שכר שומרים לפי דרגה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר שומרים לפי דרגה: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין - השופט נגבי: נציגי ציבור - ה"ה פסטרנק וקדר; תב"ע שם/315-2) התבררה תובענה של שמונה-עשר משומרי הכנסת (להלן - השומרים) בעתירה לחייב את הנתבעת (להלן - המדינה) לשלם לכל אחד מהשומרים הפרשי שכר בעד פרק הזמן שהחל מיום שהועלו בדרגה, בין השכר המשתלם לשומר שדרגתו "סמל" לבין השכר ששולם למעשה. בית-הדין האזורי נעתר לתביעה ופסק כפי שעתרו ממנו. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) "תנאי שירותם" של השומרים הם "כתנאי שירותם של שוטרים בתיאומים שקבע יו"ר הכנסת" (סעיף 17לחוק משכן הכנסת, תשכ"ח- 1968- להלן החוק); ב) עד ליום העלאתם בדרגה היה כל אחד מהשומרים (התובעים) מדורג בדרגת רב שוטר ושכרו שולם בהתאם. שנים-עשר מהשומרים הועלו בדרגה ביום 1.12.1977ושישה אחרים בתאריכים יותר מאוחרים, על-פי אותה פרוצידורה; ג) במהלך שנת 1977פנו שומרי הכנסת לקצין הכנסת ול"מפקד השומרים" בבקשה שהדרגה הבסיסית של "שומר" תהיה סמל ולא רב"ש "בעיקר ביחידה שבאים לשרת בה כל שנות עבודתו של השומר" (עדות קצין הכנסת, ע' 18, שורות 20-25, לפרוטוקול); ד) בחודש נובמבר 1977פנה קצין הכנסת אל יו"ר הכנסת, סיפר לו על "תסיסה (בין שומרי הכנסת) ועל קיפוח (של שומרי הכנסת)" והעלה בפניו הצעה להעניק לשומרי הכנסת דרגה "ייצוגית" של סמל, דבר "שיוסיף להם יוקרה, כשזה אינו מתבטא בכסף". יו"ר הכנסת השיב, "כי אם זה יספק סיפוק כלשהו וזה לא יגדיל את התקציב, אני מסכים"; ה) לפי "תקן לשכת קצין הכנסת" (להלן - התקן) שנקבע על-ידי יו"ר הכנסת, שימש כל אחד מהשומרים עד ליום העלאתו לדרגת סמל (ללא שכר) בתפקיד - "שומר", דירוג משטרתי - במשכורת סמ"ר; ו) התקן כפי שקבע יו"ר הכנסת ערוך במתכונת זאת: | מס' | הגדרת | | |משכורת |קידום | | | | המשרות |התפקיד |הדרגה |הדירוג |משטרתית |בדרגה |הכפיפות |הערות | | בתקן | | | | | | | | במסגרת אותו תקן מופיעות שמונה משרות שדרגתן "סמל" ו"משכורת משטרתית" מפקח; ז) ביום 1.11.1977כתב קצין הכנסת לכל אחד משנים-עשר השומרים (לשישה אחרים נשלחו מכתבים דומים בתאריכים מאוחרים יותר) מכתב בזו הלשון: "הנני להודיעך, כי תעלה לדרגת סמל בתאריך .1.12.1977דרגה זו אינה מקנה הלאה במשכורת"; ח) ביום 30.11.1977פורסמו "פקודות שגרה מטעם מפקד משמר הכנסת" כמובא בסעיף 4שלהלן, המתייחסות לשנים-עשר מהשומרים שהועלו לדרגת סמל (ללא שכר). פקודות שגרה דומות פורסמו לגבי שישה שומרים נוספים; ט) בעד הזמן שהחל מיום 1.12.1977, לגבי שנים עשר