק מיוחד ושונה לכל אחד מהמערערים. גם בהודעת הערעור אין כל פירוט של דרישה להעביר את הקו בתוך החלקה באופן נוח יותר. המשיבה זימנה כל אחד מהמערערים לטעון טענותיו, קיימה פגישות והיתה נכונה לשקול בקשות עניניות אם תובאנה בפניה. אין לקבל את הטענה כי על המשיבה היה להשיב לאפשרויות שלא נתבקשו במפורש. בכך שהמשיבה היתה מוכנה לשמוע כל הצעה ובסופו של דבר שקלה רק את השיקולים בהתאם לתוכנית המיתאר המחייבת אותה, אין לייחס לה חוסר תום לב או התנהגות בלתי נאותה. ז. המשיבה ציינה כי בדקה את האפשרויות החלופיות ומצאה כי הצעה שהוצעה ע"י חברת החשמל סבירה. לא נטענה כל טענה, פרט לטענות נגד ת.מ.א 10, כנגד סבירות הצעת חברת החשמל. כבר לגבי חלק אחר של ת.מ.א 10 בבג"צ 94/4174 הנ"ל נקבע כי: "כבר בעת תכנון פרוזדור החשמל נעשה תאום עם רשויות מקומיות בהן אמור הפרוזדור לעבור, על מנת שתוואי הפרוזדור יתאם, ככל האפשר, את תוכניות המיתאר הקיימות או המופקדות. נעשה גם תיאום עם מתכנני כביש חוצה ישראל. וכן כי נעשו מאמצים להקטין את הנזק ככל הניתן: "גם חברת החשמל מצידה עשתה להקטנת הנזק לבעלי קרקעות בהן יעבור קו 400. בקביעת טיב עמודי החשמל שיותקנו בפרוזדור החשמל ננקטו אמצעים כדי להקטין את הפגיעה בבעלי קרקעות בהן יעבור קן החשמל. העמודים שיותקנו הם גבוהים, ועל ידי כך ניתן יהיה לקבוע מרחקים גדולים יותר בין עמוד לעמוד. על ידי כך יקטן מספר העמודים וממילא יוקצה פחות שטח לצורך התקנתם. העמודים שיותקנו הינם גם באופן מיוחד בעלי בסיס צר, דבר שיהיה גם בו להקטין את גודל השטח שמיועד להתקנת עמודי חשמל". שם גם הובהר כי קו 400 הינו קו עילי. טענה התומכת בטענת המשיבים כי מבחינה טכנית לא ניתן להעביר את הקו הנדון מתחת לפני הקרקע. בבג"צ הנ"ל נקבע: "יש להזכיר שמרבית הקרקעות בהן מדובר הן קרקעות המיועדות לחקלאות והשימוש בהם כאדמות חקלאיות יתאפשר גם לאחר התקנת עמודי החשמל. דבר זה נקבע מפורשות בתמ"א/10." מדובר בעמודי חשמל ובקו עילי. בהוראות התוכנית מצויין במפורש כי "קו מתח על - קו המוליך חשמל במתח נקוב של 400 ק"ו וכולל עמודים ותיילים (הדגשה שלי ח.ה.). לפיכך הקו הנדון, 400 ק"ו, הינו קו עילי. הסעיף הקודם, בהוראות התוכנית, אליו הפנו המערערים המדבר על "קווי חשמל עיליים ותת- קרקעיים" הינו סעיף כללי המתיחס גם לקו (22 ק"ו) שאותו אפשר שניתן להעביר באופן תת קרקעי. ח. באשר לטענה ("אנקונה") כי לא הוכח שהחלקות הנדונות הינן חלק מת.מ.א. 10 הנדונה - צדקו המשיבות בטענתן כי טענה זו לא בא זכרה בהודעת הערעור לפיכך לא היה מקום להעלותה. טענת המשיבות כי החלקות הנדונות הינן חלק מפרוזדור החשמל עפ"י ת.מ.א 10 לא נסתרה. מה עוד שהמערער בעצמו בפניותיו למשיבות ביקש להסיט את הקו אל מחוץ לחלקות בהתיחסו ל- ת.מ.