תקלות באופנוע ים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקלות באופנוע ים: 1. בפני תביעה, שהגיש התובע כנגד הנתבעים, להשבת הסכום ששילם תמורת אופנוע ים, שרכש מהם, ולתשלום פיצויים בגין הנזקים, שנגרמו לו עקב סירובם להשיב לו את אופנוע הים לאחר שתוקן על ידיהם, ותביעה שכנגד, שהגישו הנתבעים כנגד התובע, לתשלום הוצאות תיקון אופנוע הים ואחסנתו. 2. ואלה העובדות הצריכות לעניין: הנתבעת (להלן: "ציקי בע"מ") הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, ביבוא ובמכירת אופנועי ים. הנתבע (להלן: "דוידוביץ") משמש כמנהלה. במהלך יולי 92' רכש התובע (להלן "שחר") מציקי בע"מ אופנוע ים חדש מסוג קוואסקי 750 (להלן: "אופנוע הים"). אופנוע הים נרכש בעסקת חליפין: שחר העביר לרשותה של ציקי בע"מ את אופנוע הים המשומש שלו מסוג ימאהה 650, הוסיף 3,050 ש"ח וקיבל לרשותו את אופנוע הים נשוא תביעה זו. בסמוך ליום 6.9.92 התקלקל אופנוע הים, ושחר הביאו למוסך אדיר, שעבד באותה תקופה עם ציקי בע"מ. בבדיקת אופנוע הים התברר, כי הקייל נשבר, וכי מים שחדרו למנוע גרמו לחלודה כך שנדרש אוברול כללי למנוע. שחר יידע את דוידוביץ על התקלה, וזה החליט שהתיקון יבוצע ע"י ציקי בע"מ ולא ע"י מוסך אדיר. שחר הסכים, ודוידוביץ העביר את אופנוע הים לציקי בע"מ. כשהגיע שחר לקבל את אופנוע הים הוא התבקש לשלם 3,000 ש"ח עבור התיקון. שחר סירב לשלם, ואופנוע הים נשאר אצל ציקי בע"מ. 3. שחר טוען, כי: א. באופנוע הים שרכש נפל פגם בייצור, שגרם לשבירת הקייל לעיתים תכופות, כפי שאירע גם במקרה דנן. ב. משנשבר הקייל, לא ניתן היה להניע את המנוע ולנקז את המים שחדרו אליו. ג. התקלה אירעה ביום שישי אחה"צ, ולכן לא ניתן היה להביא את אופנוע הים למוסך מיד, אלא רק ביום ראשון, וכך עשה. ד. כיוון שלא ניתן היה לנקז את המים, נותרו במנוע מים עד יום ראשון, מה שגרם להחלדת המנוע. לטענתו, מכל האמור לעיל עולה, שהנזק שנגרם למנוע מקורו בפגם בייצור, ולכן היה על ציקי בע"מ לתקנו במסגרת האחריות. אף על פי כן דרשה ממנו ציקי בע"מ לשלם בגין התיקון, וסירבה להשיב לו את אופנוע הים עד שישלם. כיוון שאופנוע הים לא הוחזר לו, הגיש שחר את התביעה דנן, בה הוא תובע להשיב לו את הסכום ששילם בגין אופנוע הים ולפצותו בגין הוצאות הביטוח ועוגמת הנפש שנגרמה לו. 4. הנתבעים לא הכחישו, שבתקופה הרלבנטית לתביעה זו היתה ציקי בע"מ אחראית לפעולתו התקינה של אופנוע הים, אולם לטענתם, אחריות זו חלה רק על תקלה הנובעת מפגם בייצור להבדיל מתקלה הנובעת מהפעלה לא נכונה של אופנוע הים או מאי שמירה על הוראות הטיפול בו והחזקתו. במקרה דנן, טוענים הנתבעים, הנזק לא נגרם כתוצאה משבירת הקייל ו/או מחדירת המים, אלא כתוצאה ממחדלו של שחר לנקז את המים במועד ולהביא את אופנוע הים לטיפול במוסך בהקדם (תוך 48 שעות ממועד קרות התקלה). לטענת הנתבעים, רשלנותו של שחר ואי הקפדתו על הוראות היצרן הם שגרמו לנזק, ולכן אין לו להלין אלא על עצמו. הנתבעים ממשיכים וטוענים, כי דוידוביץ הבהיר לשחר, שיהיה עליו לשלם בגין התיקון, ושחר הסכים לכך, וכי למרות שציקי בע"מ תיקנה את אופנוע הים כפי