מהשומרים, (ומתאריכים מאוחרים יותר לגבי שישה שומרים נוספים) המשיכו לשלם לשומרים שכר לפי דרגתם המשטרתית הקודמת. .3פקודות שגרה " 1761- כוח אדם - תקן דרגות א - דרגת שהיא תוענק בתום שנת השירות הראשונה והיא גוררת תוספת במשכורת בהתאם; ב - דרגת רב"ש תוענק בתום שלוש שנים מיום קבלת שיא (דרגה זו גוררת תוספת במשכורת בהתאם); ג - דרגת סמל תוענק בתום שש שנים מיום קבלת הרב"ש (דרגה זו אינה גוררת תוספת במשכורת); ד - דרגת סמ"ר תוענק בתום שלוש שנים מיום קבלת הסמל (דרגה זו מקבילה במשכורת לדרגת סמל בשכר והזכאים לה יהיו בעלי תפקידים פיקודיים); ה - דרגת רס"ל, תוענק בתום חמש שנים מיום קבלת סמ"ר (דרגה זו גוררת תוספת משכורת בהתאם, והזכאים לה יהיו רק בעלי תפקיד של סגן מפקד במחלקה); ו - דרגת רס"ר תוענק בתום שלוש שנים מיום קבלת רס"ל (דרגה זו אינה גוררת תוספת במשכורת והזכאים לה יהיו רק בעלי תפקיד של מפקד מחלקה). הדרגות תוענקנה לאחר הגשת ההמלצות כנדרש ובהתאם לתקן המאושר על-ידי יו"ר הכנסת. 1762- כוח אדם - העלאות בדרגה א. רשימת אנשי המשמר שהועלו בדרגה בהתאם: .9סמל פיליפסבורן יצחק לדרגת סמ"ר .11רב"ש אסולין רפאל לדרגת סמל .12רב"ש אלחנן דני לדרגת סמל .13רב"ש אזולאי גבריאל לדרגת סמל .14רב"ש אהרוני אברהם לדרגת סמל .15רב"ש אלון אברהם לדרגת סמל .16בן-יחזקאל יחזקאל לדרגת סמל .17רב"ש בן יהודה דוד לדרגת סמל .18בואנו חוליו לדרגת סמל .20סעדי יוסף לדרגת סמל .21רב"ש קובי יצחק לדרגת סמל ד. בעלי דרגות סמל בשכר יענדו סמל המשמר (מוקטן) על דרגתם". .4בכתב התביעה בגין כל אחד מהשומרים נאמר, כי "החל מיום 1.12.1977 (לגבי שנים-עשר מהם, לגבי 6נוספים החל מתאריכים מאוחרים יותר) הועלה התובע בדרגה מרב"ש לסמ"ל, וכי "על אף העלאתו בדרגה (של התובע):ו... נמנעת הנתבעת מלשלם לתובע מיום ההעלאה משכורת על-פי משכורתו החדשה". .5בכתב ההגנה טענו, בין השאר, כי "ההעלאה בדרגה היתה סמלית בלבד", כי ההעלאה בדרגה "לא מקנה כל תוספת שכר והתובע ידע על כך". .6במסגרת "הכנת דיון" (סעיף 18לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969) ויתרה הפרקליטה אשר ייצגה את המדינה, עו"ד אלשטיין, סגנית בכירה לפרקליט המחוז, על טענת "התיישנות" שבאה בכתב ההגנה, שהוגש משום מה על-ידי פרקליטה בדרגת עוזר פרקליט מחוז, עת לדיון עומדות שאלות עקרוניות ביותר, וייאמר מייד שטוב עשתה הפרקליטה שוויתרה על הטענה. במהלך הכנת הדיון נקבעה "רשימת הפלוגתות". .7במרכז הדיון בבית-הדין האזורי עמדה, בין השאר, טענתו של פרקליטם של השומרים, כי הענקת דרגת סמל ללא שכר בצידה - פסולה. .8בפסק-הדין שבערעור נאמר: " .3מכאן ברור כי ההוראה