א 10 ובקבלו כי התוכנית מתיחסת לחלקות הנדונות. ט. כבר ציינתי כי שקילת הנזק והפגיעה באדם ובבעל הקרקע נעשתה במסגרת תוכנית המתאר הארצית. מדובר בקרקע חקלאית והעברת קו חשמל עילי וכן הצבת עמודים כפי שצוטט לעיל, לא תגרום פגיעה בלתי סבירה בקנינו של הפרט. בסעיף 7.3 להוראות התוכנית נקבע כי התוכנית אינה פוגעת לעניין העברת קווי החשמל בייעוד הקרקע כקרקע חקלאית, למעט שטח אתר תחנת המיתוג זבולון ודרך הגישה אליה. טענות המערערים באשר לשינוי יעוד הקרקע הינן ספקולטיביות ואילו תוכנית המתאר הארצית קבעה כי יעוד הקרקע הינו חקלאי. התוכנית מפרטת כיצד על חברת החשמל לנהוג ע"מ להקטין את הנזק ככל הניתן וחברת החשמל מחויבת לפעול בהתאם להוראות אלו. ראה: סעיף 11.4.1 להוראות התוכנית. בבג"צ 95/2113 ג'באלי ואח' נ. שר האנרגיה והתשתית ואח' (תקדין עליון, כרך 95 (4) עמ' 94) אמר כב' הנשיא ברק: בקשר לטענת העותרים כי ניתן להציב עמוד חשמל במקרקעין פרטיים בדרך של הפקעת קרקע: "זכויות הקניין של העותרים נשמרות, ואילו על הנזק שנגרם להם עקב הצבת העמוד הם יקבלו פיצוי. אמת הדבר, הדין בישראל מכיר בקניינו של הפרט, אך באותו מידה הוא מכיר גם בצורך של הפרט לשתף עצמה בצרכי הכלל. לקניין יש לא רק ערך פרטי, אלא גם ערך ציבורי." דברים אלה יפים אף בעניננו. חשיבותו של הקו המתוכנן כבר הודגשה בבג"צ 94/4174 : כב' השופט אור: "חשיבותו של קו 400 אינה שנויה במלוקת. הוא דרוש להעביר חשמל מתחנות הכוח של חברת החשמל בצפון הארץ לחלקה הדרומי. יש גם דחיפות בהקמתו של קו 400 בשל הצריכה הגוברת בחשמל, ובשל כך שהקו הקיים כיום אין בו לספק את צרכי העברת החשמל. הקמת רשת קוי החשמל אשר תענה על דרישות הזמן וצרכי הציבור מן הכרח שיהיה בה פגיעה כלשהי בזכויות בעלים של קרקעות עליהם תעבור, או בזכויות והנאות של בעלי קרקעות סמוכים לרשת". (הדגשה שלי ח.ה.). י. הקרקע הינה קרקע חקלאית. "חוק החשמל" קובע דרך פיצוי בעד נזק שיגרם לכל אחד מהמערערים. הוראה זו תואמת את הדרישה כי: "פגיעה על ידי המדינה בזכות קנינית של הפרט - חייב להיות בצידה פיצוי" דברי כב' השופט מלץ בע"א 88/210 החברה להפצת הארץ בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה, כפר סבא פ"ד מו (4) 646,627. "חוק החשמל" מתווה את האופן בו על המערערים לדרוש את הפיצויים. דרישת הפיצוי שהעלה "פורת" בערעור אין מקומה בדיון שבפני. יא. המערערים כולם לא טענו בפני המשיבים, למרות שכבר ניתנה להם הזדמנות, שום טענה לגבי העברת קו החשמל בתוך חלקתם, אולם באופן אחר מהמתוכנן. אין סבירות גבוהה יותר בהעדפת מי מהמערערים על פני אחר, שאף חלקתו מצויה בתוך "פרוזדור החשמל" עפ"י הת.מ.א 10. טענה כזו לא נטענה מעולם ע"י המערערים. חברת החשמל שקלה את הקו המתאים ביותר לצרכי הציבור והעברת קו החשמל, בהתאם לקו החשמל המותווה ע"י ת.