שסוכם, התכחש שחר להתחייבותו וסירב לשלם בגין התיקון. לפיכך הגישו הנתבעים, בד בבד עם הגשת כתב הגנתם, תביעה שכנגד לתשלום הוצאות התיקון והאחסנה של אופנוע הים. טענה נוספת שהעלו הנתבעים היא, שיש לדחות את תביעתו של שחר נגד דוידוביץ מהטעם של העדר יריבות בינו לבין שחר, שכן ציקי בע"מ היא שמכרה לשחר את אופנוע הים. 5. בכתב התשובה לתביעה שכנגד טען שחר, שלא נאמר לו דבר לעניין התשלום הכרוך בביצוע התיקון, וכי עניין זה עלה לראשונה רק לאחר שתוקן אופנוע הים. לטענתו, אופנוע הים נלקח לתיקון אצל ציקי בע"מ רק לאחר שהתברר, כי התיקון "מכוסה" במסגרת האחריות, ולכן ביקשה ציקי בע"מ לבצעו בעצמה ולא באמצעות מוסך אדיר, כפי שעשתה בעבר. כמו כן טען שחר, כי מילא אחר כל הוראות היצרן וביצע באופנוע הים את כל הטיפולים הנדרשים במועדם. 6. אין מחלוקת בין הצדדים, שאופנוע הים התקלקל בתקופת האחריות, ושהיה צורך לעשות לו אוברול כללי. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשתי השאלות הבאות: א. האם נפל באופנוע הים פגם בייצור, שגרם לשבירת הקייל? ב. האם הנזק שנגרם לאופנוע הים נבע מאותו פגם בייצור, או שמא מקורו ברשלנותו של שחר? להלן אדון בשאלות אלה כסדרן. האם היה פגם בייצור אופנוע הים? 7. לטענת שחר, באופנוע הים נפל פגם בייצור, שגרם לשבירת הקייל פעמים תכופות. לעניין זה העיד שחר, כי לפני האירוע הנידון נשבר הקייל של אופנוע הים פעמיים נוספות, ובסה"כ בתקופה של כחודש ימים נשבר הקייל שלוש פעמים (סע' 3 לתצהירו). תמיכה לגרסה זו ניתן למצוא בעדותו של אדיר אוסטוינד, בעל מוסך אדיר, שהעיד, כי שחר בא אליו מספר פעמים לאחר שהקייל באופנוע הים שלו נשבר (סע' 6 לתצהירו). הנתבעים טוענים ,שאין בעובדה, שהקייל נשבר לעיתים תכופות, כדי להעיד על פגם בייצור, שכן שבירת הקייל קורית בדרך כלל דווקא משימוש לא נכון באופנוע הים, כפי שעולה מעדותו של המומחה חיון (פרוטוקול עמ' 10 ש' 21-14) ומעדותו של אדיר (פרוטוקול עמ' 14 ש' 7). מוכנה אני להניח, שייתכנו מקרים בהם הקייל נשבר כתוצאה מהפעלה לא נכונה של אופנוע הים, כפי שטוענים הנתבעים, אלא שלאור עדותו של המומחה מטעם התובע, בנון אברהם, סבורה אני, שזה לא המקרה שבפני. המומחה בנון העיד, כי ידוע לו, שדגם הייצור של אופנוע הים נשוא תביעה זו סבל מפגם בהתאמה בין גלגל התנופה לבין גלגל הארכובה, שגרם לשבירת הקייל לעיתים תכופות (סע' 3 לחוות דעתו). לביסוס דבריו הציג בנון חוזר של היצרן קוואסקי, שמדווח על התקלה ומורה על אופן תיקונה (ת3/). בהתאם לחוזר ולהסבריו של בנון (פרוטוקול עמ' 25 ש' 12-5), באופנועי הים מהסוג שהיה ברשותו של שחר התגלה, שהבורג המחבר את גלגל התנופה לציר המנוע רופף, מה שגורם להשתחררות גלגל התנופה ולשבירת הקייל, ולכן הורה היצרן להחליפו. הנתבעים לא טענו מעולם, שהחליפו את הבורג (ונוכח התכחשותם לקיומו של הפגם גם אין הם יכולים להישמע בטענה זו), ומאידך גם לא הביאו כל ראיה להפריך את עדותו של בנון, למרות שניתנה להם הזדמנות לעשות זאת, ולכן אני קובעת, שהוכח בפני, ששבירת הקייל נבעה מפגם בייצור. האם הנזק למנוע נגרם כתוצאה מהפגם בייצור? 