בסעיף 17לחוק המשכן, כי תנאי השירות של השומרים במשמרתם בתנאי שירותם של שוטרים 'בתיאומים שקבע יושב ראש הכנסת', פירושה הוא שהיו"ר צריך לקבוע אותם 'תיאומים' בתקנות. יתירה מזה: אנו סבורים כי המדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי, בהיותן מיועדות לתחולה על ציבור בלתי-מזוהה אישית ובלתי-מוגדר מראש מבחינה מספרית: ותקנות בנות-פועל תחיקתי חייבות כידוע בפרסום ברשומות. גם אם נעזוב עניין זה, ברור שבמקרה הנדון לא היתה כל תקנה, גם לא תקנה שאינה בת-פועל תחיקתי. מההגדרה של הביטוי 'תקנה' בפקודת הפרשנות נובע, כי אין אמנם הכרח שייערכו תקנה או צו פורמליים, אך ברור שבכל מקרה תנאי הכרחי הוא שיהיה מסמך; לא ייתכן להתקין תקנה בעל-פה (וראה בעניין זה דב"ע מא/6-3, [1], בע' 273-274) במקרה הנדון לא היה כל מסמך בחתימת היושב-ראש. כל המסמכים הרלבנטיים שהובאו לפנינו חתומים על-ידי קצין הכנסת. כל שעשה היושב-ראש, לדבריו שלו בתשובותיו לשאלת הצדדים, היה שהוא שמע המלצתו של קצין הכנסת והביע הסכמתו. ומר שמיר הוסיף במפורש בתשובה לשאלת בא-כוח אחד הצדדים: 'אם אין אישור בכתב כנראה שלא ניתן' (נוסח תשובה זאת לא היה שנוי במחלוקת בין בעלי-הדין). מכאן שנעשה רק צעד מקדמי להתקנת התקנה או התקנות, כשהושגה הסכמתו של המוסמך להתקין אותן תקנות, אך אחרי מתן ההסכמה לא באה התקנה הלכה למעשה. .4ושמא ייאמר, כי היתה פה אצילת הסמכות על-ידי היושב-ראש לקצין הכנסת, הרי אצילת סמכות סטטוטורית גם אם היא מותרת לא יכולה להתקיים 'מכללא', ולא מצאנו מסמך המעיד על האצלה כזאת. אך מה שחשוב יותר הוא, כי אין בחוק המשכן כל הוראה המסמיכה את היושב-ראש לאצול מסמכויותיו כלפי המשמר לאחרים. חוק יסוד: המבשלה קובע בסעיף 31(ב) כי סמכות הנתונה לאחד השרים על-פי חוק, למעט סמכות להתקין תקנות בנות-פועל תחיקתי, רשאי השר לאצול לעובד ציבור. היושב-ראש ממונה על ביצוע חוק המשכן, אבל סעיף 31הנ"ל אינו מדבר על מי שהופקד על ביצוע חוק, אלא הוא מוגבל לשר, כלומר חבר הממשלה. שנית, התקנת תקנות בנות-פועל תחיקתי הוצאה מפורשות מתחום הסמכות שניתן לאצול. .5זאת ועוד: אנו סבורים כי גם לגופו של עניין לא היה היושב-ראש מוסמך, לפי סעיף 17לחוק המשכן להורות על קביעת 'דרגת ייצוג' או 'דרגה ללא שכר'. סעיף 17קובע כאמור כי תנאי השירות של שומרי המשמר יהיו כתנאי השירות של שוטרים, 'בתיאומים שקבע יושב-ראש הכנסת' (ראה סעיף 2בחלק 'הליך'). לפיכך סמכותו של היושב-ראש מוגבלת לתיאומים בלבד לגבי תנאי השירות במשטרה. התנאים שבהם פועלת המשטרה, המטרות והמשימות, הדרישות המוצגות לשוטרים, מספר המשרתים במשטרה, שונים מאלה שבמשמר ומכאן הצורך בתיאומים, למשל קביעת מעמדו של קצין הכנסת והגדרה למי הוא מקביל במשטרה והוא הדין לגבי מפקד המשמר. ...