מעמד של צד לדיון בסכסוך קיבוצי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעמד של צד לדיון בסכסוך קיבוצי: .1ההליך .1השאלה היחידה שנותרה לפסק-דין בערעור זה, ערעור על החלטת ביניים של בית-הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע מג/2-5) היא, אם למשיב (להלן - הוועד הארצי) "מעמד לדיון במסגרת סעיף 24(א) (2) לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" (להלן - חוק בית-הדין לעבודה). .2על-פי החלטת בית-הדין, נדון הערעור על-פי "סיכומים בכתב": תחילה הגישו את טענותיהם בא-כוח המערערת השניה, "הסתדרות הפקידים", ובא-כוח בנק איגוד לישראל (להלן - הבנק) ולאחר מכן - בא-כוח הוועד. בא-כוח הסתדרות הפקידים הגיש תגובה בכתב לטענות בא-כוח הבנק. .3בפתח סיכומיו של הפרקליט אשר ייצג את הסתדרות הפקידים מוצגת השאלה, אם לבית-הדין האזורי הסמכות "לדון בתביעתו המתוקנת של הוועד הארצי של ארגון עובדי בנק איגוד לישראל בע"מ" (ההדגשה לא במקור). בהמשך נאמר, כי "אין למערערת (הסתדרות הפקידים) כל עמדה בשלב זה לגבי העניין המועלה על-ידי הוועד (הכוונה לוועד הארצי) ולא תטען לגביו ולא כלום". ממשיך עורך-הדין ואומר, כי "יצמצם טיעונו... בשאלת מעמדו של הוועד כצד הפותח בדיון בסכסוך קיבוצי בבית-הדין האזורי לעבודה ולשאלה, אם מוסמך בכלל בית-הדין לדון בבקשה המוגשת על-ידי הוועד כאמור". .3.1עיקר הטענות הן: א) הצדדים להליך לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית-הדין לעבודה יכולים להיות רק מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים); ב) (מצד העובדים) רק ארגון עובדים יכול להיות צד להסכם קיבוצי; ג) "הוועד אינו ארגון עובדים, ולא יכול להיות צד להסכם קיבוצי", כך שלבית-דין אזורי "אין סמכות לדון בתביעה הנפתחת על-ידי ועד עובדים";: ד) "נראה לנו, שזה גם הדין הרצוי, באשר לא ייתכן לעשות את חוקת ארגון העובדים פלסתר ולאפשר הגשת תביעות נגד מעביד על-ידי קבוצת עובדים או ועד עובדים, בניגוד לדעת הארגון שהוא הצד הנכון ליחסים הקיבוציים שבין המעביד לעובדיו. פירוש, המאפשר פתיחת הליך קיבוצי על-ידי חלק של ארגון העובדים בניגוד לדעת ארגון העובדים נגד המעביד, ייצור אנדרלמוסיה שלמה ביחסי העבודה הקיבוציים, וליצירת 'חלקיקים' של קבוצות עובדים שיפנו לבית-הדין כל אימת שיחפצו בכך והמעביד ימצא עצמו מתדיין עם אותם חלקיקים או גופים ולא עם ארגון העובדים". בכל טענותיו לעניין המעמד או העדר המעמד אשר לוועד עובדים, סומך הטוען על פסקי-דין אלה: דב"ע לג/3-4, [1]: דב"ע לב/6-4, [2]: דב"ע לה/4-4, [3]. .4הפרקליט אשר ייצג את הבנק אימץ את עמדת ההסתדרות והדגיש, כי "לו כמעביד חשוב לדעת כי הוא בעל הדברים שלו". .5הפרקליט אשר ייצג את הוועד הארצי פתח את דבריו באומרו, כי "לראשונה עומדת בפני בית-הדין שאלת מעמדו של ועד עובדים ארצי לפתוח בדיון בסכסוך קיבוצי בבית-הדין האזורי לעבודה במסגרת סעיף 24(א) (2) לחוק". .5.1עיקר טענותיו