קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על היטל סלילת כביש היטל תיעול: 1. בית המשפט השלום קיבל את תביעת המשיבה נגד המערערים, לתשלום היטל סלילת רחוב והיטל תיעול שהושת עליהם, בתיקון שאינו שנוי במחלוקת. הערעור הוא על תקפותו של חוק העזר שמכוחו הוטל ההיטל הראשון ועל עצם החיוב בכל אחד מן ההיטלים. פקודת העיריות [נוסח חדש], קובעת לאמור: "250. מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים שהיא נדרשת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל הנכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה. "251. בחוקי העזר רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר - (1) תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים בסעיף 250; "....". חוק העזר לירושלים (סלילת רחובות), תשל"ה1975-, קובע בחלקיו הנוגעים לענין: "3. מועצת העיריה רשאית להכריז על כל רחוב כרחוב ציבורי ולהקצות רחוב או חלק ממנו לכביש וכן להקצות או כולו או חלק ממנו למדרכה; משעשתה כן, רשאית היא להחליט על סלילת הרחוב בהתאם לחוק עזר זה. "4. החליטה מועצת העיריה בדבר סלילת רחוב, יודיע ראש העיריה לבעלי הנכסים החייבים בתשלום היטל לפי סעיף 5, או יפרסם הודעה על כך לפחות בשני עיתונים יומיים הנפוצים בתחום העיריה. "5. חייבים בהיטל לפי חוק עזר זה - (1) מי שהיו בעלי הנכסים הגובלים בעת תחילת הסלילה; (2) חיוב בעלי הנכסים בהיטל כאמור בפסקה (1) יהיה בהתאם לשטח הקרקע, שטח הבנין או שטח הדירה ונפח הבניה המותרת לפי תכנית בנין עיר שבתוקף בעת התחלת הסלילה. "7. (א) בעל של נכס שביחס אליו נמסרה או התפרסמה הודעה כאמור בסעיף 4, ישלם לעיריה היטל, בשיעורים שנקבעו בתוספת. (ב) ההיטל ישולם תוך שלושה חודשים מיום שנמסרה לבעל הנכס הודעה על סכום ההיטל המגיע ממנו, ובלבד שהוחל כבר בעבודות הסלילה; תעודה מאת המנהל או המהנדס בדבר מועד תחילת הסלילה תשמש ראיה לדבר". סכומים הנקובים בתוספת הנ"ל נקבעו לאחרונה בק"ת חש"מ, התשמ"ה, עמ' 341. פעם אחת הועלו השיעורים ב40%- (ק"ת חש"מ, תשמ"ו, עמ' 106), אך ככלל נוהגת בשנים האחרונות שיטת עדכון לפי מדד המחירים לצרכן (חוק עזר לירושלים (הצמדה למדד), תשמ"ד1984- (ק"ת חש"מ, תשמ"ד, עמ' 254); תשמ"ה, עמ' 293; תשמ"ז, עמ' 190). כנגד שיעורים אלה נטענה, בשתי ערכאות, טענת פסלות מחמת אי-סבירות: לא זו בלבד ששיעורי ההיטל אינם משקפים בהכרח את עלות הסלילה המתוכננת שבה הוחל, ולא זו בלבד שאינם משקפים את ממוצע עלות הסלילה של עבודות הסלילה המתוכננות בעיר שעה שניגשו לסלול את הכביש נשוא הערעור - אלא הם מנציחים תחשיב עלות ממוצעת שנעשה שנים קודם לכן. טענה זו נדחית. קביעת היטל לפי ממוצע העלות כבר נדונה והוכרעה בע"א 620/82 מועצת עירית הרצליה נ' רשף ואח', פד"י לז(4) 57, 66). באין מחלוקת על כך שהתחשיב ההיסטורי שיקף בשעתו את עלותן הממוצעת של עבודות סלילה שבוצעו באותה עת. כל שמבדיל את ענייננו מזה שנדון בענין רשף הנ"ל הוא, כי חוק העזר לירושלים אינו נזקק מדי שנה לחישובו מחדש של ממוצע העלות אלא מעדכן בהתאם למדד את הממוצע שנקבע זה מכבר. באין ראיה על כך ששיטה זו מקפחת את הנדרשים לשלם היטל כאמור לעומת הממוצע שהיה מתקבל אילו נערך תחשיב חוזר, אין לקבוע כי חוק העזר נגוע באי-סבירות. 2. בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק העזר, הכריזה מועצת עירית ירושלים על רחוב נעמי, בחלקו, כרחוב ציבורי, החליטה על סלילת הרחוב, הודיעה על כך לבעלי הנכסים הגובלים, דרשה לשלם לה היטל בשיעורים הנקובים בתוספת לחוק העזר והחלה בעבודות הסלילה. בכך נתמלאו לכאורה כל התנאים לחיובם של המערערים בתשלום ההיטל שנדרש מהם, ושוב אין על המשיבה להוכיח דבר מעבר לכך. אף על פי כן שטחו המערערים בבית המשפט השלום ובבית משפט זה שורה ארוכה של טענות, שהמשותף להן הוא באחת משתיים: בכך שאין להן ולא כלום עם החבות לשלם את ההיטל או בכך שהתיימרו להטיל על המשיבה להוכיח מה שאין עליה להוכיח לפי חוק. כך, למשל, נטען כי המשיבה לא הוכיחה שהרחוב לא היה "ציבורי" גם קודם לכן, כי לא הוכיחה שהיה צורך בסלילתו מחדש, כי לא הוכיחה שמצבו עובר להחלטה לא היה תוצאת עבודות בטיילת שרובר, כי לא הוכיחה שמיצתה בשעתה את האפשרויות לגבות מבעליהם של היתרי בניה ברחוב תשלומים בגין היטל כביש ומדרכה, כי לא הוכיחה שהמערערים לא שילמו בעבר עבור מדרכות שלא נסללו, כי לא הוכיחה שלא הפלתה לרעה את המערערים לעומת בעלי נכסים גובלים ברחוב האר"י, כי לא הוכיחה שקיבלה היתר כחוק לביצוע העבודה וכי לא הוכיחה שלא חרגה מן ההיתר במהלך ביצוע העבודה. דיון ממושך נסתיים בפסק-דין מפורט, בו נדונו והוכרעו מחלוקות עובדתיות בשאלות הללו, וגם מטעם זה אין מקום להתערב בהן. 3. חוק העזר לירושלים (תיעול), תש"ם1980-, קובע בחלקיו הנוגעים לענין: "1. בחוק עזר זה - "אזור איסוף" - שטח שממנו נקווים המים העליונים אל התעלה או אל צינורות תיעול וניקוז, שנקבע על ידי המהנדס כאזור לאיסוף מי גשמים או מים עליונים; ... "2. החליטה המועצה על התקנת תיעול, יודע ראש העיריה בכתב על ההחלטה לבעלי הנכסים הנמצאים באותו אזור איסוף או יפרסם הודעה על כך בשני עיתונים יומיים הנפוצים בתחום העיריה. "3. בעל של נכס הנמצא באזור האיסוף שביחס אליו נמסרה הודעה כאמור בסעיפים 2 עד 8 ישלם לעיריה אגרת תיעול בשעורים שנקבעו בתוספת. "(ב) האגרה תשולם לעיריה תוך שלושה חודשים מיום שנמסרה לבעל הנכס הודעה על סכום האגרה המגיע ממנו או תוך שלושים יום מיום תחילת עבודת התקנת התיעול, הכל לפי המועד המאוחר יותר; תעודה מאת המהנדס בדבר מועד תחילת העבודה תשמש ראיה לדבר". בתוקף סמכותה לפי סעיף 2 לחוק העזר, החליטה מועצת העיריה על התקנת מערכת תיעול חדשה ברחוב נעמי, הודיעה על כך לבעלי הנכסים באותו אזור איסוף, ובכלל זה לבעלי הנכסים (בתים 5 ו7-) שחזיתם פונה לרחוב צרויה או נמצאים באותו אזור איסוף, דרשה לשלם לעיריה אגרת תיעול בשיעורים שנקבעו בתוספת והחלה את עבודת התקנת התיעול. 4. טענה משותפת לשני ההיטלים היא, כי המשיבה כבר סללה את הכביש בשנת 1967, בלא שגבתה היטל, כי בכך החמיצה את השעה לעשות כן, וכי החמצה זו תופסת גם לגבי היטל תיעול, משום שאותה עת נכלל בהיטל סלילה ולא זכה לחוק עזר משלו אלא בשנת תש"ם. בית משפט השלום עמד על כך (סימן 12(ב) לפסק דינו) שבחלקה הראשון נטענה הטענה ונדחתה בע"א 168/64 מרמורש נ' עירית ירושלים, פ"ד יח(4) 573, 576. לגבי חלקה השני סבר (סימן 13 לפסק דינו) כי לפי הגדרת "התקנת תיעול" שבחוק העזר ניתן לגבות היטל תיעול אפילו כבר נגבה בעבר. שאלה זו אינה מתעוררת ועדיף להניח לה: משנפלה הטענה כי המשיבה החמיצה את השעה לגבות היטל סלילה, ממילא נפלה הטענה התלויה בה, כי הוחמצה השעה לגבות היטל תיעול. 5. בנתון לסייג אחרון זה אנו דוחים את הערעור. המערערים ישאו בהוצאות ובשכ"ט עו"ד של המשיבה בסכום כולל של 3,000 ש"ח אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום המלא. היטל סלילההיטל תיעול / אגרת תיעולערעורכבישאגרות והיטלי פיתוח