קביעת אפשרות של מינוי לדרגה מבלי שהמתמנה יהיה זכאי לשכר הצמוד לאותה דרגה, או - במלים אחרות - יצירת אפליה בין המשרתים באותה דרגה היוותה 'שינוי' לגבי התנאים המקובלים במשטרת ישראל ולכך היושב-ראש לא הוסמך בסעיף 17לחוק. אך כאמור לא זה העיקר, העיקר הוא כפי שהוסבר לעיל, כי היושב-ראש מעולם לא 'קבע' כנדרש את ההסדר הזה, אפילו נקבל שהיה מוסמך לעשות זאת". כן נקבע בפסק-הדין, כי "לא היה יסוד לקביעה שדרגתם של התובעים אינה נושאת שכר" ועל כן זכאים הם ל"שכר של סמל מיום שהוענקה לכל אחד מהם דרגת סמל". .9עיקר טענותיה של הפרקליטה אשר ייצגה את המדינה בערעור היו: א) "חריגה מסמכות מביאה לפסול מעיקרו של המעשה כולו"; ב) עצם הענקת דרגת סמל היה בה חריגה מהסמכות; ג) קשירת הענקת הדרגה של סמל שלא יוגדל השכר עומד במבחן הסבירות ואין בו אפליה פסולה. .10בטיעונו בערעור חזר הפרקליט אשר ייצג את השומרים על טענותיו בבית- הדין האזורי, ביקש לאשר את פסק-הדין מטעמיו והדגיש: א) בעצם מתן דרגת סמל יש התחייבות ליתן את השכר המתחייב מהדרגה, באשר "אין מסמך בכתב של יו"ר הכנסת בדבר הענקת דרגת סמל ללא שכר"; ב) "תנאי שלילת השכר אינו עומד במבחן הסבירות ועל כן התנאי בטל" והעיקר עומד; ג) בשלילת השכר מהשומרים הפלתה המדינה לרעה, בשכרם, את השומרים התובעים לעומת ארבעה "שומרים" - סמלים תיקניים, הממלאים תפקידים זהים. .11בדיון בערעור תעמיד בית-הדין את השאלה, מה הדין בענייננו כשנפסל הסייג או התנאי (אי-הענקת תוספת שבר) הקשור לעיקר (הענקת הדרגה), עת מדובר במערכת יחסים סטטוטורית שנקבעה בסעיף 17לחוק. .Iiפסק-דין .1ביסודו של פסק-הדין שבערעור שתי קביעות: א) עת העניק יו"ר הכנסת דרגת סמל, לא היה מוסמך לקשור לדרגה תנאי - שלילת שכר, באשר תנאי זה אינו בגדר "תיאומים" שאותם מוסמך יו"ר הכנסת לבצע על-פי סעיף 17לחוק; ב) משנופל התנאי, לפיו דרגת סמל שאליה הועלה כל אחד מהשומרים "אינה מקנה העלאה במשכורת", נותר העיקר: היינו העלאה לדרגת סמל ומשכורת של סמל עמה. .2אשר לקביעה הראשונה, נצא מהנחה שבדין יסודה. נצא מהנחה זאת על אף הדברים שייאמרו להלן, ועושים אנו כן, כי נקודת מוצא זאת היא הנוחה ביותר לשומרים. הטעם פשוט: אם אין מקבלים את טענתם שהסייג פסול, הרי ברור שלא מגיע להם שכר של "סמל". .3הענקת דרגת "סמל" שאין עמה שכר, לשון אחר - דרגת ייצוג, באה לאור השתלשלות הדברים כמתואר בסעיף 2שבחלק iלעיל. חוק משכן הכנסת אכן קובע בסעיף 17כי "תנאי שירותם" של שומרי כנסת הם כתנאי שירותם של שוטרים, "בתיאומים