של הפרקליט היו: א) "מעמדו של ועד עובדים נקבע, בין היתר, על-פי הסמכויות המוענקות לוועד על-פי חוקת הארגון שאליו הוא משתייך": ב) "מעמדו וסמכויותיו של 'ועד עובדים ארצי' (כדוגמת המשיב) מוסדרים ומוגדרים בפרק ד iiiסעיף 11של חוקת ההסתדרות (צורף נוסח משנת 1971), ומודגש האמור באותו סעיף, שמתפקידיו של וצר ארצי "חתימת חוזה עם מעביד..." ומכאן השוני בין "ועד ארצי" לבין "ועד מקומי"; ג) "אמנם המשיב כוועד ארצי אינו ארגון עובדים מכוח עצמו ואין הוא גם טוען למעמד זה, אולם הוא בבחינת אורגן של ארגון העובדים אשר במסגרת סמכויותיו על-פי חוקת הארגון רשאי הוא, כמשלים לזכותו לחתום על חוזה עם המעביד, להתייצב בפני בית-הדין על מנת לקבל הכרעה שיפוטית בגין כל הקשור לחוזה עליו הוא חתום עם המעביד. לאור הוראות חוקת ההסתדרות כאמור לעיל, שונה ועד ארצי מוועד מקומי ודומה הוא יותר להסתדרות ארצית, אשר סמכויותיה ותפקידיה מוגדרים גם הם בחלק iiiלפרק ד' בחוקת ההסתדרות, הוא אותו חלק בו מוגדרת סמכותו של ועד ארצי": ד) בעקבות הפסיקה, "על בית-הדין לתת להוראות הכלולות בחוקת הארגון את הנפקות המשפטית המתאימה ולעשות לשמירתם" (דב"ע לג/3-4, [1], בע' 356): ה) הוועד הארצי היה צד להסכמים הקיבוציים הרלבנטיים. .5.2אשר לטענה, שאין הוועד הארצי יכול לתבוע, ישירות, את הסתדרות הפקידים - עתר פרקליטו של הוועד עתירה חלופית, "לראות את הבקשה המתוקנת שבפני בית-הדין האזורי כ'תביעה ייצוגית'" שהוגשה על-ידי הוועד הארצי כחליפם של כל העובדים בדרגה 12, במסגרת סעיף 24(א) (1) לחוק (דב"ע לח/6-4, [4], בע' 292). .6בתגובתו של הפרקליט אשר ייצג את "הסתדרות הפקידים" לטענותיו של הפרקליט אשר ייצג את הוועד הארצי, נאמר: א) "יש לזכור שוועד עובדים איננו גוף עצמאי, אלא, הוא התא הראשוני של ארגון עובדים במקום העבודה": ב) "המשיב מסתמך על חוקת ההסתדרות ועל מעמדו של ועד ארצי בחוקת ההסתדרות על מנת ללמוד על כושרו של אותו ועד להתייצב בעצמו ולפתוח בהליך בסכסוך קיבוצי לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית-הדין לעבודה. נראה לנו שהילוך הטיעון של המשיב פגום מבחינה הגיונית, שכן, השאלה, אם לוועד עובדים יש מעמד לעניין רכישת זכויות, מכוח חוקת ארגון העובדים, אינה מלמדת ולא כלום כל סמכותו של בית-הדין. יכולים אמנם ללמוד אנליטית מזכותו של גוף לרכישת זכויות על כושרו לשמש תובע, אולם שאלת הערכאה או הגוף שידון בעניין אינה נגזרת מכוח מעמדו של התובע לרכוש זכויות, אלא מדברו של המחוקק לעניין הסמכות. ומשאמר המחוקק את דברו לא יועילו לו למשיב טענותיו, כאילו לוועד עובדים יש כוח לרכוש זכויות באופן עצמאי. ואולם, אף אם נכונה הטענה, הרי שלענייננו אין לה על מה שתסמוך, באשר אם כבר רוכש הוועד זכויות באורח עצמאי, רוכש אותן מכוח חוקתו של ארגון העובדים בכפוף לאותה חוקה"; ג) אף אם הוועד (ולא ברור מהטענה, אם הכוונה לוועד ארצי, או לוועד מקומי) "רוכש זכויות באורח עצמאי, רוכש אותן מכוח