8. אין מחלוקת בין הצדדים, כי משנשבר הקייל, פוסק המנוע מלפעול ואין כל אפשרות להתניעו אלא לאחר החלפת הקייל. כמו כן אין מחלוקת בין הצדדים, שבדרך כלל מים, החודרים למנוע, מנוקזים עם הפעלת המנוע. שחר העיד, כי התקלה אירעה ביום שישי אחה"צ, כשמוסך אדיר כבר היה סגור, ולכן רק ביום ראשון בבוקר הביא את אופנוע הים לתיקון (סע' 5 ו- 6 לתצהירו; פרוטוקול עמ' 5 ש' 13-10). לטענת שחר, מכל האמור לעיל עולה, שהנזק שנגרם למנוע מקורו בפגם בייצור, שכן מרגע שנשבר הקייל, ביום שישי אחה"צ, ועד שניתן היה להביא את אופנוע הים לתיקון במוסך, ביום ראשון בבוקר, לא היה באפשרותו לעשות דבר כדי לנקז את המים שחדרו למנוע, וכשהגיע למוסך ביום ראשון בבוקר התברר, שהמנוע כבר החליד. הנתבעים, לעומת זאת, טוענים, שאין קשר סיבתי בין הפגם בייצור לנזק שנגרם, שכן המנוע לא החליד כתוצאה משבירת הקייל, אלא כתוצאה מהתרשלותו של שחר, שלא דאג לנקז את המים במועד. לטענתם, למרות שהסבירו לשחר כיצד לנקז מים כשהקייל שבור, לא נוקזו המים. כמו כן טוענים הנתבעים, כי שחר לא הביא את אופנוע הים למוסך תוך 48 שעות, כגרסתו, אלא רק לאחר מספר ימים. טענה זו מבססים הנתבעים על עדותו של חיון, שהעיד, כי אם מובא אופנוע הים למוסך תוך 48 שעות ממועד חדירת המים, לא ייתכן שיגרם למנוע נזק המצריך אוברול כללי (סע' 7 לחוות דעתו, וכן פרוטוקול עמ' 11 ש' 19 ועמ' 12 ש' 7-6). לטענתם, אילו היה שחר מביא את אופנוע הים למוסך במועד, ניתן היה להחליף את הקייל, להתניע את המנוע, לנקז את המים ולמנוע את החלדת המנוע. הנתבעים טוענים, כי משחדל שחר ונמנע מלנקז את המים ולהביא את אופנוע הים למוסך במועד, אין לו להלין אלא על עצמו. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהן ולאחר שקראתי את סיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, שהנתבעים לא הוכיחו, ששחר התרשל. להלן אפרט נימוקיי: א. אמנם דוידוביץ העיד, כי יש דרך לנקז מים מהמנוע גם כשהקייל שבור, וכי לימד את שחר כיצד לעשות כן (סע' 23 לתצהירו), אך שחר הכחיש שקיבל הסברים אלה (סע' 2 לתצהירו המשלים), ולא רק זאת אלא שהמומחים מטעם שני הצדדים העידו, שכאשר חודרים מים למנוע כשהקייל שבור, אין למשתמש מה לעשות, אלא להביא את אופנוע הים למוסך (עדותו של חיון, פרוטוקול עמ' 11 ש' 22-20; עדותו של בנון, פרוטוקול עמ' 26 ש' 29-25, עמ' 28 ש' 15-12). ויודגש, כי המומחה בנון אף העיד, שלמשתמש אסור לפתוח את המנוע ולגעת בו, אחרת יאבד את האחריות (פרוטוקול עמ' 28 ש' 18-16). ב. שחר העיד, והאמנתי לעדותו, שהתקלה אירעה ביום שישי אחה"צ, ולכן לא היה באפשרותו להביא את אופנוע הים למוסך מיד, אלא רק ביום ראשון בבוקר (סע' 5 ו- 6 לתצהירו; פרוטוקול עמ' 5 ש' 13-10). איני מקבלת את טענת הנתבעים, שמעדותו של חיון יש ללמוד, שאין לקבל את גרסתו של שחר, לפיה הביא את אופנוע הים למוסך ביום ראשון בבוקר, דהיינו בטרם חלפו 48 שעות מקרות התקלה. אכן חיון העיד, כי: "במידה והמנוע מובא למוסך תוך 48 שעות לא יגרם למנוע כל נזק" (סע' 7 לחוות דעתו, וכן פרוטוקול עמ' 11 ש' 19 ועמ' 12 ש' 7-6). אולם בעניין זה לא היתה תמימות דעים בין