שקבע יו"ר הכנסת". אין זה ברור כלל וכלל שהדיבור "תנאי שירות" כולל גם "תארים", סימני דרגות, מבנה השיחות ומבנה פיקודי, כך שאם ימצא לנכון לנתק את תארי השומרים מהתארים והדרגות הפיקודיות הנהוגות במשטרה, לשם הדגשת ההפרדה בין המשטרה, שהיא חלק מהרשות המבצעת, לבין הכנסת - יוכל לעשות כן. למעשה, הלכו בדרך דומה והדבר עולה מתקן לשכת קצין הכנסת (סעיף 2(ו), שבחלק iלעיל), שממנו לומדים ברוב המקרים על חוסר זהות בין התואר או הדרגה הפיקודית לבין הדרגה המשטרתית לפיה משתלמת המשכורת. כך למשל לא מופיע כלל לצד מפקד משמר הכנסת "תואר" או "דרגה", אך לעניין משכורת - דרגתו היא דרגת "סגן ניצב" + "ניצב משנה"; דרגתה של "מזכירה" היא "רב"ש" ומשכורתה - משכורת "מפקח משנה"; דרגתו או תוארו של "יומנאי" היא "סמל" ודרגתו המשטרתית לעניין משכורת היא "מפקח". השאלה, אם בעקבות האמור ניתן להעניק לשומרי הכנסת תארים המנותקים לחלוטין מהמקובל במשטרה, כולל תארי ייצוג, אינה צריכה תשובה לענייננו, באשר, כאמור בסעיף 2לעיל, נצא מהנחה הטובה ל"שומרים" והיא, שהענקת דרגת ייצוג כפי שהתיימרו לעשות לא תפסה. על כל פנים, נראה לנו האמור בפסק-הדין שבערעור; הדרך שבה הלכו לא יכלה להביא לתוצאה, מהטעם שלא יו"ר הכנסת קבע, במסגרת "תיאומים" על-פי סעיף 17לחוק, את הענקת התארים. שיחה בין יו"ר הכנסת לקצין הכנסת לא היה בה די. .4אשר לקביעה שניה (סעיף 1(ב) לעיל) - בפסק-הדין שבערעור יצא בית-הדין האזורי מהנחה, שהדבר הוא בגדר המובן מאליו, שאם לא היתה סמכות ליתן דרגת סמל שאין שכר בצידה, או במלים אחרות, אם נפל הסייג, נותר העיקר, כך שלכל אחד מהשומרים הוענקה דרגת סמל על כל המתחייב מכך לעניין משכורת. .5במרכז הדיון בערעור הועמדה על-ידי בית-הדין השאלה, אם אכן הדין הוא שבפסילת הסייג או התנאי נותר בענייננו העיקר (סעיף 11שבחלק iלעיל). .6לו ביחסים חוזיים רגילים היה המדובר, לא היינו מתקשים להשיב על השאלה על-פי העקרונות של דיני חוזים. התשובה שאליה היינו מגיעים היתה, שלא קמה זכאות לשכר על בסיס הדרגה שלה טענו, היינו שכר השווה לשכר המשתלם לשומר במשרה תקנית של סמל. הטעם לכך הוא, שדרגת סמל על המשכורת המתחייבת מכך מעולם לא ניתנה לשומרים על-ידי קצין הכנסת, ומעולם לא אישר יו"ר הכנסת מתן דרגה כזו. כאן נוסיף, שקצין הכנסת רשאי לפעול במסגרת התקנים, את התקן קובע יו"ר הכנסת ותקנים אלה לא שונו בעקבות השיחה בין יו"ר הכנסת לבין קצין הכנסת, שבעקבותיה באו פקודות השגרה האמורות בסעיף 3שבחלק iלעיל והמכתבים האמורים בסעיף 2(ז) שבחלק iלעיל. במלים אחרות, בהוצאת פקודות השגרה האמורות והמכתבים האמורים לא הוגדל מספר המשרות