חוקתו של ארגון העובדים, בכפוף לאותה חוקה... יש לראות את חוקת הארגון כמקשה אחת ומחוקה זו עולה בבירור, שוועד עובדים - אפילו הוא ועד ארצי - אינו יכול להגיש תביעה נגד הארגון בבית-הדין, אלא עליו למצות את הדרכים הקבועות בחוקה. אין צורך לומר, שהדרכים למיצוי הזכות הן התנאים או חלק מהתנאים של הזכות הראשונה או הכוח הראשוני לרכוש זכויות וכוח זה כפוף לזכויות אלה. לחלופי חלופין, אם אמנם פועל ועד עובדים כאורגן של ארגון העובדים, פועל הוא אליבא דכל הדעות מכוח דיני השליחות, וכשליח של ארגון העובדים". .2פסק-דין סיכום ההלכות הישימות .1עד שנידרש לשאלה שנותרה לפסוק בה בערעור זה (סעיף 1שבחלק י לעיל), טוב לסכם את ההלכות שבפסיקתו של בית-הדין, שבפירוש זה או אחר, תוך שימת דגש פה או שם, הצדדים קיבלו כנתון. ההלכות הן: א) מבחינת ה"לגיטימציה" פתותים שערי בית-דין אזורי, לכניסה לסעיף 24 (א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה, בפני "מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי", היינו הם כשירם להיות צד להליך במסגרת אותו סעיף; ב) מי כשיר להיות "צד" להסכם קיבוצי, קובע חוק הסכמים קיבוציים ואומר, כי עת מדובר ב"צד" העובדים - כשיר רק ארגון עובדים; ג) ארגון העובדים היציג, בגין המעביד שבו מדובר, היא "ההסתדרות"; ד) במסגרת משפט העבודה האוטונומי - מעמד מיוחד לחוקת ההסתדרות, ובית- דין לעבודה יעשה לקיומה, ובמידה המתיישבת עם פיקוח שיפוטי בדומה לפיקוח שיפוטי של המערכת השיפוטית על גורמים שלטוניים - יפקח על כיבוד החוקה; ה) ההסתדרות פועלת על-ידי אורגנים, שחוקתה מועידה ומסמיכה לכך. מכאן לטענות פרקליטי הצדדים .2לטענות הפרקליט שייצג את הסתדרות הפקידים, כמובא בסעיף 6שבחלק י לעיל, נתייחס כמרוכז ובמיוחד בסעיף 18שלהלן. בשלב זה נתייחס לטענות שבסעיף 3שבחלק י לעיל. בפתח הטענות, כמובא בקטע הראשון בסעיף 3שבחלק י לעיל, מדובר, אמנם, ב"ועד הארצי", אך משם והלאה מדובר ב"ועד עובדים" וברור מהמסקנות ומהאסמכתאות המובאות שם, כי ל"ועד עובדים" במשמעות הרגילה מכוונים הדברים ולא ל"ועד ארצי" במשמעות ובמעמד שבחוקת ההסתדרות. אין ספק ספיקא, כי לו המדובר היה ב"ועד עובדים", הטענות שהועלו כמסוכם בפסקות א', ב', ג' שבסעיף 3.1שבחלק י לעיל, היו מתקבלות ולמעשה, כלל היו בבחינת טענת המובן מאליו - לאור הפסיקה וגם לאור עמדת הוועד הארצי. .3אלא מאי? עורך-הדין התעלם, עניינית, מהעובדה, שלא ב"ועד עובדים" מדובר, אלא ב"ועד ארצי" מדובר; ועל העובדה שאכן המשיבה היא "ועד ארצי" כלל לא חלקו. השניים - "ועד עובדים" ו"ועד ארצי" - מקור קיומם מחוקת ההסתדרות ואף מעמדם והיקף סמכויותיהם מאותה חוקה. .4על המסלול הנכון הועלה העניין רק בטענותיו הענייניות והממצות של עורך-הדין אשר ייצג את המשיב - הוועד הארצי של ארגון עובדי בנק איגוד לישראל. כבר בפתח טענותיו העמיד אותו עורך-דין במרכז את עובדת היות שולחתו "ועד ארצי", תוך הפניה להוראות הרלבנטיות בחוקת ההסתדרות (סעיף 5, שבחלק י לעיל). אותו עורך-דין צרף לכתב טענותיו עותק של סעיפים רלבנטיים של חוקת ההסתדרות (נוסח 1971). ל"תגובתו" של עורך-הדין אשר ייצג את הסתדרות הפקידים לא צורף נוסח אחר של חוקת ההסתדרות, וחבל, אך בית-הדין מצא בספרייתו עותק אחר של החוקה, אשר הגיע לידיו בהליך אחר ולפי דרישת צד לאותה התדיינות - הוא נוסח משנת .1980 .5עיקר טענותיו של עורך-הדין אשר ייצג את "הוועד הארצי" מובאות בסעיף 5.1שבחלק י לעיל, וכולן מבוססות על חוקת ההסתדרות לעניין המעמד והסמכות של ועד ארצי להבדיל מ"ועד עובדים". .6כנגד זה, לא תמצא בתגובת עורך-הדין אשר ייצג את הסתדרות הפקידים התייחסות מפורשת ומנומקת להוראות חוקת ההסתדרות, בדבר "ועד ארצי", כאילו אין כל משמעות לשוני המהותי שבין "ועד עובדים" ב"מקום עבודה" (פרק ד', חלק א', סעיף 1, שבחוקת ההסתדרות) לבין "ועד ארצי של ציבור עובדים המועסק על-ידי מעביד ארצי" (פרק ד', חלק ג', סעיף 11, שבחוקת ההסתדרות). הפרקליט המלומד עושה את מלאכתו קלה כבר בפתח דבר התגובה באומרו: "בסיכומיו טען למעשה המשיב לזכותו של ועד עובדים לפתוח הליך בסכסוך קיבוצי וטוען, כי בית-הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעה כזו, מכוח האמור בסעיף 24(א) (2), כפי שהוא מתפרש על-ידי המשיב". אמנם הביא עורך-הדין שייצג את הוועד הארצי מפסיקתו של בית-דין זה בעניין "ועד עובדים, אך הביא זאת בהקשר שונה לחלוטין. ראיית הטענות בשם הוועד הארצי כטענות לזכותו של "ועד עובדים" ולא לזכותו של "ועד ארצי" - ראייה כזאת אין בה אלא התעלמות מהבעיה. ברור מכל טענותיו של עורך-הדין שייצג את הוועד הארצי, כי לשוני בין השניים טען ורק למעמד של "ועד ארצי" טען. יתירה מזאת, את תגובתו לטענות של הוועד הארצי פותח עורך-הדין שייצג את הסתדרות הפקידים במובאה מהסעיף המתייחס במפורש ל"ועד עובדים" במקום עבודה. זה עולה מהשימוש במלים "התא הראשון" המתייחס ל"ועד עובדים" בסעיף 1שבחלק א' הנ"ל, מלים שאין זכרן בא בסעיף 11שבחלק ג' הנ"ל, והסיבה ברורה ומובנת. .7למעשה, לא רק שאין ב"תגובה" התמודדות עניינית, הסומכת על הוראות שבחוקת העבודה, עם טענות הצד השני לעניין השוני שבין ועד עובדים במקום עבודה לבין ועד ארצי במפעל ארצי ("מעביד ארצי"), אלא שמשתמע מהתגובה כשלמות, שכלל אין הבדל בין השניים או לפחות - שמוטל ספק בקיומו של שוני מהותי בין השניים. להבחנה שהבחין הטוען בין "רכישת זכות" לבין קיומה של "ערכאה או גוף שידון בעניין.. " יתייחס בית-הדין בסעיף 18שלהלן. .8לכאורה, ואולי לא רק לכאורה, כאשר לפנינו טענות המעוגנות בחוקת ההסתדרות האומרות, כי ל"וועד ארצי" הכוח "לחתום חוזה עם המעביד", וכנגד זה טענה, ש"לועד עובדים" אין מעמד לעניין חתימה על חוזים - אפשר להסתפק בטענה המנומקת והמבוססת ולקבלה. .9בגלל החשיבות שבשאלה, לא נסתפק באמור, אם כי ענייננו אינו מחייב, כבר בהזדמנות ראשונה שעולה שאלת מעמדו וסמכויותיו של "ועד ארצי" - למצות את הנושא כולו. הנמצא הוא