המומחים. בנון בחוות דעתו התנגד לקביעה הנ"ל (ראה סע' 6 לחוות הדעת), ובחקירתו הנגדית אף העיד, שנתקל במקרים בהם נזקק המנוע לאוברול כללי גם בטרם חלפו 48 שעות (פרוטוקול עמ' 27 ש' 20-19). גם מעדותו של חיון עצמו עולה, שפרק הזמן של 48 שעות אינו מדע מדוייק, אלא: "זה זמן סביר. אפשר גם לקחת 5 שעות לכאן או לכאן" (פרוטוקול עמ 11 ש' 23). משהוכח, כי שבירת הקייל מנעה משחר אפשרות לנקז את המים שחדרו למנוע באופן עצמאי, וכי שחר הביא את אופנוע הים למוסך במועד (בטרם חלפו 48 שעות מקרות התקלה), אני קובעת, שיש קשר סיבתי בין שבירת הקייל לבין החלדת המנוע. כיוון שהוכח, ששבירת הקייל נבעה מפגם בייצור (ראה פסקה 7 לפסק הדין), אין מנוס מלקבוע, שהנזק הנידון נגרם כתוצאה מפגם בייצור. אין מחלוקת בין הצדדים, כי אופנוע הים היה בתקופת האחריות וכי האחריות חלה על תקלות הנובעות מפגם בייצור (ראה סע' 22 לתצהירו של דוידוביץ וכן עדותו בעמ' 19 לפרוטוקול ש' 9-8), ולכן אני קובעת, שהיה על ציקי בע"מ לתקן את התקלה במסגרת האחריות. האופנוע אומנם תוקן, אך ציקי בע"מ סירבה להשיבו לידי שחר בטרם ישלם לה בגין התיקון. בהתנהגותה זו ביצעה ציקי בע"מ עוולה של עיכוב נכס שלא כדין כלפי שחר, כאמור בסע' 49 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולכן היא חבה בפיצויו בגין הנזקים, שגרם לו העיכוב. למעלה מן הצורך אוסיף, שגרסת הנתבעים, לפיה עוד בטרם התיקון הודיע דוידוביץ לשחר, כי התקלה הנידונה אינה "מכוסה" במסגרת האחריות, וכי יהא עליו לשלם בגין התיקון, לא היתה אמינה בעיניי, שכן מחומר הראיות שהובא בפני התרשמתי דווקא, שבאותה עת סברו הנתבעים, שהם ישאו בעלות התיקון, ולכן התעקשו לתקן את אופנוע הים בעצמם ולא באמצעות מוסך אדיר (לעניין זה ראה עדותו של דוידוביץ, פרוטוקול עמ' 18 ש' 18 וכן הסתבכויותיו בעמ' 20-18 לפרוטוקול). 9. כיוון שמצאתי, שהתיקון צריך היה להיעשות במסגרת האחריות, אני דוחה את התביעה שכנגד, שהגישו הנתבעים נגד שחר, לתשלום הוצאות התיקון והאחסנה. 10. ומכאן לשאלת חבותו האישית של דוידוביץ לפצות את שחר. כאמור, הנתבעים טוענים, כי ציקי בע"מ היא שמכרה לשחר את אופנוע הים, ולכן אין לחייב באופן אישי את דוידוביץ, ששימש כמנהלה, בגין מחדליה. איני מקבלת טענה זו. אכן, החברה היא אישיות משפטית נפרדת, ואין לזהות את מעשיה עם מעשי אורגנים שלה, אולם הלכה פסוקה היא, כי: "עובדת היותו של פלוני מנהל חברה ולפיכך אורגן שלה אינה קונקלוזיבית לעניין קביעת אחריותו האישית בנזיקין. עצם האחריות בנזיקין והיקפה אינם פונקציה של הקביעה, אם העוולה בוצעה על-ידי אותו אדם כאורגן של חברה או כאדם פרטי. היותו של פלוני בין השאר אורגן של חברה אינו מקנה לו חסינות בנזיקין, ואין הוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של חברה, מקום שנקבע, כי מעשה נזיקין זה או אחר בוצע על-ידיו. השאלה שיש לשאול היא, אם התמלאו היסודות, הנדרשים לקיומה של אחת העוולות, המנויות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ואם התשובה היא חיובית, תוטל אחריות אישית על האדם, שממעשיו או ממחדליו עולים היסודות המרכיבים עוולה