בתקן שדרגתן סמל והמשכורת המשטרתית המקבילה היא מפקח. זאת ואף זאת. אשר הוצע על-ידי המעביד היתה דרגה ייצוגית, היינו תואר שאין עמו שכר. רק לזה התכוונה פעולת המעביד. על פעולה זאת ניתן אישור במכתב לעובד. ואם תאמר שהעובד לא הסכים לסייג, התוצאה היחידה היא, שהצדדים לא דיברו בלשון אחת, לא היו ,ad idemוהתוצאה היא, שלא קרה דבר והכל נשאר כפי שהיה לפני כן. על כל פנים, לו בעובדי מדינה רגילים היה מדובר, ומאחר, והתביעה היא תביעה להפרשי שכר, התביעה היתה נדחית, כי אחד הקצוות לקביעת הפרשי שכר הוא שכרו של עובד בדרגה מסויימת ודרגה זאת מעולם לא הוענקה לו. עד כאן לו ביחסים חוזיים מדובר. .7בענייננו מדובר ביחסים סטטוטוריים, וליתר דיוק בתנאי עבודה - תנאי שירות שהחוק קובע מה הם, ומדובר ביחידה המושווית למשטרה. הפעולה של הממונים על השומרים היתה פעולה של הרשות - פעולה שלטונית. כאן עולה השאלה, מה הדין בפעולה של הרשות המוצאת את ביטויה בכך, שמוקנית זכות לפרט ואותה זכות מסויגת או מותנית - האם בפסילת הסייג או התנאי, נותרת הזכות עצמה כבלתי-מותנית ובלתי-מסויגת, אושמא עם פסילת הסייג או התנאי נופלת גם "הזכות עצמה". שאלה זאת הוצגה בפני באי-כוח הצדדים (סעיף 5לעיל). לפרקליטה שייצגה את המדינה ניתנה שהות להגיש לבית-הדין טענות משלימות בצירוף אסמכתאות לשאלה - מה הדין, אם הרשות מפעילה סמכות סטטוטורית, מצרפת תנאי והתנאי אינו תופס. משום מה לא נוצלה ההזדמנות וגם לא הודיעו לבית-הדין שהיא לא תנוצל. .8לדעתנו התשובה לשאלה תלויה במהות הסייג או התנאי. אם הסייג או התנאי הם ענייניים וסבירים, תלוי יהיה גורל העיקר בגורל הסייג או התנאי. שונה המצב עת הסייג או התנאי פסולים, כגון בשל "אי סבירות" או בשל אפליה. במקרים אלה ייפסל הסייג או - התנאי, אך הזכות עצמה תעמוד בעינה. .9מהרקע להחלטת יו"ר הכנסת בעקבות השיחה עם קצין הכנסת (טרוניות שומרי הכנסת. כעולה מהאמור בסעיף 2(ד), שבחלק iלעיל) עולה, כי שיקול הדעת והמניעים לסייג (דרגה - תואר שאינם נושאים עמם שכר), היו ענייניים וסבירים. השאלה לא הוצגה בפני יו"ר הכנסת כשאלת שכר, אלא כשאלת מעמד ויוקרה. יו"ר הכנסת הסכים למה שהסכים רק בתנאי שהפעולה לא תגרור אחריה הוצאה כספית. ברור שלו הכוונה היתה להוצאה כספית, חייבים היו לעשות לשינוי התקנים וזה לא נדרש שייעשה, לא נעשה ולא התכוונו לעשותו. נוסיף גם זאת: התביעה היא לשכר המשתלם ל"שומר" באחת המשרות שבתקן, שהדרגה אשר עמה "סמל" והמשכורת המשטרתית שעמה - משכורת "מפקח". לא רק שבשעה שנכתבו המכתבים האמורים לא היו משרות פנויות כאלה, אלא גם לו היו משרות כאלה, אין לשומר זכות מוקנית למינוי