חשוב מדי וטוב שיתברר טיפין טיפין, לפי הצורך. .10על מעמדו וסמכויותיו של "ועד ארצי" יש לעמוד ממקור קיומו - חוקת ההסתדרות, פרק ה' שבחוקה. עיון באותו פרק מלמד, שהמשותף ל"ועד עובדים" ול"ועד ארצי" הוא רק בתיבה "ועד". בניגוד ל"ועד עובדים" - שהוא נושא בפני עצמו בפרק שעניינו "איגוד מקצועי", "ועד ארצי" הוא חלק מהמערכת של הסתדרויות מקצועיות ארציות. אף במסגרת "מקום העבודה" אין לוועד עובדים תפקידים וסמכויות מכוח החוקה, אלא רק רק תפקידים וסמכויות ש"הוועד הפועל של ההסתדרות קובע". אף לעניין ייצוג העובדים במקום העבודה פועל הוועד "ביחד עם בא-כוח מועצת הפועלים", וכל פעולה "מסורה לפיקוחה וטיפולה של אגודה מקצועית ומועצת פועלים מקומית". וחשוב מכל לענייננו - אין ל"ועד עובדים" סמכות לחתום על חוזי עבודה, סמכות זאת - סמכות "חתימת חוזה עבודה עם מעבידים מקומיים ודאגה לביצועו" נתונה ל"מועצת פועלים". .11שונה מהקצה אל הקצה הוא כל הנוגע לסמכות ולתפקיד של "ועד ארצי". כאן המקום להדגיש, ששני הצדדים טענו, כי את חוקת ההסתדרות יש לראות כשלמות. ברור שכך הוא הדבר, ואשר ייאמר - ייאמר מתוך ראיית כזאת של החוקה ומתוך מגמה לראות בה אחד הכלים השוקלים בתחום משפט העבודה - משפט העבודה הארגוני. "ועד ארצי" הוא "אורגן" של "ההסתדרות" בתחום האיגוד המקצועי, כמעוגן בחוקת ההסתדרות, אשר קם "באישור המחלקה לאיגוד מקצועי". הוא "פועל במסגרתה הארגונית (הדגשה לא במקור) של ההסתדרות הארצית", אך תפקידו מוגדר בחוקה עצמה, והוא "חתימת חוזה עם מעביד וטיפול בכל עניין אחר המחייב פעולה ארצית". גם בגין יחסי עבודה עם "מעביד ארצי" שמורות זכויות ספציפיות ל"הסתדרות הארצית" שבהסכמתה קם הוועד הארצי (סעיף 10שבחלק ג', פרק ד', לחוקת ההסתדרות). זאת ואף זאת - החוקה עצמה קובעת סנקציות נגד ועד ארצי אשר "חרג וממשיך לחרוג בפעולתו מהוראות חוקת ההסתדרות", עת המפעיל את הסנקציות היא המחלקה לאיגוד מקצועי. לסיכום: במסגרת התפקידים והכוח המוגבלים, שחוקת ההסתדרות מעניקה לוועד ארצי, מהווה "ועד ארצי" אורגן של הסתדרות לשם משא-ומתן קיבוצי וחתימה על חוזה עם המעביד הארצי, באותה מידה שמועצת פועלים או הסתדרות מקצועית ארצית - בתחומיהן. השאלה, מתי ייחתם הסכם עם מעביד ארצי על-ידי "הסתדרות ארצית" ומתי על-ידי "ועד ארצי" אינה רלבנטית לענייננו, והיא בעיקר פנים הסתדרותית, באשר בסעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה מדובר במי ש"כשיר ויכול" להיות צד להסכם קיבוצי. עד שנסיים בפרשת "ועד עובדים", וכאמור שובשו אצל הטוען היוצרות עד כדי אי-הבחנה בין ועד עובדים "במקום עבודה" ובין ועד עובדים ארצי, נחזור לטענה שבסעיף 3.1, פסקה ד', שבחלק י לעיל, בו אומר הטוען; "לא ייתכן לעשות את חוקת העובדים פלסתר...". עשיית חוקת ההסתדרות פלסתר היא בהתעלמות מהשוני בין ועד עובדים ובין ועד ארצי ובהתעלמות מהמעמד שחוקת ההסתדרות עצמה מעניקה לוועד ארצי באורגן של הסתדרות בתחום המשא-ומתן הקיבוצי, חתימה