אזרחית פלונית" (ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ ואח' נ' אורן ואח', פ"ד לה (4) 253, 256, וכן ע"א 148/82 גליק נ' ארמן ואח', פ"ד מה (3) 401, 404, וע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח', פ"ד מח (5) 661, 694). עילת התביעה של שחר כנגד הנתבעים מבוססת, בין היתר, על עוולת עיכוב נכס שלא כדין. מי שבפועל עיכב את אופנוע הים אצל ציקי בע"מ הוא דוידוביץ, וגם לו, כמו לציקי בע"מ, אין הצדק בדין למעשה. לאור דברים אלה אני קובעת, שלצד חבותה של ציקי בע"מ קמה גם חבותו של דוידוביץ לפצות את שחר בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעיכוב אופנוע הים. 11. משמצאתי, כי שני הנתבעים חבים כלפי שחר בעוולה של עיכוב נכס שלא כדין, ממילא מתייתר הצורך לדון בטענתו של שחר, כי נסיבות המקרה דנן מקימות לו את חזקת אי ההתאמה שבסע' 11 לחוק המכר, התשכ"ח1968-. וכעת לשאלת שיעור הנזק. 12. שחר טוען, כי סירובם של הנתבעים להשיב לו את אופנוע הים לאחר שתוקן גרם לו נזקים כמפורט להלן: א. שווי אופנוע הים - 17,950 ש"ח ב. הוצאות ביטוח - 1,100 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית מיום 6.9.92 ועד יום הגשת התביעה סה"כ - 20,565 ש"ח. כמו כן טוען שחר, שהאירוע הנידון גרם לו עוגמת נפש, המוערכת על ידו בסכום של 5,000 ש"ח. למרות שבנסיבות המקרה דנן, של עיכוב אופנוע הים שלא כדין מאז אוקטובר 92', סבורה אני, שאין להסתפק בהחזרת אופנוע הים לידיו של שחר, אלא יש לפצותו בשיעור מלוא שווי אופנוע הים, אין בידי לפסוק לשחר את מלוא הפיצוי המבוקש, שכן לא הוכח מה היה שוויו של אופנוע הים. כל שהוכיח שחר (ועל כך לא היתה מחלוקת בין הצדדים) הוא, שרכש את אופנוע הים בעסקת חליפין, לפיה מסר לנתבעים את אופנוע הים הישן שלו, הוסיף 3,050 ש"ח (ראה נ1/) וקיבל את אופנוע הים נשוא התביעה. שחר לא הוכיח את שוויו הנטען של אופנוע הים הישן שלו. לפיכך אני קובעת, כי על הנתבעים לפצות את שחר בגין ראש נזק זה בסכום של 3,050 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מאוקטובר 92' (מועד תחילת העיכוב) ועד לתשלום בפועל - נכון להיום סך 6,964 ש"ח. גם הנזקים בגין הוצאות הביטוח ועוגמת הנפש לא הוכחו ע"י שחר. אשר להוצאות הביטוח, שחר אומנם צירף לכתב התביעה קבלה בגין הביטוח שרכש, אולם קבלה זו לא הוגשה כמוצג ואף לא צורפה כדין לכתב התביעה. לאור דברים אלה, איני פוסקת לשחר פיצוי בגין ראשי נזק אלה. 13. פסיקתא אני מחייבת את הנתבעים בתביעה העיקרית, ביחד ולחוד, לשלם לתובע: א. סך 6,964 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. ב. הוצאות המשפט כפי שהוצאו בפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מיום הוצאתן ועד התשלום בפועל. ג. השתתפות בשכ"ט עו"ד התובע בסך 8,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. אני דוחה את התביעה שכנגד. ניתן היום ח' בחשון תשנ"ט, 28 באוקטובר 1998 במעמד עו"ד אביטל ב"כ התובע/הנתבע שכנגד ועו"ד לפק ב"כ הנתבעים/התובעים שכנגד. זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.תקלות ברכבאופנוע יםאופנוע