כאמור, כשם שאין זכות מקבילה לשוטר. מכאן שאין לשומר זכות למשכורת משטרתית מסוימת כל עור לא מונה כדין לתפקיד שבו משתלמת אותה משכורת. .10בפסק-הדין שבערעור העלה בית-הדין האזורי את שאלת האפליה וגם בערעור טענו בשם השומרים לאפליה. בסעיף 8לעיל נאמר כבר, שאכן אם התנאי או הסייג שקשרו להענקת זכות על-ידי הרשות הם פסולים מעיקרם, יכול והסייג או התנאי ייפסלו והעיקר יישאר. .11בענייננו ביקשו לראות את האפליה בכך שלמעשה מוטלים על השומריםהתובעים מטלות זהות לאותן המטלות המוטלות על שומרי כנסת ב"תקן לשכת קצין הכנסת" במשרות הנושאות משכורת משטרתית של מפקח. טענת אפליה תמיד טובה ובכך הסכנה שבטענה. לא כל שוני בתנאי עבודה, ובענייננו בשכר עבודה, משמעו "אפליה" שבית-משפט יעשה לסילוקה. כשמדובר בתנאי עבודה, קיימת שורה של סימני היכר, אשר אם בשל אלה משתלם שכר שונה או מקיימים תנאי עבודה שונים, התוצאה תהיה בגדר "אפליה פסולה". סימני היכר אלה הם בדרך כלל גזעו, מינו, דתו, השקפתו המדינית, מוצאו הלאומי והמוצא החברתי של העובד (סעיף 1לאמנת העבודה הבינלאומית למניעת אפליה משנת 1958שאושרה על-ידי ישראל; פסק-הדין בעניין עדנה חזין, [2], בע' 371-372). בענייננו לא טענו שהפרש בין שכרו של כל-אחד מהמשיבים ובין השכר שמקבל איש משמר הכנסת שדרגתו סמל יסודו באחד המבחנים האמורים לעיל. אלא מאי? טענו, שעבודה שמבצע כל-אחד מהמשיבים זהה לעבודה שמבצע איש משמר הכנסת בדרגת סמל. התשובה לכך היא בשני מישורים. המישור האחד - במשפט העבודה טרם הוכר הכלל המוכר כבר במספר מדינות, למשל גרמניה ואוסטריה, לפיו מחובת "ההגינות ותום הלב" באה חובה ליתן שכר שווה בעד עבודה שווה אף עת השוני אינו נובע מהמבחנים האמורים לעיל. המישור השני - שיטת השכר בישראל והיא ביסודה בנויה על דרגות. בענייננו משמעות מיוחדת לשיטת הדרגות באשר, כאמור, חוק משכן הכנסת קובע, כי שכרם ותנאי עבודתם של עובדי משמר הכנסת הוא כשכרם של השוטרים. מן המפורסמות הוא, ששכר שוטר הוא פונקציה של דרגתו. מכאן, שכל עוד שלאיש משמר הכנסת לא הוענקה במסגרת התקן דרגת סמל - אין לו זכות לשכר המשתלם לסמל. כאמור לעיל - מעולם לא הוענקה לאיש משמר הכנסת שנמנה עם המשיבים דרגת סמל במשמעות הרגילה. אם תאמר שחייבים לנהוג בהגינות - ,fairnessבביצוע חוזה עבודה ובעיקר חייבת הרשות בהגינות כלפי כל תושב וגם כלפי עובדיה, אין לראות כל חוסר הגינות בכך שמעניקים דרגת ייצוג למקרים הראויים. מן המפורסמות שמקובל לעשות כך במקרים דומים. .12בפני בית-הדין היה גם ערעור שכנגד, אך לאור התוצאה אין צורך להידרש לו. התוצאה היא שדין הערעור להתקבל. אין צו להוצאות.דירוג שכר (דרגה)שומרים