על הסכמים, ומכאן גם - עשייה לאכיפה, כל עוד לא מדובר בשביתה. עוד טען הפרקליט (בהמשך אותה פסקה) כי "פירוש המאפשר פתיחת הליך על-ידי חלק של ארגון העובדים... ייצור אנדרלמוסיה שלמה ביחסי העבודה הקיבוציים... והמעביד ימצא עצמו מתדיין עם אותם חלקיקים או גופים ולא עם ארגון העובדים". אם כוונת הטוען בכך לשאיפה ל"צנטרליזם" - התשובה לכך ניתנת בסעיף 18שלהלן. ואם כוונת הטוען לטעון בשם המעביד, הרי שבא-כוח הבנק בעצמו טען, כי "חשוב לו כמעביד לדעת מי הוא בעל הדברים שלו" (סעיף 4שבחלק י לעיל), והתשובה לכך ניתנת בסעיף 17שלהלן. .12משמדובר ב"מי שיכול להיות צד להסכם קיבוצי", טוב להדגיש, ששני ההסכמים הקיבוצים שבהם מדובר הם "בין בנק איגוד בע"מ, ובין הסתדרות הפקידים... ובין הוועד הארצי...", היינו הוועד הארצי הוא "צד" בפני עצמו ושווה מעמד להסתדרות הפקידים. איש לא טען שהכתוב אינו משקף את המצב לאשורו. .13לסיכום האמור עד כאן: התשובה לשאלה שנותרה לדיון (סעיף 1שבחלק 1 לעיל) היא, שלוועד הארצי "מעמד לדיון במסגרת סעיף 24(א) (2)" לעניין ההסכמים הקיבוציים שבהם מדובר, באשר באותו סעיף מדובר ב"תובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי", והוועד הארצי הוא האורגן המוסמך של ארגון העובדים היציג - "ההסתדרות", לעניין האמור בהסכמים. .14עד כאן על-פי טענות עורך-הדין שטען להסתדרות הפקידים. ייאמר כבר עתה, שגם הסתדרות הפקידים אינה אלא "אורגן" של "ההסתדרות". כל הטענות היו מפי או בשם מי שטען שיש למחוק על הסף את הסתדרות הפקידים מ"ההליך". לא פעם כבר אמר בית-דין זה, שישנם סכסוכים בתחום העבודה, שאין רע ממחיקה על הסף, במקום דיון לגופו. שבעתיים חמור הדבר, אם "ההסתדרות" מבקשת למחוק על הסף תביעה של "ועד" ואין זה משנה אם הוא "ועד עובדים" חסר מעמד לחתימה על הסכם קיבוצי או "ועד ארצי" בעל מעמד כזה. האמנם יש להעלות על הדעת שעל-ידי מחיקה "על הסף" יוסדרו עניינים בין "ועדים" ו"ההסתדרות" ולא על-ידי דיון לעניין. זאת ואף זאת: אחד הנימוקים ל"מחיקה על הסף" היה, ש"הוועד" אינו "אישיות משפטית". האמנם חשבו על התוצאה מקבלת הטענה, על כלל המערכת המקצועית, או על כך שאין קל ל"ועד" מלהרשם כעמותה? .15עד שנעבור לטענות הפרקליט שייצג את הבנק - עוד לטענות פרקליט שייצג את הסתדרות הפקידים. אותו פרקליט טען גם לעניין עצם הגשת תובענה על-ידי ה"ועד הארצי" נגד "הסתדרות הפקידים" או "ההסתדרות". שאלה זאת לא נותרה לדיון בערעור, ועל כן לא נתייחס אליה. שאלה דומה, בעיקרה, תלויה ועומדת להכרעה בדב"ע מד/3-5, [5]. יחד עם זאת, טוב שנציין - שבנושא זה עיקר הטענה היה, שתחילה יש למצות "הליכים פנימיים", ולטענה זאת יש טעם (פסק-הדין בדב"ע לה/1-5, [6], בע' 212). .16מכאן לטענות הפרקליט אשר ייצג את הבנק (סעיף 4שבחלק י לעיל). לטענותיו של הפרקליט, שבהן היה כדי הצטרפות לטענות פרקליטה של הסתדרות הפקידים ניתנה תשובה, בשינויים המתחייבים, במסגרת התשובה לפרקליטה של הסתדרות