מ.א 10. לפיכך גם היום אין מקום למנות מומחה או להורות למשיבות לשקול להעביר את הקו בחלקתם של אחרים. שכן הפגיעה הנטענת ע"י המערערים במערערים תטען גם ע"י בעלי החלקות האחרות. לפיכך בין 2 אפשרויות סבירות, רשאים היו חברת החשמל ומשיבה לבחור באפשרות שנראתה להם כמתאימה ביותר. באשר להתחשבות בצרכי הכלל ופגיעה מועטה ככל הניתן בזכות הקנין של בעלי החלקות שבתחומן עובר פרוזדור החשמל דברים אלו עמדו בפני הועדה הארצית לתכנון כשקבעה את פרוזדור החשמל. (ראה בג"צ 94/4174 עמ' 456). יב. למרות שניתנה למערערים ההזדמנות לפנות בבקשות לחברת החשמל, להתאים את מעבר קו החשמל או הצבת עמודי החשמל לאפשרות האופטימלית מבחינת בעל החלקה, אפשרות שלא תפגע בתפקוד קו החשמל, הם לא ניצלו אפשרות זאת. חברת החשמל הבהירה כי היתה נכונה ללכת לקראת המערערים ולשקול הזזת עמודים או מעבר הקו בתוך החלקה (ככל הניתן מבחינה טכנית שכן לא ניתן להעביר את הקו בצורת "זיג זג"), לו היתה מתבקשת. למרות שטענות אלו לא נטענו במפורש בכתבי הטענות, והמערערים לכאורה אחרו את המועד להגיש בקשות כנ"ל, על אף שהערעורים נדחים, הנני מורה לחברת החשמל ולמשיבה לשקול, לפנים משורת הדין, בקשות של המבקשים שימסרו לידיהם תוך 14 יום מהיום, להזיז את מעבר קו החשמל ו/או הצבת העמודים בתוך חלקתו של כל אחד מהמבקשים עפ"י בקשתו, כאמור ככל שהדבר ניתן מבחינה טכנית. בקשות אלו לא יעכבו את תחילת ביצוע העבודה להתקנת הקו הנדון. 6. בכפוף לאמור לעיל, הערעורים נדחים. בנסיבות הענין כל צד ישא בהוצאותיו. 7. ב"כ המערערים, כבר בעת טענת טענותיהם ביקשו להקדים "תרופה למכה" ועתרו כי במידה והערעורים ידחו, אעכב את ביצוע עבודות התקנת הקו עד להגשת ערעורים והחלטת ביהמ"ש בערעור. המשיבה וחברת החשמל התנגדו. כבר בשלב טעוניהם ביקשו לבטל את הצו הארעי וזאת אף בטרם החלטתי בערעורים. עפ"י הצעתי ויתרו על דיון בבקשתם, אולם עמדו על כך כי לאחר מתן פסה"ד לא יעוכבו עוד העבודות. סעיף 48 (ג) לחוק קובע: "הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש במקרקעין לפי ההרשאה של בעל הרשיון, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה". עתה לאחר שכבר דחיתי את הערעורים אינני מוצאת כי יש "טעם מיוחד" לעכוב ביצוע העבודות עפ"י ההרשאה. המערערים לא הצביעו על "טעם מיוחד", פרט אולי לטענתיהם בערעור, ואלו נדחו. אין מקום לעכב את ביצוע העבודות שביצוען הינו צורך לאומי חיוני שעל תכנונו עמלו כבר זמן רב. (ראה בטעוני חברת החשמל והמשיבה בכתב). וכן כמצוטט לעיל מבג"צ 94/4174. במידה ויוחלט אחרת תמיד תוכל חברת החשמל להשיב את המצב לקדמותו ע"י העתקת קו החשמל.חשמלקרקע חקלאיתחקלאותלחץ נפשי / מתח נפשימתח חשמלהתחום הנפשי