הפקידים והתוצאה זהה. .17בטענתו, המיוחדת לו כנציג המעביד, צדק הפרקליט. אכן, למען יחסי עבודה תקינים, טוב שידע "מי הוא בעל הדברים שלו". השאלה ברורה וכן ברורה התשובה. אם נאמר כי "בכל הדברים שלו" היא ההסתדרות - למעשה לא נאמר דבר או שנאמר בדרך הכללה שלא תסייע לו. ברור ש"בעל הדברים" היא ההסתדרות, אך בכך אין "כתובת" מעשית שלה הוא מתכוון בשאלתו. ה"כתובת" המעשית, האורגן מהאורגנים הרבים אשר להסתדרות, הוא זה שקבוע בחוקת ההסתדרות. הבנק הוא "מעביד ארצי" ועובדה זאת מכתיבה את האורגן, את הכתובת. עת מדובר בחתימה על חוזה עם הבנק - ה"אורגן" הוא "הוועד הארצי של ארגון עובדי בנק איגוד לישראל". לעניין "טיפול בסכסוכי עבודה ובהכרזת שביתה..." - ה"אורגן" הוא הסתדרות הפקידים. זאת הנוסחה הכללית; תשובה לשאלה, כיצד ותוך מגע עם מי יטופל משבר במהלך משא- ומתן לקראת חתימת על חוזה, ובאיזה שלב וכיצד תשולב בכך הסתדרות הפקידים - רצוי שתינתן במסגרת העולה מחוקת ההסתדרות ומשא-ומתן בין השלושה - הבנק, הסתדרות הפקידים והוועד הארצי. אחד ברור - "עניינים פנימיים", בבחינת ,management indoorבמסגרת האורגנים השונים של ההסתדרות, אינם פוגעים בזכויות ובחובות של הבנק ואינם מעניינו. משנערך הסכם קיבוצי, חתום על-ידי האורגן המוסמך, כעולה מהאמור, מחייב אותו הסכם את "ההסתדרות" ומזכה את אלה הזוכים על-פי ההסכם. .18מכאן חזרה לטענות שהעלה הפרקליט אשר ייצג את הסתדרות הפקידים, טענות שבסעיף 6שבחלק י לעיל. אם בטענה שבפסקה 6(ב) שבחלק י לעיל הכוונה היא לחזור למצב, שבו יכול ותקום זכות אך לא תימצא ערכאה למימושה, לשון אחר, לחזור למצב שבו שלט הכלל "מקום שבו התרופה שם הזכות", ubi remedium ibi jus- לא ניתן יד להחזרת הגלגל אחורה, וניתן יד להשלטת הכלל "מקום שבו הזכות שם גם התרופה .ubi jus ibi remediumכלל אחרון זה תופש במיוחד בתחום משפט עבודה ויחסי עבודה, באשר אין מסוכן יותר באותו תחום משלילת כלים, המוכרים במשפט למימוש זכות, כי תמיד קיימת חלופה של הפעלת "כוח ישיר". בענייננו, דווקא כיבוד חוקת ההסתדרות מחייב לא להתעלם מהכוח הפורמלי שהחוקה נתנה לוועד ארצי ולא לשלול ממנו כוח ריאלי למימוש זכות הנתונה לו. ואם כל האמור באותה פסקה שבטענות הפרקליט מכוון לשלילת הליך במסגרת סעיף 25(2) לחוק בית-הדין לעבודה והעברתו לסעיף 24(א) (4) לחוק, טוב היה לו היו הדברים נאמרים במפורש, כך שלא תושרש בידי האורגן המוסמך - ועד ארצי - תחושת חוסר אונים למימוש זכות. למצב כזה מיועד הפיתרון של "תביעה ייצוגית" או "תביעה קבוצתית", בין על-ידי הוועד הארצי עצמו ובין על-ידי כל חבר הסתדרות שאינטרס שלו נפגע. זהו גם הפיתרון שבמצבים דומים נתנו בתי-המשפט בארצות-הברית למניעת מצב של זכות ללא דרך שיפוטית למימושה. כדוגמה, ולא כאסמכתה, נפנה לאמור בספר . 967th ed., p 5, ,russel a. Smith, labor relations law[7]. אשר לאמור בפסקה א', שבסעיף 6, שבחלק י לעיל, ברור הוא כי את חוקת ההסתדרות יש לקרוא, לפרש וליישם כשלמות. דווקא גישה זאת שוללת את המסקנה שבאותה פסקה. חוקת ההסתדרות מקנה סמכות ומעמד לוועד ארצי ואין לגרוע מאלה על-ידי בידוד הוראה אחת מרעותה. אכן נכון, שמיצוי הדרכים שבחוקת ההסתדרות הוא תנאי להזדקקות לכלים "חיצוניים", כולל ערכאות שיפוטית (דב"ע לה/1-5, [6], בע' 212); מאידך, ראיית האורגן המוסמך - הוועד הארצי - הפועל מכוח החוק, כפועל "אליבא דכל הדעות מכוח דיני השליחות, כשליח של ארגון העובדים", מתעלמת לא רק מחוקת ההסתדרות, אלא מיסוד מעמדה של ההסתדרות. להסתדרות מעמד מוכר ומיוחד במשפט העבודה הממלכתי והאוטונומי, הן מכוח החוקים והן מכוח הפסיקה (ראה למשל דב"ע לה/1-5, [6], בע' 207-208). בתור גוף הקיים בתחום משפט העבודה האוטונומי, פועלת ההסתדרות כפי שכל גוף פועל, על-ידי אורגנים. מועצות הפועלים, הסתדרויות מקצועיות ארציות וועדים ארציים הם האורגנים. כל אחד בתחומו ובמסגרת סמכויותיו. ראיית היחסים בין הגוף ובין האורגנים שלו כיחסי שלוח ושולח, לא רק שאינה מתיישבת עם דיני שלוחות כי הרי לשליחות צריך שניים שכל אחד מהם קיים בפני עצמו - אלא שתחתור תחת המיוחד שבמבנה ההסתדרות, כי יחסי שולח-שלוח הם ביסודם יחסים חוזיים וביחסים כאלה יכול כל אחד מהשניים להשתחרר. בתחום שבו מדובר היחסים דומים יותר ליחסים שלטוניים, כאשר הגוף הריבוני הוא ועידת ההסתדרות וביטוי לרצונה היא חוקת ההסתדרות. התוצאה היא, שכל אחד מהאורגנים יונק סמכותו מאותו מקור ואין האחד שליחו של השני ואם נתון האחד לפיקוחו ולמגבלות של האחר, הרי אלה באים מרצון הגוף העליון - הוועידה וחוקת ההסתדרות שהיא פרי רצונה. ואם ל"צנטרליזם" או "דצנטרליזם" מכוונות הטענות, טוב שייאמר, כי אלה הם משאלות היסוד, היורדות למהותה של ההסתדרות, כפי שמצאו את תשובתן בחוקת ההסתדרות המחייבת את הכל. .19בסיכום: א) השאלה שנותרה לדיון נוסחה בסעיף 1שבחלק י לעיל והיא "אם לוועד הארצי מעמד לדיון במסגרת סעיף 24(א) (2) לחוק בית-הדין לעבודה". התשובה לשאלה עולה מכל האמור לעיל, בעיקר מסעיף 13הקובע, שלוועד הארצי מעמד לדיון במסגרת סעיף 24(א) (2) לחוק, בהליך הקונקרטי שבו מדובר, שישונה בעקבות החלטת הביניים של בית-דין זה מיום 8.4.1984; ב) הליך לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית-הדין לעבודה הוא בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי, במקרה זה הוועד הארצי כאורגן מוסמך של ההסתדרות והבנק; ג) באמור בפסקה הקודמת נתונה למעשה תשובה לשאלה, שבמישרין לא הוצגה, והיא, מהו המעמד של הסתדרות הפקידים בהליך שהועלה על הפסים כפי שהועלה בעקבות החלטת הבינים מיום .8.4.1984התשובה היא, שבמסגרת ההליך, כפי שהוסב, הצדדים הם רק הוועד הארצי והבנק, אלא אם הבנק יבקש לצרף כצד את הסתדרות הפקידים. אם תוגש בקשה כזו, יחליט בה כמובן בית-הדין האזורי. מבחינת הסתדרות הפקידים התוצאה היא למעשה זאת שביקשה מלכתחילה, היינו שלא תהיה צד להליך. אין צו להוצאות.סכסוךהסכם קיבוציסכסוך קיבוצידיון